תביעה בגין ליקויי בנייה במדרגות דירה

התביעה הוגשה לפיצוי על סך 102,581 ₪ בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה של התובעת בנתניה בכתב התביעה נטען כי התובעת רכשה את הדירה מהנתבעת בהתאם להסכם מכר שנחתם ביום 11.5.05, והחזקה בדירה נמסרה לידיה ביום 7.7.05. לאחר מסירת החזקה, נתגלו ליקויים שונים בדירה כמפורט בחוות דעת המהנדס אברהם בן עזרא, שערך ביקור בדירה ביום 25.4.07 והעריך עלות תיקון הליקויים בסך 79,619.93 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי). לטענתה, גם לאחר פניות חוזרות ונשנות לא תוקנו הליקויים, עד שנדרשה להגשת התביעה. 2. הנתבעת טוענת, כי ביצעה את התיקונים הנדרשים למעט אלה שנותרו במחלוקת, זאת בהתאם להתייחסות בכתב של המהנדס בזיל שפרמן שצורפה לכתב ההגנה, וכי בדירה נותרו ליקויים שוליים שהנתבעת ביקשה לתקן אך התובעת הערימה קשיים ולא אפשרה ביצוע התיקונים. 3. בהתאם להסכמת הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבדיקת הטענות, הליקויים והעלויות. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס צבי רון, קבע בחוות הדעת מיום 1.9.11, ריכוז אומדן עלות התיקונים בהתאמה: ליקויי חוץ 2,200 ₪, דלתות וחלונות 1,600 ₪, חדרי שרות 4,100 ₪, מהלך מדרגות 16,000 ₪. סך עלות תיקון כל הליקויים בדירה 26,400 ₪, (לא כולל מע"מ, צמוד למדד תשומות הבניה 8/11, כולל פיקוח הנדסי בסך 2,500 ₪). במידה והעבודות יבוצעו על ידי התובעת יש להוסיף 25% לאומדן המחירים: סך 6,600 ₪, משך הזמן הנדרש לביצוע עבודות התיקון הוא 14 ימים. המומחה קובע ירידת ערך בשיעור 4,500 ₪. 4. ראיות הצדדים: הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת ותצהיר עדות ראשית של מנהל הנתבעת והמומחה מטעם בימ"ש מר צבי רון זומן לחקירה נגדית ע"י ב"כ התובעת. ב"כ התובעת עותר בסיכומים בכתב לחייב את הנתבעת בעלות התיקונים כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בימ"ש, וכן פיצוי בעבור עוגמת נפש כפי שנתבקש בסעיף 14 לכתב התביעה. ב"כ הנתבעת מתמקד בסיכומים בכתב בטענות עובדתיות ומשפטיות, בין השאר, נטען כי התובעת היתה מודעת לליקויים "במהלך המדרגות" עובר לרכישת הדירה וכי תקופת הבדק/אחריות חלפה שכן הליקויים אינם יסודיים. 5. דיון והכרעה: חוות דעת מומחה בית המשפט, מר צבי רון. המומחה בדק ובחן את הדירה, התייחס בחוות דעת מקיפה ומפורטת לכל הליקויים שנמצאו, התיקונים הנדרשים והעלויות. מימצאי ומסקנות חוות הדעת לא נסתרו בחקירה נגדית. התובעת בסיכומיה עתרה לאמץ חוות דעת המומחה ואילו הנתבעת חלקה רק על עלות תיקון המדרגות, אך הצעת מחיר שהוצגה למומחה במהלך חקירתו נדחתה (עמ' 11 לפרו'). הלכה פסוקה היא כי חוות דעת של מומחה מטעם בימ"ש אמורה לספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון "...סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן." (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי). 6. לא מצאתי לקבל את הנטען בסיכומי ב"כ הנתבעת כאילו תקופת הבדק והאחריות בהתאם לחוק המכר (דירות) לגבי ליקויים שאינם יסודיים, חלפה זה מכבר. מדובר בטענה בעלמא שהועלתה לראשונה בתצהיר הנתבעת, סותרת את ראיות התביעה (ראה עמ' 1 לתצהיר התובעת לעניין רשימת 25 ליקויים שנתגלו בדירה) ובהעדר ביסוס עובדתי ומשפטי היא נדחית. מחומר הראיות עולה כי במהלך התקופה שקדמה להגשת התביעה ובתוך תקופת האחריות הקבועה בחוק, הנתבעת ידעה על קיום הליקויים ואף פעלה לתיקונם באופן חלקי, הדירה נבדקה ע"י מומחה מטעם התובעת וחוות הדעת שוגרה לנתבעת עם דרישה לתיקון הליקויים. לא נעלמה מעיני טענת ההגנה לעניין העובדה כי התובעת ידעה על "מהלך המדרגות" בעת רכישת הדירה ואף שהנתבעת אינה חולקת על הליקוי שם, לא מצאתי לקבל את הטענה כי התובעת רכשה את הדירה במצבה ואף קיבלה הנחה ממחיר המחירון בגין כך. "... ההלכה הפסוקה היא כי אין משמעות רבה לויתור בנסיבות אלה כאשר החתימה על כתב הויתור היוותה תנאי למסירת הדירה. ..." (ראה בין השאר ע.א. 7298/00). לציין, כי עדות התובעת היתה מהימנה, לא נסתרה בחקירה נגדית ושוכנעתי כי אכן דיווחה לנתבעת תוך זמן סביר על הליקויים השונים, לרבות עניין המדרגות. בנקודה זו נאמנה עלי קביעת המומחה מטעם בית משפט צבי רון בסעיף 5.4 (עמ' 15 לחוו"ד): "מבנה המדרגות אינו תואם תקנה 3.47 (ג) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), כך שזוית העליה הנמדדת לאורך ציר המדרגה אינו אחיד, המהווה מפגע בטיחותי חריג. ... מידת השלכים במקום הצר ביותר בגרם המדרגות אינו תואם תקנה 3.47 (א) ... מהווים מפגע בטיחותי חריג ..." 7. תיקון או פיצוי ממארג הראיות ברור קיומו של אי אמון שנוצר בין הצדדים לאחר ניסיונות רבים לביצוע התיקונים שלא צלחו והזמן הרב שחלף מאז מסירת הדירה. התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מבעלי הדין מובילה למסקנה כי "...כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי, תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם." (ראה בין השאר ע.א. 8939/01). במטרה למנוע הליך נוסף של התדיינות בין הצדדים, שוכנעתי כי מן הראוי להורות על פיצוי כספי בהתאם לעלות תיקון הליקויים באמצעות קבלן מזדמן. 8. אשר על כן, מצאתי לקבוע ראשי נזק לפיצוי כדלקמן: א. ליקויי בניה בהתאם לחוות דעת המומחה צבי רון (עמ' 19) ריכוז אומדן עלות תיקונים סה"כ כללי - 26,400 ₪ בצרוף מע"מ, וכן 25% תוספת לאומדן דהיינו 6,600 ₪ בגין ביצוע עבודות ע"י קבלן מזדמן ולא ע"י הנתבעת. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת ועד התשלום המלא בפועל. ב. פיצוי בגין ירידת ערך כפי שקבע המומחה צבי רון בחוות הדעת, סך של 4,500 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן חוות הדעת ועד התשלום המלא בפועל. ג. נזק לא ממוני (עגמת נפש): התובעת עותרת לפיצוי בסך 15,000 ₪ ואילו הנתבעת בדיעה כי אין מקום לפיצוי בראש נזק זה מאחר והתובעת לא גרה בדירה, השכירה אותה לניהול גן ילדים, עלות התיקונים נמוכה בהרבה מחוות הדעת שצורפה לתביעה. בשקלול הנתונים ולאור קביעת המומחה לפיה נדרשים 14 יום לביצוע התיקונים, קובעת פיצוי בסך 2,500 ₪, נכון למועד פסק הדין. 9. אשר על כן, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שנקבעו בסעיף 9 לפסק הדין, בצרוף הוצאות משפט ואגרה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17% מסכום הפיצוי שנפסק. זכות ערעור כחוק. מדרגותבניהמקרקעיןליקויי בניה