אם.אר.אי בצוואר שהראו בלטי דיסק C4-C5, C5-C6-C7

אם.אר.אי בצוואר שהראו בלטי דיסק C4-C5, C5-C6-C7. אי.אם.גי מ- 14/12/09 עצבי גפיים עליונות הראה רדיקולופתיה צווארי קלה C6-D1. בדיקת אי.אם.גי. נוספת מ- 6/11/01 הראתה רדיקולופתיה C4-C5 דו צדדית.

בבדיקה: אישונים שווים, תנועות עיניים מלאות, אין נסטאגמוס, פנים סימטריות טונוס שרירי צוואר תקין, תנועות בטווח המלא כוח תקין בגפיים עליונות, אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים ובגפיים עליונות. החזרים ערים שווים אין הפרעות בתחושה בגפיים עליונות. ספזם ברה ורטיבאלי קל בשני הצדדים. תנועת הגב כיפוף ויישור ארוך והטיה בטווח מלא, אין דלדול שרירים בגפיים תחתונות לסג שלילי דו צדדי כוח גס 5/5 החזרים ערים ושווים אין הפרעות בתחושה"
9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה כי לצורך סיכום הדיון היא נדרשת לחוות דעת פסיכיאטרית וחוות דעת אורולוגית וכן אי.אם.גי עדכני בעצבי גפיים עליונות.
כמו כן מציינת הוועדה כי עת שתתכנס לסיכום מסקנותיה ולאחר קבלת חוות הדעת פסיכיאטרית והאורולוגית תתייחס לחוות דעתם של ד"ר מסלאחה וד"ר מדלג.

10. המערער נבדק אצל ד"ר לרנר, פסיכיאטרית ביום 29/1/13 בפניה ציין המערער כי הוא סובל מכאבי ראש כל הזמן, חרדות, חולשה כללית, דיכאון מבעיות עם האישה ועל כן בשלב סיום גירושין אינו ישן בלילה עצבני ואינו סובל אנשים קיימת לו ירידה בכושר המיני.
המומחית ד"ר לרנר ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה מציינת:

"במודע צלול. הופעה חיצונית מסודרת. משתף פעולה היטב. התלונה העיקרית פעם אחרי פעם היא הירידה בתפקוד המיני שבתחושתו קשורה למצב הנפשי מהתאונה שקרתה ויחד עם זאת מציין שעל פי דעתה של אשתו ובני משפחה הוא מנהל מערכת של יחסים מחוץ לנישואים... לא התגלו סימנים המעידים על תחלואה פסיכיאטרית מג'ורית כמו כן לא הסתמנה תמונה קלינית של PTSD אי לכך לא ניתן לקבוע שישנה זיקה בין האירוע הטראומטי והתופעות המתוארות על ידי התובע. לדעת היועצת אין נכות נפשית בגין התאונה הנדונה. היועצת עיינה בחוות דעת ד"ר פואד אל פארס מה- 8/2/11 ואינה מקבלת את מסקנותיו לאור העובדה כי על פי הבדיקה היום בוועדה לא התרשמה מתסמונת PTSD"

11. לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר לרנר וחוות הדעת האורולוגית שאינה חלק מהטענות במסגרת ערעור זה ועל כן לא פורט תוכנה, הוועדה מתכנסת לישיבתה המסכמת מתאריך 22/4/13 ומציינת בפרק סיכום ומסקנות כדלקמן:-
"הוועדה עינה בחוות דעת ד"ר מוסקוביץ מיום 27/2/13 ומקבלת את מסקנותיו שאין נכות אורולוגית בגין הפגיעה הנדונה.
הוועדה עינה בחוות דעת ד"ר לרנר מ- 29/1/13 ומקבלת את מסקנותיה וקובעת שאין קשר סיבתי בין התאונה למצבו הרפואי של התובע.
בדיקת אי.אם.גי עצבי גפיים עליונות הולכות תקינות לא נצפו דנרווציות בשרירים.
לאור ממצאי הבדיקה בוועדה ובדיקות האי.אם.גי וחוות הדעת כפי שתוארו לעיל, הוועדה דוחה את הערעור ומקבלת מסקנותיה וקביעתה של הוועדה המחוזית...".

12. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).
13. על אף שהוועדה מציינת בתום ישיבתה הראשונה כי במסגרת ישיבתה המסכמת זו תתייחס לחוות הדעת של ד"ר מדלג וד"ר רפיק מסאלחה הרי שבסופו של יום הועדה לא התייחסה בדיוניה ובהחלטתה לחוות הדעת האמורות שהוגשו בפניה על ידי המערער ואף צוינו על ידה במפורש בפרוטוקול במסגרת ישיבתה הראשונה של הוועדה. היעדר התייחסות מספקת הינו בבחינת פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה.
14. באשר ליתר טענות הערעור, לעניין הקביעה הפסיכיאטרית הרי שאין לקבל את טענת המערער בכל הקשור להחלטת הוועדה לדחיית האמור בחוות הדעת של ד"ר רפיק מסאלחה, שכן החלטה זו נתנה לאור העובדה כי הממצאים הקליניים שנמצאו ע"י הפסיכיאטר היועץ לוועדה ד"ר לרנר המהווה חלק מהרכב הוועדה לא תאמו את ממצאיו של ד"ר מסאלחה, וכי מצבו כיום של המערער אינו מצדיק קביעת אחוזי נכות כלשהם.
לעניין זה נקבע, כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הועדה שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת שהוגשה מטעם המערער, "מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות". מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת 'חובת הנמקה עניינית ומנומקת'".(דב"ע נא/ 122-99 חיים רייזלר נ' המוסד פד"ע כג 169).
15. לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 22.4.13 על מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר מדלג וד"ר מסאלחה ולאחר עיון באלה תקבע האם יש בהם כדי לשנות מקביעותיה.
16. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.
17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון