זקוקים לעורך דין דיני עבודה בבאר טוביה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בבאר טוביה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בבאר טוביה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בבאר טוביה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה באר טוביה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בבאר טוביה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) יחסי עובד מעביד בבאר טוביה## האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ובנסיבות הפסקת עבודתה האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות? אלו הנושאים שהתבוננו במקרה זה. העובדות והטיעונים הרלוונטיים של הצדדים: בין השנים 1991-1995 עבדה התובעת בבית הספר התיכון "באר טוביה" שהופעל על ידי המועצה האזורית באר טוביה ובשנת 1995 פנתה למחלקה להכשרה ופיתוח כוח אדם, שפעלה אז במסגרת משרד העבודה. נשכר כמורה, כמורה. , כולל למקצועות החשמל. לדבריה, כמה ימים לפני שהחלה את עבודתה, נאמר לה כי הקליטה שלה תיעשה על ידי חתימה על הסכם למתן שירותים, הקליטה שלה כעובדת עברה. מנגד טוענת הנתבעת כי התובעת חתמה על הסכם זה מרצונה החופשי, מתוך ידיעה כי סכום התמורה ששולם לה גבוה מהתמורה ששולמה לעובדי מדינה בתפקיד מקביל. לטענת הנתבעת, בשל העובדה כי לא הייתה דרישה להדרכה בקורס חשמל, היא לא נדרשה לשירותי התובעת והחוזה עמה לא נמשך. התובעת הגישה כתב תביעה בו עתרה לסעדים שונים. לאחר אישור תיקונו הוגש כתב תביעה מתוקן בו התובעת עתרה לסעד הצהרתי בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין הנתבעת לאורך כל תקופת עבודתה, בין התאריכים 9/1995 ועד 9 / 2008 והסעדים הכספיים שנוצרו. בכתב התביעה המקורי עתרה התובעת לסעדים כספיים הנובעים מתקופת עבודתה, כלומר למשך 13 שנות עבודתה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת ההתקשרות ביניהם בין התאריכים 9/1995 ל- 4/2008. ##(ב) הפרת חוק עבודת נשים בבאר טוביה## אנו עומדים בפני תביעה לפיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים, פיצויים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע. הנאשם 3, הוא מנהל מחלקת הנוער במועצה האזורית באר טוביה. ביום 18.9.2011 מנהלת מחלקת שכר וכוח באגודה כתבה מכתב לתובעת ובו הודיעה כי מאחר שהתובעת נמצאת בחופשת לידה מאז 17/7/2011, היא עדיין שכירה של העמותה. התובעת, טוענת כי הנתבעים לא קיימו עבורה שימוע הולם, ולא נתנו לה אפשרות כנה ואמיתית לטעון את טענותיה, טרם פיטוריה. לטענת התובעת, ב -1/1/2012 או בסמוך לכך, לפני תום חופשת הלידה, היא פנתה למעסיקיה וביקשה לחזור לעבודה. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים על ידי מי שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנהל מחלקת הנוער במועצה האזורית באר טוביה ועל ידי מנהל כוח האדם והשכר במועצה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## תביעת התובעת בגין הפרת חוק עבודת נשים מתקבלת, באופן שעל הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 22,150 ₪, בנוסף להפרשי הצמדה וריבית על פי החוק מיום 17/1/12 ועד בפועל תאריך תשלום מלא. ##(ג) ארגון עובדים בבאר טוביה## האם יחידת המיקוח במקום העבודה כוללת את כל העובדים שם, או רק חלקם. התשובה לשאלה זו תסייע להחלטה האם הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון מייצג במקום העבודה. זוהי, אם כן, קביעה ראשונית של גבולות יחידת המיקוח, אשר באה בהקשר לניסיון לארגן עובדים במקום העבודה. לפסק הדין נשוא דיון זה קדמה החלטה במסגרת סעד זמני, בו קבענו ביום 16 בינואר 2008, כי המבקש הוא הארגון הייצוגי במקום העבודה. המבקש הוא ארגון עובדים, המבקש לארגן את עובדי החברה במסגרתה. ביום 20 בדצמבר 2007 הודיע ​​המבקש לחברה כי נבחר ועד עובדים. מעדויות הצדדים בתיק עלה כי המיקום הגאוגרפי השונה והמובדל של הסדרנים מוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי העובדים באתר בבאר טוביה אינם מכירים כלל את הסדרנים. כאמור, המסקנה שהובאה מעדויות מר בירנבאום ומר צור, כי ספק אם הסדרנים נכחו באירועי טוסט-טוסט שהתרחשו בבאר טוביה. כל אלה אינם קיימים בקרב עובדי המפעל באתר בבאר טוביה, שיש להם שותפות אינטרסים, מובנת ומקובלת. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## יחידת המיקוח של החברה מונה 109 עובדים. מכיוון ש 42 עובדים חתמו על מכתבי הצטרפות למבקש, שהם יותר משליש מהעובדים הנכללים ביחידת המיקוח, מכאן נובע כי הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים הייצוגי בחברה. ##(ד) התנגדות למינוי מנהל בית ספר בבאר טוביה## פסק דין זה נגע לתביעה שהגיש התובע ביוני 2014, נגד המועצה האזורית באר טוביה וראשה. בתביעה ביקשה התובעת סעד הצהרתי לפיה החלטת הנתבעת מיוני 2014 על הפסקת המינוי שניתנה לה ביום 14.3.2013 לתפקיד סגנית רביעית למנהל האזורי המקיף של באר טוביה, בתום שנת לימודים - בטלאם. ההחלטה מספטמבר 2014 קובעת עוד כי מאחר שהתביעה מחייבת הכרעה בשאלת מהות תפקידו של המשנה למנהל בבית הספר ונהלי כוח האדם בנושא הסגן המנהל - נושא בעל השלכות מרחיקות לכת מעבר למקרה הפרטי של התובע; ארגון העובדים המייצג, במקרה זה ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, יצורף כצד להליך. עמדת משרד הפנים, שהיא הרשות הממשלתית הבודקת את הליכי הגיוס והמינוי של עובדים ברשות מקומית, התבקשה גם בשאלה שתוכרע. על רקע האמור לעיל, הוא ניגש לבירור התביעה והחל להציג את הצדדים הישירים להליך ואת טיעוניהם, כדלקמן. הנאשם, המועצה האזורית באר טוביה, הוא רשות מקומית אשר על פי הסיווג שהנהיג משרד הפנים מסווגת כרשות חזקה. בעניין זה טען התובע כי על פי המפתח שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ניתן למנות ארבעה סגני מנהלים בבית הספר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור, אין מקום שבית המשפט יתערב בהחלטה שקיבלה הנתבעת על סיום עבודתו של התובע כסגנית רביעית בבית הספר. ##(ה) תביעה לתשלום גמול השתלמות למורה בבאר טוביה## נושא פסק דין זה הוא תביעה שהגיש התובע, עובד הוראה, בגין מתן צו הצהרתי לפיו קורס מפתח תוכנה במערכות מידע שהשלים במהלך שנת 2001 מזכה את האחרון בקצבת השתלמות; ובהתאם לצו של מדינת ישראל והמועצה האזורית באר טוביה לשלם לו את ההפרשים בקצבאות הלימודים - בעקבות ההכרה בקורס כקורס המזכה בקצבת לימודים - לתקופה של שבע שנים לפני הגשת התוכנית. תביעה בסך 35,658 ₪. החל מחודש ספטמבר 2006, התובע הועסק כעובד במועצה האזורית באר טוביה, כמורה בבית הספר התיכון האזורי באר טוביה. לטענת התובע, הנושאים שנלמדו והמיומנויות שרכש במסגרת קורס מפתח תוכנה במערכות מידע בהן השתתף במהלך שנת 2001 קשורים באופן משמעותי לעבודתו כמורה בבית הספר התיכון האזורי המקיף בבאר טוביה. לטענת הנתבע 1, דין התביעה להידחות ובעניין זה נאמר בקצרה כי בגישתו של הנתבע 1, תקנות שירות עובדי ההוראה אינן מעניקות לעובד הוראה את הזכות לפיצוי בגין השתלמויות בהן השתתף עובד ההוראה לפני שהוא התחיל ללמד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל, טענת התובע להכיר בהשתלמויות ל"מפתחי תוכנה במערכות מידע "במסגרת הכשרה מקצועית הניתנת על ידי משרד העבודה לצורך גמול השתלמויות לעובד הוראה - נדחית. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בבאר טוביה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בבאר טוביה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בבאר טוביה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בבאר טוביה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בבאר טוביה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בבאר טוביה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בבאר טוביה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בבאר טוביה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בבאר טוביה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בבאר טוביה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור באר טוביה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בבאר טוביה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בבאר טוביה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בבאר טוביה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

סילוק תביעה בדיני עבודה בהעדר סמכות מקומית - באר טוביה

תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו במשיבה וסיומה. תביעתו הוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב. המשיבה הגישה בקשה לסילוק תביעה זו על הסף בשל העדר סמכות מקומית. לטענתה, מקום עיסוקה הבלעדי והמקום בו בוצעה עבודת המערער בפועל, דהיינו אולמות האירועים, הינם בצומת כנות המצויה בשטחיה ובתחומה של המועצה האזורית באר טוביה. לפיכך, הרי שהסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי בבאר שבע, ולא לבית הדין האזורי בתל אביב. בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 12.6.2013, קבע כי הסמכות המקומית בתיק מוקנית לבית הדין האזורי בבאר שבע, שכן בהתאם לתקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. עוד נקבע כי "... אין להידרש לספקולציות ולחישובי מרחקים, שעה שעל פי חשבון הארנונה משלמת הנתבעת את מיסי הארנונה למועצה האזורית באר-טוביה, ומועצה זו מצויה בתחום סמכותו המקומית של בית הדין לעבודה בבאר שבע". הטענות בערעור טענות המערער המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי. בהחלטת בית דין זה מיום 23.7.2013 ניתנה רשות ערעור והתיק הועבר להשלמת סיכומים בכתב. לטענת המערער, הסמכות המקומית לדון בתביעה שהוגשה על ידו נתונה במקרה זה לבית הדין האזורי בתל אביב שכן אולמות האירועים בהם הוא הועסק, דהיינו מקום ביצוע העבודה, מפורסמים על ידי המשיבה כממוקמים בצומת כנות, שבצומת גדרה המצויה בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. המערער מוסיף וטוען כי המשיבה פרסמה באתר האינטרנט של חברת בזק 144 את מענה כ"אזור תעשיה כנות גדרה 70700" המצוי בתחום השיפוט של בית הדין האזורי בתל אביב. עוד הוא טוען כי החלטת בית הדין האזורי מבוססת על העובדה כי המשיבה משלמת ארנונה למועצה האזורית באר טוביה ומציין כי מידע זה מצוי אך ורק בידי המשיבה ואינו מפורסם לציבור הרחב. המערער מוסיף וטוען כי למושג "מקום עבודה" הוענקה על ידי בתי הדין לעבודה פרשנות מרחיבה, זאת בהתאם להקשר הכולל של הדברים ולתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו. כמו כן, מבהיר המערער כי הוא נמצא בישראל במעמד זמני של פליט וכי הוא צפוי לגירוש בכל רגע נתון. לפיכך, הוא טוען, היה על בית הדין האזורי בתל אביב לקיים את ישיבת קדם המשפט לה התייצבו הצדדים בהרכב מלא ביום 21.3.2013, ולסיים את ההליך תוך כמה חודשים. עוד הוא טוען כי המשיבה לא הציגה כל נימוק הגיוני או משכנע לכך שקיימת סיבה המקשה עליה להתייצב לדיונים בבית הדין האזורי בתל אביב. לעומת זאת, מסביר המערער כי הוא אינו נייד מחוץ לתחומי תל אביב רבתי, בשל החשש הממשי ללכידתו על ידי רשויות ההגירה. כמו כן, הוא טוען כי העברת הדיון בתיק לבית הדין האזורי בבאר שבע עלולה להקשות עליו לממן את עלויות הדיון ולמנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות. לסיום, מדגיש המערער כי הוא מתגורר בדרום תל אביב וכי בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות, במקרים בהם מקום ביצוע העבודה ומקום העבודה מצויים מחוץ לאזור שיפוטו של בית הדין, יכול בית הדין לרכוש סמכות מקומית, בין היתר, במקרים בהם מקום מגוריו של העובד נמצא באזור שיפוטו. טענות המשיבה מנגד, טוענת המשיבה כי המערער מנסה בכל דרך לנהל את ההליך בבית הדין האזורי בתל אביב, זאת בניגוד גמור לכללי הסמכות המקומית. עוד היא טוענת כי המערער לן במקום עבודתו, דהיינו מקום מענה ועסקה הבלעדי של המשיבה, המצוי בתחומה של המועצה האזורית באר טוביה אשר מצויה בתחום סמכותו השיפוטית של בית הדין האזורי בבאר שבע. בנוסף, היא טוענת כי מקום ביצוע עבודתו של המערער היה אף הוא באזור התעשייה בצומת כנות שבתחום המועצה האזורית באר טוביה, המצויה בתחום סמכותו השיפוטית של בית הדין האזורי בבאר שבע. עוד טוענת המשיבה כי אין ולו תביעה אחת נגדה אשר התנהלה בבית הדין האזורי בתל אביב וכי התביעות שהוגשה נגדה התנהלו בבית הדין האזורי בבאר שבע. לסיום, סבורה המשיבה כי הערעור נגוע בחוסר תום לב שכן אין כל קשר בין שאלת הסמכות המקומית לבין עניין לכידתו של המערער על ידי רשויות ההגירה וגירושו מהארץ. דיון והכרעה 12. לאחר שעיינו בהחלטת בית הדין האזורי מושא הערעור, בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות וכי יש לאשר את החלטת בית הדין האזורי ולקיים את הדיון בתיק בבית הדין האזורי בבאר שבע. ואלה הנימוקים שהובילו אותנו להכרעתנו זו. תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי "מקום השיפוט הוא... בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". על פי לשון תקנה זו, לעובד התובע את מעסיקו זכות בחירה להגיש את תביעתו הן ב"מקום העבודה" והן ב"מקום ביצוע העבודה". כמו כן, ולאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך איננה מספיקה על מנת להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית, כך שלמעשה "... בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות" [בר"ע 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (13.12.2009); בר"ע 19529-04-11 אס.אן. תעשיות בע"מ נ' ליליה פודושבה (17.4.2011)]. בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ותחולתו בבתי הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת בין הצדדים כי עבודתו של המערער בוצעה באולמות האירועים שבבעלות המשיבה המצויים בצומת כנות. כלומר, המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לשאלה היכן בוצעה עבודתו של המערער כי אם לשאלה לאיזה אזור שיפוט שייך מקום ביצוע העבודה, וכפועל יוצא מכך, היכן יש לקיים את ההתדיינות בין הצדדים - בבית הדין האזורי בבאר שבע או בבית הדין האזורי בתל אביב. ראשית, יצוין כי אין בידינו לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי כי המשיבה משלמת את מיסי הארנונה למועצה האזורית באר טוביה המצויה בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בבאר שבע וכי לפיכך, לבית דין זה הסמכות המקומית לדון בה. זאת, משום שבהתאם לתקנות, תשלומי הארנונה אינם מהווים פרמטר לקביעת סמכות השיפוט המקומית והפרמטרים היחידים אשר נקבעו בעניין זה הם כאמור "מקום העבודה" או "מקום ביצוע העבודה". יחד עם זאת, מקובלת עלינו התוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי לפיה יש להעביר את התיק ולקיים את ההתדיינות בו בבית הדין האזורי בבאר שבע. זאת על אף נסיבותיו המיוחדות של המערער, מעמדו הזמני בארץ והעובדה כי הוא צפוי לגירוש בכל רגע נתון. עבודתו של המערער בוצעה באולמות האירועים שבבעלות המשיבה המצויים בצומת כנות הסמוכה הן ליישוב כנות והן לעיר גדרה. היישוב כנות שייך לנפת אשקלון, ולפיכך, הרי שבהתאם להודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, התשי"ז-1957 (להלן - ההודעה על חלוקת שטח המדינה), הקובעת כי "... מחוז הדרום, כולל נפות אשקלון ובאר שבע; מרכזו בבאר שבע", לבית הדין האזורי בבאר שבע מוקנית הסמכות המקומית לדון בתיק שלפנינו. לעומת זאת, העיר גדרה שייכת לנפת רחובות, שלפי ההודעה על חלוקת שטח המדינה מהווה חלק ממחוז מרכז; ובהתאם לכך, לבית הדין האזורי בתל אביב הסמכות לדון בתיק. לאור השילוב של צומת כנות מחד והעיר גדרה הסמוכה מאידך, הגם שמקום ביצוע העבודה נמצא בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי בבאר שבע והתיק למעשה כבר הועבר לבית דין זה ואף נקבע לדיון קדם משפט במועד קרוב ביותר, הרי ששיקולים של יעילות בניהול ההליך וטובתו של המערער כי הדיון בעניינו יתקיים בהקדם תומכים במסקנה כי יש לקיים את הדיון בתיק שלפנינו בבית הדין האזורי בבאר שבע. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הרי שדין הערעור להידחות והחלטת בית הדין האזורי מיום 12.6.2013, לפיה הסמכות המקומית בתיק מוקנית לבית הדין האזורי בבאר שבע, תיוותר על כנה. התיק מוחזר לבית הדין האזורי בבאר שבע לצורך המשך ניהול ההליך. סוף דבר - הערעור נדחה כמפורט בסעיפים 17-19 לעיל. החלטת בית הדין האזורי מיום 12.6.2013 נותרת על כנה. התיק מוחזר לבית הדין האזורי בבאר שבע לצורך המשך ניהול ההליך. הוצאות הערעור יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי. דיני עבודה