פסק דין, בתביעה לתשלום יתרת התמורה, עבור מוצר שסיפקה התובעת לנתבעת. הוחלט לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים. 2. התובעת, הינה חברה העוסקת בין היתר, בבניית תבניות, לצורך ייצור מוצרי פלסטיק, והנתבעת, הינה חברה העוסקת בין היתר, בייצור ושיווק מוצרי פלסטיק. הנתבעת הזמינה מן התובעת, ביום 23.9.08, תבנית לצורך ייצור רעשן פלסטיק, אשר נועד להימכר ללקוחות הנתבעת לקראת חג הפורים התשס"ט. בהזמנה הכתובה, פורטו מימדי המוצר ותכונות שונות שלו. ביום 28.9.08, חתמו הצדדים על הסכם, במסגרתו נקבע כי תמורת הספקת התבנית, תשלם הנתבעת לתובעת סך 9,000 דולר בתוספת מע"מ, מתוכם ישולמו 3,600 דולר כמקדמה, 2,700 דולר לאחר אישור המוצר ו-2,700 דולר לאחר סיום העבודה. במעמד ההסכם, שילמה הנתבעת לתובעת את המקדמה על סך 12,312 ₪, והתשלום תועד בהסכם. 3. לטענת התובעת, היא קיימה את חלקה בהסכם, בנתה את התבנית בהתאם לדרישות הנתבעת, וסיפקה לה את התבנית, כאשר היא תקינה. לטענת התובעת, הודיעה לה הנתבעת על "...בעיות בתבנית..." ביום 15.2.09, ואולם סירבה למסור את התבנית לנציג התובעת שהגיע למפעלה, על מנת ליטול את התבנית לצורך תיקונה, בטענה כי היא זקוקה לתבנית לצורך המשך ייצור הרעשנים. הנתבעת לא שילמה לתובעת את יתרת התמורה בהתאם להסכם בין הצדדים, ועל כן הוגשה התביעה. סכום התביעה, נכון למועד הגשתה - 56,280 ₪, והוא כולל מלבד התמורה החוזית המוסכמת, גם סכומים המגיעים לתובעת לטענתה, בגין שינויים שביצעה בתבנית, בשלב התכנון, לבקשת הנתבעת. יצוין ויודגש, כי על אף שאין חולק כי הנתבעת שילמה לתובעת את מהמקדמה המוסכמת בסך 6,300 דולר במלואה, תבעה התובעת, את מלוא התמורה החוזית המוסכמת, על סך 9,000 דולר, ולא הפחיתה את סכום המקדמה ששולמה לה. 4. הנתבעת טענה, כי התבנית סופקה לה ע"י התובעת באיחור רב, כאשר איננה תקינה, ולא ניתן להשתמש ברעשנים שיוצרו באמצעותה, משום שאינם פועלים כנדרש. לטענת הנתבעת, סירבו נציגי התובעת לתקן את הליקויים שנתגלו בתבנית, חרף פניית הנתבעת אליהם. עוד טענה, כי ניסתה לתקן את התבנית באמצעות בעלי מקצוע אחרים, אלא שהתיקונים לא צלחו. הנתבעת טענה, כי בשל הליקויים בתבנית, ומשנבצר ממנה לספק את הרעשנים ללקוחותיה, ביטלו הלקוחות את ההזמנות, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים בהיקף של כ-200,000 ש"ח. עוד טענה, כי מסרה לתובעת תבנית לייצור "ז'יטונים", שעלותה כ-20,000 ₪ אותה לא החזירה לה התובעת. לכתב ההגנה, צורפה חוות הדעת המומחה אינג' יעקב יעקובי, אשר עליה התבססה הנתבעת, בטענתה לעניין הליקויים בתבנית, ומקורם בתכנון לקוי. משכך, טענה הנתבעת אין לחייבה בתשלום יתרת התמורה. 5. לתובעת העידו, מנהלה מר גולן משה, ומר אברהם מזרחי, מתכנן המועסק ע"י הנתבעת, אשר ביצע את עבודות התכנון לצורך ייצור התבנית. כן העידה מומחה מטעמה, אינג' חמישה שרל, אשר קבע בחוות דעתו, בין היתר, כי התבנית יוצרה במדויק ע"פ דרישות הנתבעת, והליקויים שהתגלו בה הינם תוצאה של דרישות שגויות בהזמנה. לנתבעת העידו, מנהלה, מר ישראל ארז, וכן המומחה מטעמה אינג' יעקב יעקובי, אשר קבע כי הליקויים בתבנית הינם תוצאה של שגיאות בתכנונה ע"י התובעת, ביחס לפרטים שונים שפורטו בחוות דעתו. בחוות הדעת המשלימה, אשר נערכה לאחר הגשת חוות הדעת מטעם התובעת, קבע מר יעקובי בין היתר, כי התובעת היא שנושאת באחריות לליקויים בתבנית בשל תכנון לקוי, ושלל את דברי מומחה התובעת מר חמישה, לפיהן מקור הליקויים בדרישות שגויות של הנתבעת בעת ההזמנה. 6. נוכח הפער בין מסקנות המומחים מטעם הצדדים, מונה אינג' צבי נעמן, כמומחה מטעם בית משפט, לצורך מתן חוות דעת בשאלות המקצועיות שבמחלוקת. בחוות דעתו מיום 20.12.12, קבע המומחה, בין היתר, כי בתבנית שיצרה התובעת ליקויים משמעותיים, אשר גורמים לכך שהרעשנים המיוצרים באמצעותה, אינם פועלים כנדרש. המומחה קבע, כי תהליך תכנון המוצר והתבנית היה לקוי, וכי הליקויים אינם תוצאה של דרישות שגויות של הנתבעת או של השינויים שדרשה בשלב התכנון. בחקירתו הנגדית, חזר והעיד כי מקור הבעיה, הינו בתכנון לקוי ע"י התובעת והמבלטן העובד בשרותה, ולא בנתוני ההזמנה שהעבירה הנתבעת לתובעת. המומחה הבהיר, כי הרעשנים, אשר מיוצרים באמצעות התבנית אינם ראויים לשימוש, וכי לא ניתן לתקן את התבנית באופן שתבצע את העבודה כנדרש. המומחה מטעם בית המשפט, גם אישר את רוב מסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעת אינג' יעקובי, ואת האמור בחוות דעתו המשלימה. 7. סבורני, כי יש לקבל את ממצאיו ומסקנותיו של מומחה בית המשפט במלואם. זאת, הן משום שמדובר במומחה נייטרלי ואובייקטיבי, אשר מונה ע"י בית המשפט, ואשר לחוות דעתו משקל ראייתי גבוה ממשקל של חוות דעת מומחה הצדדים, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, והן משום שבחקירתו הנגדית, לא נמצא כל פגם, וגם במסגרת הסיכומים לא הצביע ב"כ התובעת, על טעות כלשהי של המומחה. כאמור, תמכה חוות דעת המומה בית המשפט, בטענות הנתבע לעניין הליקויים בתבנית, ולעניין אחריות התובעת לליקויים, והמומחה אימץ את רוב מסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעת. אינני רואה מקום להעדיף, את חוות דעת המומחה מטעם התובעת, לא רק משום שמדובר במומחה שאיננו נייטרלי, אלא גם משום שחוות דעתו, הינה חוות דעת תיאורטית, אשר ניתנה, מבלי שראה בעיניו את התבנית, ומבלי שבדק אותה, וקבצי התכנון הממוחשבים עליהם הסתמך בין היתר, לא הוגשו לבית המשפט. כמו כן, נלמד מחקירתו הנגדית, כי הסתמך על המצג העובדתי שהציג בפניו מנהל התובעת, אשר כאמור לעיל לא מצאתי לקבל את גרסתו, לעניין שלב התכנון, ואת טענותיו לעניין תיקון הליקויים, לאחר מסירת התבנית לנתבעת. 8. גרסת התובעת, אשר התייחסה בין היתר לשלב ההזמנה, לדרישות השינויים שהעלה מנהל הנתבעת בשלב התכנון, ולהזמנת התיקון לאחר מסירת התבנית לנתבעת, נשענה על עדויות מנהל התובעת, מר משה גולן, ועובד הנתבעת, מר אברהם מזרחי. התובעת ביקשה לתמוך את גרסתה, גם בהתכתבות בין מנהל הנתבעת ועובדי התובעת. סבורני, כי אין לקבל את גרסת התובעת, נוכח קשיים וסתירות שעלו בה. בין היתר, התגלתה סתירה, בין עדות מר גולן ועדות מר מזרחי, כאשר מר גולן העיד בחקירתו הנגדית, כי כאשר ביקשה הנתבעת מן התובעת לתקן ליקויים, תוקנו הליקויים מיד, ואילו מר מזרחי העיד, כי התייצב אצל הנתבעת, יום לאחר שהודיעה על הצורך בתיקונים, אך מנהל הנתבעת סירב למסור לו את התבנית, על מנת לתקן אותה. בהמשך, לדבריו, ניסה לתקן את התבנית במפעלה של הנתבעת, אך לא הצליח לתקנה. טענת מר גולן, כי הליקויים תוקנו, והתבנית פעלה מאז באופן תקין, נסתרה בהודעת הנתבעת מיום 15.2.09, שהתייחסה לבעיות בעבודת התבנית. כאשר הופנה מר גולן למסמך זה השיב, כי מדובר בבעיה קטנה, לדבריו "...משהו קטנצ'יק...", אלא שהדברים אינם מתיישבים עם תוכן ההודעה, בה מדובר בין היתר, על כך שלא ניתן להזריק חומר בתבנית במצבה. סתירה נוספת בין העדויות, נגעה לחלופה שנבחרה מבין החלופות, שהוצעו לתכנון התבנית (בהתייחס לנספח 5 לתביעה). מר גולן, עומת עם פניה בדוא"ל של מנהל הנתבעת, אל עובד הנתבעת מר חיים מזרחי מיום 28.10.08, בה פורטו ליקויים שונים ברעשנים, שיוצרו באמצעות התבנית הניסיונית. מר גולן השיב, שהשינויים הדרושים בתבנית בוצעו, וכי מר חיים מזרחי השיב לפניה בכתב, אך כאשר התבקש להציג את התשובה, אישר, שלא נשלחה תשובה בכתב לפניה. התובעת טענה כאמור, כי מנהל הנתבעת אישר את התבנית הסופית, כאשר ההודעה לעניין זה נמסרה טלפונית למר חיים מזרחי. מר חיים מזרחי לא הוזמן ע"י התובעת להעיד על הדברים, וכאשר נשאר מר גולן, מדוע לא ביקש אישור בכתב, השיב: "לטעמי מראש הוא לא רצה לשלם והוא הכניס לוקשים כדי לא לשלם. לשאלת בית המשפט האם אני אומר שמראש הוא תכנן שהמוצר לא יעבוד אני משיב שכן. כדי לא לשלם. כאשר אנו יצרנו את התבנית הרצנו אותה במפעל. הוא השאיר נקודות שהוא יוכל לשנות בהמשך". גרסה זו, הינה בלתי סבירה, שכן משמעה, כי מנהל הנתבעת גרם בזדון לתקלה, אשר ברור היה מלכתחילה, כי תגרום לנתבעת נזקים משמעותיים, והכל על מנת לא לשלם את יתרת התמורה, לאחר שהנתבעת כבר שילמה מקדמה בגובה 40% מן התמורה. קושי נוסף, עולה מכך שבתגובה שהגישה התובעת, בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, העיד מר גולן בתצהיר, כי אין בין הצדדים הסכם כתוב, על אף שבהמשך הוכח, כי הצדדים חתמו על הסכם כאמור. כאשר התבקש מר גולן, להסביר את הקושי העיד: "אני בגרסה ההיא התייחסתי לאמצעי תשלום ולא כהסכם. בית המשפט שואל כיצד אמרתי שהמסמך איננו הסכם כאשר על פניו נספח 2 לתביעה מדובר בהסכם אני משיב שזה הסכם תנאי תשלום". הסבר זה אינו מניח את הדעת. מעבר לקשיים האמורים, וקשיים נוספים שעלו בחקירות עדי התובעת, נראה כי עולה שאלת מהימנות של ממש, מכך שהתובעת בחרה לתבוע בתביעתה, את מלוא התמורה ולא הפחיתה את סכום המקדמה ששולמה לה, ואף לא גילתה בכתב התביעה כי הסכום שולם. נוסף לכל האמור לעיל, יש לזקוף לחובת התובעת במאזן הראיות, את העובדה שנמנעה מלהעיד את מר חיים מזרחי, אשר כעולה מהודעות הדוא"ל שהוגשו, עמד בקשר ישיר עם מנהל הנתבעת, במהלך כל תקופת תכנון המוצר, ולטענת התובעת, הוא שקיבל ממנהל הנתבעת, את האישור הטלפוני לתבנית הסופית. כן יש לזקוף לחובתה, את הימנעותה מלהעיד את מר דניאל גולן, בנו של מנהל התובעת, אשר עמד בקשר עם מנהל הנתבעת, בתקופה בה שהה מר משה גולן בחו"ל. המדובר, על פני הדברים, בעדים חיוניים לבירור האמת, ולהימנעות מעדתם משקל משמעותי. לעומת זאת, לא נמצאו קשיים משמעותיים בגרסת הנתבעת, ובעדות מנהלה, מר ארז. עדותו, לא רק שהייתה סדורה עקבית וקוררנטית, אלא שגם תאמה את המסמכים אשר הונחו בפני בית המשפט, ונתמכה במסקנות המומחה מטעם בית המשפט. 9. יש אפוא לקבוע, כי התובעת הפרה את החוזה שבין הצדדים, בכך שסיפקה לה תבנית לקויה אשר לא ניתן להשתמש בה למטרה לשמה הוזמנה, כאשר פניותיה של הנתבעת אל התובעת, על מנת לתקן את התבנית, לא הועילו, וכאמור, על פי עדות המומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן כלל להביאה למצב תקין. במצב זה, דין החוזה שבין הצדדים להתבטל, ואין מקום לחייב את הנתבעת לשלם את יתרת התמורה החוזית בין המוצר. יש אפוא לדחות את התביעה. 10. התביעה נדחית על כן. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לעניין חיוב בשכר טרחת עו"ד, הרי נוכח היקף ההתדיינות, העובדה שהתקיימו במסגרת התביעה, שני דיוני קדם משפט ושלושה דיוני הוכחות, בהתחשב גם בשכר טרחה בו נשאה הנתבעת בפועל, ועליו הצהיר ב"כ הנתבעת במסגרת סיכומי הטענות היום, ובסכום התביעה, תשלם התובעת לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן הוצאות משפט, בסכומים ששלמה למומחה מטעמה, ולמומחה מטעם בית המשפט, כמפורט בפסקה האחרונה, בטיעוני ב"כ הנתבעת בפרוטוקול מהיום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום תשלום כל אחד מהסכומים. מוצר