תיקונים ברכוש המשותף

לטענת התובעים, התיקונים שבוצעו היו מינוריים בלבד ופניות לנתבעת באשר לליקויים לא נענו. לטענת התובעים, הם פנו לנתבעת במכתב התראה, אליו צורפו גם חוות דעת מטעמם, אולם פניה זו לא נענתה. 2. הנתבעת טוענת, כי כל הליקויים תוקנו במקצועיות ובאופן ראוי. כן נטען, כי הנתבעת שומרת על זכותה לבצע את תיקון הליקויים הנטענים ככל שבית המשפט יקבע כי ישנם ליקויים שהינם באחריות הנתבעת. 3. בהחלטה מיום 26.4.09, מינה בית המשפט (כב' השופט שפסר) את הגב' עופרה גלבוע - מהנדסת בנין ושמאית מקרקעין, כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית"). המומחית בחוות דעתה מיום 5.1.10 קבעה את הליקויים שנמצאו, לרבות עלות תיקונם, הן בהתייחס לרכוש המשותף, והן בהתייחס לכל אחת מן הדירות, כדלקמן: הרכוש המשותף - עלות תיקונים בסך של 41,250 ₪ בתוספת מע"מ. דירת משפחת שושן - עלות תיקונים בסך 29,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד. דירת משפחת שויחט - עלות תיקונים בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד. דירת משפחת קמחי - עלות תיקונים בסך 14,200 ₪ בתוספת מע"מ. דירת משפחת שוורץ - עלות תיקונים בסך 22,500 ₪ בתוספת מע"מ. דירת משפחת חניצקי - עלות תיקונים בסך 19,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד. ע"פ הסכמת הצדדים, ביצעה הנתבעת תיקונים ברכוש המשותף לפי חוות דעת המומחית. ביום 18.8.10 נתנה המומחית חוות דעת מסכמת בעניין הרכוש המשותף, לפיה נותרו ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך של 12,800 ₪ בתוספת מע"מ כאשר לסכום זה יש להוסיף 50% בשל הצורך בהכנסת גורם נוסף להשלמת העבודות. 4. הצדדים לא חלקו על חוות דעת המומחית ולא ביקשו לחקור את המומחית על חוות דעתה. מדובר בשתי חוות דעת מנומקות, ממצות ויסודיות, אשר ניתנו לאחר שהמומחית ערכה סיורים במקום, ועל כן לאור האמור, אני מאמצת את מסקנות חוות דעת מומחית בית המשפט, באשר לליקוים שנמצאו. 5. טענתה העיקרית של הנתבעת, כפי שעולה מכתב הגנתה ומתצהירי העדות הראשית מטעמה, נוגעת לזכותה לבצע תיקונים, כאשר הנתבעת טוענת לענין זה כי זכותה זו לא מוצתה. לענין זה נטען, כי התובעים לא פנו לנתבעת בכתב לאחר תיקוני שנת הבדק, זולת פנייתו של ב"כ התובעים בחודש אוקטובר 2008, ובענין זה טוענת הנתבעת, כי מניסוח המכתב עולה, כי התובעים אינם מוכנים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים, אלא מעמידים דרישות שונות ובהן למסור לדיירים תכניות עבודה, שמות אנשי המקצוע, לוחות זמנים, והבהרה בדבר הדיור החלוף שיועמד לרשותם. הנתבעת טוענת עוד, כי פנתה לתובעים וביקשה לתאם איתם את תיקון הליקויים. התובעים טוענים, כי הנתבעת מיצתה את זכותה לבצע תיקונים, כאשר לענין זה נטען, כי נכונותה של הנתבעת להיכנס לדירות התובעים לצרכי ביצוע התיקונים עם קבלת חוות דעת המומחית, תוך כדי ההליך המשפטי, אינה רלוונטית וחסרת כל ערך, וכי נתבעת המתכחשת או מתעלמת מקיומם של ליקויים, כפי שעולה מכתב הגנתה של הנתבעת, פועלת בחוסר תום לב ובשל כך מיצתה בעצם את זכותה לבצע תיקונים. באשר לטענת הנתבעת, כי מי מטעמה ביקר בדירות התובעים וביקש להיכנס לביצוע התיקונים טרם הגשת התובענה, טוענים התובעים כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים בענין זה, בעדויות ובמסמכים, אני סבורה, כי אין לקבל את טענת הנתבעת בענין זה. ראשית, אין חולק, כי הנתבעת ביצעה תיקונים במהלך שנת הבדק, אולם גם לאחר ביצוע תיקונים אלה, התגלו ליקויים כפי שעולה מחוות דעת המומחית. התובעים טענו, כי פנו לנתבעת, אולם ללא הועיל, כפי שעולה בין היתר מעדותו של מר אלעד קמחי: "פניתי יותר מפעם אחת. כל הליקויים הללו לא השתנה הסטטוס שלהם. יש פניות חוזרות ונשנות..." (עמ' 25 ש' 1 - 3 לפרוטוקול), ומעדותו של מר יונתן שוורץ: "אני סרבתי בגלל כל מה שהיה עד אז. הליקויים הראשונים חזרו והחשד שעוד פעם יבוצעו העבודות באותו סגנון" (עמ' 35 ש' 29 - 30 לפרוטוקול). שנית, הנתבעת הכחישה קיומם של ליקויים, וטענה בכתב הגנתה, כי "הליקויים שהוצגו על ידי התובעים תוקנו כולם ע"י הנתבעת, זאת באופן ובמקצועיות הראויה והמקובלת, ולפי סטנדרטים טובים, ראויים ומתאימים לאופיו וסוגו של הנכס" (סעיף 2 לכתב ההגנה). הזכות העומדת לנתבעת לתקן, אינה זכות העומדת לה ללא הגבלה. בפסיקה נקבע, כי סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, "...מחייב רוכש דירה ליתן למוכר "הזדמנות נאותה לתקנה" ואין פירושו של דבר, שהדירה צריכה להפוך לאתר בניה לאורך פרק זמן ממושך. משניתנה למערערת ההזדמנות לתקן ובכל זאת נותרו ליקויים, פשיטא, שהחמיצה את זכותה ואין עומדת לרשותה זכות נוספת - או חובה מצד הרוכש - להמשיך ולבצע תיקונים בעין... זאת ועוד: "הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו" (ע"א 472/95 זלוצקין הנ"ל, 864 מול ד')... מן הראוי יהא לשוב ולזכור, כי זכותו של מוכר - קבלן לתיקון ליקויים בממכר, אינה עומדת לרשותו לאורך זמן ועליו למצותה בהקדם המרבי. מן הטעם האמור, אין לו את הברירה להמתין עד להכרעה בבית המשפט בדבר אחריותו לקיומם של הליקויים, בטרם יבוא לממש את זכותו לבצע את התיקון, שכן זו עומדת לרשותו בשלב מוקדם יותר בלבד... יוצא מכאן, שאם המוכר בחר לטעון להעדר אחריותו לליקויים או לדחיית התביעה, כמו בענייננו, לא יוכל לאחר מכן לבוא בדרישה לבצע את התיקונים בעין, חלף תרופת הפיצויים" (ע"א (מחוזי-י-ם) 4015/98 די וורולי סיאני הנדסה (1980) בע"מ נ' עמנואל נורמן ואח'). על כן, משהכחישה הנתבעת את קיומם של הליקויים הנטענים, לא עומדת לה הזכות לעתור לתיקונם לאחר הכרעת בית משפט בדבר קיומם של הליקויים. 7. נוסף על כך, ביום 16.10.08 נשלח לנתבעת מכתב ב"כ התובעים, אליו צורפו חוות דעת בענין הליקויים הנטענים. הנתבעת לא נתנה כל מענה למכתב זה. טענת הנתבעת, כי אין מדובר במכתב המאפשר לבצע תיקונים, דינה להידחות, שכן דרישת התובעים לקבל לוח הזמנים, תכנית עבודה ופרטים נוספים, הינה דרישה לגיטימית, וממילא ככל שחלקה הנתבעת על הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעם התובעים, או ככל שחלקה על חובתה ליתן פרטים בדבר אופן התיקון, כדרישת התובעים, היה עליה לכל הפחות, לפנות לתובעים במכתב תשובה, ואף לבחון את הטענות באמצעות מומחה מטעמה. אמנם, "אין הקבלן חייב להיעתר לדרישה לתיקון ליקויים השנויים במחלוקת בתום לב. מנגד, על הקבלן החובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים אף מבלי שקיבל הודעה פורמלית על קיומם... אם כך יעשה הקבלן, יראה אותו בית המשפט כמי שזכאי לבצע תיקונים בעצמו, גם אם לא נעתר למלוא הדרישה של רוכש הדירה" (בר"ע (מחוזי-חי') 1942/07 יובל סעדון נ' משה"ב חברה לבנין בע"מ). הנתבעת לא עשתה מאומה מהאמור, ומשלא נתנה כל תשובה למכתב, ממילא די גם בכך כדי לדחות טענתה בדבר זכותה לבצע תיקונים. 8. לאמור יש להוסיף, כי גם כאשר התאפשר לנתבעת לבצע תיקונים ברכוש המשותף בהתאם להסכמת הצדדים לאחר קבלת חוות דעת המומחית, הרי שנמצאו ליקויים גם לאחר התיקונים, והמומחית אף מצאה התנהלות פגומה של הנתבעת בענין זה, כפי שעולה מחוות דעתה מיום 18.8.10, כדלקמן: "הערה: משך עבודות התיקונים הוערך על ידי בכשלושה שבועות. הערכתי כי יישלחו (כמקובל) צוותים שיעבדו במקביל במקומות הנדרשים, זאת כמופיע בחו"ד, כדי להקין ככל האפשר את אי הנוחות שתיגרם לדיירים במהלך העבודה. בפועל, הסתבר לי כי העבודה (שעדיין לא הסתיימה במלואה), נמשכת זמן רב מאד כיון שעובד אדם אחד, מר נתן חסון, (כך היה גם בעת ביקורי) או לעיתים עם עוזר. במשך זמן ממושך זה, נגרמת לדיירים אי נוחות מרובה עקב הלכלוך, הרעש והאבק בכניסה ובכל המבואות, בעיקר במבואה הראשית. אתראה של 10 ימים לפני מועד ביקורי לא שינתה את קצב העבודה. בסיום ביקורי, סיכמתי עם שני הצדדים כי אחכה עם כתיבת הדו"ח עוד שבוע שבמהלכו ימשיך מר חסון לעבוד וכי אקבל דיווח מנציג ועד הבית האם הסתיימה העבודה או לא. גם פרק זמן זה לא נוצל כראוי ע"י החברה הקבלנית וגם כיום (19/8/10), העבודה לא הסתיימה. תכנון וארגון אחר של העבודה יכול היה לחסוך מהדיירים עוגמת נפש מיותרת זו. יש לציין כי גם הכנסת גורם נוסף, אחר, להשלמת העבודות, תייקר בהכרח את עלותן לפחות בעוד 50% לעלויות שקבעתי בחו"ד המקורית. העלויות המצויינות בחו"ד זו הן העלויות שהופיעו בחו"ד המקורית". מהאמור עולה, כי גם כאשר ניתנה לנתבעת האפשרות לבצע תיקונים, הנתבעת עשתה כן שלא באופן מלא, ותוך פרק זמן ארוך מן הדרוש. 9. מהמקובץ עולה, כי הנתבעת לא ביצעה תיקון מספק במסגרת תיקוני שנת הבדק, לא מסרה כל תגובה למכתב התובעים מיום 16.10.08, ואף הכחישה את הליקויים, ועל כן, לא עומדת עוד לנתבעת הזכות לתקן. לאמור יש להוסיף את התנהלות הנתבעת בביצוע התיקונים ברכוש המשותף, שאף מחזק את חוסר האמון של התובעים בנתבעת. יוער לענין זה, כי גם לו היתה מתקבלת טענת הנתבעת בדבר זכותה לבצע תיקונים, לא היה הדבר שולל את זכות התובעים לקבל פיצוי, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר בפסיקה נקבע כי גם חוסר אמון, כאמור בענייננו, מצדיק מתן פיצוי בשיעור העלות, לו היה התיקון נעשה ע"י הנתבעת. בענייננו, ומשנקבע, כי לא עומדת עוד לנתבעת הזכות לתקן, אין מקום להפחית את שיעור הפיצוי. 10. הנתבעת העלתה טענות ביחס לתביעה שעניינה הרכוש המשותף, כאשר בענין זה נטען, כי התביעה לא הוגשה בשם כל הדיירים בבנין המשותף. טענה זו נטענה לראשונה במסגרת הסיכומים, ומהווה הרחבת חזית אסורה, וממילא בית המשפט לא ישעה אליה. יצוין לענין זה, כי הטענה לא הועלתה קודם לכן ע"י הנתבעת, על אף שיכולה היתה לבררה והתובעים אף לא נשאלו על כך במסגרת עדותם. למעלה מן הצורך יוער, כי התובעת 1 הינה נציגות הבית המשותף, ולא נטען על ידי הנתבעת במסגרת כתב הגנתה וממילא לא הוכח, כי התובעת 1 אינה מוסמכת לייצג את הדיירים כולם. על כן, דין טענה זו להידחות. 11. טענה נוספת של הנתבעת היא, כי חלק מן הליקויים תוקנו ע"י התובעים עצמם, ובכך הופכת התביעה בגין רכיבים אלה, מתביעה לתשלום דמי נזק מוערך, לתביעה להחזר הוצאות. אכן, במהלך עדותם של התובעים התברר, כי חלקם ביצעו תיקונים בגין חלק מן הרכיבים הנזכרים בחוות הדעת, וזאת מבלי שהגישו אסמכתאות בנוגע לעלות ביצוע התיקונים בפועל. אמנם מדובר בטענה שנטענה לראשונה בסיכומים, ואולם היא עולה מעדויות התובעים, כאשר ב"כ התובעים בחר במסגרת סיכומיו שלא להתייחס כלל לעניין זה. מטרתו של פיצוי ע"פ דיני הנזיקין הוא השבת המצב לקדמותו. מקום בו בוצע תיקון בפועל ע"י התובעים, זכאים התובעים להשבת עלות התיקון, ועל כן, מקום בו בוצע תיקון בפועל, אין עוד לסמוך על חוות דעת המומחית בעניין זה, ועל התובעים להוכיח את עלות התיקון בפועל במסמכים ובראיות. על כן, יש להפחית מחוות דעת המומחית את הסכומים המתייחסים לליקויים שתוקנו בפועל על ידי התובעים ולא הובאה אסמכתא לעלותם. 12. לאור האמור, יבחנו ההפחתות אותן יש לבצע בגין הליקויים שתוקנו. א. בהתייחס לדירת משפחת שושן, אישר מר מיכאל שושן בעדותו, כי ביצע תיקון ליקויים בדירתו, בהתייחס לסעיפי חוות הדעת כדלקמן: סעיף 2.2, סעיף 1.3 - בהתייחס למרפסת קדמית בלבד, סעיף 3.1 - הנמכת תקרת גבס, סעיף 7.1 - מכסה פלסטיק בארון חשמל, סעיף 9 - לגביו נטען כי הליקוי חזר, סעיף 9.5 - תוקן רק קוסמטית, סעיף 10.1 - לא תוקן, ורק האדמה הוחלפה מדי פעם, סעיף 10.2 - תוקן (עמ' 13 לפרוטוקול). על כן, משלא הוצגה כל אסמכתא בדבר עלות התיקון, ועלות התיקון אף לא צוינה במסגרת עדותו של מר מיכאל שושן, יש להפחית מסכום הפיצוי את הסכומים כדלקמן: סעיף 2.2 - 100 ₪. סעיף 7.1 - 50 ₪. סעיף 10.2 - 100 ₪. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת באשר להפחתת הליקויים האחרים שתוקנו, שכן הליקוי הנזכר בסעיף 1.3 תוקן באופן חלקי בלבד, כפי שעולה מעדותו של מר מיכאל שושן, הליקוי הנזכר בסעיף 3.1 הינו לאחר ביצוע תיקונים חלקיים ע"י הדייר, כפי שעולה מסעיף 3.1 לחוות דעת המומחית, הליקוי הנזכר בסעיף 9 תוקן, אך הליקוי חזר, כפי שעולה מעדותו של מר מיכאל שושן, הליקוי בסעיף 9.5 תוקן רק באופן קוסמטי, כפי שעולה מעדותו של מר מיכאל שושן, והליקוי בסעיף 10.1 לא תוקן, אלא רק האדמה הוחלפה מדי פעם. לסיכום, יש להפחית מסכום התיקונים בגין דירת משפחת שושן, סך של 250 ₪. ב. בהתייחס לדירת גב' שויחט, לא נזכרו תיקונים שבוצעו ע"י הדיירת. ג. בהתייחס לדירת משפחת קמחי, מר אלעד קמחי אישר בעדותו כי תיקן בעצמו עבודות צבע כאמור בסעיף 3 לחוות הדעת, באשר לסעיף 9.3 לחוות הדעת - הוא תיקן חלק מהרטיבות והאיטום, אך כדבריו, לא מספיק טוב, וכן תיקן את ברז המטבח כאמור בסעיף 8.2 לחוות הדעת (עמ' 25 ש' 23 - 27 לפרוטוקול). לא הוצגה כל אסמכתא לעלות התיקון בפועל, והעלות אף לא צוינה במסגרת עדותו של מר קמחי, ולכן יש להפחית את הסכומים הבאים: סעיף 3 - 700 ₪. סעיף 8.2 - 100 ₪. לא מצאתי, כי יש להפחית בגין סעיף 9.3, שכן מעדותו של מר אלעד קמחי עולה, כי התיקון בוצע "לא מספיק טוב". לסיכום, יש להפחית מסכום התיקונים בגין דירת משפחת קמחי, סך של 800 ₪. ד. בהתייחס לדירת משפחת שוורץ, לא נזכרו בעדותו של מר יונתן שוורץ תיקונים שבוצעו ועל כן אין לבצע הפחתה. ה. בהתייחס לדירת משפחת חניצקי, העיד מר יבגני חניצקי, כי תיקן את סעיפים 1.4, 2.4, 7.1, 10.1, ו-11.4 (עמ' 28 ש' 2 - 3 לפרוטוקול). על כן, יש להפחית מסכום הפיצוי את הסכומים הבאים, בגינם לא הובאה כל אסמכתא בדבר עלות התיקון: סעיף 1.4 - 600 ₪. סעיף 2.4 - 500 ₪. סעיף 7.1 - 400 ₪. סעיף 10.1 - 3,000 ₪. באשר לסעיף 11.4, הרי שמדובר באותו תיקון הנזכר בסעיף 2.4, ולכן אין לבצע הפחתה נוספת בגינו. לסיכום, יש להפחית מסכום התיקונים בגין דירת משפחת חניצקי, סך של 4,500 ₪. 13. בענין משפחת שוורץ טוענת הנתבעת, כי משפחת שוורץ רכשה את הנכס במחיר עלום מצד ג', נמנעה מלתבוע את צד ג' בגין הליקויים ועל כן יש לקבוע כי המחיר ששולם כולל הפחתה בגין ליקויים בנכס כך שמשפחת שוורץ "מרוויחה פעמיים". אין לקבל טענה זו. מדובר בטענה שנטענה לראשונה בסיכומים ובית המשפט לא ישעה אליה. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה, כי אכן הסכום ששולם בגין רכישת הדירה הינו נמוך מן המקובל, ומדובר בטענה בעלמא. ככל שמבקשת הנתבעת להסתמך על טענה זו, היה עליה לטעון אותה עוד במסגרת כתב הגנתה, ולהביא ראיות ועדים להוכחת טענתה זו. 14. באשר לטענת משפחת חניצקי, בהתייחס להפרשי הצמדה וריבית ובנוגע לזיכוי הנטען, הרי שהטענה לא הוכחה, כאשר בענין הזיכוי מופיע בכרטסת הנתבעת קיזוז בסך 756 ₪, גובה הזיכוי הנטען (נספח 26 לתצהיר אסף זוזוט מטעם הנתבעת). גם דינן של טענות גב' שויחט בעניין המתפתחות והפרשי ההצמדה להידחות בהיעדר אסמכתא. 15. באשר לדרישת התובעים הנוגעת לרכוש המשותף - תיקון אריחי שיש כאמור בסעיף 4.8 לחוות דעתה המסכמת של המומחית מיום 18.8.10, הרי שמדובר בדרישה חדשה שלא בא זכרה במסגרת כתב התביעה, וכאשר התובעים לא עתרו לתקן את כתב תביעתם בהתאם, ומכאן, שאין לחייב בגין תיקון זה. אין גם לקבל את טענת התובעים בעניין תוספת של 30% בשל תנודות השוק כאמור בחוות דעת המומחית שכן תנודות, כאמור, יכולות להיות לשני הכיוונים. 16. התובעים עותרים לפיצוי בגין עגמת נפש, אי נוחות מרובה והפסד ימי עבודה. התובעים לא הציגו כל אסמכתא להפסד העבודה שנגרם להם ושוויו. על כן, ולאחר עיון בטענות הצדדים בענין זה, אני מעמידה את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש, הכוללת גם עגמת נפש בהתייחס לרכוש המשותף, על סך 3,000 ₪ לכל אחת מן המשפחות. 17. באשר לטענת התובעים בגין הוצאות שכר טרחת מומחים מטעמם, מקום בו נמצאו ליקויים כאמור בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, ואין מדובר בפערים כה גדולים אל מול חוות הדעת שהומצאו מטעם התובעים (בשונה מהפסיקה שהובאה ע"י הנתבעת בסיכומיה - שם נמצא כי חוות דעת מטעם התובעים הייתה בשיעור של למעלה מפי 4 ואף פי 10 מקביעת המומחה מטעם בית המשפט, מה שאין כן בענייננו), יש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות חוות הדעת של התובעים בהתאם לחשבוניות שצורפו לתצהירי התובעים כדלקמן: הרכוש המשותף - 1,000 ₪. משפחת שושן - 750 ₪. גב' שויחט - 1,750 ₪. משפחת קמחי - 3,916 ₪. יוער כי האישור ת/43 אינו נוקב במועד ביצוע הבדיקה ואין לקבלו כאסמכתא לתשלום בגין חוות הדעת בתיק זה. משפחת שוורץ - 2,136 ₪. יוער כי התשלום הנקוב בת/53 אינו רלבנטי לתביעה שכן התובעים אינם מסתמכים על חוות הדעת האמורה בו בתביעתם. משפחת חניצקי - 1,750 ₪. יובהר כי שכר טרחת המומחים מטעם התובעים, שנדרש בגין השתתפותם בביקור המומחית מטעם בית המשפט, מהווה חלק מהוצאות התובעים בגין המומחים, ולכן אין לקבל את טענת הנתבעת לענין זה והתובעים זכאים, כאמור, להחזר גם בגין הוצאות אלה כפי שפורטו לעיל. כן יובהר כי לא צורפו אסמכתאות נוספות בדבר תשלומים למומחים על אף האמור בסיכומי התובעים וממילא כאשר אסמכתאות כאמור לא הוגשו כמוצגים לתיק בית המשפט, אין לחייב בגינם. 18. לאור כל האמור, נקבע הפיצוי המגיע לתובעים כדלקמן: הרכוש המשותף - א. סך של 19,200 ₪ בתוספת מע"מ (סך של 12,800 ₪ בתוספת 50% כפי שנקבע בחוות דעת המומחית מיום 18.8.10), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד חוות דעת מסכמת של המומחית מיום 18.8.10. ב. סך של 1,000 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. משפחת שושן - א. סך של 29,000 ₪ בתוספת מע"מ. (תובעים 2 - 3) סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין תיקוני טיח, שכן לא הוצג אישור הג"א כנדרש (סעיף 4.1 לחוות דעת המומחית). מהסכומים האמורים יש להפחית סך של 250 ₪ כאמור בסעיף 12.א לעיל. לסיכום, בגין הליקויים ישולם למשפחת שושן סך של 33,750 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד חוות דעת המומחית מיום 5.1.10. ב. סך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין. ג. סך של 750 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. גב' שויחט - א. סך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ. (תובעת 4) סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שכן לא הוצג אישור הג"א כנדרש (סעיף 4.1 לחוות דעת המומחית). לסיכום, בגין הליקויים ישולם לגב' שויחט סך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד חוות דעת המומחית מיום 5.1.10. ב. סך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין. ג. סך של 1,750 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. משפחת קמחי - א. סך של 14,200 ₪ בתוספת מע"מ כאשר מהסכום האמור (תובעים 5 - 6) יש להפחית סך של 800 ₪ כאמור בסעיף 12.ג לעיל. לסיכום, בגין הליקויים ישולם למשפחת קמחי סך של 13,600 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד חוות דעת המומחית מיום 5.1.10. ב. סך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין. ג. סך של 3,916 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. משפחת שוורץ - א. סך של 22,500 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה (תובעים 7 - 8) וריבית כחוק, ממועד חוות דעת המומחית מיום 5.1.10. ב. סך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין. ג. סך של 2,136 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. משפחת חניצקי - א. סך של 19,000 ₪ בתוספת מע"מ. (תובעים 9 - 10) סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שכן לא הוצג אישור הג"א כנדרש (סעיף 4.1 לחוות דעת המומחית). מהסכומים האמורים יש להפחית סך של 4,500 ₪ כאמור בסעיף 12.ה לעיל. לסיכום, בגין הליקויים ישולם למשפחת חניצקי סך של 19,500 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד חוות דעת המומחית מיום 5.1.10. ב. סך 3,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין. ג. סך של 1,750 ₪ בגין תשלום למומחה מטעם התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה או ממועד התשלום למומחה לפי המאוחר. 19. לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כמפורט בסעיף 18 לעיל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום חלקם של התובעים בשכר טרחת מומחית בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום. בנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 4,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪. רכוש משותף