לטענת התובעים התגלו בבית ליקויים חוזרים ונשנים וכן ליקויים חדשים

לטענת התובעים, התגלו בבית ליקויים חוזרים ונשנים וכן ליקויים חדשים הן לפני מסירת החזקה בבית והן לאחריה.
מסירת החזקה בבית התבצעה ביום 13.9.06.
התובעים טוענים כי תיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת 1, לרבות בתקופת שנת הבדק לא צלחו. לטענת התובעים כאשר פנו לנתבעת 1 לצורך ביצוע התיקונים, היא ביקשה לבצע תיקונים חלקיים בלבד והתנתה זאת בחתימת התובעים על מסמך המעיד על ביצוע העבודה וויתור על תיקון ליקויים אחרים, דרישה לה סירבו התובעים. על כן טוענים התובעים כי ניתנה לנתבעות הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים.
התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת מומחה ולפיה עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 101,259 ₪ וכן טענו לקיום ליקויים נוספים בעבודת האלומיניום מעבר למה שפורט בחוות הדעת בסך של 6,000 ₪. כן טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבעות בגין הוצאות בסך של 22,887 ₪ (כולל עלות חוות דעת מומחה מטעמם), עלות דיור חלופי לרבות הובלת ואחסנת רהיטים בסך 15,000 ₪ ועגמת נפש בסך 20,000 ₪.

2. טענותיה של הנתבעת 1, כפי שעולים מכתב הגנתה, הן בתמצית כי סופק נכס ראוי העומד בדרישות החוק, התקנים וההסכם אשר בנוי בסטנדרטים גבוהים ואיכותיים וכי הנתבעת 1 שומרת על זכותה לבצע את תיקון הליקויים ככל שיקבע שישנם ליקויים שהם בתחום אחריות הנתבעת 1. כן נטען כי כל הליקויים שהובאו לידיעתה תוקנו בצורה והמקצועית ביותר, לרבות עניין האיטום אך התובעים סירבו לחתום על פרוטוקול התיקונים. עוד טוענת הנתבעת 1 כי פעלה לתיקון הליקויים על פי חוות דעת החברה המפקחת על הבנייה. בנוסף נטען כי הסכומים הנטענים בכתב התביעה ובחוות הדעת מטעם התובעים מופרכים, מוגזמים ו/או חסרי כל בסיס עובדתי. לעניין עבודות האלומיניום נטען כי עבודות האלומיניום בפרויקט בוצעו באמצעות עמותת שדה בוקר על ידי קבלן מטעמה והנתבעת 1 אינה קשורה לעניין זה. הנתבעת 1 טוענת כי התובעים הערימו קשיים וסירבו לאפשר לנתבעת 1 להגיע לנכס, לבדוק את טענותיהם ולבצע תיקונים.

3. הנתבעת 2 טוענת כי אין יריבות בינה לבין התובעים שכן היא התקשרה בהסכם למתן שירותי תיאום ופיקוח עם עמותת נווה בוקר ולא עם התובעים. כן נטען כי התובעים אישרו בחתימת ידם את קבלת הבית לאחר שהוצגו כלל הליקויים בבית והליקויים תוקנו על ידי הנתבעת 1 וכי בעניין הריצוף, הנתבעת 1 הציעה לתקן פגמים בריצוף אך התובעים העדיפו לתקנם באמצעות גורם אחר ולכן הוסכם בין התובעים לנתבעת 1 על מתן פיצוי כספי לסילוק כל טענותיהם. עוד נטען כי גם לאחר שנת הבדק נערך פרוטוקול תיקוני בדק ובו צוינו רק 3 דברים אשר נטען כי לא תוקנו כראוי. הנתבעת 2 טוענת עוד כי היא גורם מפקח בלבד וכל תפקידה הוא להצביע על בעיות במהלך הבנייה ובסופה ולא לתקנן. בנוסף נטען כי העמותה החליטה לשחרר לקבלן כספים שהבטיחו את תיקוני הבדק ואין הנתבעת 2 ערבה לאחריות הקבלן. הנתבעת 2 טוענת כי ביצעה את המוטל עליה ופעלה כפי שחברת פיקוח סבירה היתה נוהגת ואין עליה כל אחריות לטענות התובעים.

4. המהנדס מר צבי שפי מונה כמומחה מטעם בית המשפט (החלטת כב' השופט שפסר מיום 3.8.09). על פי חוות דעתו מיום 13.8.10, נמצאו ליקויים הנובעים מרטיבות בריצוף הטרצו המופיעים ב– 25% משטח הריצוף בית. היות שלא ניתן להשיג אריחים זהים, קבע המומחה שיש להחליף את כל הריצוף בדירה לאחר ביצוע עבודות תיקון ואיטום.
בבדיקת המומחה נמצאה רטיבות בתקרה ובקירות ולכן נקבע שיש לבצע עבודות איטום נוספות.
המומחה התייחס בחוות דעתו גם לביצוע עבודות צבע, טיח פנים, דלתות, חשמל ואינסטלציה.
סך הכל העריך המומחה את עלות ביצוע התיקונים בסך של 70,730 ₪ (לפני מע"מ).
בהתייחס לאחריות הנתבעות, קבע המומחה בחוות דעתו כי רוב רובם של הליקויים מתמקדים בנושאי רטיבות, איטום ופגיעה בריצוף עקב הרטיבות וכי ממסמכים שהועברו אליו עולה כי במהלך תקופת הביצוע וגם לאחר האכלוס היו למפקחת טענות קשות בנושא טיב ביצוע העבודה ובמיוחד בעבודות האיטום. לכן קבע המומחה כי לא נמצא דופי בהתנהלות המפקחת (הנתבעת 2) וכי המבצעת (הנתבעת 1) היא שחייבת לשאת במלוא האחריות לתיקונים.
המומחה העריך את משך ביצוע העבודות בשלושה שבועות, כאשר נקבע כי יש לאשר דיור חלופי לשבועיים.
לאחר שהוגשה חוות דעת מטעם הנתבעת 1 לעניין איטום בית התובעים, הגיש המומחה מטעם בית המשפט ביום 2.5.12 חוות דעת משלימה אשר בסיכומה נקבע כי יש לפצות את התובעים במלוא הסכום שנקבע בחוות דעתו הראשונה.

5. מטעם התובעים העידו התובע והגב' דבורה פולוור, מטעם הנתבעת 1 העידו מר יעקב איליה מנהל בנתבעת 1 ומר איתן גור, מנהל פרויקטים בנתבעת 1. מטעם הנתבעת 2 העיד מר מנחם סובל מנהל הנתבעת 2. כמו כן העידו המומחה מטעם הנתבעת 1 מר צבי טל, ומומחה בית המשפט מר צבי שפי.

קביעת הליקויים

6. מומחה בית משפט, המהנדס צבי שפי בחוות דעתו המפורטת והמנומקת קבע קיומו של איטום לקוי אשר גרם לרטיבות והעמיד את עלויות ביצוע התיקונים על סך 70,730 ₪ (לפני מע"מ).
הנתבעת 1 חולקת על חוות דעתו של המומחה ומבקשת להסתמך על חוות הדעת של מר צבי טל אשר הוגשה מטעמה לפיה הגורם לליקוי היה שימוש בחומר איטום שאינו מתאים.

7. יצויין כי המומחה מטעם הנתבעת 1 אישר בעדותו בבית המשפט כי בבדיקתו לא יכול היה לראות חומר איטום מקורי ויכול להיות שכלל לא היה חומר איטום (עמ' 15 ש' 26 – 29 לפרוטוקול) וכן כי לא יכול היה לבדוק אם נעשה איטום בתקופת העבודות המקוריות (עמ' 16 ש' 19 – 21 לפרוטוקול). המומחה מטעם הנתבעת 1 אף אישר שיכול להיות שהיה כשל ביצועי (עמ' 18 ש' 1 לפרוטוקול) וכן כי לו מקור הרטיבות היה בתוך הבית כגון בשל פגם באינסטלציה, אזי הרטיבות היתה מופיעה באופן מקומי ונקודתי ולא בכל ההיקף, כפי שנמדד תוך שהוא מציין כי מרכז הדירה יותר יבש מאשר בקרבת הקירות (עמ' 18 ש' 10 – 23 לפרוטוקול).
בעדותו זו של המומחה מטעם הנתבעת 1, יש כדי לחזק את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט באשר לליקוי באיטום.

8. באשר למחלוקת שעניינה סוג האיטום, קבע המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו המשלימה מיום 2.5.12, המתייחסת לחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת 1 בנושא זה, כי ההחלטה להשתמש בחומר האיטום בו נעשה שימוש היא החלטה נכונה. המומחה התייחס לכך גם בעדותו בבית המשפט וציין כי אם היה מבוצע איטום כפי שדרש המתכנן בצורה מקצועית, הייתה נמנעת חדירת המים (עמ' 27 ש' 15 – 16 לפרוטוקול) וכי אין הכרח להשתמש באיטום בשיטה של יריעות (עמ' 29 ש' 15 – 22 לפרוטוקול).

9. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט ואולם נקודת המוצא היא כי יש לתת משקל רב לחוות דעת המומחה הממונה מטעם בית המשפט.
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט, אך כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חברת יצחק נימן להשכרה בע"מ נ' מ. רבין).
בענייננו, חוות הדעת של המומחה ניתנו לאחר סיור שערך המומחה במקום ולאחר ששמע את טענות הצדדים ובחן את חוות הדעת מטעמם.
מדובר במומחה אובייקטיבי, אשר נחקר ארוכות על ידי ב"כ הצדדים, נתן מענה מספק לשאלות ב"כ הצדדים וחוות דעתו לא נסתרה ולא מצאתי להעדיף את חוות דעת המומחים מטעם הצדדים.
על כן, אני מקבלת את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט באשר לליקויים שנמצאו והגורמים להם.

אחריות הנתבעות

10. משנקבע שקיימים ליקויים כתוצאה מאיטום לקוי, הנתבעת 1 כקבלן המבצע אחראית לליקויים.
התובעים טוענים כי גם הנתבעת 2 אחראית לליקויים בהיותה המפקחת על ביצוע העבודות.

11. הנתבעת 2 אשר נשכרה לצורך פיקוח טוענת כי אין היא אחראית על הליקויים שכן לא הוכחה חבותה בנזיקין נוכח היקף הפיקוח כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים.

12. טוענת הנתבעת 2 כי הוצאו התראות לקבלן המבצע בנוגע לביצוע האיטום ובכך עמדה בחובותיה כמפקחת.
העדים מטעם הנתבעת 1 טענו כי היה קבלן שונה לאיטום הגגות וכי הנתבעת 1 היא שביצעה את איטום קורות היסוד (עדות מר איתן גור – עמ' 79 ש' 22 – 29 לפרוטוקול, עדות מר יעקב אליה – עמ' 85 ש' 7 – 8 לפרוטוקול) בעוד שהתראות הנתבעת 2, מתייחסות רק לנושא איטום הגגות. על כן נטען כי בניגוד לטענת הנתבעת 2, לא ניתנו התראות מתאימות על ידה בנושא האיטום בהתייחס לקורות היסוד. דא עקא, לא צורפה כל אסמכתא לטענה כי היה קבלן נפרד לאיטום הגגות וממילא גם אם תתקבל טענה זו, הרי שמעיון בנספחים שצורפו לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עולה כי היתה התראה המתייחסת לאיטום באופן כללי, ללא אזכור איטום גגות (נספח ז לחוות הדעת). לעניין זה ניתן גם הסברו של העד מטעם הנתבעת 2, מר סובל, ולפיו נספח ז' האמור מתייחס לאיטום קורות (עמ' 94 ש' 6 – 26 לפרוטוקול). התראות נוספות בעניין האיטום ניתן לראות בנספחים ב ו- ג לחוות דעת המומחה.

13. גם לו היתה מתקבלת הטענה כי לא ניתנו התראות, אין די בכך כדי להוכיח את חבותה של הנתבעת 2 שכן היה על התובעים להוכיח כי הנתבעת 2 כמפקחת יכולה היתה להבחין בזמן אמת בליקויים בעבודת האיטום, אולם הדבר לא הוכח.
כפי שעולה מן העדויות בתיק, התייחס הפיקוח לאתר ובו 30 בתים. הנתבעת 2 טוענת, ואני מקבלת טענתה זו, כי הליקויים שהתגלו הנובעים מליקויי איטום שגרמו לרטיבות, אינם ליקויים שניתן לראותם במועד ביצוע העבודה.
הדבר עולה גם מעדותו של המומחה מטעם בית המשפט אשר אישר כי המפקח אינו יכול לבדוק את כל השלבים ביישום האיטום וכי לא כל אחד מהכשלים בולט לעין לפיקוח (עמ' 40 ש' 9 – 16, ש' 23 – 31 לפרוטוקול).

14. טוענת הנתבעת 1 כי חומרי האיטום אינם מתאימים ועומדים בניגוד לתקן וכי מי שבחר את חומרי האיטום והורה כיצד לבצעו היא הנתבעת 2. אין לקבל טענה זו. הטענה כי נתבעת 2 היא שבחרה את חומרי האיטום נטענה בעלמא ללא כל אסמכתא. הנתבעת 2 טענה כי מי שקובע את חומר האיטום הוא המתכנן והדבר עולה גם מחוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט מיום 2.5.12 ונספח א' לה, לפיהם מי שקבע את חומר האיטום הוא המתכנן.
באשר להוראות הביצוע, העד מטעם הנתבעת 1, מר איתן גור העיד במפורש כי לא התבקשו הנחיות ביצוע מהפיקוח (הנתבעת 2) לגבי איך עובדים עם חומר האיטום כי היו הנחיות ברורות על שק החומר (עמ' 80 ש' 6 – 7 לפרוטוקול).

15. לאור האמור, אין הנתבעת 2 אחראית לליקויים שנמצאו ודין התביעה נגדה להידחות.
על כן, אין צורך לדון ביתר טענות הנתבעת 2 ומכאן ואילך יידונו טענות התובעים והנתבעת 1 בלבד, אלא אם יצויין אחרת במפורש.



זכות הנתבעת לביצוע תיקונים

16. טוענת הנתבעת 1 כי קמה לה זכות לביצוע התיקונים וכי בענייננו רצתה הנתבעת 1 לבצע את התיקונים אולם התובעים הם אלו שמנעו זאת. התובעים טוענים מנגד, כי ניתנו לנתבעת אפשרויות רבות לתקן את הליקויים והנתבעת 1 אף הגיעה מספר פעמים לבצע תיקונים אולם כשלה בכך שביצעה תיקונים חובבניים והתובעים איבדו אמונם בנתבעת 1.

17. לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה, העדויות והמסמכים, אני סבורה כי ניתנו לנתבעת 1 הזדמנויות לתקן ואולם גם לאחר ביצוע התיקונים התגלו ליקויים.
די בעניין זה להפנות לפרוטוקול ביצוע תיקונים בדירת התובעים מיום 4.11.07, מוצג נ/10 לתיק המוצגים של הנתבעת 1 ולסיכום מיום 4.3.08 של סיור שנערך ביום 27.2.08 בעניין "שנת הבדק – ליקויים חוזרים", מוצג ת/9 לתיק המוצגים של התובעים.
כך, מנ/10 עולה כי בוצע תיקון ביום 4.11.07 - "תיקון רטיבות בקו הפנלים/ריצוף בהיקף הבית כולל את הפטיו והכניסה". התובע סירב לחתום על אישור ביצוע התיקון, כפי שעולה מנ/ 10. בעדותו ציין התובע "הם באו ועשו כאילו ואמרו לי לחתום על מסמכים שהם ביצעו ולא הסכמתי. זה היה אחרי שהם היו בביתנו שלושה ימים. הם מרחו אותנו שלושה ימים ולא ביצעו כל תיקון מהותי. מרחו פס סיליקון מחוץ לבית ומרחו צבע" (עמ' 50 ש' 30 – 32 לפרוטוקול).
מהאמור עולה כי התאפשר לנתבעת 1 לבצע תיקון רטיבות.
דא עקא, שתיקון הרטיבות לא נעשה כראוי כפי שעולה מפורשות מת/9, קרוב ל – 4 חודשים לאחר מכן, ולפיו "סימני רטיבות בדופן הפנימית של קירות הסלון, חדר שינה הורים, פינת אוכל, מטבח ומסדרון. הקבלן יפעל לפירוק הריצוף בשביל ההיקפי באיזורים הרלוונטיים...ייצק רולקה, ומריחת שכבת איטום... תיקון טיח בחוץ ופנים. וריצוף השביל למצבו הקודם... על הקבלן לבצע איטום מתחת לריצוף מפתני דלתות אלומיניום בסלון ובפטיו".
מכאן, שלנתבעת 1 ניתנה אפשרות לבצע תיקון רטיבות עוד בחודש 11/07 והתיקון לא בוצע כראוי.
די באמור כדי לקבוע כי אין על התובעים חובה לאפשר לנתבעת 1 לבצע תיקון וכי הם זכאים לפיצוי בגין הליקויים.

18. למעלה מן הדרוש יוער כי גם לו היתה מתקבלת טענת הנתבעת 1 בדבר זכותה לבצע תיקונים, לא היה הדבר שולל את זכות התובעים לקבל פיצוי אלא יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר בפסיקה נקבע כי גם חוסר אמון וקושי בהידברות בין בעלי הדין, כפי שעולה מן העדויות בענייננו, מצדיק מתן פיצוי בשיעור העלות לו היה התיקון נעשה ע"י הנתבעת.

19. משנקבע כי ניתנה לנתבעת 1 הזדמנות לתיקון, אין מקום להפחית את שיעור הפיצוי.

ויתור התובעים בגין הריצוף

20. הנתבעת 1 טוענת כי התובעים ויתרו על כל טענה בנוגע לליקויים מוקדמים בריצוף במסמך מיום 13.9.06 (נ/9).
דא עקא טענה כאמור לא נטענה בכתב ההגנה של הנתבעת 1 והועלתה לראשונה במסגרת התצהיר מטעמה.
ב"כ התובעים התנגדה להרחבת חזית.
לטענת הנתבעת 1 הטענה הועלתה בכתב ההגנה של הנתבעת 2 ובנוסף ב"כ התובעים חקרה על עניין זה ולכן ממילא מהווה הדבר הסכמה להרחבת חזית.
אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת 1.
גדר המחלוקת במסגרת היחסים שבין התובעת לנתבעת 1 מוגדרת בכתבי הטענות של התובעת והנתבעת 1 ואין הנתבעת 1 יכולה להיבנות מטענה שנטענה על ידי הנתבעת 2 בכתב הגנתה.
בנוסף, עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי ב"כ התובעים העלתה את התנגדותה להרחבת חזית שוב ושוב, הן במהלך הדיון והן בתמצית הטיעון מטעמה ובסיכומיה בעל פה.
מכאן, שאין לראותה כמי שויתרה על טענה זו.
בפסק הדין בעניין ע"א 8168/03 ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ עליו מסתמך ב"כ הנתבעת 1 בסיכומיו, אין כדי לסייע לב"כ הנתבעת 1 בטענתו זו שכן שם נקבע כי טענה נגד שינוי או הרחבת חזית נזנחה מה שאין כן בענייננו.

21. גם לגופו של עניין אין לקבל את טענת הנתבעת 1 בעניין זה.
עיון במסמך נ/9 מעלה כי מדובר ב"תיקוני עקמומיות פגמים וכתמים בריצוף". הזיכוי שניתן עומד על סך של 2,000 ₪ (ר' עדות התובע – עמ' 61 ש' 19 וכן עדותו של מר סובל – עמ' 89 ש' 18 – 19 לפרוטוקול).
התובע בעדותו העיד כי מדובר בזיכוי בגין אופן הנחת הריצוף וכתמי שמן שנגרמו ע"י פועלים וכי כתמי הרטיבות בגינם הוגשה התביעה התגלו רק לאחר מכן (עמ' 61 ש' 18 – 21 לפרוטוקול).
טענה זו נתמכת גם בעדותו של מר סובל (עמ' 89 ש' 21 – 28 לפרוטוקול).
בנוסף, יצוין כי המסמך נ/9 הינו מיום 13.9.06 (מועד המסירה) כאשר כתמי הרטיבות התגלו רק במועד המאוחר למועד המסירה, כפי שעולה מן המסמכים בתיק ולכן ממילא לא יכול האמור בנ/9 להתייחס לפגמים אלה.

יודגש כי לו הייתי מקבלת את טענת הנתבעת 1 כי אין מדובר בהרחבת חזית, הרי שממילא היה מקום לדחות את טענת הנתבעת 1 לפיה טענת התובעים שמדובר בכתמי שמן מהווה אף היא הרחבת חזית.

22. טענת הנתבעת 1 כי הריצוף שרכשו התובעים באופן עצמאי הינו פגום לא נטענה בכתב ההגנה ומהווה אף היא הרחבת חזית. גם לגופו של עניין אין לקבל את הטענה שנטענה בעלמא מבלי שצורפה לה כל אסמכתא.

ביצוע תיקונים על ידי התובעים

23. במהלך עדותו של התובע התברר כי במהלך שנת 2010 ביצעו התובעים תיקונים. יצוין כי התובעים לא הגישו אסמכתאות בנוגע לעלות ביצוע התיקונים בפועל.
לטענת הנתבעת 1 יש לדחות את התביעה ביחס לכל ליקוי שתוקן על ידי התובעים ולא הוכחה עלותו, שכן משתוקן הליקוי בפועל לא ניתן עוד להסתמך על חוות דעת המומחה בעניין זה.
לטענת התובעים, התיקון בוצע לאחר קבלת חוות דעת המומחה וכי המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 2.5.12, לאחר ביצוע התיקונים על ידי התובעים, קבע שיש לפצות את התובעים במלוא הסכום שנקבע בחוות דעתו.
כן יצוין כי התובעים טוענים שהתיקונים שבוצעו נוגעים רק לאיטום.

24. לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבורה שהצדק עם הנתבעת 1 בעניין זה. מטרתו של פיצוי על פי דיני הנזיקין הוא השבת המצב לקדמותו. מקום בו בוצע תיקון בפועל על ידי התובעים, זכאים התובעים, ככל שיוכיחו תביעתם, להשבת עלות התיקון.
על כן, מקום בו בוצע תיקון בפועל, אין עוד לסמוך על חוות דעת המומחה בעניין זה ועל התובעים להוכיח את עלות התיקון במסמכים ובראיות.

25. התובע בעדותו נשאל אילו תיקונים בוצעו מתוך חוות דעת מומחה בית המשפט והשיב: "אני ביצעתי איטום מלא יותר מחוות הדעת. הראיה לכך שמאז ועד היום בעיות האיטום בבית נפתרו לחלוטין ואין לנו יותר בעיות רטיבות בבית למעט נקודה בודדת" (עמ' 54 ש' 12 – 13 לפרוטוקול). לגבי הריצוף השיב התובע "החלפתי את הריצוף בחוץ, את כל עבודת החוץ ביצעתי" (עמ' 54 ש' 16 לפרוטוקול). כן העיד התובע כי צבע את הבית מבחוץ ומבפנים (עמ' 54 ש' 21 – 22 לפרוטוקול).
לאור האמור היה על התובעים להמציא אסמכתאות לעלות התיקונים שבוצעו על ידם.
התובע אף ציין כי יש לו קבלות על חומרים, כי יש עובדים שהביא וחלק מהעבודות ביצע בעצמו (עמ' 54 ש' 18 לפרוטוקול).
ואולם, התובעים לא הציגו כל אסמכתא לעלויות הנטענות.
הלכה היא כי בעל דין שנמנע מהבאת ראיה שבחזקתו, חזקה היא כי הבאתה הייתה פועלת לחובתו. על כן, לא ניתן להסתמך על חוות דעת המומחה לעניין עלות תיקון הליקויים אשר תוקנו ומשלא הובאה כל אסמכתא לעלות התיקונים בפועל, לא ניתן לפסוק פיצוי בגינם.
יצוין כי משתוקנו הליקויים היה על התובעים לשקול לעתור לתיקון כתב תביעתם על מנת שישקף את הנזק הממשי שנגרם להם קרי, עלות התיקונים בפועל, אולם הם לא עשו כן.
ויודגש, אין באמור כדי לקבוע כי לא היה על התובעים לבצע תיקון בעצמם, בפרט לאור טענותיהם בדבר המשך הרטיבות המקשה על המגורים בבית, ואולם, משעשו כן, היה עליהם להמציא אסמכתאות לעלויות התיקון בפועל.
בשולי הדברים יוער כי פסק הדין עליו מבקשת ב"כ התובעים להסתמך בסיכומיה (עמ' 102 ש' 16 – 19 לפרוטוקול) אינו רלבנטי שכן במקרה האמור הצד שכנגד לא התנגד ולא טען כל טענה בעניין.

26. לאור האמור, יש להפחית מחוות דעת המומחה את הסכומים המתייחסים לליקויים אשר תוקנו בפועל על ידי התובעים כמפורט בסעיף 2 לפרק רטיבויות, איטום וניקוז בסך של 14,000 ₪.
הואיל והמומחה התייחס לעבודות צבע שידרשו לאחר החלפת הריצוף, אין בצביעה שבוצעה על ידי התובעים כדי להפחית מהסכום שנקבע בחוות הדעת בעניין זה. כמו כן, לא מצאתי בחוות דעת המומחה התייחסות לריצוף חוץ ועל כן אין גם בעבודה זו כדי להפחית מהסכומים שנקבעו בחוות הדעת לעניין הריצוף.

27. לאור האמור, מסכום חוות הדעת בסך 70,730 ₪ (לפני מע"מ), יש להפחית סך של 14,000 ₪ בגין עבודות האיטום כך שיוותר סך של 56,730 ₪ (לפני מע"מ).
יוער כי לא מצאתי שיש להפחית מעלות הפיקוח ההנדסי שנקבעה בחוות הדעת שכן עלות הפיקוח נקבעה על ידי המומחה שלא על דרך של אחוזים מהעלות (עמ' 37 ש' 14 – 20 לפרוטוקול).

ליקויים נוספים

28. התובעים טוענים לקיומם של ליקויים נוספים בגין עבודות אלומיניום לקויות.
המומחה מטעם בית המשפט קבע בתשובותיו לשאלות ההבהרה (ת/24) כי עלות תיקוני האלומניום עומדת על סך של 2,486 ₪ (לפני מע"מ).
לטענת הנתבעת 1, העבודות בוצעו על ידי קבלן שנשכר ישירות על ידי העמותה ולכן אין היא חבה בגינן.
דא עקא, הנתבעת 1 לא צירפה כל אסמכתא לטענתה זו ולא הוכיחה כי אכן עבודות האלומיניום הוחרגו מעבודות הבניה שבוצעו על ידה או היו תחת אחריותה. לעניין זה יצוין כי מעדותו של מר סובל עולה כי הנתבעת 2 התריעה בפני הנתבעת 1 בנוגע לעבודות האלומיניום וזו פנתה לקבלן האלומיניום (עמ' 90 ש' 22 – 26 לפרוטוקול). מכאן שיש לראות את הנתבעת 1 כאחראית גם לליקויים בעבודות האלומיניום בשיעור שהעריך המומחה מטעם בית המשפט.
באשר לחבותה של הנתבעת 2 בגין ליקויי האלומיניום יצוין כי על התובעים להראות כי הנתבעת 2 כמפקחת יכולה או צריכה הייתה לגלות את הליקויים במהלך הביצוע אולם התובעים לא עשו כן מה גם שהתובע עצמו אישר בעדותו כי הליקויים האמורים התגלו רק לאחר מסירת החזקה בבית. אין די בקיום ליקויים כאמור, לכשעצמם, כדי לחייב את הנתבעת 2 בגינם. אין לקבל גם את טענת התובעים כי חבותה של הנתבעת 2 מקורה באישור החשבונות על ידה שכן העברת התשלומים על ידי הנתבעת 2 אושרה על ידי העמותה והתובעים (ר' עדות התובע – עמ' 67 ש' 3 – 6 לפרוטוקול).
על כן, אין לקבל את התביעה בעניין זה כנגד הנתבעת 2.
יוער כי בכתב התביעה נתבע סך של 6,000 ₪ בגין החלפת מנועים בעוד שהתובע בעדותו מציין כי אינו תובע עבור החלפת מנוע (עמ' 65 ש' 25 – 27 לפרוטוקול). על כן דין טענה זו להידחות.
לגבי פסי הגנה מ – P.V.C, לא הוכח כי לא הורכבו ולכן אין לחייב בפיצוי בגינם.

דיור חלופי

29. על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט התובעים נדרשים לדיור חלופי למשך שבועיים.
חוות דעת המומחה לא נסתרה בעניין זה.
התובעים לא הוכיחו עלות שכירות למשך שבועיים ולכן יש לקבוע פיצוי על דרך האומדנה.
יצוין כי אין לקבל את טענת התובעים לפיה יש לקבוע שווי דיור חלופי למשך 3 חודשים או דיור חלופי במלון שכן הקושי הנטען במציאת דיור חלופי למשך שבועיים לא הוכח.
על כן אני מעמידה את הפיצוי בגין דיור חלופי על סך של 5,000 ₪.

הוצאות

30. לטענת התובעים נגרמו להם הוצאות בשיעור של 20,000 ₪ וכן הוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם.
באשר להוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם, הרי שעניין זה יילקח בחשבון בשאלת ההוצאות בסופו של ההליך, כמו גם חלקם של התובעים בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט.
בהתייחס ליתר ההוצאות הנטענות ובהם הפסד ימי עבודה, הוצאות נסיעה והוצאות שיחות טלפון, הרי שהדבר נטען בעלמא ללא כל פירוט וללא כל אסמכתאות.
אין די בתלושי השכר שצורפו על ידי התובעים מקום בו לא פורטו והוכחו היעדרויות בפועל ואין די לטעון לעניין זה כטענת התובע "הפסדתי ימי עבודה רבים...". יתרה מזו, בעדותו אישר התובע כי בפועל לא הורידו לו שכר (עמ' 65 ש' 32 לפרוטוקול) ולכן אין לקבל את טענתו בעניין זה.
גם טענת התובעים ולפיה התובעת אשר עובדת מהבית תיאלץ להפסיק עבודתה למשך 3 שבועות, תקופת התיקונים, נטענה בעלמא ולא הוכח כי התובעת לא תוכל לעבוד בתקופה זו ממקום אחר.

עגמת נפש

31. לטענת התובעים נגרמה להם עוגמת נפש מרובה כאשר שנים מספר הם מתגוררים בבית חדש עם ליקויים קשים, עובש, ריח של טחב וכתמים קשים ברחבי הבית. התובעים מלינים גם על התנהלות הנתבעות וכן על עגמת הנפש שתיגרם להם מכך שיאלצו לעזוב את ביתם בתקופת ביצוע התיקונים.
טענת הנתבעת 1 בעניין זה, היא כי היא פעלה בהגינות ובתום לב והתובעים הם שסיכלו את זכותה לתקן את הליקויים.
משנדחתה טענת הנתבעת 1 בעניין זכותה לתקן את הליקויים כאמור, ובשים לב לטענות הצדדים בעניין גובה הפיצוי הראוי, אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך 7,500 ש"ח בגין עוגמת נפש.

סיכום

32. לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת 1 בתשלום לתובעים כדלקמן:
א. בגין הליקויים על פי חוות הדעת - סך של 56,730 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.8.10 (מועד מתן חוות הדעת) ועד התשלום בפועל ובצירוף מע"מ.
ב. בגין הליקויים בעבודות אלומיניום – סך של 2,486 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.5.11 (מועד תשובות המומחה לשאלות ההבהרה) ועד התשלום בפועל ובצירוף מע"מ.
ג. בגין דיור חלופי – סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
ד. בגין עגמת נפש - סך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
ה. הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ (כאשר סכום זה כולל הוצאות בגין חוות הדעת ותשלום למומחה) וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 13,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

33. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.
התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת 2 לרבות שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 13,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויים בריצוף

  2. ליקויים בהנחת פרקט

  3. ליקויי רטיבות בדירה

  4. ליקויים בעבודות עפר

  5. ליקויים בדירה בשכירות

  6. תביעה על ליקויים בדירה

  7. כתב תביעה ליקויים ברכב

  8. ליקויי אקוסטיקה בדירה

  9. ליקוי נפשי עקב הלם קרב

  10. קניית מכונית עם ליקויים

  11. ליקוי טכני בהצבעה בבחירות

  12. ליקויי רטיבות בדירת מגורים

  13. הסתרת ליקויים בדירה מהקונה

  14. ליקויי איטום גג בבית משותף

  15. תביעה נגד סוחר רכב בגין ליקויים

  16. ליקויים בעמוד השדרה עקב העבודה

  17. תביעה נגד מוכר דירה עקב ליקויים

  18. ליקויים בלוח הפעלה של מכשיר חשמלי

  19. ליקויים בעבודות עקב חריגה מתוכנית

  20. תביעה נגד משכיר דירה בגין ליקויים במושכר

  21. תביעה לקבלת פיצויים בגין ליקויים שהתגלו בדירת התובעים

  22. פיצוי בגין נזק שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה

  23. בתום תקופת השכירות חולט חלק מהפיקדון עקב ליקויים נטענים בדירה

  24. לטענת התובעים התגלו בבית ליקויים חוזרים ונשנים וכן ליקויים חדשים

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון