האם פגיעתו של התובע בעת שהתפוצץ ברכבו צינור מים וממנו נפגע הינה תאונת דרכים ?

האם פגיעתו של התובע בעת שהתפוצץ ברכבו צינור מים וממנו נפגע הינה תאונת דרכים ?

כאשר המחלוקת בתיק נוגעת הן לנסיבות התרחשות התאונה והן להגדרת האירוע כתאונת דרכים ובסופו של דבר גם לשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מאירוע התאונה.

1. התובע, יליד, 22.10.1985, נפגע על פי טענתו בתאונת דרכים בעבודה ותובע פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן:- "חוק הפיצויים" או "החוק") מאת מבטחת הרכב בו נסע, היא הנתבעת בהליך שלפניי.

2. על פי הנטען, ביום 23.3.2009, הגיע התובע למפעל, שבו אמור היה לפרוק סחורה שסופקה למקום על ידי מעבידו של התובע. התובע הבחין, כי מנוע הרכב התחמם ויצא לבדוק את צינור המים, אשר התפוצץ וגרם לתובע לכוויות (ההתרחשות לעיל תיקרא להלן:- "אירוע התאונה")

3. בעלי הדין חלוקים בשאלת נסיבות התאונה והגדרתה, האם נופלת היא בגדר תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים. כן חלוקים ביניהם הצדדים בשאלת הנזק, אם כי שאלה זו הינה משנית בתיק ויכול ואף ניתן היה להגיע להסכמה בנוגע אליה, אלמלא המחלוקת לעיל, זאת בשים לב לכך שהתובע אינו טוען, כי נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מאירוע התאונה.

6. להוכחת אירוע תאונת הדרכים הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן צירף מסמכים רפואיים שונים ואף את טפסי התביעה אותם הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל").
יצויין, כי בתחילה ביקש התובע להעיד עדים נוספים, את האנשים שראו את התובע מייד בסמוך לאירוע התאונה וטיפלו בו על פי הנטען, אלא שאלו לא התייצבו לישיבת ההוכחות (וגם בקשה לזימונם הוגשה ברגע האחרון) ומכאן שנותרה עדותו של התובע לבדה.

7. בכתב תביעתו תיאר התובע את אירוע התאונה כדלקמן:
"במועד ובזמן הרלוונטי לתאונה בדק התובע את צינור המים של המשאית כתוצאה מנזילת מים לפתע התפוצץ צינור המים על התובע וכתוצאה מכך נפגע התובע ביד ובפנים – כוויה קשה."

בתצהיר העדות הראשית מטעמו טען התובע:
"ביום 23/03/2009 נפגעתי בתאונת דרכים בעת שעצרתי את המשאית מאחר והיא התחממה ויצאתי לבדוק את צינור המים של המשאית שכן סברתי שמדובר בנזילת מים, כאשר לפתע התפוצץ צינור המים עלי... אבקש לציין כי מטרת הנסיעה היתה לפרק סחורה והאירוע היה לאחר פריקת הסחורה וכשבאתי לצאת עם המשאית ראיתי שעלה חום המנוע."

בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה שהגיש התובע למל"ל (טופס בל/250) ציין התובע:
"נסעתי לפרק סחורה בככפר נווה גלים באשדוד. סיימתי לפרוק את הסחורה ממשאית ולאחר שסיימתי באתי לנסוע ואז ראיתי שיש נזילה מצינור של המשאית ניגשתי על מנת לבדוק את הנזילה ואז לפתע הצינור התפוצץ עלי כאשר בתוכו היו מים רותחים."

גרסה דומה מסר התובע גם במשטרת ישראל בעת שדווח על אירוע התאונה.

8. הנתבעת טוענת, תחילה, כי תיאור התאונה על ידי התובע אינו משקף את השתלשלות העניינים כהווייתם ואף ציינה בישיבת קדם המשפט מיום 8.12.11, כי יש בידיה ראיות לפיהן אין מדובר בתאונת דרכים, לטענתה, התובע ראה את הנזילה לפני שהחל בנסיעה. עוד מוסיפה הנתבעת, כי תיאור התאונה כפי המופיע בתביעת התובע ובתצהירו ואף כפי שהוכח בפועל, מלמד כי אין המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, שכן התיקון שנעשה על ידי התובע ברכב אינו תיקון דרך, היות והתיקון ככל שנעשה, נעשה לפני שהתובע החל בנסיעה, כאשר גם לשיטת התובע, התרחשה התאונה מספר דקות לאחר שעצר את המשאית לשם פריקת הסחורה ועם סיום הפריקה. באשר לטענה לפיה מדובר בהתפוצצות או בהתלקחות של חלק חיוני של הרכב טוענת הנתבעת, כי את הוראת החיקוק האמורה יש לפרש על דרך הצמצום.

9. מצאתי מקום ליתן אמון בגרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה.
עדותו של התובע הינה אמנם עדות יחידה של בעל דין, התובע נמנע מלהביא עדים נוספים, ייתכן בשל כשל טכני, לאור הבקשה המאוחרת לזימון עדים, אלא שההנני סבורה, כי לאור סלע המחלוקת שבין הצדדים, הרי שאותם עדים לא היו יכולים להעלות או להוריד לעניין נסיבות התאונה, היות שאף אחד מהם לא ראה את התאונה, לכל היותר פגשו בתובע רגעים ספורים לאחר התרחושתה.
הנתבעת למעשה אינה כופרת בטענה לפיה התובע אמנם נפגע כתוצאה מהתפוצצות צינור המים. בישיבת קדם המשפט מיום 8.12.11 ציין ב"כ הנתבעת: "... שכן לטענתנו התובע ראה את הנזילה לפני שהחל בנסיעה", אלא שטענתה מתייחסת לשאלה באלו רגעים התפוצץ הצינור ומה היו מעשיו של התובע באותה עת. כל אותם עדים שביקש התובע להביא אינם עדים שיש בכוחם כדי לסייע בנקודה זו, היות שלא היו עדי ראיה לתאונה.

10. גם לגופו של עניין, התובע תיאר את אופן התרחשות התאונה כבר בסמוך לה, מדובר בתובע העובד כנהג, כך שהנסיבות המתוארות מתאימות לסוג עבודתו, כאשר כוויות במקרה של נהג, העוסק בחלוקת סחורה, סביר שיתרחשו כתוצאה מהרכב ולא ממקור אחר. התיעוד הרפואי הסמוך לתאונה מאזכר את גרסת התובע וגם מעסיקו של התובע חתם על הטפסים שהוגשו למל"ל ובהם תיאור התאונה כפי שתואר על ידי התובע.

11. באשר לנסיבות התרחשותה של התאונה, אף סבירה בעיניי גרסתו של התובע לפיה הבחין בנזילה לאחר שעלה לרכב וראה כי חום המנוע עולה.
ראשית, סביר בעיניי, כי אמנם, כגרסת התובע, השאיר הוא את הרכב מונע ולכן הבחין בנזילה לאחר שסיים את פריקת הסחורה וביקש להמשיך בנסיעה.
לא סביר בעיניי, כי התפוצצות הצינור תיעשה לאחר שהתובע סיים את פריקת הסחורה, במשך מספר דקות, זאת כאשר הרכב אינו מונע. במקרה של מנוע כבוי, סביר להניח, כי המים יתקררו והסיכוי להתפוצצות הצינור כעבור מספר דקות נמוך יותר מאשר בתיאור התובע את נסיבות התאונה.

12. לעניין המועד שבו הבחין התובע בנזילה, הרי שגרסת התובע סבירה בעיניי יותר מההנחה של הנתבעת, כי התובע הבחין בנזילה לקראת העליה לרכב. התובע הציג תמונות של הרכב (התמונות הוצאו מאתר אינטרנט במהלך ישיבת ההוכחות, על מנת שיקל על התובע להדגים את תיאור התאונה), התובע הסביר, כי על מנת לתקן את הרכב יש להרים את ה"קבינה", כך שנראה סביר בעיניי, כי התובע יתקשה להבחין באותה נזילה טרם עלייתו לרכב, אלא אם כן, נקוותה שלולית גדולה של מים באיזור הקבינה ואז סביר להניח, כי אמנם התובע הבחין בנזילה טרם עלייתו לרכב. סביר בעיניי, בבחינת הגיונם של דברים, כי אם אמנם היתה שלולית גדולה על הרצפה, כי אז הצינור לא היה מתפוצץ, כאשר פיצוץ של צינור מעיד בין היתר על לחץ חזק בו היה נתון הצינור. אם מים רבים נזלו קודם לכן, יש להניח, כי מדובר היה בקרע גדול בצינור, אשר ממילא אינו גורם לפיצוץ של הצינור.

13. ערה אני לכך שבכל המסמכים שתיארו את אירוע התאונה, תיאר התובע את השתלשלות העניינים באופן שבו ראה כי יש נזילה וניגש לבדוק אותה, כשאין בשום מקום תיאור של עלייתו של התובע קודם לרכב.
ההזדמנות הראשונה שניתנה לתובע לתאר בפרוטרוט את אירוע התאונה הינה בהליך שלפניי, כאן נדרש לתאר את אופן התרחשות התאונה צעד אחר צעד. הנני סבורה לפיכך, כי העובדה שהתובע השמיט מתיאוריו הקודמים את עלייתו לרכב אינה צריכה לעמוד לו לרועץ, כאשר התובע לא נדרש קודם לכן לנסיבות המפורטות של התאונה, אלא רק לעובדות המתארות את הפגיעה עצמה.

14. עדותו של התובע היתה עקבית ודבקה בגרסה האמורה לאור כל העדות, התובע ביקש לדייק בעובדות ולא סטה מגרסתו בכהוא זה. מצאתי מקום לפיכך ליתן אמור בגרסתו והיות וממילא אין מי שיוכל להעיד על נסיבות אירוע התאונה, בהיותה תאונה עצמית, הרי שאין לי אלא לבחון את העדות מתוכה.
עוד בהקשר זה אציין, כי לא מצאתי כי לצורך הגדרת התאונה כתאונת דרכים ישנו הבדל בין שתי הגרסאות ואף מסיבה זו מצאתי מקום ליתן אמון בזו הגרסה.

15. משקיבלתי את גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה, השאלה שיש לדון בה, כאמור, הנה האם התאונה כפי שתוארה על ידי התובע הנה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
סעיף 1 לחוק קובע כך:
"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
...
"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;
השאלה שיש לבחון כאמור הנה האם עסקינן בטיפול דרך שנעשה במשאית וכן האם עסקינן במקרה של התפוצצות חלק החיוני לנסיעת המשאית, שעונה להגדרת התפוצצות הרכב.

16. תיקון דרך:
בפסק הדין אשר צויין אף בסיכומים מטעם הצדדים רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח (ניתן ביום 04/02/09) ציין המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבילין שלושה תנאים לבחינת "טיפול דרך". כך ציין:
"...כאמור, נוסף על התנאי שהטיפול יתרחש בדרך קיימים לדעתי שני תנאים נוספים על מנת שהטיפול יחשב "טיפול דרך". תנאי אחד הוא כי הטיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי. פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה (השוו: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעמ' 137). התנאי הנוסף הוא כי לא מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. בתקלות מסוג זה אין הכרח שהנהג יטפל, והדבר אף אינו רצוי, ואין לראות בטיפול ממושך ומורכב ברכב חלק מהתרחשויות הדרך, או מן הנסיעה במובנה הרחב."

יישום התנאים במקרה שבפני מלמד כי המדובר בתיקון דרך.

17. המחלוקת הראשונה הינה המחלוקת העיקרית שבין הצדדים, שכן לטענת הנתבעת, הטיפול לא נעשה בדרך, אלא לאחר שהתובע נעצר לצורך פריקת הסחורה.
ראשית, מן הפן העובדתי, לצורך הבחינה הגיאוגרפית של מקום התרחשות התאונה, התובע היה עסוק בחלוקת סחורה, הוא הגיע למקום, הניח את הסחורה וביקש להמשיך לדרכו. בוודאי לא ניתן לומר, כי המקום בו התרחשה התאונה הוא המפעל שבו עבד התובע.
ואולם, לעתים גם במקום בו אין מדובר בחצרו של התובע, לא יחשב התיקון כתיקון דרך, הכל לפי הנסיבות.
במקרה דנן, מתוך עדותו של התובע, עולה, כי העצירה הינה עצירה לזמן קצר בלבד, התובע השאיר את מנוע הרכב עובד, ללמדך שהתכוון בתוך זמן קצר ביותר להמשיך בנסיעה והעובדה שהבחין בתקלה בסמוך לנסיעה, בין אם עלה כבר על הרכב ובין אם לאו מלמדת, כי מדובר בתקלה שארעה בדרך.

18. באשר לתנאי הראשון המדבר על מצב אשר בו הטיפול או התיקון יעשה במהלך נסיעה, בדרך, הרי משקבעתי כי אני מקבלת את גרסת התובע, לפיה הטיפול נעשה תוך כדי נסיעה, הרי שתנאי זה מתקיים.
התובע ביקש לפי טענתו להתחיל בנסיעה ולאחר שראה כי חום המנוע עלה, ירד לבדוק את טיבה של תקלה. בדיקה זו מהווה חלק מהנסיעה, היות והיא לא תוכננה מראש ונעשתה לצורך המשך נסיעתו.
בהתאם לגרסה זו, נראה, כי לכל הדיעות מדובר בתיקון דרך, כאשר הפסיקה המחמירה גורסת, כי הדרך מתחילה לאחר שהתובע החל בנסיעה, אשר מתחילה לאחר העליה לרכב והתנעתו.
בהתאם למבחן הגיאוגרפי הטהור, הרי שהתובע היה במהלך עבודתו, שלא בחצרי המפעל, ואף הותיר את מנוע הרכב מונע, ועל פניו מדובר בתיקון שנעשה בדרך.
ואולם, גם לגישה המעדיפה לבחון את מיקומו של הרכב לא במובן הטכני גרידא, אלא בהקשר התעבורתי (גישה לה אני נוטה), הנני סבורה, כי מדובר בתובע שהיה בדרך, זאת גם אם אקבל את הגרסה העובדתית של הנתבעת. הפעולה אותה ביצע התובע היתה קשורה בטבורה לנסיעה, התובע ביקש להתחיל לנסוע על מנת להמשיך בדרכו, כל זאת לאחר עצירה קצרה, כשמנוע הרכב עובד, כך שבהקשר התעבורתי, גם אם נהג רכב רואה תקלה ברכב, שיש בה כדי להפריע להמשך הנסיעה, הרי שתיקון התקלה, או בחינתה, מהווה תיקון דרך.

19. בנסיבותיה של התקלה שלפניי, אם מקבלת אני את גרסתה העובדתית של הנתבעת לאופן התרחשות התאונה, דהיינו התובע הבחין בתקלה לפני עלייתו לרכב, ישנה משמעות לעובדה שמנוע הרכב היה דולק, אם כי לעתים, לא תהא משמעות לשאלה זו, נוכח טיבה של תקלה. העובדה שמנוע הרכב היה דולק, היא זו שהסבה את תשומת לבו של התובע לקיומה של תקלה, שאם לא כן, היתה התאונה מתרחשת ככל הנראה לאחר שהתובע היה מתחיל בנסיעה ומבחין בהתחממות המנוע. לפיכך, הנעת הרכב לצורך התקלה שלפניי היא זו המהווה את התחלת הנסיעה.

20. ב"כ הנתבעת הפנה לפסק הדין בעניין ת.א. (חי') 13834-01-12 שומינוב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.3.13), אלא שאיני סבורה, כי המקרה שם דומה למקרה דנן, כאשר בין יתר העובדות עליהן עמד שם בית המשפט, כמו העובדה שהפעולה שבוצעה אינה קשורה לעצם הנסיעה או שהפעולה שבוצעה לא נעשתה לצורך הקטנת הסיכון התעבורתי המיידי, ציין בית המשפט, כי התיקון במועד שנעשה אינו קשור לתחילתה של הנסיעה, שכן התובע ניצל שם עצירת ביניים על מנת לבצע את התיקון ולכן גם לא מצא קשר בין העובדה שהמנוע דומם לתאונה עצמה, דבר שאינו דומה במקרה דנן, שכן כפי שציינתי לעיל, בדיקת הרכב נעשתה לצורך תחילת הנסיעה, כאשר ברור, כי אם אמנם ישנה תקלה לא ניתן להמשיך בנסיעה.
לאור האמור, גם אין כל חשיבות לשאלה במה הבחין התובע קודם לכן בנזילה או בחום המנוע, היות ובכל מקרה הדבר הפריע להמשך נסיעתו של התובע, עונה התיקון על הגדרת הדרך.

21. באשר לתנאי השני, לפיו הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי, הרי שגם תנאי זה מתקיים, על על פי גרסת הנתבעת לאופן התרחשות אירוע התאונה ואין ספק, כי כאשר מדובר בנזילה של מים, או במנוע שמתחמם, אין להמשיך בנסיעה עד לתיקון התקלה.

22. בנוגע לתנאי השלישי שעניינו טיפול שאין טיבו להיעשות על ידי בעל מקצוע, העיד התובע, כי אינו נוהג לתקן תקלות, אלא לאחר איבחון התקלה, נוהג הוא להתייעץ עם מעסיקו, אשר נותן לו הנחיות.
אמנם, בפועל, התובע טרם הספיק לבחון את התקלה, צינור המים התפוצץ בעת שהתובע התכופף לכיוונו, אלא שאיני סבורה, כי עצם העובדה שמלכתחילה לא ביקש התובע לתקן את התקלה בעצמו, אינה מגדירה את פעולת התובע כ"תיקון". התובע הוא זה שמאבחן באופן ראשוני את התקלה ובהתאם לאבחנתו מקבל הוראות ממעסיקו או מטכנאי. פעולה זו היא הפעולה הראשונית הרגילה אותה עושה כל נהג על מנת לאבחן את התקלה ברכב והיא חלק מאותו טיפול ראשוני נדרש ברכב לשם המשך התיקון, אשר יכול להתבטא אף בכך שאותו בעל מקצוע שאליו יתקשר התובע יתן הנחיה לדומם את המנוע או להשאירו דולק כפעולה ראשונית אשר נעשית על ידי הנהג טרם הגעתו של בעל המקצוע.

23. התפוצצות או התלקחות של הרכב:
לאור מסקנתי האמורה, הרי שאין צורך לדון בשאלת הגדרת התאונה בהתאם להגדרה של התפוצצות או התלקחות של הרכב, אך בקצרה אציין, כי בעניין זה, מסכימה אני עם עמדתו של ב"כ הנתבעת, כי אין עסקינן בהתפוצצות או התלקחות של הרכב.

חלק זה של הגדרת תאונת דרכים, העוסק בהתפוצצות או התלקחות של הרכב, התווסף לחוק בעקבות פסק הדין שבעניין לסרי (ע"א 236/81 לסרי נ. ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(3) 705), שדן באירוע של התלקחות רכב שלא בהקשר התעבורתי. סבורתני, לאור הרקע לדברים ואף לאור לשון החוק, העוסקת בהתפוצצות או בהתלקחות של הרכב להבדיל מהתפוצצות של רכיבי הרכב, כי אמנם הכוונה היא להתפוצצות של הרכב כולו, כתוצאה מהתלקחות של אחד מרכיביו, כאשר יש להניח, כי אם התכוון המחוקק לכל פיצוץ שהוא ברכב, היה מציין "התפוצצות הרכב או אחד מרכיביו" ולא היה מזכיר את רכיבי הרכב כגורם להתפוצצות בלבד.
זאת ועוד, לאור ההקשר לפרשת לסרי, נראה כי הכוונה בהתפוצצות הינה להתפוצצות הבאה כתוצאה מהתלקחות ממקור חום ולא כל התפוצצות אחרת של חלק זה או אחר של הרכב, שאז ממילא יש לבחון את הנזק שנגרם בהקשר התחבורתי.

בעניין זה, ציין בית המשפט לגבי ההגדרה הנוגעת להתפוצצות הרכב, כי יש לפרשה על דרך הצמצום. ראה ע"א 7984/99 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. נסרה, פ"ד נז(5), 733, 749 :
ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" על פי תיקון 8 אינה כוללת בתחומיה מצב דברים דומה לזה שארע בפרשת לסרי, משאין הדבר מתיישב עם ההגדרה הטבעית של "שימוש ברכב מנועי" כפי ששולבה בחוק ולא מתקיים בכך גם התנאי של "מטרות תחבורה". אי לכך, וכדי להרחיב את ההגדרה הבסיסית והטיפוסית לארוע תאונת דרכים גם למצב דברים זה, שולבה החזקה המרבה האמורה. חזקה זו מתארת מצב מיוחד ויוצא דופן אשר נועד לנסיבות ארוע בעלות אופי ייחודי. בהיותה חורגת מן התפיסה היסודית של ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, הנשענת על המבחן התחבורתי, מתבקש ליישם את החזקה המרבה הזו על דרך הפירוש הדווקני ולהימנע מלהרחיבה למצבים החורגים מגידרה הלשוני ומתכליתה (ריבלין, שם, עמ' 116; אנגלרד, שם, עמ' 63).

משכך, "התפוצצות" הצינור, לאו התפוצצות היא כלשון החוק ומכאן, אין עסקינן בתאונת דרכים מכוח חלופה זו שבחוק.

24. לאור כל האמור אני מוצאת לקבוע, כי נסיבות התאונה הן כאלה העונות להגדרת תאונת דרכים בחוק הפלת"ד, שכן הוכח במידה המספקת על פי עדות התובע כי הייתה קיימת זיקה מיידית בין תיקון הדרך לבין השימוש שהתובע היה אמור לעשות ברכב.

הנזק:
25. לאור האמור, יש לבחון את נזקיו של התובע, כאשר התובע לא טוען לנכות צמיתה שנותרה לו כתוצאה מאירוע התאונה.

26. הפסדי שכר:
התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והתובע טוען לפיכך לנזק שנגרם לו עקב ההפרש שבין תקבולי המל"ל ובין משכורתו.
התובע לא צירף לתצהירו תלושי שכר ואף לא צירף אסמכתאות מהמל"ל בנוגע לתקופה שבגינה קיבל דמי פגיעה ואף לא בנוגע לשיעורם של דמי הפגיעה.
התובע צירף אישורי מחלה לתקופה בת 40 יום.
הנתבעת טוענת, כי היות ולא צורפו אסמכתאות לעניין הפסד השכר, אין לפסוק לתובע פיצוי.

27. בעניין זה, מסכימה אני עם הנתבעת. ראוי היה, כי התובע יצרף תלושי שכר או למצער אסמכתאות מאת המל"ל לעניין שיעור הסכומים אותם קיבל כדמי פגיעה, סכומים הנגזרים ממשכורתו של התובע.
בהעדר בסיס לחישוב ההפסדים, לא הוכיח התובע רכיב זה של תביעתו ואין לפסוק פיצוי בגינו (מנגד יודגש, כי גם אין לנכות מסכום הפיצויים את דמי הפגיעה אותם קיבל התובע בהיותם משקפים חלק מהנזק שנגרם לתובע, אך לא הוכח לפניי).

28. הוצאות רפואיות ועזרה:
פגיעתו של התובע אינה פגיעה שיש בה כדי להגביל את התובע באופן משמעותי ומשכך, כל עזרה אותה קיבל מבני משפחתו אינה חורגת מהמקובל בין בני משפחה.
באשר להוצאות, הרי שמדובר בתאונה המהווה גם תאונת עבודה ומשכך ככל שנגרמו לתובע הוצאות, אלו הוצאות זניחות, שאף לא הוצגו בגינן קבלות. בנסיבות אלו, מצאתי מקום לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה את הסך של 500 ₪.

29. כאב וסבל:
התובע צירף תמונות שצולמו בסמוך לפגיעה ובהן ניתן לראות את אזורי הכוויות והיקפן.
אין ספק, כי פגיעתו של התובע היתה קשה, מדובר בכוויות על שטחים נרחבים של הזרוע, הכתף והפנים, כאשר כוויה מטבעה מכאיבה ומכערת. אולם מנגד, מדובר בפגיעה שאינה נותרת לאורך זמן.

בנסיבות אלו, מצאתי מקום להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על הסך של 14,000 ₪ בערכים דהיום.

30. סך הכל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 14,500 ₪.
כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט ב"כ התובע בשיעור של 15.34$ מהסכום שנפסק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היתר לנהוג ברכב

  2. תאונת דרכים - השאלת רכב

  3. תאונת דרכים רכב מתדרדר

  4. תאונת דרכים עם רכב צבאי

  5. שפשוף רכב - תאונת דרכים

  6. תאונת דרכים עם רכב גנוב

  7. תאונת דרכים עם רכב עומד

  8. התהפכות רכב בתאונת דרכים

  9. צילום מקום תאונת הדרכים וכלי הרכב

  10. תאונת דרכים עם 4 כלי רכב

  11. הסתרת תאונת דרכים מקונה רכב

  12. ניצול כוח מכני של רכב - תאונת דרכים

  13. תאונת דרכים מספר כלי רכב - את מי תובעים

  14. העמסת רכב עם מנוף - תאונת דרכים

  15. האם התפוצצות רכב היא תאונת דרכים

  16. תאונת דרכים רכב מעביד 25% מהפיצויים

  17. תאונת דרכים עם רכב צבאי ללא רישיון

  18. מחיר מחירון רכב שניזוק בתאונת דרכים

  19. רכב התחיל לנסוע לפני שהנוסע עלה - תאונת דרכים

  20. נזק לציוד שהיה בתוך הרכב בתאונת דרכים

  21. האם ''קפיצה מרכב נוסע'' מהווה תאונת דרכים

  22. העלמת מידע מכוונת מקונה רכב על תאונת דרכים

  23. האם זריקת חפץ מכוונת על רכב מהווה תאונת דרכים

  24. גב תפוס בזמן החלפת גלגל רכב - האם תאונת דרכים

  25. מתיחה בגב בזמן פתיחת דלת הרכב - האם תאונת דרכים

  26. תאונת דרכים אשר אירעה בין רכב ובין רכב מערבל בטון

  27. האם תאונה בלי מגע בין כלי הרכב נחשבת "תאונת דרכים" ?

  28. כאשר ניסה לעקוף את רכבו של התובע מימין, פגע בצדו הימני של רכב

  29. התנגשות בין צדו השמאלי קדמי של רכב לבין צדו הימני קדמי של רכב

  30. תאונת דרכים: הרכבים הוכרזו כ"אובדן להלכה" והשני כ"אובדן כללי"

  31. טען כי למרות שניסה "לברוח" שמאלה, נפגע בפינה האחורית-ימנית מרכב

  32. התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים שארעה בעת שרכב התנגש ברכבו מאחור

  33. חתך את הרכב ומהבהלה ועל מנת למנוע התנגשות, הסיט את רכבו ונכנס לקיר

  34. האם פגיעתו של התובע בעת שהתפוצץ ברכבו צינור מים וממנו נפגע הינה תאונת דרכים ?

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון