השתחררות עמוד ממשאית - תאונת עבודה

אחד העמודים השתחרר בפתאומיות, עף באוויר ופגע בתובע אשר עמד על עגלת המשאית והשגיח על העבודה

2. התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") כמבטחת שתי המלגזות, אשר היו באותה עת בבעלות ובשימוש המפעל וכנגד קרנית (להלן: "הנתבעת 2"), זאת נוכח טענת התובע לפיה "פרטי המלגזה והנהג לא היו ידועים" (סעיף 4 לכתב התביעה המקורי).

3. לימים תוקן כתב התביעה על דרך צירופה של נתבעת נוספת – מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 3"), כמבטחת המשאית והעגלה עליה עמד התובע בעת שנחבל.
התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחתה לבקשת התובע עוד ביום 30.01.2013 .

3.1 הנתבעות כפרו בחבותן, תוך הכחשת "עצם קרות האירוע" ו"נסיבות התרחשותו" ואף הוסיפו וטענו "כי האירוע הנטען והמוכחש איננו בגדר תאונת דרכים כהגדרתו על פי הדין".
לא למותר לציין כי כטענה חלופית ביקשה כל אחת מהנתבעות להטיל את האחריות על רעותה – המבטחת על קרנית ולהיפך.

4. הנתבעת 2 שלחה הודעה לצדדים שלישיים לחברת "היי-סיין" כמי שהייתה "בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה הבעלים ו/או המחזיקים ו/או מתירי השימוש במלגזה" ולמר אסי בן חמו (להלן: "צד ג2") בהיותו "בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה הנוהג במלגזה" (ראה סעיף 4 (ב-ג) להודעת הנתבעת 2).

4.1 הצדדים השלישיים כפרו אף הם בחבותם.
לטענתם, "בכל הזמנים הרלוונטיים לנטען בכתב התביעה, ובהודעה לצד ג', היו המלגזות מ.ר 793-715 ומלגזה מ.ר 876-852 מבוטחות בחברת הביטוח הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואבנר בביטוח חובה כנדרש על פי חוק" (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה מטעם הצדדים השלישיים).

5. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה", לתובע שולמו דמי פגיעה ולא נקבעה לו נכות רפואית צמיתה.
קביעה זו של העדר נכות מחייבת בהליך זה כ"קביעה על פי דין" בהתאם להוראת סעיף 6ב. לחוק.

6. במצב דברים זה, משקמה מחלוקת הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק, אדרש בראש ובראשונה, לדיון ולהכרעה בשאלת נסיבות קרות התאונה וסיווג האירוע החבלתי הנטען כ"תאונת דרכים" על פי חוק.



נסיבות קרות התאונה

1. גרסתו של התובע באשר לנסיבות בהן נחבל פורטה בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן –
"ביום 27.10.02 הגיע התובע מטעם מקום עבודתו, למפעל הממוקם בראש פינה לאסוף מטען. המטען היה אמור להיות מונח על עגלת המשאית של התובע.
ב-4 פינות של עגלת המשאית היו עמודים אשר הפריעו להעמסת המטען. על מנת להוציא את העמודים הביא המפעל מלגזה, העמודים נקשרו אל המלגזה בשרשרת והמלגזה משכה את העמודים.
אחד העמודים השתחרר בפתאומיות, עף באוויר ופגע בתובע אשר עמד על עגלת המשאית והשגיח על העבודה"
(סעיף 2 לכתב התביעה המקורי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"ביום 27.10.02 הגיע התובע מטעם מקום עבודתו, למפעל הממוקם בראש פינה לאסוף מטען. המטען היה אמור להיות מונח על עגלת המשאית של התובע. מדובר במשאית מ.ר 8571000, (להלן – המשאית) ועגלה מ.ר 7401115, (להלן – העגלה) ושתיהן בוטחו על ידי הנתבעת 3.
ב-4 פינות של עגלת המשאית היו עמודים אשר הפריעו להעמסת המטען. על מנת להוציא את העמודים הביא המפעל מלגזה, העמודים נקשרו אל המלגזה בשרשרת והמלגזה משכה את העמודים.
אחד העמודים השתחרר בפתאומיות, עף באוויר ופגע בתובע אשר עמד על עגלת המשאית והשגיח על העבודה"
(סעיף 2 לכתב התביעה המתוקן) (ההדגשה שלי – ש.י.)

2. על גרסה זו חזר התובע בתצהיר מיום 16.08.12, אשר שימש כעדותו הראשית (ת/1) –
"ב-4 פינות של עגלת המשאית היו עמודים שהפריעו להעמסת המטען.
על מנת להוציא את העמודים הגיעה מלגזה מטעם המפעל, העמודים נקשרו אל המלגזה בשרשרת והמלגזה משכה את העמודים.
תוך כדי שהמלגזה עבדה אני עמדתי על עגלת המשאית והמתנתי שהעמודים יוסרו על מנת להמשיך בעבודה שלי. אחד העמודים השתחרר בפתאומיות, עף באוויר ופגע בי"
(סעיף 2 ל- ת/1)

ואף הוסיף וציין כי בעת אירוע התאונה לא הכיר את נהג המלגזה וכעת בשל הזמן הרב שחלף לא יוכל עוד לזהותו –
"אני לא זוכר מי היה הנהג במלגזה, אני לא הכרתי אותו ולא ראיתי אותו לא לפני המקרה ולא לאחריו. אינני זוכר אך הוא ניראה. את שם המפעל גם לא זכרתי אבל ביררתי בעבודה, מהיכן היינו צריכים לקחת את המטען באותו יום. עד כמה שאני מבין, נעשו ניסיונות לברר מי היה הנהג אך הם לא צלחו. לצערי, אני לא יכול לסייע באיתור הנהג ואני לא בטוח אפילו שאוכל לזהות אותו גם אם יאותר בשל הזמן הרב שחלף. כל מה שאני יודע, כי מדובר היה במלגזה השייכת למפעל אליו הגענו לאסוף את המטען" (סעיף 3 ל- ת/1)

3. ליבת גרסת התובע לא נסתרה בחקירתו של התובע בבית המשפט (ראה עדותו בעמ' 13-12 לפרוטוקול ישיבת יום 10.02.2013) ובעדותו שב ותאר את תהליך פירוק עמודי המשאית באמצעות המלגזה-
"ש. מי קשר את המלגזה לברזל אתה.
ת. לא.
ש. מנהל העבודה שלך קשר.
ת. לא זוכר בדיוק. הרבה זמן יותר מעשר שנים. לא זוכר אם זה אחד הנהגים, או שמהמפעל או מנהל העבודה. לא זוכר.
ש. אז פשוט קשרו את העמוד לאיפה לאיזה מקום במלגזה.
ת. לשיניים.
ש. אז המלגזה נוסעת אחורה ומושכת את הברזל.
ת. לא. המלגזה באה והרימה את זה באוויר ולא משכה את זה, כדי לשלוף אותו צריך להרים, זה היה קשור והרימו את זה, איך שהרימו זה עף ופגע לי בכתף "
(ההדגשה שלי – ש.י.)

4. גרסת התובע באשר לנסיבות בהן נחבל זוכה בחלקה הארי (למעט אזכור מעורבותה של מלגזה) לאישוש ולתימוכין בתיעוד מזמן אמת.

3.1 בתעודת חדר מיון (בית החולים "אסף הרופא") מיום 28.10.02 תואר אירוע התאונה כפגיעה ממטען שהועף במהלך העמסתו –
"בן 38 ביום פניתו למיון בזמן העמסת מטען הועף מטען מתכת ונחת על עקב ימין וכתף ימין. במשך מספר שעות כאב ... בקרסול וכתף ימין..."
(נספח א ל- ת/1)




3.2 תיאור דומה לנסיבות החבלה מתועד בתעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה מיום 29.10.02 –
"בא להעמיס מטען בעגלה, עף איזה מוט ברזל, נפגע בקרסול הימני ובכתף הימני" (נספח א ל- ת/1)

3.3 בבדיקה רפואית מיום 29.10.02 צוין כי "בתאריך 27.10.2001 בשעה 17 בצהרים, לדבריו תוך כדי עבודה, נחבל ממוט ברזל בקרסול ימין וכתף ימין. מספר שעות לאחר מכן פנה למיון אסף הרופא. לא נמצאו שברים בצילומים...."

3.4 בטופס ה"הודעה על פגיעה בעבודה" למל"ל, הנושא תאריך 09.12.2002 תוארו הנסיבות באופן לאקוני ביותר-
" תוך כדי עבודה עפה חתיכת מתכת על הרגל + הכתף"
(נספח ג ל- ת/1)

4. עינינו הרואות כי מעורבותה של מלגזה נזכר אומנם לראשונה בהליך זה, אך עם זאת נחה דעתי כי בתיאור האירוע בזמן אמת די כדי לאושש את הגרסה המפורטת המאוחרת בזמן, באשר נהיר הוא כי אותו תהליך העמסה מתואר, במהלכו "הועף מטען מתכת" ממנו נחבל התובע,, ערב "כלי נוסף" ובעדותו של צד ג' 2 יש משום תימוכין לטענה כי המדובר באחת מהמלגזות, אשר שימשו במפעל להעמסה ושינוע (ראה סעיף 7 ל- נ/5).

5. אמת, עדותו של התובע באשר לנסיבות קרות התאונה נותרה כעדות יחידה של בעל דין, על כל הנובע והמשתמע מכך לעניין משקלה הראייתי (ראה הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות).
התובע אומנם נמנע מזימונם של עדים לתאונה, אשר זהותם ידועה לו (ראה עדותו בעמ' 11-12 לפרוטוקול ישיבת יום 10.02.2013), דבר הנזקף לחובתו.
עם זאת, בסופו של יום שוכנעתי כי נחבל בנסיבות שתוארו על ידו.
בגרסתו, לא נבקעו בקיעים של ממש ואף לא נתגלו סתירות היורדות לשורשו של עניין. עדותו הותירה בי רושם אמין ומהימן וכפי שבואר לעיל נתמכת היא בחלקיה העיקריים בתיעוד הרפואי מזמן אמת.

6. לפיכך, מוצאת אני לקבוע כי התאונה ארעה כמתואר בכתב התביעה המקורי והמתוקן ובעדותו של התובע בבית המשפט, קרי; התובע נפגע מעמוד ברזל במהלך שליפתו של זה מעגלת המשאית באמצעות מלגזה, שהיתה בבעלות צד ג' 1 במועד אירוע התאונה.

נסיבות פציעתו של התובע – האם "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק

1. נוכח קביעתי לעיל באשר לנסיבות בהן נחבל התובע, קם הצורך לדון ולהכריע בטענת הנתבעים וצדדי ג' לפיה התאונה אינה באה בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.

2. בעוד שלטענת התובע המדובר בתאונה אשר התרחשה בשל "שימוש במלגזה שהינה רכב רב-תכליתי והתאונה ארעה תוך ניצול כוחה המכאני" וככזו "הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק" (ראה סעיפים 15-14 לסיכומי התובע), טוענות הנתבעות וצדדי ג' כי "השימוש שנעשה במלגזה הינו שימוש החורג במידה רבה מייעודה המקורי והתאונה, ככל שארעה אינה באה בדל"ת אמות חוק הפלת"ד" (ראה סעיף 9 ו-14 לסיכומי נתבעת 1).

3. "רכב מנועי"

"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הינה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

תנאי ראשון, איפוא, הינו מעורבותו של "רכב מנועי" - "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

3.1 על פי הפסיקה הנוהגת תבוא מלגזה, אשר לה שני ייעודים שכיחים: האחד – תעבורתי, המתבטא בהעברת מטענים ממקום למקום והשני – שאינו תעבורתי – הנפת מטענים והורדתם, בגדר "רכב מנועי" כל אימת שעיקר ייעודה תעבורתי, קרי; כזה המייצר סיכון תעבורתי ומצדיק על כן הכללתה בחוק תחת כנפי האחריות המוחלטת (ראה: רע"א 613/95 קרנית נ' נחום עופר, פ"ד נא(4) 659) .

3.2 על פי עדות צד ג' 2, אשר לא נסתרה, היו במועד אירוע התאונה בבעלות צד ג1 שתי מלגזות, האחת נושאת מ.ר 876852 "תוצרת לינדה" והשנייה נושאת מ.ר 793715 "תוצרת מיטשוביצי".
בדומה למלגזה שנדונה בפסד הדין בענין קרנית נ' נחום עופר, גם במקרה שבפני המדובר במלגזות הנעות על ארבעה גלגלים, כאשר מצוי בהם מושב נהג והגה, באמצעותם נעות הן ממקום למקום ומובילות מטען, תוך שימוש בשיני המלגזות, כאשר ייעודן "העמסה, פריקה, שינוע ואחסון מטענים" ומהירותן המרבית 21 קמ"ש ו-19 קמ"ש (ראה נ/3 ו-נ/4 על נספחיהם).

3.3 לפיכך ובשים לב לפסיקה הנוהגת מוצאת אני לקבוע כי המלגזה המעורבת הינה "רכב מנועי" כהגדרת מונח זה בחוק.

4. החזקה המרבה – "ניצול בכוח המיכני"

4.1 התובע, כאמור, מבקש לבסס תביעתו על החזקה המרבה של "ניצול הכוח המיכני" –
"יראו כתאונת דרכים גם מאורע ...שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי ..."
(סעיף 1 לחוק)

4.2 על פי הפסיקה הנוהגת יבואו בגדר החזקה המרבה של ניצול הכוח המיכני, בין השאר, אותן פעולות ברכב הבאות להגשים את ייעודו הלא תעבורתי הטבעי והרגיל (ראה: ע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט), כאשר "מצבי אלתור" אינם נמנים על אלה –
"מבחן ההתוויה המקצועית, שאחד מסימניו המרכזיים הוא העדר האלתור, התוחם את גבולות הייעוד הלא תעבורתי של הרכב, עולה בקנה אחד עם השיקול של הכוונת התנהגות ראויה ויצירת תמריצים רצויים.
אין לעודד ניצול של כלי רכב למטרות לא תעבורתיות תוך "שינויים והמצאות" שסיכון כבד בצדם. דווקא בשל כך שלרכב יש כוח מכני הניתן (טכנית) לניצול בדרכים שונות ומשונות, יש להקפיד שהדבר ייעשה לפי הייעוד המקורי של הרכב ואביזריו, ולא בדרך האילתור וה"יצירתיות""
(רע"א 9996/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח כהן ניסים ואח')

4.3 דומה כי אין חולק כי התובע נחבל שעה שנעשה שימוש במלגזה שלא לייעודה התחבורתי – שינוע מטענים ממקום למקום, כך שנותר לבחון באם השימוש שנעשה בה חרג, אם לאו מייעודה שאינו תחבורתי – הנפת מטענים והורדתם.

4.4 התובע נחבל, כעדותו, מאחד מעמודי המשאית, בעת שנשלף באמצעות שיני המלגזה מקיבועו על גבי עגלת המשאית.
שימוש זה בכוחה המכני של המלגזה, כמו גם בשיניים המותקנים בחזיתה, בא, לדידי, אותו "אלתור", אליו כיוונה הפסיקה, "אלתור" שאינו עוד שימוש ברכב לייעודו שאינו תחבורתי.

אין קולעים יותר, כך סבורתני, מקביעותיו של בית המשפט העליון בע"א 8491/11 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' שמואל שטרן (פסק הדין ניתן ביום 12.2.2013 לאחר תום שמיעת הראיות בהליך שבפני), באשרו את פסיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה גילאור) בנסיבות דומות בהן שימשה מלגזה כ"כלי חליצה"-
"לשאלת ניצול כוחו המכני של הרכב, הפנה בית המשפט לתנאי לפיו הדבר ייחשב כתאונת דרכים כל עוד לא שינה הרכב במועד האירוע את ייעודו הלא תעבורתי המקורי.
בית המשפט קבע שגם אם יעודה של המלגזה הוא הנפת מטענים ושינועם ליעדים שונים הרי שבמועד האירוע לא היית המלגזה אמורה להניף את המשחזת או לשנעה למשאית התובע אלא לשחררה מקיבועה באמצעות שימוש בשן אחת כעין כלי חליצה, פעולה שלכל הדעות אינה עולה בקנה אחד עם אף אחד מייעודיה המקוריים של המלגזה...
שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים כולם, בחנו את הטענות בכתב ובעל פה שהועלו בפנינו ולא מצאנו כי יש בפי המערערת טענה המצדיקה את התערבותנו בפסק דיונו של בית המשפט המחוזי ... סבורים אנו כי ניתן לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי ... ומשכך הערעור נדחה"
(ההדגשה שלי – ש.י.)

"גם אם ייעודה של מלגזה, ככלל ומעצם טיבה, הוא הנפת מטענים ושינועם ליעדים שונים, ניידים או נייחים, הרי שבמועד האירוע לא הייתה המלגזה אמורה להניף את המשחזת ו/או לשנעה למשאית התובע אלא לסייע בשחרור מקיבועה באמצעות שימוש בשן אחת כמעין כלי חליצה. פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם אף אחד מייעודיה המקוריים של המלגזה: התעבורתי והלא תעבורתי. שימוש זה בכוחה המיכני של המלגזה, מהווה אלתור שאין בו כדי ליצור בעבורה ייעוד מקורי נוסף או חדש.
ויודגש: תוצאת האירוע אינה פרי מימוש רשלני של הייעוד המקורי של המלגזה שכן אין זה מתפקידה של מלגזה לשמש ככלי עזר לחילוץ ברגים או לניתוק משחזות מקיבוען. ...
שימוש זה במלגזה, ולמעשה רק בחלק ממנה, שהוסבר בהיעדרם של כלים מתאימים אחרים אשר ניתן היה באמצעותם לבצע אותה פעולה באופן הולם יותר – ממחיש את העובדה כי מדובר באלתור"
(ת"א (חי') 15041-11-08 שמואל שטרן נ' אלי חליבה ואח') (ההדגשה שלי – ש.י.)



4.5 הדברים יפים גם יפים בשינויים המחויבים במקרה שבפני.
העמסת המטען על גבי עגלת המשאית חייבה כעדות התובע פירוקם של ארבעה עמודי ברזל קבועים בצדי העגלה ולצורך כך שמשה המלגזה ככלי עזר לחילוצם.
בהעדרם של כלים מתאימים אחרים, אולתר אותו פתרון - קשירת עמוד הברזל המקובע אל עגלת המשאית בשרשרת אל שיני המלגזה, אשר באמצעות "כוחה המכני" שלפה אותו מקיבועו.
שימוש זה שנעשה במלגזה בעת התאונה כ"כלי חליצה" איננו מסוג השימושים להם יועדה.
המלגזה, בעת התאונה, לא שינעה מטען אל עבר עגלת המשאית ("הייעוד התעבורתי") ואף לא הניפה כזה על מנת להעמיסו על גביה ("הייעוד הלא תעבורתי") אלא אך סייעה באמצעות כוחה המכני ואותם שיניים המותקנים בחזיתה בשחרור עמודי הברזל מקיבועם בצדי המשאית כתחליף לכל מכשיר מתאים אחר, אשר לא היה בנמצא.
פעולה זו של פירוק חלקים קבועים מעגלת המשאית אינה עולה בקנה אחד עם ייעודיה המקוריים של המלגזה, בין התעבורתי ובין הלא תעבורתי.
שימוש בכוחה המכני של המלגזה בנסיבות דוגמת אלה הינו דוגמא לאותו "אלתור" עליו עמדה הפסיקה ככזה שאינו בא בגדר החזקה המרבה של ניצול הכוח המכני, באשר אין בו כדי ליצור ל"רכב המנועי" ובענין שבפני למלגזה ייעוד מקורי נוסף או חדש.

סוף דבר
נוכח קביעותיי לעיל, מתחייבת המסקנה כי התאונה בה נחבל התובע אינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק ומשכך דין תביעתו להדחות וכך אני מורה.
פועל יוצא מקביעתי זו הינה אף דחיית ההודעה לצדדי ג'.
בשים לב לנסיבות כולן, לרבות לעובדה כי התובע נחבל, סבל נזק גוף וממון ויאלץ עתה לשאת במלוא אגרת המשפט, מוצאת אני לחייבו בשכר טרחת עו"ד בלבד בסך של 5,000 ₪ לכל נתבעת.
הנתבעת 2 תשא בשכר טרחת עו"ד בהודעה לצדדי ג' בסך של 5,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים משאית

  2. מוות בתאונה עם משאית

  3. ביטוח משאית שנשרפה

  4. בעיות גב נהג משאית

  5. התנגשות משאית ברכב

  6. תביעת ביטוח גניבת משאיות

  7. נפילה בירידה ממשאית

  8. תביעה על נזק למשאית

  9. תביעה נגד נהג משאית

  10. ביטוח התהפכות משאית

  11. פיצוי על גרירת משאית

  12. נפילה במדרגות משאית

  13. העברת בעלות על משאית

  14. דמי השהיה משאית הובלה

  15. גניבת משאית ללא ביטוח

  16. הפרת הסכם קניית משאית

  17. כאבי גב אצל נהג משאית

  18. גניבת משאית לאחר מכירה

  19. גניבת משאית - אשם תורם

  20. מעבר באור אדום - משאית

  21. פיטורי נהג משאית מהעבודה

  22. תאונה חזיתית עם משאית

  23. פגיעת משאית בכבל טלפון

  24. תאונה בין קטנוע למשאית

  25. פיטורים לאחר שוד משאית

  26. התנגשות נגרר במשאית חונה

  27. סיבוב ברך בירידה ממשאית

  28. פגיעה במהלך ירידה ממשאית

  29. נזק למשאית מענפים של עץ

  30. תאונה במהלך עלייה למשאית

  31. נהיגה מעל 12 שעות במשאית

  32. נפילה ממשאית במהלך ירידה

  33. גניבת משאית שהובילה סחורה

  34. נזק למשאית - תביעות קטנות

  35. תאונת דרכים - משאית קידוח

  36. משאית גלידה - תאונת דרכים

  37. ביטוח רכב משאית מפני גניבה

  38. תאונה עם משאית במהלך העבודה

  39. תאונה בין משאית צבאית לטנדר

  40. ביטוח נגרר משאית מפני גניבה

  41. אחריות על גניבת משאית ממוסך

  42. תאונה עם משאית - נזקי רכוש

  43. פריקת סחורה משאית - האם תאונת דרכים

  44. ? נפילה מארגז משאית - האם תאונת דרכים

  45. האם התאונה ארעה בירידה ממשאית

  46. תאונת דרכים באשמת נהג משאית

  47. התנגשות הולך רגל במשאית חונה

  48. תאונה בירידה מהקבינה של המשאית

  49. ירידה ממשאית תוך כדי פריקת מטען

  50. כיסוי מטען משאית - תאונת דרכים

  51. עונש לנהג משאית על תאונה קטלנית

  52. משאית לימוד נהיגה - תאונת דרכים

  53. הכרה בנפילה ממשאית כתאונת דרכים

  54. תאונת דרכים עם משאית מערבל בטון

  55. מוות עקב נפילת חפץ ממשאית נוסעת

  56. תאונת דרכים עם משאית עמוסה בסחורה

  57. תאונה עם משאית שעצרה במקום אסור

  58. השתחררות עמוד ממשאית - תאונת עבודה

  59. דחיית תביעת ביטוח בגין תאונת משאית

  60. נפילת אבן ממשאית - האם תאונת דרכים

  61. הובלת סחורה במשאית יחסי עובד מעביד

  62. תאונה בין מכונית למשאית סמי טריילר

  63. ירידה מתא נהג של משאית תאונת דרכים

  64. נפילת רכב ממשאית גרר שהובילה רכבים

  65. ביטול עסקה לרכישת משאית בגלל תקלות

  66. נזקי רכוש כתוצאה מהתנגשות משאית ברכב

  67. תאונת דרכים בזמן העמסת ארגזים למשאית

  68. חוזה למתן שירותי הובלה של נהג משאית

  69. תאונה בין רכב למשאית - תביעות קטנות

  70. ? התפוצצות צינור גומי משאית - האם תאונת דרכים

  71. הרמת מטען משאית קריסה של מנוף – האם תאונת דרכים

  72. נפילת מוטות ברזל מחוברים למשאית על הנהג

  73. תביעה נגד נהג משאית בגין נהיגה רשלנית

  74. תאונת דרכים: טריקת דלת של משאית על הראש

  75. האם נפילה מסולם משאית נחשבת תאונת דרכים

  76. מכה מדלת של משאית זבל - האם תאונת דרכים

  77. נפגע ממשאית שהידרדרה לכיוונו ונמחץ על ידה

  78. תאונת עבודה במהלך ריקון תכולת משאית אמבטיה

  79. תאונה ארעה עת ברכב והמשאית נסעו אחד מול השני

  80. החלקה בירידה ממשאית לאחר נסיעה ופגיעה בקרסול

  81. טענת חברת הביטוח למעורבות של הנהג בגניבת משאית

  82. האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על נהג משאית פרטית ?

  83. האם נפילה בזמן קשירת משטחי עץ למשאית היא תאונת דרכים ?

  84. תאונת דרכים: נפגע בעת שעלה אל המשאית שנהג במסגרת עבודתו

  85. דיסקת טכוגרף למשאית: מה העונש על אי החלפת דיסקה יומית ?

  86. בקשת רישיון למשאית מעל 15 טון - ערעור על החלטת רשות הרישוי

  87. הצדדים חלוקים מי משני כלי הרכב המעורבים בתאונה שבין הפרטית למשאית

  88. תאונת דרכים: בחקירתה הנגדית אישרה הנהגת כי היא לא ראתה את המשאית

  89. במהלך נסיעה ניתזה אבן ממשאית שנסעה לפניו ופגעה בשמשה הקדמית של הרכב

  90. האם תאונה תוך כדי שימוש במשאית שעליה מותקן מנוף מהווה תאונת דרכים ?

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון