פגיעת אוטובוס ממכסה בור ביוב שבמרכז הכביש

במהלך הנסיעה נפגע האוטובוס ממכסה בור ביוב שבמרכז הכביש, אשר התרומם וחדר את רצפת האוטובוס ואף פגע ברגלה של אחת מהנוסעות. כתוצאה מכך ניזוקה רצפת האוטובוס, חלק ממנה הוחלף בחלק חדש, והעלות הכוללת של התיקון היתה 123,113 ₪. התובעת פנתה לנתבעות בדרישה לפצותה על נזקיה, אך הן דחו דרישתה. מכאן התביעה.

3. הנתבעות אינן חולקות על נסיבות הפגיעה כמתואר לעיל. עם זאת, לטענתן, הנתבעת 1 (להלן: "עיריית אשדוד" או "העירייה") אינה אחראית לפגיעה, מאחר ומכסה בור הביוב התרומם עקב סתימה שאירעה בבור. לא ניתן למנוע סתימה מעין זו, ולמרות שהעירייה דואגת לתחזוקתה התקינה של מערכת הביוב העירונית, היא אינה יכולה למנוע בכל מקום ובכל עת התרחשותה של סתימה. עוד נטען כי לא היתה הצדקה להחלפת רצפת האוטובוס באחרת, וניתן היה לתקן את הנזק בעלויות פחותות משמעותית. טענה נוספת היא שיש ליחס לנהג האוטובוס אשם תורם במידה מכרעת.

4. מטעם התובעת העידו: מר שרון אוזיאל, נהג האוטובוס (להלן: "נהג האוטובוס"), הגב' דניאלה פיזק, עובדת במחלקת התביעות של התובעת (להלן: "נציגת התובעת") ומר כפיר, השמאי שערך את חוות הדעת (להלן: "שמאי התובעת"). מטעם הנתבעת העידו: מר דרנוב, שמאי שערך חוות דעת נגדית (להלן: "שמאי הנתבעת"), מר יעקובוב, מי שבכל המועדים הרלוונטיים כיהן כמנהל מחלקת הביוב בעיריית אשדוד (להלן: "מנהל מחלקת ביוב") ומר זינו, מנהל ניידות במוקד העירוני של עיריית אשדוד (להלן: "נציג המוקד").

5. שלוש פלוגתאות עיקריות עלו: אחריותה של העירייה לפגיעה, קיומו של אשם תורם לנהג האוטובוס והיקף הנזק שנגרם. אבחן פלוגתאות אלו כסדרן.

האחריות לפגיעה
6. נהג האוטובוס העיד שהוא נהג את האוטובוס, וכשהגיע לרחוב תשרי הבחין במים הזורמים בכביש. בצידו הימני של הרחוב חנו רכבים, על כן הוא האט נסיעתו וסטה מעט שמאלה כדי להמשיך בנסיעה. לפתע שמע רעש חזק, והתברר לו שמכסה בור ביוב פרץ את רצפת האוטובוס (תצהיר עדות ראשית, ת/1; הודעה בכתב ת/3; פרוטוקול עמ' 9).

הנהג העיד שהוא לא יכול היה להבחין שמכסה הבור אינו מונח כראוי, וגם לא ניתן לראות דבר שכזה, בפרט כאשר היתה זו שעת ערב והרחוב היה חשוך. הנהג העיד שהוא לא נסע מהר, והוא גם לא יכול היה לנסוע מהר מאחר וברחוב יש במפרים כל מספר מטרים. בנוסף, כשהבחין במים בכביש הוא האט נסיעתו עוד יותר (עמ' 10 שורה 13 – עמ' 11 שורה 29).

7. נציג המוקד העירוני שהעיד מטעם הנתבעות, ערך בדיקה במערכת המוקד העירונית, היא המערכת אליה מתנקזות כל תלונות התושבים. הוא מצא שלא הוגשה כל תלונה לגבי פריצת ביוב במקום, והתלונה היחידה מתייחסת לתאונה בה נפגע האוטובוס. נציג המוקד צירף לתצהירו תדפיס מכל תלונות המוקד הקשורות במערכת הביוב לשנת 2009 (תצהיר נ/3 והתדפיס שצורף לו). בחקירתו הנגדית העיד העד שבדו"ח הנ"ל מצוי תיעוד של כל התלונות שהתקבלו במוקד בקשר עם פריצות ביוב (עמ' 35 שורות 8 – 9), אך הוא אינו כולל עבודות תיקון יזומות שבוצעו על ידי העירייה או מי מטעמה (עמ' 35 שורות 31 – 32).

עד נוסף מטעם הנתבעות היה מי שכיהן בזמנו כמנהל מחלקת הביוב בעירייה. בתצהירו כתב העד שהעירייה מבצעת תחזוקה שוטפת של מערכת הביוב, אך אין כל דרך למנוע סתימות ביוב כתוצאה מחפצים המושלכים למערכת, כגון טיטולים או מגבונים (סעיפים 9 – 15 לתצהיר נ/2). בחקירתו הנגדית נתבקש העד לפרט את הפעולות בהן נקטה העירייה, הן בכלל והן בפרט ביחס לבור הנדון, אך טען כי אינו יכול לעשות כן, מאחר ואין בפניו הדו"ח המתאר את הפעולות שנעשו (עמ' 30 שורות 8 – 14). לדברי העד אחד האמצעים הננקטים למניעת סתימות, הן שטיפות יזומות של הצינורות, ושטיפות אלו מבוצעות על ידי תאגיד המים והביוב של העירייה, יובלים. שם גם חייב להיות דו"ח המתעד את השטיפות שבוצעו (עמ' 31 שורות 8 – 9; עמ' 32 שורות 1 – 6). פעולות נוספות הן בדיקות בריכות הביוב וניקויין, וגם ביחס לפעולות אלו, אין עימו הדו"חות הרלוונטיים (עמ' 32 שורות 22 – 26).
בחקירתו הנגדית של העד עלה שבנוסף לדו"ח המרכז, ישנו, לגבי כל אירוע ואירוע, דו"ח פרטני בו מפורטים מכלול הנתונים של אותו אירוע (עמ' 32 שורות 14 – 20). גם דו"ח זה לא הוצג.

8. בחנתי את מכלול העדויות והראיות, הגעתי למסקנה כי העירייה לא הוכיחה טענותיה. שתי סיבות לדבר. ראשית, לא הוכח שהעירייה נקטה בפעולות הנדרשות להבטחת פעילותה התקינה של מערכת הביוב, כטענתה. שנית, וזה עיקר, לא הובהרו הנסיבות המלאות של האירוע, לא הובהר מה גרם למכסה בור הביוב להתרומם ולא הובהר אם אומנם סתימה מקרית היא שגרמה לדבר.

9. אשר לפעולות לתחזוקת מערכת הביוב העירונית. מקובל עלי כי לא ניתן לדרוש מעיריית אשדוד למנוע כליל קיומן של סתימות במערכת הביוב בתחומה. כפי שהעיד מנהל מחלקת הביוב, העירייה אינה יכולה להבטיח כי משתמשים לא יזרקו לביוב חפצים שונים שיגרמו לסתימה, ובמקרים אלו, כל שנותר הוא לדאוג לטיפול מהיר ויעיל בתקלה. עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת, וגם על העירייה מוסכם, כי עליה לנקוט בפעולות הנדרשות למניעת סתימות במערכת. מנהל מחלקת הביוב טען כי ננקטות פעולות שכאלו, אלא שכאשר נתבקש לפרט את הפעולות שבוצעו הוא לא יכול היה לעשות כן. התברר כי לפחות חלק מהפעולות (שטיפה יזומה של הצינרות) אינן מבוצעות על ידי העירייה, אלא על ידי תאגיד עצמאי, יובלים, אך כל עד מטעם יובלים לא העיד. עוד התברר כי ישנם דו"חות המתעדים את הפעולות המבוצעות, לרבות ניקוי הבורות ושטיפת הצנרת, אך דו"חות אלו לא הוצגו, ובהעדרם, לא יכול היה העד לפרט אלו פעולות בוצעו, ומתי (עמ' 30 שורות 8 – 14). בנסיבות אלו, הטענה לפיה העירייה נוקטת בצעדים הדרושים והאפשריים למניעת תקלות, נותרה טענה סתמית, בלתי מפורטת ובלתי מוכחת.

10. אשר לנסיבות האירוע. הגעתי למסקנה כי נסיבות האירוע נותרו עמומות ולא הובהר מה גרם למכסה בור הביוב להתרומם. נהג האוטובוס העיד שהבחין במים בכביש. לפי האמור בדו"ח המוקד המרוכז (צורף לתצהיר נציג המוקד נ/3) יש במקום "פריצת ביוב". בשום מקום לא נכתב כי יש במקום סתימת ביוב, אף שבדו"ח עצמו, ישנן לא מעט תקלות המוגדרות כסתימת ביוב. אכן כן, יתכן וסתימת ביוב היא שגרמה לפריצת הביוב, אך ישנן גם אפשרויות נוספות. והנה, מתברר כי ישנם לפחות שני דו"חות נוספים שלא הוצגו: דו"ח פרטני המתייחס באופן ספציפי לתקלה שאירעה, ודו"ח בו מפורטות העבודות היזומות המבוצעות על ידי העירייה לשם תחזוקת הבור. שני דו"חות אלו לא הוצגו, מבלי שניתן לכך כל הסבר. זאת ועוד. התקלה שאירעה טופלה על ידי קבלן מטעם תאגיד המים והביוב, יובלים. לא הובא לעדות כל עד מטעם התאגיד, וגם הקבלן שטיפל באירוע לא זומן לעדות.
החסר בראיות בולט במיוחד דווקא לאור העובדה שמדובר באירוע חריג. אין מדובר רק בפריצת מי ביוב או בסתימה במערכת, מדובר באירוע בו התנתק ממקומו כל מכסה בור הביוב, חדר לרצפת אוטובוס חולף, גרם נזק רב לאוטובוס ואף פגיעת גוף ברגלה של אחת הנוסעות. ואם לא די בכך, לשם תיקון המפגע לא הוחלף רק מכסה בור הביוב, אלא הוחלפה גם הטבעת החיצונית המעוגנת לכביש בבטון, ואשר עליה מורכב המכסה (תמונות ת/2). אין ספק כי מדובר בתקלה משמעותית, וניתן היה לצפות לקבלת הסבר מדוייק ומבוסס לגבי נסיבותיה. הסבר שכזה לא הוצג. בנסיבות אלו, לא הוכח כי מכסה הביוב התנתק מקומו רק עקב סתימה פתאומית ובלתי צפוייה, ולא עקב תקלה משמעותית יותר, אותה ניתן היה, וצריך היה, למנוע.

11. חובתה של העירייה לטפל ולתחזק את מערכת הביוב שבתחום שיפוטה מעוגנת בפקודת העיריות [נוסח חדש] (למשל סעיפים 235, 237, 242; ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ), ובחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב – 1962 (למשל סעיף 10). לאור האמור, היה על הנתבעות להוכיח כי העירייה נקטה באמצעים הנדרשים והאפשריים. ומשהוכח שאירעה תקלה, ועוד תקלה חמורה, וכאשר הנסיבות שגרמו לתקלה מצויות בידיעתה הבלעדית של העירייה, היה על העירייה להראות כי התקלה שאירעה אינה תוצאת מחדליה.

מסקנה זו מתחייבת בין מכוח הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מאחר ואין זה דרכם של מכסים של בורות ביוב להתרומם, ובין מאחר ועל העירייה, כמי שבידיעתה הייחודית מצוי כל המידע הקשור בטיפול ובתחזוקת מערכת הביוב העירונית, שעל תקינותה היא מופקדת, להוכיח מה היו נסיבות האירוע (וראה לעניין זה ע"א 73/86 שטרנברג נ. עיריית בני ברק, סעיף 5 לפסק הדין).

הנתבעות לא הוכיחו טענותיהן, הן לא הרימו את הנטל להראות כי העירייה לא התרשלה במילוי חובותיה, ועל כן הן חבות כלפי התובעת.

אשם תורם
12. הנתבעות טענו שיש לייחס לנהג האוטובוס, שלא הבחין במפגע הקיים בכביש, אשם תורם בשיעור מכריע. אינני מקבלת טענה זו. נהג האוטובוס העיד שהוא האט נסיעתו לאחר שנוכח לראות שיש מים בכביש, אך הוא לא יכול היה לראות שמכסה בור הביוב אינו מונח כראוי במקומו. הוא גם לא יכול היה לצפות לכך. אני מקבלת עדותו.

מעבר לכך, לא הוכח כי נסיעה איטית יותר היתה מונעת או מקטינה את הנזק שנגרם. יש לזכור שאין מדובר בהחלקה או השפרצה של המים מהכביש, אלא בהתרוממות מכסה בור הביוב עקב נסיבות שלא נתבררו כל צורכן.

לאור האמור מלוא האחריות לפגיעה רובצת על הנתבעות.

היקף הנזק
13. התביעה נתמכת בחוות דעת שמאי, לפיה היה צורך להחליף חלק מתוך רצפת האוטובוס בחלק חדש, ת/7, ת/8. בתגובה הוגשה חוות דעת נגדית לפיה ניתן היה להסתפק בתיקון הרצפה, ובכל מקרה ניתן היה לרכוש חלק חדש בעלות נמוכה יותר, נ/1.

שני השמאים נחקרו נגדית על חוות דעתם.

בחנתי את העדויות, והגעתי למסקנה כי יש להעדיף את חוות דעת שמאי התובעת. לא הוכח כי ניתן היה לתקן את החלק הניזוק במקום להחליפו בחדש, וגם לא הוכח כי ניתן היה לרכוש חלק חדש בעלות נמוכה יותר.

14. שמאי התובעת העיד שבהתייעצות עם המוסך המתקן הוחלט שמסיבות בטיחותיות יש להחליף את כל החלק שניזוק ולא לתקנו (עמ' 16 שורות 28 – 30). בחקירתו הבהיר כי מה שניזוק לא היה רק חלק משטח הרצפה, אלא ניזוקה גם הקורה מסביב, היינו המסגרת של הרצפה המקבעת אותה, ובנסיבות אלו, ומשיקולי בטיחות הוחלט שאין לתקן את הרצפה אלא להחליפה (עמ' 18 שורות 12 – 16). דברים דומים העידה נציגת החברה התובעת (עמ' 14 שורות 20 – 22; ת/6). ואכן, שמאי הנתבעות עצמו העיד כי במקרה דנן יתכן ותיקון הרצפה לא היה מגיע לאותה רמת עמידות וחוזק כשל רצפה מקורית (עמ' 27 שורות 10 – 13). אינני מתעלמת מדבריו הנוספים של העד לפיהם החלפת החלק עלולה להיות בטוחה פחות מתיקונו, עקב הצורך לבצע חיתוך באוטובוס לשם הרכבת חלק הרצפה החדש (עמ' 25 שורות 4 – 6, עמ' 26 שורות 21 - 22), אלא שעדות זו היא כללית, היא אינה מתייחסת למקרה הקונקרטי, וגם אינה עולה בקנה אחד, עם האמור לעיל כי במקרה זה, התיקון לא היה משיג את אותן התוצאות מבחינה בטיחותית.

יש להוסיף שהטענה כי החלפת חלק הרצפה בטוחה פחות מתיקונה, אינה מוצאת ביטוייה בחוות הדעת הכתובה, בה נטען רק שהדבר אינו נחוץ. רק לראשונה בעת העדות טען השמאי כי מבחינה בטיחותית תיקון עדיף.

מהנימוקים האמורים אני מקבלת את חוות דעת שמאי התובעת לפיה, ובהתאם לעמדתו של המוסך, היה מקום להחליף את הרצפה ולא לתקנה.

15. אשר למחיר החלק שהוחלף. חוות דעת שמאי התובעת נתמכת בחשבונית ששולמה למוסך, ת/10. שמאי הנתבעות טען כי קיבל הצעות מחיר נמוכות יותר, עליהן ביסס את חוות דעתו. אלא שבחקירה הנגדית הובהר כי מדובר בהצעות שקיבל המומחה מחברה באסטוניה, לא בישראל, וכי מדובר בהצעות היפוטתיות שניתנו בעל פה, מאחר ולא ניתן לבקש הצעה בכתב לגבי תיקון שלא יבוצע (עמ' 28 שורות 17 – 21). לא ניתן לבסס טענה כי ניתן היה לרכוש את חלק הרצפה במחיר נמוך יותר על יסוד הצעות מעין אלו.

סיכומו של דבר, הנתבעות לא הוכיחו כי ניתן היה לתקן את האוטובוס במחיר נמוך יותר.

תוצאה
16. התוצאה היא שהתובעת הוכיחה מלוא תביעתה, ולפיכך אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 131,667 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, הוצאות העדים כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכום הפסוק בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה מאוטובוס ברמת גן

  2. הירדמות באוטובוס

  3. גניבת ציוד מאוטובוס

  4. מעשה מגונה באוטובוס

  5. תאונה עם דלת אוטובוס

  6. תאונה בנסיעה באוטובוס

  7. זריקת אבנים על אוטובוס

  8. בעיות גב של נהג אוטובוס

  9. התנגשות בין אוטובוס למכונית

  10. סגירת דלת אוטובוס על נוסע

  11. פיצוי על צעקות נהג אוטובוס

  12. אוטובוס זעיר - תאונת דרכים - רישיון

  13. פגיעה באצבע - הגה של אוטובוס

  14. רדיו באוטובוס בווליום גבוה מדי

  15. נפילה בעליה לאוטובוס על המדרגות

  16. תאונה בין אוטובוס למכונית פרטית

  17. זכות נהג אוטובוס לא להעלות נוסעים

  18. פגיעה בגב תאונת עבודה נהג אוטובוס

  19. תאונה ביציאת אוטובוס מתחנת האוטובוס

  20. תאונה תוך כדי ירידה במדרגות אוטובוס

  21. התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע אוטובוס

  22. 10% נכות עקב נפילה במהלך ירידה מאוטובוס

  23. האם יש קשר בין נהיגה באוטובוס לכאבי גב ?

  24. פגיעת אוטובוס ממכסה בור ביוב שבמרכז הכביש

  25. התנגשות בין אוטובוס לרכב פרטי בדרכך לעבודה

  26. זיכוי נהג אוטובוס על עקיפה מסוכנת של משאית

  27. פגיעה מדלת של אוטובוס שנסגרה בעת עליה לאוטובוס

  28. שבר בצוואר הירך לאישה מבוגרת בגלל נפילה באוטובוס

  29. פיצוי בגין נזקים נטענים הנוגעים למתן שירות אוטובוס

  30. תאונת דרכים בין רכב פרטי לאוטובוס של אגד – מי אשם ?

  31. תאונת דרכים ברחוב יגאל אלון בין רכב פרטי לבין אוטובוס

  32. אחריות מדריך טיולים על נפילה במהלך ריצה ועליה לאוטובוס

  33. נפגעה בתאונת דרכים עת נפלה בנסיעה באוטובוס בהיותה בת 70

  34. תאונת דרכים בין רכב ואוטובוס בתוך כיכר בגלל סטיה מנתיב

  35. תאונת דרכים עת שנסעה בשטח מושב כשלפתע התנגש הרכב באוטובוס חונה

  36. טענה כי נהג אוטובוס פגע ברכבה אך הנהג לא התייחס וביקש כי תעזוב את האוטובוס

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון