גמלת ניידות: החלפה שלמה של פרק ירך ללא סימני התרופפות

גמלת ניידות: החלפה שלמה של פרק ירך שמאל ללא סימני התרופפות. הסתיידויות עדינות סב מפרקיות באזור צדדי של המפרק.

לדעת הוועדה, מדובר בהתחלת יצירת הסתיידויות פרי ארטיקולאריות בחלק הליטראלי של המפרק, והמערערת אינה נכללת ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות.

באשר לחובת ההנמקה:

6. סעיף 14 לתוספת השנייה להסכם הניידות קובע בזו הלשון:

"ועדה רפואית לעררים רשאית לאשר החלטת הוועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהעורר הוא הנבדק ובין שהוא המוסד".

דין הוא, אפוא, כי בעת שמיעת ערר על החלטתה של ועדה מחוזית, רשאית הוועדה הרפואית לעררים לקבל כל החלטה שוועדה מדרג ראשון רשאית הייתה לקבל. ההלכה קובעת כי תפקידה של הוועדה הרפואית לעררים אינו רק לבקר את החלטת הוועדה מדרג ראשון אלא לערוך בדיקה מחודשת של כל ההיבטים הרפואיים של קביעת מוגבלותו בניידות של הנכה. מאותו טעם עצמו, שעה שהוועדה הרפואית לעררים משנה, בעקבות ערר, החלטת ועדה מדרג ראשון, לא מוטלת עליה חובה לנמק מדוע סטתה ממצאיה קודמתה.

7. בענייננו, ועדות מחוזיות קודמות קבעו למערערת מוגבלות בניידות בשיעור 40% לפי פריט ליקוי ו-א(1) או (2) חלקי. ועדה מחוזית אשר בדקה את המערערת ביום 23/7/13 קבעה לה מוגבלות בניידות בשיעור זהה, לפי פריט ליקוי ו-א-1 חלקי. המשיב הגיש ערר, והוועדה נשוא ערעור זה קבעה, כאמור, כי המערערת אינה מוגבלת בניידות. עיון בממצאי הבדיקה האורטופדית מעלה כי הוועדה מצאה טווחי תנועה שונים מאלה שמצאה הוועדה המחוזית, הן בנוגע לכיפוף ויישור מפרק ירך ימין ושמאל; הן בנוגע לסיבוב פנימי וחיצוני; הן בנוגע לאבדוקציה ואדוקציה, והן בנוגע לכוויצה כיפופית.

8. המערערת טענה, כי שעה שהוועדה רואה לנכון לשלול את הנכות, עליה לנמק החלטתה, ואילו בפרוטוקול הוועדה אין כל הנמקה. דין טענת ערעור זו להידחות. קביעת הוועדה המחוזית אינה בגדר החלטה חלוטה, ולכן לפי הוראת סעיף 14 להסכם הניידות, הוועדה רשאית לקבוע את הנכות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, ואין בכך כדי לשלול שיעור מוגבלות חלוט. על כן, אין צורך בהנמקה מיוחדת והטענה נדחית.

באשר לחובת ההנמקה לפי סעיף ו.5 לפרוטוקול:

9. עצם קיומו של סעיף בפרוטוקול המאפשר לוועדה להסביר האם חל שיפור או חלה החמרה במצבו של הנכה – אין בו כדי לקבוע את סמכויותיה וחובותיה של הוועדה. על כן, לא מצאתי כי מדובר בטעות משפטית בכך שהוועדה לא מילאה את סעיף ו.5 לפרוטוקול.

באשר להתייחסות להחלטת ועדה רפואית בענף נכות כללית:

10. לדעתי, אף אין פגם בכך שהוועדה לא התייחסה להחלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית. הלכה פסוקה היא שייתכן בהחלט מצב שבו שתי ועדות רפואיות שהרכבן שונה יגיעו למסקנות שונות, ואין להשליך מהחלטת ועדה רפואית אחת על החלטת ועדה רפואית אחרת (דב"ע נג/ 25- 01 נאור גזמאווי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 70; דב"ע מה/204 -01 כפיר – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). קביעה רפואית לעניין נכות כללית אינה מחייבת ועדה רפואית לעניין ניידות, לאור השוני במהות ההחלטה וברשימת הליקויים.

לפיכך, נדחית טענת ערעור זו.

11. לאור כל האמור, ומשלא מצאתי טעם להתערבות בהחלטת הוועדה – על כן הערעור נדחה בזאת.

12. אין צו להוצאות.

13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון