מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: אין כיסוי מספיק

מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

הנתבעת 2 (להלן – איטה) הגישה התנגדות לביצוע השיק. הדיון בהתנגדות הועבר לסית משפט זה.

ביום 27.4.10 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט על הסדר דיוני, שאליו הגיעו הצדדים. הוסכם בין הצדדים, כי תנתן לנתבעת רשות להתגונן בפני התביעה השטרית. עוד הוסכם, כי גם לנתבע 1 (להלן – יאיר) תנתן רשות להתגונן בפני התביעה השטרית, והוא יהיה רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

בהחלטתו מיום 28.4.10 נתן כב' הרשם רונן שוורץ תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. נקבע, כי תצהירה של איטה, התומך בהתנגדות, ישמש ככתב הגנה מטעמה. כך גם נקבע, כי יאיר יהיה רשאי להגיש כתב הגנה. אכן ביום 26.5.10 הוגש כתב הגנה מטעמו של יאיר.

טענותיה של איטה
איטה טוענת בתצהיר, התומך בהתנגדות שהגישה לביצוע השיק, כי איננה חתומה על השיק. על השיק חתימה אחת בלבד, חתימתו של יאיר, בעלה של איטה. לטענתה של איטה, אין לה כל נגיעה לשיק.

טענותיו של יאיר
לטענתו של יאיר, נמסר השיק לתובעת לבטחון בלבד למשך שנה בלבד, אותה שנה בה התנהלו קשרי מסחר בין התובעת ובין אקסלרוד יאיר חומרי בניין בע"מ (להלן – החברה). סוכם, כי בתום אותה שנה תחזיר התובעת את השיק לנתבעת. היה זה בשנת 2006, כאשר זמן הפרעון המקורי,שצויין על גבי השיק היה "1.6.06".

עם תום אותה שנה הוארכה ההתקשרות בין החברה ובין התובעת למשך שנה נוספת, ובהתאם לכך הושאר השיק לבטחון בידי התובעת, כאשר זמן פרעונו של השיק נדחה למשך שנה, ונעשה תיקון על גבי השיק. מועד הפרעון המתוקן היה "31.12.07".

בתום שנת 2007 הוארכה ההתקשרות בשנה נוספת. שוב סוכם על הותרת השיק לבטחון בידי התובעת למשך שנה נוספת. בהתאם לכך תוקן שוב זמן הפרעון על גבי השיק, וצויין "31.12.08".

בעת שנעשה כל אחד מתיקוני זמן הפרעון, כאמור לעיל, חתם יאיר ליד התיקון, כך שליד מקום זמן הפרעון בשיק ישנן שתי חתימות.

בתום שנת 2008 לא סוכם בין הצדדים על הארכת תוקפו של השיק ככלי להבטחת חיובי החברה למשך פרק זמן נוסף. בנסיבות אלו פקע החיוב השטרי מכוחו של השיק, ועל התובעת היה להשיבו לידיו של הנתבע. בהתאם למוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת להימנע מלעשות שימוש כלשהו בשיק.

עוד טוען יאיר, כי החוב, שאת קיומו בא השיק להבטיח, התחייבויות החברה עד ליום 31.12.08, נפרע במלואו, ועל כן היה על התובעת להשיב ליאיר את השיק. התחייבויות בגין משיכת סחורה על ידי החברה לאחר 31.12.08 אינן מובטחות על ידי השיק, ולכן לא ניתן לפעול מכח החיוב השטרי עפ"י השיק לשם פרעונן.

דיון והכרעה
אין מחלוקת בין הצדדים, כי רק יאיר חתום על השיק, בעוד שאיטה אינה חתומה על השיק. אין גם מחלוקת בין הצדדים, שהשיק נמשך על ידי יאיר לפקודת התובעת לשם הבטחת התחייבויות החברה כלפי התובעת. עוד מסכימים הצדדים, כי פעמיים שונה זמן פרעונו של השיק ותוקן על ידי יאיר, שצירף חתימתו על יד התיקון. בפעם הראשונה שונה זמן הפרעון של השיק מיום 1.6.06 ליום 31.12.07. בפעם השניה שונה זמן הפרעון ליום 31.12.08. בעת שנעשה כל אחד משינויים אלו הוסיף יאיר את חתימתו ליד השינוי. אין גם מחלוקת, כי החברה חייבת כספים לתובעת, כפי שהודה יאיר בפני בית המשפט ביום 15.5.11 (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 5: "החברה חייבת את הכסף אך לא אני אישית").

הצדדים נחלקו בשתי שאלות מרכזיות. האחת, האם פקע תוקפו של השיק בזמן הפרעון המצויין בו, 31.12.08, כאשר אין הוא מבטיח את ההתחייבויות שנוצרו בגין סחורה שסופקה לחברה לאחר מכן. האחרת, האם איטה חבה מכח השיק, למרות שלא חתמה עליו.

חיובו של יאיר
בע"א 333/63, שמולוביץ נ' סיקו חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה, פד"י יח(1)550, 553, נאמר:

"חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו".

בע"א 205/87, ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פד"י מג(4)680, 693, נאמר:

"הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי - כאמור בסעיף 20הנ"ל חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר ...; (ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים".

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בע"א 1794/09, אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' אפל, טרם פורסם, בסעיף 18 לפסק הדין.

הנטל להוכיח קיומו של תנאי, שעמד ביסוד מסירתו של שיק, מוטל לפתחו של מושך השיק. דבר זה נכון לגבי כל רכיבי התנאי הנטענים. במקרה זה היה על יאיר, הטוען כי השיק נמסר להבטחת חיובי החברה לתובעת בגין רכישות עד למועד הפרעון המצויין בשיק בלבד, להוכיח טענה זו. על יאיר היה מוטל גם הנטל להוכיח, כי התנאי שעמד ביסוד מסירת השיק לא התקיים.

באשר לשאלה הראשונה, האם השיק נועד להבטחת חובות בגין רכישות שעד ליום 31.12.08, או שמא נועד להבטיח חוב גם בגין רכישות שנעשו לאחר מכן, יש לכאורה בדבריו של עד התובעת משום הודאה בטענת הנתבעים. העד, מר מרק אסנהיים, מנהל מכירות ארצי בתובעת (להלן – מר אסנהיים), אמר בעדותו בפני (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 27-30):

"ת. יש לי תאריך של השיק. אני סיפקתי סחורה באותו זמן ששיק הביטחון היה בתוקף מבחינת התאריכים שלו.
ש. זאת אומרת שאתה קבלת ערבות אישית על הספקת סחורה עד שהתאריך של השיק היה בתוקף.
ת. בשביל זה בוצעו השינויים בשיק".

ובהמשך (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 6-13):

"ש. אתה מסכים איתי שבאת במועד סמוך לכך ואמרת לו שזמן הפירעון נגמר, וביקשת להחליף את התאריך ל-31.12.07.
ת. נכון.
ש. זאת אומרת כשביקשת להחליף את התאריך זה בגלל שרצית להבטיח את הסחורות עד 31.12.07.
ת. נכון.
ש. זאת אומרת שאתה באת ביוני 2006 כדי לתקן את השטר, אתה רצית ביטחון עד 31.12.07.
ת. המטרה היתה פשוטה. כל עוד אני מספק סחורה שהשיק בתוקף השיק אמור להבטיח את הסחורה".

לכאורה בדברים אלו של מר אסנהיים יש הודאה, כאמור לעיל, בטענת יאיר, ולפיה בעת מסירת השיק לתובעת הוגבל משך הזמן בו היה אמור השיק לשמש כבטחון. לכן תוקן זמן הפרעון של השיק פעמיים על מנת להאריך את תוקף הבטחון שבשיק.

אמנם מר אסנהיים מספק הסבר לדבריו ומנסה ליישבם עם טענת התובעת, ולפיה הבטחון שבשיק היה לתקופה לא מוגבלת, וכך אמר (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 1-5):

"ש. השיק ניתן עד ה-1.6 כדי להבטיח הספקת סחורות עד ה-1.6. אח"כ אמרת שאתה רוצה לספק סחורות ב-2007 וביקשת שישנה את התאריך ל-2007 כדי שיבטיח את הספקת הסחורות עד דצמבר 2007.
ת. התאריך של השיק הוא לא מועד התוקף שלו. התאריך אומר שמאותו מועד ומעלה הוא תקף גם קדימה. זה לא תום התוקף באותו יום. אני יכול לתת היום שיק דחוי לעוד חצי שנה".

ועוד אמר (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 14-22):

"ש. כשאתה באת ביוני 2006 וביקשת לשנות את התאריך רצית להבטיח את כל הספקת הסחורות העתידיות עד לאותו תאריך.
ת. פלוס חצי שנה.
ש. איפה זה כתוב?
ת. התאריך לא חותם תקופה.
ש. האם דיברתם על זה בכלל?
ת. כן.
ש. אם ככה, היית מבקש להשאיר את השטר פתוח.
ת. יאיר החליט שהוא רוצה לכתוב תאריך על השיק כדי שיהיה ניתן להפקיד אותו".

מר אסנהיים טען, כי זמן פרעונו של השיק תוקן מעת לעת על מנת לאפשר, במידת הצורך, הצגתו לפרעון בבנק. לדבריו של מר אסנהיים, אין בתיקון התאריך כדי ללמד דבר על משך תוקף הבטחון שבשיק. מועד הפרעון צויין בשיק, כך לדבריו של מר אסנהיים, בהתאם לדרישתו של יאיר. הסבר זה מתקבל על הדעת, ויש בו כדי להסביר את תיקון זמן פרעון השיק פעמיים.

מאידך יאיר אישר בעדותו בפני, כי למרות שפקע תוקפו של השיק ביום 31.12.08, כפי שטוען יאיר, הוא לא ביקש מהתובעת להשיב לו את השיק. יאיר אף לא ידע לענות בוודאות לשאלה, האם הורה לבנק על ביטולו של השיק (עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 14-18). מתשובתו המהוססת של יאיר בעניין ביטול השיק, "אני חושב שיכול להיות שניתנה הוראה לבטל את השיק, אבל זה לא היה משמעותי כי החשבון נסגר. לא היה בו כלום, הוא נסגר", נראה שהשיק לא בוטל על ידי יאיר עם חלוף זמן פרעונו. בכך יש משום חיזוק של ממש לטענות התובעת, כי הבטחון שבשיק לא הוגבל עד לזמן הפרעון הנקוב בו.

לנוכח האמור לעיל, נראה, כי יאיר לא עמד בנטל המוטל עליו. יאיר לא הצליח להוכיח, כי התנאי שעמד ביסוד מסירת השיק לתובעת היה קיומם של חובות של החברה לתובעת בגין רכישות שעד ליום 31.12.08.

נראה, כי יאיר לא עמד בנטל זה המוטל עליו. יאיר לא הצליח להוכיח, כי התנאי שעמד ביסוד מסירת השיק לתובעת היה קיומם של חובות של החברה לתובעת בגין רכישות שעד ליום 31.12.08.

יאיר לא עמד גם בנטל להוכיח, כי התנאי שביסוד מסירת השיק – קיומו של חוב של החברה לתובעת בגין רכישות שונות – לא התקיים. יתירה מכך, יאיר בעדותו בפני הודה בקיומו של חוב זה, כאמור לעיל.

לנוכח האמור לעיל, ככל שהתביעה נוגעת ליאיר, יש לקבל את התביעה במלואה.

חיובה של איטה
ומה באשר לאיטה? האם העדר חתימה של איטה על השיק פוטר אותה מאחריות לפרעון השיק?

מר אסנהיים אישר, כי איטה מעולם לא הזמינה סחורה כלשהי מהתובעת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 19). כך גם אישר, כי מעולם לא קיבל מסמך כלשהו עליו חתומה איטה (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 23).

אכן על גבי השיק מצויין שמה של איטה ביחד עם שמו של יאיר כבעלים משותפים של חשבון הבנק ממנו נמשך השיק. האם די בכך כדי לחייב את איטה באופן אישי בפרעון השיק?

הכלל בעניין זה הוא הקבוע בסעיף 22 לפקודת השטרות (נוסח חדש):

"אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".

אכן אדם יכול לחוב בחבות שטרית גם ללא שחתם על שטר, אך זאת במקרה בו מישהו אחר חתם על אותו שטר בשמו ובהרשאתו. אז יחוב המשלח בחבות שטרית. על הטוען לקיומה של הרשאה להוכיח זאת, אך קודם כל יש לטעון הטענה בדבר קיומה של הרשאה.

במקרה דנן בבקשה לביצוע השיק, אשר עם הגשת ההתנגדות הופכת לכתב התביעה, לא נטען כלל, כי יאיר חתם על השיק בשמה של איטה ובהרשאתה. כל שנטען הוא, שיאיר ואיטה חתומים על השיק. מרגע שאין כל מחלוקת, כי איטה אינה חתומה על השיק, וכי מי שחתם עליו היה יאיר, יש מקום לסלק התביעה, ככל שהיא נוגעת לאיטה.

זאת ועוד, מקרה דומה למקרה הנדון בתיק זה נדון בע"א(ת"א)690/98, צדקה נ' ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר בע"מ, טרם פורסם. גם שם נדון הנסיון לחיוב אישה באופן אישי בפרעון שיק, שנחתם על ידי בעלה בלבד מחשבון משותף לבני הזוג, וכך נאמר שם:

"כשאנו מיישמים את הלכת רינסקי לענייננו, אנו רואים שיש לנו חותם על שיק, הוא המערער מס' 1, וכי החותם איננו מתכחש לחתימתו. ציון שמה של המערערת מס' 2, בא מכח סעיף 11(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981; העובדה ששם המערערת מופיע על גבי השיק, לא יכולה להעיד, אפילו כלפי צד ג', על גובה ההרשאה או על הרשאה בכלל לענין המסויים, מה גם ששני שמות משותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דווקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות או על הסדרים אחרים (לסוגים השונים של חשבונות משותפים ראה ריקרדו בן אוליאל, דיני בנקאות (1996) עמ' 176). אם לכך נוסיף את העובדה שפסק דין רינסקי לא בא לשנות לגמרי הלכות יסוד, במובן זה שבסיס פקודת השטרות עדיין נותר כשהיה, קרי:נחיוב כל מי שחתם על שיק, כי אז נגיע למסקנה, שברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית, קובע שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד ולא מעבר לכך".

הדברים נכונים גם למקרה דנן. למעשה, אין מחלוקת כי על השיק מתנוססת חתימתו של יאיר בלבד. ציון שמה של איטה על גבי השיק אין בו כדי ללמד על הרשאה כלשהי. ציון השם נעשה לצורך מילוי דרישות החוק בלבד. גם אם יוכח, שאיטה ידעה על עצם משיכת השיק, הרי שאין בכך כדי ללמד על כך שנתנה ליאיר הרשאה לחתום על השיק בשמה ולהקים לה חבות שטרית לפרעון השיק.

העולה מן הדברים, כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה, כי איטה נתנה ליאיר הרשאה כלשהי לחתום על השיק בשמה. לפיכך דין התביעה נגד איטה להידחות.

סיכומם של דברים, ככל שהתביעה נוגעת ליאיר, התביעה מתקבלת במלואה. יאיר ישלם לתובעת את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ. לשם כך ישופעלו ההליכים בתיק ההוצל"פ, והתובעת רשאית לנקוט במסגרתו בכל הליך חוקי לגביית מלוא יתרת החוב.

ככל שהדברים נוגעים לאיטה, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, ומשהתקבלה התביעה נגד יאיר, בעוד שהתביעה נגד איטה נדחתה, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון