תביעה גין נזקים למושכר בית פרטי

תביעה כספית על סך של 62,240 ₪ בגין נזקים למושכר שנטען שנגרמו ע"י השוכר. המושכר הוא בית פרטי ברחוב מרדכי ארדון 9 שכונת נאות לון באר-שבע, לשעבר רחוב ארלונד יעקב 2 באר-שבע.

2. התובעים עותרים לפיצוי על נזקים שהוערכו ע"י שמאי בסך של 43,300 ₪; עלות שכרו של השמאי בסך של 2,890 ₪; אבדן דמי שכירות בתקופת השיפוצים בסך של 4,950 ₪; תשלום חוב ארנונה כאשר הדירה הייתה ריקה ולא מושכרת בסך של 1,400 ₪; וכן עגמת נפש בסך של 5,000 ₪ ופיצוי מוסכם של 10,000 ₪.

התובעים הגישו חוות דעת שמאי הקובעת קיומם של נזקים בדירה בארונות האמבטיה, מטבח, ומזווה, בדלתות וחלונות, בשולחן דלפק, העדר צביעת קירות, הותרת פסולת, העדר ניקיון והעדר תיקונים.

הנתבע טען, כי מתחילת השכירות ועד שנת 2006 נחתמו חוזי השכירות ע"י התובע מס' 2 בלבד. משנת 2006 נחתמו החוזים ע"י התובעת מס' 1 בלבד. הוכחשה הטענה לגרימת נזקים. יחד עם זאת, נטען כי הייתה רטיבות שתיקונה היה באחריות המשכיר. נטען כי המשכיר קיבל את התלונות ולא תיקן את הליקוי. נטען שהמסירה הייתה ביום 15.8.07 לידי התובעת 1. נטען שבקבלה לא הייתה הסתייגות. נטען כי התביעה מתעלמת ממשך השכירות. אושר שהדירה נצבעה. הוכחש שמצב הדירה בעת המסירה חייב שיפוץ.

3. על פי כתב התביעה – הנתבע היה השוכר הראשון של המושכר אשר הוגדר בתביעה כבית פרטי ובחוזה השכירות כדירה. הבנייה הסתיימה מס' חודשים קודם לכן ונטען שהתובעים לא גרו בדירה ממועד קבלתה מהקבלן ועד למסירתה. נטען כי המושכר נמסר כ"בית מפואר וחדש לכל דבר ועניין". הראיה היחידה למצב הדירה בעת המסירה עלה מחוזה השכירות. בסעיף 8 לחוזה השכירות, מיום 13.11.01 נקבע, כי:
"השוכר מצהיר בזה כי ראה את הדירה ומצאה מתאימה לצרכיו והוא מתחייב בזה לשמור על שלמות הדירה ותכולתה וכי בתום השכירות יחזיר את החזקה כשהיא במצבה היום כפי שקיבל אותה לראשונה".

בסעיף 18 לחוזה נקבע, כי תכולת הדירה היא: ארונות במטבח, במזווה, אמבטיה הורים, אמבטיה ילדים וכן 2 מכלי גז מלאים.
בסעיף 17 לחוזה ניתנה הוראה שהמסירה בתום תקופת השכירות תהיה נקיה מחובות. בסיפא לחוזה, בכתב יד, צוין כי הנכס מושכר בטרם קיומם של טופסי 4 ו-5 ובטרם חיבור חשמלי תלת-פאזי. החוזה הראשון הוארך בכתב יד בסוף החוזה הראשון עד ליום 14.11.03. בהמשך היו הארכות בעל פה. האמור בחוזה הראשון אפוא נותר כפי שהיה בעת המסירה. בחוזה מיום 15.2.06 לא היה שינוי של סעיף 8 לחוזה ועל פניו, החוזה הראשון שימש גם בשנת 2006. בסעיף התכולה צומצמה התכולה לארונות מטבח + אמבטיה, מכלי גז, מזגן מיני מרכזי 35 כ"ס. בהתייחס למזגן – הוא לא כלול בחוזה הראשון. נעשה שימוש בחוזה האחרון גם לארכה קצרה מיום 15.5.07 ועד ליום 25.8.07, ללא שינוי של התכולה או סעיף 8. דהיינו השבה במצבה נכון לשנת 2001.

השמאי שחיווה את דעתו הסתמך על מצב המושכר בעת שביקר בו. למעט גרסת התובעת מס' 1 כי היא ובעלה, התובע מס' 2, ממנו היא התגרשה בשנת 2006, השכירו לנתבע נכס "מפואר מאוד. המושכר עוצב בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובאיכות מעולה" (סעיף 11 לתצהיר עדות ראשית מטעמה). לא הובאו ראיות אחרות וחסר זה לא הושלם ע"י הנתבע או ע"י עדים אחרים למעט הגרסה שמדובר היה באיכות בינונית.

4. הנתבע העיד, כי בהתייחס לארונות המטבח, נמסר לו על ידי התובע מס' 2 שלמועד המסירה לא היה המשכיר, כי הוא שולח נגר לביצוע מדידות של ארונות מטבח חדשים כי הוא מעוניין להחליפם בחדשים, מבלי לבדוק את מצב הארונות קיים (סעיף 6 לתצהירו).
השמאי נחקר על חוות דעתו. לפי מראה עיניים הוא זיהה בעיה במשקופים (עמ' 14 לפרוטוקול, מול שורה 24). השמאי לא חיווה את דעתו למקור הבעיה במשקופים כי הוא לא התבקש (עמ' 15 לפרוטוקול). בחקירה חוזרת הוא השלים כי הנזקים נגרמו מרטיבות, פגיעות פיזיות והזנחה מתמשכת (עמ' 15 לפרוטוקול). התובעת מס' 1 העידה כי הבית שופץ אחרי קבלת השמאות (סעיף 16 לפרוטוקול). לפי עדותה, שלא גובתה בחוו"ד מומחה, השרברב קישר את נזקי הרטיבות להיעדר סיליקון בחריץ בג'קוזי במשך 5 שנים (עמ' 17 לפרוטוקול). נטען כי הורמו מרצפות לייבוש החול. התובעת מס' 1 העיד לגבי הארונות שהכול היה "שרוט ורקוב" (עמ' 19 לפרוטוקול), אך היא לא חלקה על כך שכאשר היא הגיעה לקבל את המושכר, היא חתמה על אישור שאין בו זכר לתלונותיה (נספח א' לתצהיר הנתבע). התובעת מס' 1 לא הכחישה והסבירה שזה נועד לעירייה (עמ' 20 לפרוטוקול, מול שורות 15-17).

5. חקירת התובע מס' 2 העלתה שביקר במושכר על פני תקופות ההשכרה, והוא גם הכיר את בעיית הרטיבות מדירות אחרות שהוא משכיר באזור. לפי גרסתו, מדובר בהעדר איטום המרווח בין הקרמיקה לאמבטיה או כל דבר אחר ואז המים מחלחלים לקיר ומתחת לריצוף (עמ' 22 לפרוטוקול). לדבריו, העיר לנתבע יותר מפעם והנתבע התחייב לעשות כן והוא האמין לו. הוא הסכים שהנתבע פנה אליו לגבי רטיבות במזווה והוא הגיע והסביר את הצורך בסיליקון (עמ' 24 לפרוטוקול).
יחד עם זאת, התובע מס' 2 הסכים כי היו בבית עוד נזילות שלא היו קשורות לאפשרות שהמקור הוא מהעדר סיליקון. מדובר היה בקיר חיצוני של פינת האוכל וזה תוקן באמצע השכירות (עמ' 24 לפרוטוקול). לגרסתו, המקור לאותה רטיבות היה: "שאיש האלומיניום הרכיב את הפאנל בצורה הפוכה" (עמ' 24 לפרוטוקול, מול שורות 4-5).
כמו כן היה פיצוץ בדוד. התובע מס' 2 לא חלק על כך. הוא העיד שהנתבע אמר לו שהייתה הצפה בבית אך הוא לא ראה זאת (עמ' 24 לפרוטוקול מול שורות 11-13).
התובע מס' 2 הודה שהתכוון לשפץ את הבית ממילא עוד לפני שראה אותו (עמ' 26 לפרוטוקול, מול שורה 5).
הנתבע לא חלק בחקירתו הנגדית שקיבל בית חדש עם ארונות חדשים (עמ' 31 לפרוטוקול). לפי גרסתו, לא דובר בבית מפואר אלא באיכות סטנדרטית (עמ' 31 לפרוטוקול). הוא העיד על הפיצוץ של הדוד שנמצא בנישה מעל הגג וגרם לשיטפון בבית והוסיף שזה קרה פעמיים (עמ' 32 לפרוטוקול, מול שורות 14-21). הוא חלק על כך שלא שם סיליקון בין הקרמיקה והאמבטיה (עמ' 32 לפרוטוקול, מול שורות 28-31; עמ' 33 לפרוטוקול, מול שורה 18). הנתבע הוסיף כי העלה בפני התובע מס' 2 את בעיית הרטיבות ולא מצא אוזן קשבת ובשלב מסוים הוא הופנה לתובעת 1 וכן הייתה אמירה של התובע מס' 2 כי הכוונה היא ממילא למכור את הבית ולכן אין לו עניין (עמ' 34 לפרוטוקול). הנתבע סיכם זאת ברטיבות חוזרת במשך שש שנים (עמ' 35 לפרוטוקול); וכי זו בעיה סביבתית (עמ' 37 לפרוטוקול, מול שורות 6-8).
בהתייחס להוראות סעיף 8 לחוזה השכירות – אמר הנתבע כי עשה ככל האפשר לשמור על הדירה אך בכל אופן יש גם בלאי סביר (עמ' 36 לפרוטוקול).

6. להשלמת הראיות, הגישו כל אחד מהצדדים צילומים של המושכר. צילומי התובעים הם צילומי השמאי וצילומי הנתבע הם ממועד הפינוי. בהתייחס לחובה לצבוע את הבית השיב הנתבע שבניו עזרו לו לסייד. על פי נספח 2 לחוות דעת השמאי, פורטו הליקויים או הנזק לפי פריט ועלות. בהתייחס לארונות רחצה, יחידה הורית, עולה כי מדובר בהתנפחות עץ ודהיית ציפוי בחלקים שונים של הארון, השמאי קבע עלות של פירוק והרכבה לאחר תיקון אך אין פריט נפרד ל"ידית מגירה חסרה". בהתייחס לארון צד קומה ב' צוינה דהייה של חזיתות הארון, דלתות חזיתות ומגירות דופן צד של הארון. לגבי דופן צד צוין כי היא ספוגה רטיבות. בארון מדפים צמוד לדלת שירותים קומה ב' נמצאה נפיחות עץ דפנות ספוגים רטיבות. בארונות מטבח נמצא מנגנון קפיץ עקום ושבור. החלפה – 450 ₪; מכסה המגרה רופף. חיזוק – 50 ₪; דלת 5 פגיעה פיזית. עלות החלפה – 450 ₪; מכסה דקורטיבי לכיור נפגע. עלות החלפה – 450 ₪; חזית מגירה רופפת. חיזוק – 50 ₪; מגירה חסרת ידית. השלמה – 50 ₪; ארונות המזווה – דהייה של חזיתות הדלתות ומגירות, כולל דופן צד; דלתות בבית – נפיחות עץ בשיפולי דלת ושיפול המשקוף, כולל דלת הכניסה; חלון חדר שינה בקומת הקרקע הזכוכית שבורה. עלות החלפה – 300 ₪; חלון במבואה קומה ב'. הזכוכית שבורה. עלות החלפה – 300 ₪; חדר הילדים – מדבקות על הדלת. עלות ניקוי – 35 ₪; חדר ילדים – 4 רפרפות אלומיניום שבורים וכן המנגנון. עלות החלפה – 120 ₪; חדר ילדים – 10 רפרפות אלומיניום בתריס רפרפה מפורקים או רופפים. עלות החלפה – 150 ₪; בחדר ילדים מנעול ותריס לא פועלים. עלות תיקון – 50 ₪; דלת יציאה מהמבואה למרפסת קומה ב', המשקוף מקולף מצדיו והידית שבורה. עלות החלפה – 200 ₪; חריצים בשולחן הדלפק. פירוק והחלפה – 1,200 ₪; במרפסת פתוחה – התקלפות בשיפול קירות. עלות תיקון – 300 ₪; בחדרים בקומה ב' ובחדר שינה קומת קרקע רטיבות בשיפולי הקירות; 3 מרצפות מוכתמות בחומר דמוי זפת אדומה. עלות ניקוי – 100 ₪; בחדר (5) מרצפת קרמיקה שבורה. עלות תיקון, כולל פירוק – 150 ₪; מנוע הג'קוזי מלא אבנית. שיפוץ או החלפה – 1,200 ₪; שיש מטבח ליטוש והחלקה – 600 ₪; כמו כן הוספה עלות צביעה, פינוי פסולת, ניקיון ומע"מ. השמאי לא נחקר לפי פריט.

7. לאחר ששקלתי את כל הראיות לא השתכנעתי מעל 50% שנזקים שהשמאי ייחס לרטיבות הם מהסיבה שהמים חלחלו בין הקרמיקה לאמבטיה. כי ניתנו עוד מקורות שהיו יכולים לגרום על פני רצף של זמן את נזקי הרטיבות שהשמאי מצא. השמאי לא התבקש לחוות דעתו לסיבה לרטיבות. לא די בציטוט עמדתו של השרברב, בפרט לנוכח נזקי רטיבות כה משמעותיים. מה גם, שהשרברב לא הועד ולא הוגשה חוות דעת מומחה. אני דוחה את הטענה כי הרטיבות באחריות הנתבע או כי היא לא צוינה בחוזים והיה ויתור על דרישה להיות משוחרר מנזקיה. על התובעים הנטל לשכנע שהרטיבות היא באחריות הנתבע והם לא הרימו את הנטל הראשוני. לכן התביעה לפיצוי על נזקים מרטיבות נדחית, למעט קילוף במרפסת חיצוני שעל פניו יכול להתקשר לרטיבות הכוללת בבית או להזנחה. לאור תנאי החוזה, סעיף 8, הנטל מוטל על כתפי השוכר להראות שהקילוף נבע מנזקי הרטיבות, ומשלא עשה כן, אני מקבלת את התביעה לגבי אותו קילוף, לפי עלויות השמאי, בהעדר חוו"ד נגדית לעלויות.
בהתייחס ליתר הליקויים – הנתבע צילם את הבית נכון ליום 12.8.07 כעולה מעמוד השער בעיתון "מעריב" של אותו יום. לגרסת הנתבע, המסירה הייתה ביום 15.8.07, אבל השמאי מציין שביקר בבית ביום 13.8.07 לאחר הפינוי עצמו.
בהתייחס לחלונות שבורים – לא ראיתי צילומים מהם. הסבירות שהתובעת מס' 1 לא תציין עובדה בולטת כזו היא נמוכה. מחמת הספק אני דוחה את התביעה שמדובר בנזק שביצע הנתבע או מי ממשפחתו.
בהתייחס לסיוד הבית – הסעיף החוזי אינו קובע איכויות או תנאים אחרים. הצילומים של הנתבע מראים קירות בצבע לבן או קרם ולא ניתן להעריך את רמת הסיוד מהתמונות. הצילומים המוגדלים של דו"ח השמאי אינם מעידים בסוגיה זו. מדובר בסעיף סטנדרטי בחוזה סטנדרטי שעל פניו תואם מושכר סטנדרטי.

הנתבע טען לבלאי סביר. בחוזה השכירות אין הסכמה לחלופה כאמור. לא הוכח שהסעיף החוזי שונה וכי הוסף לו בלאי סביר. בנסיבות אלה השבת הבית היה צריך להיות מבחינת הסיוד, והתיקונים שאינם מנזקי מים, כמו הבית בשלב המסירה ע"י הקבלן, ובכלל זה סיוד שנעשה ע"י צבעי מקצועי. אני אפוא מקבלת את עלות הצביעה, הגם שהתובעים החליטו על שיפוץ הבית.
לפיכך, אני מקבלת את התביעה על סך של 6,205 ₪, על פי חוות דעת השמאי, מיום 20.09.07.

8. בנוסף לכיסוי עלות תיקון הנזקים, נתבע פיצוי שהוא תשלום שכרו של השמאי מיום 15.08.07 בסך של 2,890 ₪. שווי הליקויים שקבעתי בגינם חיוב עומד על סך של 6,205 ₪. אני פוסקת לתובעים סך של 414.37 ₪ לפי %14.33 משכר השמאי שהוא האחוז של הליקויים שקיבלתי.
כמו כן נתבעו הפסדים של דמי שכירות במשך חודשיים וארנונה לתקופה זהה לתקופת השיפוצים. תביעה זו אני דוחה לנוכח שהיקף הליקויים לתיקון לא מצדיק חודשיים והתובע מס' 2 מראש הסכים שהתכוון לשפץ עוד לפני שראה את הדירה.

9. בנוסף נתבע פיצוי של עגמת נפש של 5,000 ₪. אני מעמידה את עגמת הנפש על 2,500 ₪ . כן נתבע פיצוי מוסכם של 10,000 ₪. בסיכומי ב"כ התובעים אין טיעון מדוע התובעים זכאים לפיצוי על פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) התשל"א – 1970, וכן על פי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות). גם בכתב התביעה אין הסבר מדוע התובעים זכאים לשתי החלופות גם יחד. אוסיף, כי הפיצוי המוסכם נקבע בסעיף 20 לחוזה והוא על כל הפרה ללא אבחנה. זאת ועוד, הסכום השתנה בחלוף השנים. בחוזה הראשון, שהוארך עד 14.11.03, הוא עמד על 5,000 ₪. בחוזה מיום 15.2.06 המוגדר המשך הוא עמד על 2,500 ₪ ובחוזה האחרון בן 3 חודשים הוא עמד על 10,000 ₪. בחוזה אחרון זה הפיצוי על איחור בפינוי הוא 500 ₪ על כל יום איחור בפינוי לעומת החוזה משנת 2006 שעמד על 200 ₪ ליום, כפי שעמדו החוזים הקודמים. מכאן נלמד שהגדלת הפיצוי המוסכם יכול ונועד להרתיע מפני עיכוב בפינוי אולם הנתבע לא טען שיש להקטין את הפיצוי המוסכם.
הליקויים שנמצאו בדירה שהנתבע אחראי להם אינם מינוריים אך הם אינם מצדיקים לכשעצמם הגדרה של "הפרה יסודית" שמשמעה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות)). מחלוקת על הפיצוי המוסכם לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות), יש לטעון במפורש [ע"א 630/84 בוקובזה נ' רוזליו, פ"ד לט (2) 584 (1985) להלן עניין "בוקובזה")].

לפיכך משהוכחה ההפרה אני פוסקת לתובעים את הפיצוי המוסכם החוזי בסך של 10,000 ₪. בהתייחס לתביעה גם לנזק מיוחד – תוכן ההסכמה החוזית לפיצוי מוסכם הוא שהצדדים הסכימו מראש מתוך הערכה סבירה לנזק האפשרי תוך וויתור על הוכחתו. המשמעות היא שאם הוכחה ההפרה המקנה את הפיצוי אין צורך להוכיח קיומו של נזק. הזכות החוזית היא גם אם כלל לא נגרם נזק (עניין – בוקובזה).

התובעים הוכיחו שהדירה לא הושבה על פי תנאי סעיף 8 לחוזה ועל כן הם זכאים לפיצוי המוסכם. לאור זאת אני דוחה את התביעה לפיצוי לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות).

טענת קיזוז השקעות בגינה – לא הוגשו ראיות לעלויות, לא הוגשה חו"ד לכך ולא הוכח שהוסכם שהנתבע יפתח את הגינה עבור התובעים על חשבונם. התביעה נדחית. לאור זאת, אני פוסקת לתובעים את הפיצוי המוסכם בלבד, בסך של 10,000 ₪ לפי החוזה האחרון.

מסכום הפיצוי אני מפחיתה סך של 5,000 ₪ הוצאות התובעים כאמור בהחלטה מיום 22.6.11 (עמ' 11 לפרוטוקול).


סוף דבר

9. לאחר ניכוי כאמור הנתבע ישלם לתובעים סך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 01.02.09, ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת ביהמ"ש שנשאו בו התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. לא מצאתי לפסוק שכ"ט ריאלי לתובעים כפי שביקשו, 15,000 ₪, לנוכח ההיקף האמיתי של הנזק שעומד על כ- 10% מהתביעה או שישית מסכום התביעה לפי החלופה של פיצוי מוסכם. הנתבע ישלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי שכירות

  2. ערב או שוכר ?

  3. חובת המשכיר לתקן

  4. הפרת מטרת השכירות

  5. שינוים במושכר מזגן

  6. העברת זכויות שכירות

  7. נטישת דירה בשכירות

  8. העברת שכירות מוגנת

  9. הזנחת דירה בשכירות

  10. קיצור תקופת השכירות

  11. שינויים נרחבים במושכר

  12. שיפוצים בשכירות מוגנת

  13. הרכב בית הדין לשכירות

  14. שיעבוד שכירות במשכנתא

  15. הפרת תנאי שכירות מוגנת

  16. ביצוע שינויים יסודיים במושכר

  17. הסכם להעברת שכירות בחנות

  18. החזר השקעה בנכס בשכירות

  19. כמה עולה שכירות ברחובות ?

  20. זכות סירוב ראשונה בשכירות

  21. נזקים לגינה בבית בשכירות

  22. הסכם תיווך שכירות מסחרית

  23. גרימת נזקים לדירה בשכירות

  24. השארת נזקים בדירה בשכירות

  25. תביעה בגין דמי שכירות מזנון

  26. שכירות משרד לתקופת ניסיון

  27. השארת לכלוך בדירה בשכירות

  28. שכירות משנה בעסק ללא רשות

  29. שינוי מטרת השכירות ללא הסכמה

  30. שכירות קצרת מועד תשלום ארנונה

  31. תביעה גין נזקים למושכר בית פרטי

  32. עזיבה פתאומית של דירה בשכירות

  33. ניהול עסק בדירת מגורים בשכירות

  34. גניבת כסף מזומן מדירה בשכירות

  35. זכאות עולים חדשים לשכירות דירה

  36. שכירות מבנה בגובה נמוך מהמוסכם

  37. פיצוי על נזקים לשוכרי יחידת דיור

  38. תביעה בגין עסקאות שכירות של רכבים

  39. טענת שכירות דירה לא ראויה למגורים

  40. תביעה בגין דמי שכירות במבנה תעשייה

  41. זכויות המשכיר לשנות את דמי השכירות

  42. איחור בהחזרת מפתחות דירה בשכירות

  43. שכירות מרתף לצורכי משרד ללא היתר

  44. תשלום הבעל על דירה בשכירות לגרושה

  45. פיצוי על איחורבפינוי דירה בשכירות

  46. חישוב חוב שכירות עבר בדיירות מוגנת

  47. תביעה ותביעה שכנגד ביחסים בין שוכרים

  48. ההבדל בין השכרת משנה להעברת השכירות

  49. הפרת הבטחה לשכירות דירה לשנה נוספת

  50. בקשה להחלפת דיירים בבית הדין לשכירות

  51. החלפת מחזיקים - ארנונה דירה בשכירות

  52. ניקוי מרצפות דירה בשכירות ע''י השוכר

  53. שהייה בלתי רצופה לעיתים נדירות במושכר

  54. האם מותר לפנות דייר שלא משלם שכר דירה ?

  55. הגשת תביעה נגד שוכר דירה שחזרו לו הצ'קים

  56. בקרת נזקים בדירה לקראת סיום תקופת השכירות

  57. תביעה של שוכר בשכירות מוגנת נגד בעל הבית

  58. תביעה כספית בגין נזקים שלא תוקנו בדירה בשכירות

  59. ניכוי הוצאות השקעה בנכס לאחר סיום תקופת השכירות

  60. תביעה נגד שוכר בטענה כי ההסכם אוסר על שכירות משנה

  61. הכחשת טענה כי מצבו של המושכר היה טוב בתחילת השכירות

  62. האם יש חוק שמחייב את בעל הדירה לתקן פגמים בדירה שכורה ?

  63. תביעה: בסיום תקופת השכירות המחסן נמצא פרוץ ותכולתו נעלמה

  64. עזיבת דירה שכורה לפני הזמן בגלל סירוב המשכיר לתקן מדרגות כניסה

  65. עזיבת דירה בשכירות ללא הודעה מוקדמת מבלי לשלם שכר דירה וחשבונות

  66. תביעה בגין נזקים של בעל דירה כנגד הדיירים אשר גרו בדירה בשכירות במשך 5 שנים

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון