1. לטענתו, נדרש לבצע טיפולים ותיקונים ברכב במוסכי הנתבעת אלא שאלו בוצעו בחוסר מקצועיות, תוך חיוב ביתר והסבו לו נזק שבגינו הוא מבקש להתפצות מהנתבעת. האחרונה עוסקת בייבוא ושיווק רכבים, ומפעילה מוסך המעניק שירותים לכלי רכב מסוגים שונים ובכללם סוג רכבו של התובע ולטענתה לא נפל כל דופי בשירות שניתן לו במסגרת הטיפולים ברכב. רקע 2. במהלך שנת 07' הכניס התובע את הרכב למוסך הנתבעת מספר פעמים לתיקון תקלות שונות ברכב. לגרסת התובע נבדק הרכב עובר לרכישתו על ידו ונמצא תקין, אלא שלאחר הרכישה נאלץ להגיע למוסכי הנתבעת וולא קיבל שירות שנועד לפתור את הבעיות שהתגלו בדרך ראויה. בפועל נאלץ לחזור מספר פעמים למוסך לתיקונים נוספים וחלק מהתיקונים הנ"ל בוצע שלא בהסכמתו. 3. לטענת התובע, הפרה הנתבעת את תנאי חוזה השירות, והתנהגה בצורה העולה כדי התנהגות בחוסר תום לב, עוולה ברשלנות, גזל, תרמית והפרת חובה חקוקה. התנהלות זו לרבות הכניסות התכופות של הרכב למוסך גרמו לו לטענתו נזק שבגינו ביקש כי ייפסקו לטובתו פיצויים בסך של 75,498 ₪. הנתבעת מצידה דוחה את טענותיו של התובע וטוענת כי התביעה הינה קנטרנית, טורדנית, סתמית ומיותרת ושכל מטרתה היא להוציא מן הנתבעת כספים אשר כלל אינם מגיעים לתובע, משום שפעלה במקצועיות ובניקיון כפיים והעניקה לו שירות, אמין ומקצועי. כמו כן, התובע ניסה לתאר את רכבו כרכב חדש ורענן, בעוד שבמציאות בעת רכישתו היה הרכב ישן ומשומש לאחר שגמא מרחק רב ומשמעותי של ק"מ, כשבעת הרכישה הראה מד האוץ 219,028 ק"מ. דיון 4. הדיון בתביעה דורש סקירה כרונולוגית של קורות הרכב במהלך הטיפולים במוסכי הנתבעת. הטיפול מיום 20.5.07 ברחובות 5. כמוצהר ע"י התובע, לאחר שהרכב נגרר למוסך הנתבעת ברחובות ולאחר שהייה בת יומיים הודע לתובע כי עליו לגרור את הרכב למוסך המרכזי בראשל"צ לצורך טיפול. עובר לכניסה זו טופל הרכב במוסך בנס ציונה והוחלפו בו רכיבים שפורטו בחשבונית שהציג. גרסת הנתבעת שונה, והיא נתמכת במסמכי המוסך על פיהם הכניס התובע את הרכב למוסך ברחובות, ולאחר ביצוע בדיקות ע"י המוסך עפ"י תלונות התובע שפורטו, תוקנה התקלה והוצע לו לבצע טיפול תחזוקה שגרתי. התובע סירב להצעה ושחרר את הרכב באותו יום. הנתבעת הסתייעה בכרטיס עבודה חתום ע"י התובע וחשבונית התיקון שאף צורפה ע"י התובע המעידה על קיום בדיקת המחשב, וסידור צינור נשם בסעפת יניקה. הטיפול הגדול מיום 29.5.07 6. ביום 29.5.07 הגיע הרכב למוסך המרכזי בראשל"צ באמצעות גרר. לגרסת התובע, נערכה ברכבו בדיקת מחשב, והוא התבקש להשאיר את רכבו לבדיקה יסודית במוסך, וכך עשה, ובהמשך, ביום 12.6.07, קיבל מנציגי המוסך הערכת מחיר כוללת לכלל התיקונים המומלצים לרכב - בסך 37,602 ₪. לדבריו, בדק את העלות הנדרשת והפירוט שנמסר לו ולאחר שמצא כי צוין תיקון של רכיבים שכבר תוקנו במוסך בנס ציונה והצביע על כך בפני נציג הנתבעת, זכה בהפחתה של 13,000 ₪. למעשה נציג הנתבעת נאלץ לבטל את דרישת התשלום, והנפיק תחתיה חשבונית על סך של 24,470 ₪, שלה נתן התובע לטענתו את הסכמתו בלית ברירה (להלן: "התיקון הגדול"). כאן המקום לציין, כי ניסיון התובע להרחיב חזית בדבר מצגים והערכות שנמסרו לו ע"י נציג הנתבעת טרם התיקון הנ"ל, נפסל. נציג הנתבעת מר מעטוף שפירט את השתלשלות העניינים עובר לתיקון הגדול, הצהיר בהסתמך על מסמכי הנתבעת, כי כבר ביום 27.5.07 הכניס התובע את הרכב למוסך ב.ל. אוטו מוטורס בע"מ על גבי גרר. במוסך הנ"ל לא בוצע דבר והרכב נגרר למוסך בראשל"צ אליו הוכנס הרכב ביום 29.5.07 במצבו ,כשמד האוץ הורה על 235,793 ק"מ, הרכב לא הניע, סבל מנזילת מים ומנועו לא היה תקין. עוד נטען ע"י הנתבעת, כי הואיל ובמנוע הרכב אירעה נזילת מים והמנוע התחמם, הרי שנדרש היה לפרק את ראש המנוע לצורך בירור הנזק שנגרם לו. הדבר הוסבר לתובע שאישר את ההסבר וחתם על טופס "התחממות לרכב".המהלך הנ"ל נדרש לטענתה הואיל והנזק שנגרם לראש המנוע כתוצאה מההתחממות ניתן לבירור מקיף ושלם רק לאחר שפורק ראש המנוע ונבחנו כל מרכיביו. לאחר בדיקות שביצע המוסך, התברר כי כתוצאה מנזילת המים וההתחממות, ניזוק מנוע הרכב ויש לבצע, בין היתר, שיפוץ של ראשי המנוע. עוד הצהיר מר מעטוף, כי נערכה ביום 3.6.07 הצעת מחיר ראשונית לתיקון שנמסרה לתובע סמוך למועד הנפקתה על סך של 37,602 ₪ בנוסף להערכה של עלות חלפים נוספים. בחלוף שבועיים מאז כניסת הרכב למוסך וביום 12.6.07 ועם תיקון הרכב הונפקה חשבונית שנמסרה לתובע לתשלום בסך של 24,470 ₪. 7. הצדדים חלוקים בעניין נסיבות ההתקשרות ומצגי הנתבעת. בעוד שלטענת התובע, הגם שחתם על כרטיס העבודה לא חתם על הצעת מחיר כלשהי, ומכאן שלא נתן הסכמתו לביצוע התיקון בהיקף הנ"ל, טענה הנתבעת כי התובע קיבל לידיו שני מסמכים טרם ולאחר התיקון. בראשונה קיבל הערכת מחיר ראשונית וכך גם צוין בה, ואילו לאחר שהתיקון הסתיים הונפקה החשבונית בסך נמוך יותר. לטענת מר מעטוף, אין יסוד לטענת התובע, כי קיבל חשבון לתשלום בסך של 38,602 ₪ וממילא גם לא הופחת שיעורו של התיקון כטען ע"י התובע, אלא שרק לאחר שבוצע התיקון הוברר, כי אין צורך בהחלפת חלק מהמרכיבים שפורטו בהצעת המחיר. מר מעטוף הוסיף וציין, כי טענות התובע בדבר ביצוע התיקונים ברכב שלא לצורך או ללא ידיעתו הן חסרות שחר, בלתי הגיוניות וללא ראיה. ממילא חלקן מהוות הרחבת חזית אסורה, שנפסלה ע"י ביהמ"ש בהחלטה מיום 3.9.12. 8. לטענת ב"כ התובע, מחויבת הנתבעת לקבל מראש את הסכמת הלקוח לביצוע עבודות נוספות עפ"י תקנה 2 לתקנות הזמנת שירות ממוסך, ואילו במקרה דנן לא התבקש התובע לחתום על טופס העבודה. יתר על כן, הנתבעת החליפה רק חלפים חיצוניים ואטמים בלא לבצע עבודה מקיפה ויסודית במנוע. כמו כן, לא הוצגו ע"י הנתבעת חלקי הרכב שהוחלפו ולא הוכח על ידה ביצוע שיפוץ או תיקון כללי של מנוע הרכב. 9. במבחן טענות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת הנתבעת באשר למחלוקת בעניין ההסכמה לתיקון. לית מאן דפליג כי התובע חתם על טופס התחממות וכרטיס טיפול לרכב מיום 29.5.07, ואף ביקר במוסך גם על פי הודאתו במהלך השבועיים שבו שהה הרכב מספר פעמים. לטענת מר מעטוף, פנה אליו התובע בשאלות רבות, התעניין בנעשה ואף נענה באופן מהיר ומקצועי. יוזכר, כי התובע הצהיר כי בדיקותיו והתעניינותו הביאו לשימת ליבו לדרישה מיותרת כביכול שתוקנה ושלאחריה הסכים לתיקון. כמו כן הפער בין הצעת המחיר לחיוב הסופי אינו מעיד בהכרח על ניסיון גזל כטענת התובע אלא על פער בין קביעה ראשונית בטרם בדיקה ובין המצב העובדתי לאחר ביצוע העבודה בפועל. למעשה גם מטרתו של טופס ההתחממות לרכב שעליו הוחתם התובע הינה , הפניית תשומת ליבו של בעל הרכב אשר מנועו התחמם לעובדה ,כי לא כל ליקויי המנוע יתבררו מיד, אלא ייתכן שיתגלו בהמשך הטיפול עת ייבדק המנוע לעומקו. גם מומחה התובע בחקירתו אישר את הזהירות הננקטת ע"י המוסך במסירת הטופס הנ"ל ללקוח. לכן, מלבד העובדה כי התובע היה בסוד התיקון, הרי משעמד על התאמת הביצוע לצרכי התיקון בפועל, אין דרישת התשלום המופחתת מהדרישה המקורית מקימה לו כל עילת תביעה. 10. התובע הגיש מטעמו את חוות הדעת של המהנדס אסטרחן אשר רובה ככולה מבוסס על טענות התובע ומעט בלבד על ניסיונו של המהנדס כמומחה. האחרון אישר כי מנוע הרכב הוצא, והוסרו 2 הראשים שנשלחו לשיפוץ. לאחר שלא התניע הוצא המנוע בשנית, ורק לאחר יומיים שבהם לא אותרה התקלה, הושב המנוע לרכב והפעם התניע. על פי חוו"ד המומחה הוחלפו חלקים ע"י הנתבעת, שחלקם אינו קשור לבעיית המנוע ולמרות שבוצעו תיקונים ללא הסכמת התובע, לא נפתרה הבעיה והיה צריך לשלוף את המנוע בשנית. כמו כן, לא פתר התיקון את בעיית תצרוכת הדלק שהביאה לחזרה של התובע אל המוסך. מומחה הנתבעת, המהנדס נמרי, קבע בחוות דעתו הנגדית, כי על פי המסמכים שבדק היה צורך בשיפוץ מנוע הרכב, שאכן בוצע. החלפת הרכיבים שהוחלפו במוסך נעשתה בהתאם לתקלות שהתגלו ברכב, כחלק בלתי נפרד משיפוץ המנוע והיה צורך בהחלפתם לרבות מחזירי שמן ,קיט תזמון ותרמוסטט. 11. שני המומחים נחקרו והגם ששניהם לא בדקו את הרכב טרם מתן חוות דעתם התרשמתי כי מומחה התובעת הפגין בקיאות פחותה יותר ובעדותו פער ספק גבוה במהימנות קביעותיו. המהנדס מר אסטרחן הודה, כי רישומיו מבוססים על דברי התובע כפי שנמסרו לו לרבות לעצם ביצוע התיקונים. כך סמך על דברי התובע עת שציין, כי רצועת התזמון הוחלפה ב-184 אלף ק"מ מבלי לוודא אם בפועל הדבר היה נכון ,בין היתר משום שמסמכי הנתבעת לא הוצגו בפניו ע"י התובע. כך אישר המומחה, כי לא ביקש כלל לבדוק את כרטיסי העבודה אצל הנתבעת אלא הסתפק בחשבוניות שהונפקו או בדברי התובע. גם לדברי המומחה הנ"ל , כשמוכנס רכב למוסך, הוא נבדק אולם לא בהכרח מתגלים בו כל ליקוייו. עוד הודה, כי לכשקבע כי הרכב יצא ממוסך הנתבעת ביום 12.6.07 כשהוא לוקה בתצרוכת דלק גבוהה, ביסס מסקנתו זו אך על דברי התובע ללא כל מסמך מתעד אחר.כך גם באשר לקביעתו כי הנתבעת מסרה לתובע במעמד כניסת הרכב כי עלות התיקון הגדול עומד ע"ס 37,602 ₪. למעשה, נאלץ להודות, כי אף שהעיד כי ביסס את המסקנה הנ"ל בהתבסס על חשבונית שהונפקה על ידה לא דייק ולמעשה דובר היה בהצעת מחיר. המומחה חזר ואישר בעדותו כי ביסס את קביעותיו המקצועיות על דברי התובע כמו למשל בעניין תפקוד מנוע לקוי, גם כשהקביעות היו מנוגדות לממצאי בדיקת הנתבעת שתועדו במסמכים. כך גם לגבי הניסיון לשלול את טענת האחרונה בדבר ליקויי תחזוקת הרכב ע"י התובע. בעניין זה אישר המומחה כי סמך אך ורק על דברי התובע מבלי לבדוק טיפולים נוספים שעשה, אם עשה, במוסך אחר. לעומתו, מצאתי את תשובות המהנדס נברי נסמכות על מסמכים בכתב, גם אם הונפקו ע"י הנתבעת, והיה בתשובותיו המקצועיות כדי להפריך נגדית את מסקנות חווה"ד מטעם התביעה הן בנוגע לחיוב שלא לצורך והן בנוגע לאופן הביצוע. הטיפול מיום 22.6.07 12. ביום 18.6.07 הכניס התובע את הרכב למוסך פעם נוספת כשהוא מתלונן על נורת שירות דולקת ותצרוכת דלק גבוהה. התובע הצהיר כי חלפו רק 10 ימים מהתיקון הגדול, ושוב נתגלתה תקלה ברכב שהביאה להכנסתו למוסך באמצעות גרר. לדבריו, כבר כשהוציא את הרכב מהמוסך ביום 12.6.07 צרך הרכב תצרוכת דלק גבוהה ונורית לוח המחוונים דלקה, לכן נאלץ בסופו של דבר להכניס את הרכב למוסך לבצע תיקוני חשמל נוספים שבגינם שילם סך של 2,287 ₪ ולא הוברר לו מדוע היה צורך בביצוע תיקונים נוספים ברכב לאחר שבוצע התיקון הגדול בסמוך. גם הפעם טען ב"כ התובע בסיכומיו כי לא הוחתם התובע על כרטיס לקוח וכי לא נמסרה לו הצעת מחיר מראש , אלא שהודה כי בנספח הנתבעת יש אמנם חתימה של הלקוח ע"ג הכרטיס, אך לטענתו המסמך נעדר חתימת הבוחן ותאריך החתימה. עד ההגנה מר מעטוף הצהיר, כי התקלה עליה התלונן התובע היתה שונה מזו שבגינה בוצע התיקון הגדול ברכב, וממילא יתכן הדבר כשעסקינן ברכב כה ישן כשל התובע. כך התברר, כי הממירים ברכב אינם תקינים, ולכן ניתנה לתובע הצעת מחיר בגינם. גם לאחר כחודש, כשחזר התובע והכניס את רכבו למוסך והלין על שלט לא תקין ותקלה באזעקה, נמסר לו כי הממירים אינם תקינים אך התובע סירב לביצוע התיקון בהם. הטיפול מיום 16.7.07 13. התובע העיד כי חזר למוסך בעניין תצרוכת הדלק בפעם החמישית, אולם הפעם כשהוצגה לפניו שוב דרישת תשלום להחלפת ממירים בסך של 36,383 ₪ לתיקון הממירים, הרגיש מרומה, סירב לכך, ובחר לסור למוסך "חן" ברחובות ושם התברר לו כי הממירים תקינים והם נראים חדשים. למעשה, לא תיקן את הממירים עד עצם היום הזה למרות שהרכב כבר הועמד מאז 3 פעמים למבחן שנתי. 14. המומחה אסטרחן קבע בחוות דעתו, כי הרכב חזר למוסך כ-10 ימים לאחר התיקון הגדול מבלי שתקלה מהותית של תצרוכת דלק או בעיית החשמל התגלתה ע"י הנתבעת על אף שהרכב שהה במוסך כשבועיים, וגם התיקון הרחב שבוצע במנוע לא פתר את בעיית תצרוכת הדלק לעומת הטיפול הזעיר שבוצע במוסך "חן", שפתר את הבעיה בלא שהוחלפו הממירים, שעדיין קיימים ברכב. לא זו אף זו, הצעת מוסך אחר להחלפת הממירים היתה נמוכה בהרבה מזו של הנתבעת ועמדה ע"ס של 1,806 ₪. המהנדס נמרי קבע, כי אין ממש בטענה שתצרוכת הדלק היתה גבוהה לאחר התיקון הגדול, וממילא התיקון שבוצע במוסך "חן" לא היה קשור לתקלה ולעובדה שהממירים אינם תקינים. לדעתו, אין קשר בין החלפת המיסבים בגלגלים אחוריים כפי שבוצע במוסך "חן" לבין תצרוכת הדלק ברכב או לאיזה מן התקלות שבעטיין הכניס התובע את רכבו למוסך הנתבעת. זאת ועוד, בדיקת פליטת מזהמים במשרד הרישוי אינה מעידה על טיבם של הממירים או מצבם ועובדה זו לא נסתרה ע"י התובע. 15. למרות שלל טענות התובע בנוגע לתיקון הנ"ל, לא עלה בידו להוכיח כי הליקוי או התקלה קשורה סיבתית לכשל, מחדל או פעולה של הנתבעת בתיקון הגדול. התובע אף לא טען, כי התלונן על תקלה זו בעת שהכניס את הרכב עובר לתיקון הגדול. גם מומחה התובע הסכים, כי התקלה לא נתגלתה קודם לכן, ואף לא טען כי היה על הנתבעת לגלותה במסגרת התיקון הגדול. נהפוך הוא, המומחה הודה כי מדובר היה בסוגי טיפול שונים. מעבר לכך, מקבלת אני את טענת ב"כ הנתבעת, כי טענות ב"כ התובע בסיכומיו בעניין זה רוויות בטענות שהן בגדר הרחבת חזית. כך הטענה כי הנתבעת הפרה אחריות לתיקון, או כי התיקון בוצע בהעדר הסכמת התובע. נהפוך הוא, התובע הודה כי סירב להצעת התיקון של הנתבעת ובחר למצוא לו סעד במוסך אחר, שלדעתו אף פתר את הבעיה. יתר על כן, גם הטענה כי האחרון פתר את הבעיה לא הוכחה, לא בחוו"ד המומחה אסטרחן ולא בהעדת נציג המוסך הנ"ל. משכך, עדיפה גרסת הנתבעת כפי שעלתה בחוו"ד המומחה מטעמה, כי אין קשר בין הטיפולים שבוצעו בתיקון זה לאלו שבוצעו במסגרת התיקון הגדול ואשר לא נסתרה. התיקון מיום 26.7.07 16. אין חולק, כי התובע נכנס למוסך בגין תקלות שהיו קשורות לשלט ולאזעקה ברכב, וכי חויב בתשלום של 254 ₪. לטענת התובע, לא הוצאה הצעת תיקון ולא אושרה על ידו. גם טענה זו מהווה הרחבת חזית, ואין להדרש לה. התיקון מיום 4.9.07 17. התובע הכניס את רכבו למוסך לאחר שהתגלתה תקלה נוספת ונאמר לו ע"י הנתבעת כי יש להחליף מצבר. לטענת הנתבעת, לאחר בדיקת הרכב הוברר שהמצבר היה חלש ולכן נפתח כרטיס עבודה בו נרשם כי התובע לא אישר את החלפת המצבר. התובע שמודה בכך טען, כי שילם סך של 455 ₪ בלא לקבל הצעה מקדמית ובחיוב שלא לצורך ובנוסף נפגע תפקוד מפתחות הרכב עת ששהה במוסך, ולכן נאלץ לפתוח את הדלת ידנית. החשבונית שהונפקה ע"י הנתבעת מעידה על חיוב בגין בדיקת המחשב וממילא כל חיוב נוסף לא הוצדק על ידה. על כן, זכאי התובע לטענתו להחזר של 64 ₪ בגין חיוב נסיעה במונית. טענותיו האחרות של התובע כמו עניין המפתחות או מחדל הנתבעת בסגירת דלתות, הן בבחינת הרחבת חזית אסורה ואין להדרש להן. כמו כן לא הוכח קשר סיבתי בין התיקון הגדול לתקלה שחייבה כניסת הרכב למוסך, שטיבה היה אחר. ההתרשלות 18. לטענת התובע, התרשלה הנתבעת כלפיו בתיקון התקלות שנמצאו ברכב, בהעדר קבלת הסכמתו מראש, ובחיוב שלא לצורך בהחלפה או תיקון חלק מרכיבי הרכב. אין ספק כי עול ההוכחה על התובע וכפי שפורט לעיל, כשל בכך. לא שוכנעתי ע"י התובע כי הנתבעת לא תיקנה את שהיה צורך לתקן, או שפעלה בלא לקבל את הסכמתו עת שנדרשה. חוות הדעת מטעמו, כמתואר לא עמדה במבחן החקירה הנגדית ואילו התובע הותיר רושם כמי שמבקש להטיל על הנתבעת את כשלי הרכב, שכנראה העיקו עליו למרות היותו רכב ישן ושהבעיות שנתגלו בו חייבו תיקונים שונים בפרקי זמן קצרים. אמנם סמיכות הכניסות למוסך יכול שהיה בהם לעורר תמיהה, אולם שעה שהוכח ע"י הנתבעת כי בכל פעם דובר בתקלה אחרת, אין להטיל עליה אחריות כלשהי בגין כך, משלא הוכח קשר סיבתי בין התקלות לתיקון שבוצע על ידה. אני דוחה את טענת התובע שעלתה רק בסיכומים, כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק הגנת הצרכן בדבר הפרת חובת הגילוי, שהרי הוכח כי הוצג לתובע עובר לתיקונים שבוצעו מידע מפורט על בסיסו גם נהג בכל הנוגע לאישור התשלום. כך גם אין מקום לקבוע כי הנתבעת לא נתנה לתובע את התמורה המתאימה בגין פנייתו והטענה כי בוצעו תיקוני סרק נותרה טענה בעלמא. עוד התרשמתי, כי התובע שהתגלה כמתעניין באופן מלא בקורות הרכב, ואף האמין ביכולתו והבנתו להדרש לפרטים הטכניים, לא הותיר בידי הנתבעת שיקול דעת רחב מדי לעשות ברכב כרצונה. הוא טרח לבדוק עת שהרכב שהה במוסך, שאל שאלות, בדק את החיובים שנדרש ואף סירב לבצע תיקונים שונים לכשמצא כי אינם מתאימים לו, אם מחמת היקפם ואם מחמת שיעור התשלום שנדרש לשלם בגינם. התנהלות זו ניתקה בוודאי כל קשר סיבתי בין פעולת הנתבעת לנזק שנגרם, אם בכלל. למעשה עלה מעדות התובע, כי ביקש בדיעבד לחייב את הנתבעת לפצותו על מה שהתחוור לו כחוסר כדאיות בעסקה, כפי שהצהיר, וזאת כשנודע לו לאחר שערך סקר במוסכים שונים כי יכול היה להחליף את המנוע ברכב ולא לתקנו בעלות נמוכה מזו ששילם לנתבעת. במאמר מוסגר יצוין, כי גם לא טרח להעיד עד מטעם מוסך אחר לתמיכה בגרסה זו, ואף היא לא נתמכה בחוות דעת המומחה מטעמו. הנזק 19. לאור המסקנה דלעיל, אציין למעלה מן הצורך, כי התובע אף לא הוכיח את הנזק הנטען על ידו. לטענת התובע, נגרמו לו הוצאות מיותרות בשל מחדלי הנתבעת, וביניהן הוצאות מוניות, השכרת רכב חלופי ודמי גרירה וכן נזק לא ממוני. דמי השכרת רכב 20. בשל שהותו הממושכת של הרכב במוסך נאלץ התובע לטענתו לשכור רכב חלופי בעלות של 3,913 ₪ וחרף הבטחות הנתבעת לא סופק לו. בחקירתו הבהיר התובע כי דרישתו לקבל רכב חלופי נובעת מציפייתו לאור התארכות הטיפול ברכבו: "ש. ואתה חושב שהדברים האלה מקנים לך זכות לקבל רכב חלופי, שלקוחות אחרים לא מקבלים? ת. כשאתה מחזיק בן אדם שבועיים? ש. שאלתי אותך אם אתה חושב שלך מגיע רכב חלופי, למרות שלאחרים לא מגיע? ת. אם אתה מחזיק בן אדם למעלה משבועיים, אתה חייב לתת לו רכב. ש. השאלה נורא פשוטה, אדוני, מגיע לך רכב חלופי, ת. כן. ש. שלאחרים לא מגיע? ת. כן. אם בן אדם בא ליום יומיים, לא חובה. אבל זה שבועיים." (ראה פרוטוקול 24.12.12, עמ' 70, 2-11) הטענה בדבר התחייבות לספק רכב חלופי הוכחשה ע"י הנתבעת, שטענה אף, כי מלבד אי הוכחתה הועלתה לראשונה רק בעדותו. בהעדר הוכחת התרשלות מצד הנתבעת, ממילא לא הוכח כי הנזק הנטען קשור סיבתית לפעולותיה. לכאורה עלה מסיכומי התובע טענה להפרת הסכמה חוזית, וזו לא הוכחה כלל. גם מדברי התובע בעדותו עלה, כי לא טען להסכמה כנ"ל. יוזכר, כי בתצהירו ציין כי הוא זכאי לרכב חלופי מכוח היותו "שגריר במחנה השלום". לפיכך, דין הטענה לראש הנזק הנ"ל להדחות. דמי הגרירה ודמי הנסיעה במוניות 21. לטענת התובע נאלץ לשלם בגין נסיעה במוניות לאור השבתת הרכב עת שהה בטיפול במוסך ואילו הנתבעת הבטיחה כי תשלם לו על כך. בכתב הגנתו עותר התובע לקבלת החזר בסך 2,000 ₪ בגין גרירת רכבו לנתבעת וכן בגין השימוש במוניות בימים בהם היה רכבו מושבת. התובע לא ביסס את זכאותו לקבלת החזר כאמור, ולא הוכיח מכוח מה צמחה חבותה של הנתבעת לשפותו בגין הוצאות אלה. כמו כן לא הציג התובע כל אסמכתאות להוצאות אלה. יתר על כן, עפ"י עדותו של עד ההגנה מר מעטוף, הנתבעת חייבה את התובע בחשבונית בעבור הזמנת מונית, ואף התובע ציין בפירוש כי אכן חוייב בגין נסיעת המונית מכוח החשבונית מיום ה- 4.9.07. לכן, אם התובע עצמו הסכים לשלם עבור המונית - מדוע יטען עתה לעניין החזרי הנסיעות במוניות? לאור האמור, דוחה אני את תביעתו של התובע לתשלום דמי הגרירה ודמי הנסיעה במוניות. כאמור, הטענה כלל לא נטענה בתצהיר התובע, ואני מוצאת כי נסתרה בעדותו של עד הנתבעת עת שציין כי החיוב בחשבונית בגין נסיעה במונית נעשה לבקשת הלקוח. בנוסף, ולמרות הטענות שהועלו רק בסיכומים בדבר הוצאות תחבורה, עלויות גבוהות של בנזין עקב תצרוכת דלק גבוהה מדי, אובדן עלות ביטוח ורישוי לרבות עוגמת נפש, לא הוכח מכל אלה דבר ולו בראשית ראיה. החזר תיקונים נלווים 22. לטענת התובע, נאלץ לשלם למוסכים אחרים סך של 5,115 ₪ בגין כשלי הנתבעת. הנתבעת מצידה מתנגדת לדרישה זו ומציינת כי התובע דורש "החזר" בגין עבודות ותיקונים שבוצעו במוסכים אחרים (שאינם קשורים לנתבעת), וזאת מבלי שהוכיח ואף ניסה להוכיח מדוע על הנתבעת לשאת בעלויות אלה. אני מוצאת כי בהעדר הוכחת קשר כלשהו בין התשלומים שביצע התובע למעשי ותיקוני הנתבעת, דין התביעה בראש נזק זה גם כן להדחות. למותר לציין, כי התובע כלל לא טרח להעיד מי מנציגי המוסכים הנ"ל להצביע על קשר כנ"ל והימנעות זו פועלת על פי ההלכה לחובתו. (ראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736 (1980)) עוגמת נפש 23. התובע מבקש לשכנע כי ההגעה החוזרת ונשנית למוסך הנתבעת מבלי שהאחרונה תפתור את הבעיה גרמה לו עוגמת נפש מרובה, שבגינה יש לחייבה בתשלום של 40,000 ₪. דא עקא, שגם כאן, התובע לא צלח בהוכחת קשר סיבתי בין הנזק לבין מעשי הנתבעת. נהפוך הוא, מהתשתית העובדתית שהוצגה הוכח, כי ברכב הישן של התובע, שהספיק לגמא טרם רכישתו כ-219,000 ק"מ, התגלו תקלות שונות, שלא הוכח הקשר ביניהן בכלל והקשר לתיקוני הנתבעת בפרט. בנוסף לא נסתרה טענת הנתבעת כי התובע לא תחזק את רכבו באופן שוטף, ועובדה זו תרמה למצבו. מטעמים אלו דין גם התביעה בראש נזק זה להדחות. לסיכום 24. לאור האמור, התביעה נדחית. בהתחשב באופן ניהול ההליך ע"י התובע, לרבות בהתעלמות מהחלטות דיוניות, אני פוסקת לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. רכבתיקון רכב