אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

התובע לא נזקק לטיפול רפואי מיידי ובשעות הערב פנה עצמאית לחדר המיון בבית חולים "אסף הרופא" שבצריפין, שם נבדק ונמצא כי הוא סובל מ"רגישות במישוש על פני ע"ש מותני עליונים כח גס גפיים תחתונות שמור היטב - ..., תחושה שמורה, החזרים הופקו שמורים ותקינים דו"צ."
התובע שוחרר לביתו בהמלצה ל "3 ימי מחלה", "שיכוך כאבים לפי הצורך", "מעקב אורטופד קופ"ח" וכן הונחה כי "במידה ותחול החמרה לשוב למיון" (ראה נספח ב' ל- ת/1).

5. ביום 18.06.2006, שישה ימים לאחר החבלה בתאונה, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים, זאת עקב החמרת הכאבים בגבו.
התובע נבדק על ידי רופא משפחה, אשר מצא כי הוא סובל מ"רגישות ניכרת בגב תחתטון (צ"ל: "תחתון" – ש.י.), הגבלה בתנועות הגב" והופנה לצילום עמוד שדרה צווארי, גבי ומותני (ראה נספח ב' ל- ת/1).

6. צילום עמוד השדרה המותני שבוצע לתובע ביום 22.06.2006 הדגים "שבר עם תזוזה קלה באספקט קדמי עליון של חוליה L2" (ראה נספח ד' ל- ת/1).

7. ביום 25.06.2006 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי ע"ש שיבא (תל השומר), זאת לאחר החמרה נוספת בכאבי הגב ובבדיקת C.T עמ"ש מותני שנערכה לו הודגם "שבר בחלק הקידמי של גוף החוליה L2, כ 1/4 מגובה שבר יציב".
התובע שוחרר לביתו בהמלצה ל"חופשת מחלה בת 7 ימים", "קיבוע קורסט THREE POINT", "טיפול אנגלטי" וכן "זימון תור למרפאת חוץ אורטופדיה – גב בעוד שבועיים" (ראה נספח ה' ל- ת/1).

8. בעקבות התאונה שהה התובע בחופשת מחלה החל מיום 12.06.2006 ועד ליום 31.08.2006 (ראה נספחים ג' ו- ו' ל- ת/1).

9. בהמשך עמד התובע מספר פעמים לבדיקה על ידי רופא תעסוקתי שקבע כי התובע "לא כשיר לעבודתו כספק מוצרים עצמאי לבתי מלון או לעבודה הדורשת מאמץ פיזי או הרמת משאות כבדים", החל מיום 20.09.2006 ועד ליום 23.03.2007 (ראה נספחים י', יא' ו- יב' ל- ת/1).

הנכות הרפואית

התאונה, אשר ארעה במהלך עבודתו של התובע, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".

לתובע נקבעה תקופת אי כושר מלא מקסימאלית (90 יום) ובסופו של יום (ראה מסמכי המל"ל – נ/7 למוצגי הנתבעת) נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 24%, זאת החל מיום 12.09.2006 -
20% בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני בצורה בינונית לפי סעיף 37(7)ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956;
5% בגין שבר של גוף החוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956.

משכך ובהתאם להוראת סעיף 6ב. לחוק הרי שקביעת המוסד לביטוח לאומי, ככל שמתייחסת לשיעור הנכות הרפואית (24%), מחייבת בהליך זה ותשמש יסוד ומסד להכרעתי.

הנכות התפקודית

10. לטענת התובע נכותו התפקודית עולה על שיעור נכותו הרפואית ומבקש הוא להעמידה על 36% נכות, כשיעור הנכות שנקבעה על ידי המל"ל (נכות רפואית + תקנה 15).

11. התובע יליד 08.10.1966, נשוי, עצמאי משנת 1984.
בשלוש השנים עובר לתאונה, עסק על פי עדותו הראשית "בעיקר בתחום שיווק מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה לבתי מלון ומוסדות" ובמקביל עבד, עד שנת 2005, "עם חברת אייזנר אינטרנשיונל" ממנה היה "מקבל כספים בגין עמלות גבייה וטיפול שוטף בלקוחות החברה" (ראה סעיפים 3 ו-5 ל- ת/2).

12. על פי עדותו הראשית, היה התובע עובר לתאונה "אדם בריא" ועבד למחייתו "כעצמאי בהספקת ציוד לבתי מלון", עבודה אשר דרשה ממנו "מאמץ פיזי", אולם מאז התאונה ובעקבותיה נאלץ להפסיק את עבודתו (ראה סעיף 24 לת/1).
טענתו זו נסמכת על אישור רופא תעסוקתי מיום 26.04.2007, ערוך על ידי ד"ר מונל ררוליך ולפיו נמצא התובע "לא כשיר לעבודתו כספק מוצרים עצמאי לבתי מלון או לעבודה הדורשת מאמץ פיזי או הרמת משאות כבדים" (ראה נספח יב' ל- ת/1).

13. עוד ציין התובע בעדותו הראשית כי ביום התאונה נחתם הסכם בין מלון "שרתון מוריה" (להלן: "המלון") לבין חברת "יונה אברך" (להלן: "יונה אברך") לאספקת סולר למלון, הסכם אשר אמור היה להניב לו "רווח נטו לליטר סולר של 60-50 אג'" ולהגדיל "משמעותית" את ההכנסות והרווח הנקי, אך בשל התאונה לא עלה בידו לספק את הסולר למלון ולממש את ההזדמנות העסקית שנקרתה בדרכו, הזדמנות אשר אף יכולה היתה לפתוח בפניו עסקאות נוספות לאספקת סולר לבתי מלון נוספים (ראה סעיף 28 ל- ת/1).
בתמיכה לטענתו זו, צרף התובע דף הנושא כותרת "תנאים כללים להתקשרות עם יונה אברך בע"מ ו/או אברך-אלון ג'י.אס בע"מ ו/או אברך-אלון תחנות תדלוק בע"מ (שלוש החברות ביחד וכל אחת לחוד יקראו להלן: "אברך")" (להלן: "הסכם ההתקשרות"), חתום על ידי אברהם חמאוי, חשב מלון "שרתון מוריה" מיום 12.06.2006.

14. התובע על פי עדותו הראשית שב למעגל העבודה בחודש 07/2007, עת שכר לול ועסק בגידול פטם עופות.
15. בשנת 2008 על פי עדותו החל לשווק ביצים לבתי מלון, עסק אשר לשיטתו היה בעל פוטנציאל להתרחב לכל חלקי הארץ ולהגדיל הכנסותיו "בשיעור ניכר עד פי 5" ,אלמלא מגבלותיו הרפואיות בעקבות התאונה נשוא התביעה.

16. בחודש 11/2008 החל התובע כעדותו לעסוק במקביל לשיווק הביצים במכירת הלבשה תחתונה (ראה סעיפים 33-31 ל- ת/1).

17. התובע נחקר בחקירה נגדית ובמהלכה הובררו טענותיו באשר לפגיעה בהכנסותיו השוטפות ובכושר השתכרותו עקב נכותו ודומה כי דברים הועמדו על דיוקם, בלשון המעטה.

17.1 בניגוד לעדותו הראשית המשיך התובע לאחר התאונה לספק מוצרים למלון אחד בתל-אביב אותו הגדיר כ"אספקה של משהו שהוא שולי", במקביל להשכרת ה"לול לגידול פטם" (פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 13) .

17.2 בהתייחס לאותו הסכם לאספקת סולר למלון אישר התובע כי תנאי התקשרותו שלו עם "יונה אברך" כלל לא נקבעו באותה עת, דבר המבהיר ומסביר הן את אי הצגתה של כל ראיה/אסמכתא בכתב בדבר עצם ההתקשרות בין "יונה אברך" והתובע, לרבות תנאיה והן את אי זימונם של עדים מטעם המלון ו/או מטעם "יונה אברך" למתן עדות תומכת –
"ש. צרפת מסמך של יונה אברך.
ת. אמת. ביום התאונה.
ש. זה תנאים כלליים להתקשרות עם יונה אברך בע"מ. האם המסמך הזה הוא מסמך שניתן לך על ידי יונה אברך כדי שאתה תעשה קשר עם איזה שהוא מלון.
ת. רשום פקס למעלה לפני הכותרת. זה נשלח מיונה אברך למלון שרתון בפקס.
ש. איפה מסמך שמלמד על ההתקשרות שלך עם יונה אברך. נכון שלא צרפת שום מסמך.
ת. נכון. יש לזה סיבות"
(פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 19-20) (ההדגשה שלי – ש.י.)

אז הוא אמר לי בוא נראה איך אתה מתחיל, מה אתה מסוגל להביא לנו ואז נראה איך נתגמל אותך האם בצורה של שכיר או בצורה של עצמאי, כנגד הפקת חשבונית ועמלה"
(פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 20)

הימנעותו של התובע מהבאתן של ראיות זמינות ראוי לה שתיזקף לחובתו על פי ההלכה הנוהגת לפיה "מעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית משפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה משמעותית, כך רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736).

17.3 התובע ציין, לראשונה, בעדותו בבית המשפט כי מזה כשלוש שנים (מאז שנת 2010) עובד הוא כנהג מונית, עובדה אשר לא בא זכרה בתצהירים שערך במסגרת הליך זה, אשר שימשו כעדותו הראשית, והכנסתו זו נוספת לשיווק הביצים, עסק בו עסק עד לחודש יוני 2012 (בניגוד לעדותו כי נאלץ להפסיק עיסוקו זה עוד קודם לכן עקב נכותו)-
"ש. יש איזה שהיא פעילות אחרת שאתה עוסק.
ת. בשלוש שנים האחרונות כן. הפסקתי את הביצים בגלל המוגבלות הרפואית שלי ועברתי להיות נהג מונית שלוש שנים.
ש. ההכנסות המדווחות משנת 2010 הן כנהג מונית.
ת. כן. גם כנהג מונית.
ש. אתה רכשת מונית.
ת. בחברת ליסינג.
ש. מספר קנית.
ת. לא. שכרתי. עד היום אני שוכר.
ש. מאיזה חברה.
ת. מאדם פרטי.
ש. אתה משלם לו שכירות.
ת. כן. חודש בחודשו. זה התחיל ב- 1,200 ₪ שנה שניה זה נהיה 1,800 ₪ ועכשיו שנה שלישית זה 1,500 ₪.
ש. באיזה איזור אתה נוסע במונית.
ת. רק בתל אביב.
ש. אתה קשור לאיזה שהיא תחנה.
ת. לא. עצמאי. יש לזה סיבות אבל לא נפרט."
(פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 14-15) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"ש. מתי סיימת את הקורס (קורס שיקום מטעם המל"ל – ש.י.).
ת. שנה שעברה בפורים 2012.
ש. בכל אותה עת המשכת לנהוג במונית.
ת. במונית, בביצים. עם הביצים הפסקתי ביוני 2012"
(פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 19) (ההדגשה שלי – ש.י.)

יצוין ויודגש כי התובע לא השכיל ליתן כל הסבר מניח את הדעת לעובדה כי עיסוקו כנהג מונית לא נזכר כלל בתצהירי עדותו הראשית וכך אף הליך השיקום שעבר במל"ל ופירוט הכנסותיו בשנים 2011/2012-
"לשאלות ביהמ"ש:
ש. תצהירך ת/1 נחתם ב- 11/12. היום שמעתי במהלך חקירתך הנגדית הרבה מאוד אינפורמציה שלא מופיעה בתצהיר הגם שהיא מתייחסת לתקופות לכאורה שקדמו למועד עריכת התצהיר, מדוע בתצהיר אין מילה וחצי מילה על כך שהתחלת לעבוד כנהג מונית ומתפרנס שלוש שנים כנהג מוני (צ"ל: "מונית" – ש.י.) מונית). מדוע אין מילה בתצהיר על האבחון והשיקום שהיה במוסד לביטוח לאומי. מדוע לתצהיר לא הובאה כל ראיה לגבי הכנסותיך בשנת 2011 ושנת 2012. מה פשר כל החוסרים"
ת. הם רלוונטיים מאוד אבל אני מיוצג על ידי עורכי הדין שלי, אם עורכי הדין שלי לא ביקשו ממני את זה אולי נכון לאותו רגע זה לא היה נחוץ"
(פרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 עמ' 21)

17.4 עוד הוברר כי לתובע "היסטוריה תעסוקתית" המאופיינת לאורך שנים בפתיחתם וסגירתם של עסקים בתחומים שונים, לאחר שלא צלחה דרכו בהם-
"ש. לגבי ההתפתחות הקריירה שלך – בתחילת הדרך שלך עבדת עם אביך.
ת. לא. אף פעם. זה התחיל מגיל 18 ובשנת 84' אני עצמאי מגיל 16 וחצי וכאשר התחתנתי נהייתי עצמאי לעצמי.
ש. התגייסת לצבא באיזה שנה.
ת. שנת 86' או 85'.
ש. שוחררת מצה"ל בשנת 87' לאחר שירות של שנה.
ת. כן.
ש. שוחררת מסעיף של חוסר התאמה.
ת. אי התאמה.
...
ש. בכל זאת התגייסת ושיררת היכן.
ת. בקציעות.
ש. בשלב מסויים לא הסתדרת והחלטת להפעיל את סעיף אי ההתאמה ולהשתחרר מצה"ל.
ת. כן.
ש. לאחר שהשתחררת מצה"ל הצטרפת לעסק המשפחתי תריסי אלומיניום של המשפחה.
ת. מגיל 16 וחצי אני עצמאי, זה התחיל מחנות בגדים שאבי פתח לי ולאחי ואז אחרי הצבא נכנסתי יותר לענין השיפוצים שאבי התעסק בשיפוצי דירות בחברת עמידר. את נושא האלומיניום אני פיתחתי וזה היה אלומיניום אסרף שזה אני לא אחי ולא אבי. מן הסתם כשאני עזבתי את הדרום השם אלומיניום אסרף נשאר, לא מכרתי את המפעל הוא נשאר לאבי ולאחי, כי אבי היה עם נכות שנקבעה לו על ידי המל"ל עקב פגיעה בכתף.
ש. מאז שאתה השתחררת מהצבא ועד שעזבת את הדרום עד שנת 96' עזבת את הדרום.
ת. כן.
ש. אתה בעצם עבדת היתה לך מתפרה.
ת. כן.
ש. היתה לך מספרה.
ת. כן.
ש. היה לך חנויות בגדים.
ת. כן.
ש. אחר כך גם עבדת באלומיניום.
ת. כן. תמיד עבדתי באלומיניום.
ש. כל העסקים האלה אתה פתחת וסגרת אותם.
ת. אמת.
ש. היה לך גם חנות רהיטים.
ת. כן.
ש. יש עוד עסק שלא מניתי.
ת. לא. היתה גם קפיטריה.
ש. עבדת בכל העסקים האלה במקביל או שפתחת אחד סגרת, פתחת שני.
ת. אני עבדתי בתחום האלומיניום. בקפיטריה אשתי עבדה, במתפרה תפסתי מישהי שהיא תופרת ויכולנו לפתוח מתפרה כי היה לנו תכנון עתידי להיות שותפים. במספרה זה אחיין של אשתי שחזר מצרפת אחרי קורס שעשה ופתחתי לו מספרה בירוחם. פתחתי למעשה לי ונתתי את הדחיפה ממני. לעומת זאת תמיד הייתי בתחום האלומיניום לא עזבתי את האלומיניום.
ש. כל העסקים שפתחת במהלך השנים לא נשאו פירות.
ת. אמת"
(פרוטוקול דיון ישיבת יום 17.02.2013, עמ' 9-10) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"... החל משנות התיכון, השתלב בעבודה בבניין, יחד עם אביו. במקביל, אביו פתח עבורו ועבור אחיו חנות בגדים, אותם הם ניהלו יחד. ... סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות.
בשירותו הצבאי שולב בתפקיד טבח. במקביל, המשיך לעבוד עם אביו בבניין, ולאחר שאביו נפצע, החליף אותו ... בניהול העסק וצמצם את ההתמחות לאלומיניום. לאחר כשנה בצה"ל, ביקש להשתחרר, לאחר שגילה כי הוא משרת בהתנדבות, לדבריו. עם שחרורו, המשיך לעבוד בעסק המשפחתי, במקביל לפתיחה ולסגירה של עסקים שונים. ... בתום כחמש שנים, עבר עם אשתו להתגורר ... בשנים הבאות, הוא פתח וסגר מספר בתי עסק עד ששב לעבוד בעסק האלומיניום המשפחתי. בהמשך, השתלב בתחום המלונאות במשך כחמש שנים, עד שנחל הפסד ושוב עבד במספר מקומות זמניים. בשנת 2006 עבר תאונת דרכים, בה הוא נפגע בצווארו ובגבו ועבר תהליך שיקום ממושך. עם זאת, הוא עדיין סובל מכאבים והוא מוגבל בתנועותיו. לאחר כשנה שב לעבוד, תחילה השקיע בלול, בהמשך עבד כקבלן שליחויות, וכיום הוא משווק ביצים לבתי מלון. לאחרונה, הוא קנה מונית והוא נוהג בה, אולם בשל התאונה, הוא מתקשה בישיבה ממושכת..."
(סיכום אבחון במל"ל מיום 30.05.2011 – נ/3) (ההדגשה שלי – ש.י.)

18. נוכח כל האמור לעיל ובשים לב להתרשמותי הבלתי אמצעית מעדות התובע, אשר הותירה בי את הרושם כי ביקש להאדיר ולהעצים את השלכת נכותו על תפקודו התעסוקתי בדרך של גילוי טפח והסתרת טפחיים, אין בידי לקבל טענתו לפיה יש להעמיד את שיעור נכותו התפקודית על 36% (ראה סעיף 5.6 ו- 5.8 לסיכומי התובע) וסבורה אני כי זו אינה עולה על נכותו הרפואית, כפי שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 24%.
(לאבחנה בין "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות" ראה: ע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792, 799 ואילך).

ראשי הנזק

התובע עתר לפיצוי במספר ראשי נזק – כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת הזולת, הפסד שכר לעבר ולעתיד.

כאב וסבל

19. בהתאם לגילו של התובע (יליד שנת 1966) ולשיעור נכותו הרפואית (24%) עומד הפיצוי בראש נזק זה על סך של 45,045 ₪ נכון למועד פסיקתי.






הוצאות רפואיות / נסיעות לעבר ולעתיד

20. התובע עתר לפיצוי בגין "הוצאות רפואיות לרבות שכר טרחת רופאים פרטיים, טיפולי מסג' ותרופות" ובגין "הוצאות רבות לצורכי נסיעות לקבלת טיפולים" ואמד אותן בסך של 3,500 ₪.
עוד ובנוסף עתר התובע לפסיקת פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין ההוצאות הרפואיות / נסיעות לעתיד.

21. התובע לא הציג קבלות בגין הוצאות העבר ואף לא כל ראיה/אסמכתא המלמדת על הוצאות צפויות בעתיד, אשר אינן מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי (תאונת עבודה) ו/או על ידי קופת החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
לפיכך ומתוך הערכה כי במהלך תקופת אי הכושר וההחלמה הוציא התובע הוצאות שונות הקשורות במצבו הרפואי באותה עת (הוצאות רפואיות והוצאות לנסיעות לטיפולים/בדיקות) מוצאת אני לפסוק לו פיצוי על דרך האומדנא בסך של 5,000 ₪ נכון למועד פסיקתי.

עזרת הזולת עבר ועתיד

22. התובע נשוי ללא ילדים.
לטענתו בעקבות התאונה הוא "מתקשה בביצוע פעולות פשוטות ובעזרה בניהול משק הבית, בעריכת קניות" וכו' וכן כי "עזרת בני משפחתו" אשר ניתנה לו, הן "באופן" והן "בהיקף" עולה "בהרבה על העזרה הסבירה הניתנת מבני משפחה לאדם בריא".

23. דומה כי התשתית העובדתית שהונחה בהתייחס לראש נזק זה דלה ביותר.
התובע לא קרא לעדות מי מבני משפחתו לתמיכה בטענה זו, על כל הנובע והמשתמע מכך.
אציין כי להערכתי מירב העזרה לה נזקק התובע ויזקק בעתיד באה בגדר אותה עזרה המצופה מבני משפחה בצוק העתים ואשר אינה בת פיצוי (ראה: ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח(3) 580).
עם זאת, בשים לב לשיעור הנכות שנקבעה לתובע ולהיבטיה התפקודיים, מוצאת אני לפסוק לו פיצוי בראש נזק זה בגין העבר ולעתיד לבוא בסכום גלובאלי של 15,000 ₪ נכון למועד פסיקתי.



הפסד שכר לעבר ולעתיד

24. בסיס השכר לחישוב הפסדי השכר

שכרו החודשי של התובע עובר לתאונה הועמד על ידי המוסד לביטוח לאומי על סך של 6,307 ₪ (שכר רבע שנתי 18,921 ₪).
שכר זה משוערך על דרך ההצמדה עומד על סך של 7,482 ₪ ובניכוי מס הכנסה על סך של 6,646 ₪ נכון למועד פסיקתי.

ערה אני לטענת הנתבעת כי יש להעמיד את בסיס השכר על ממוצע תלת שנתי בהיות התובע עצמאי, אך עם זאת נוכח העובדה כי תגמולי המל"ל, כמו גם הניכויים, חושבו ויחושבו על בסיס שכר תלת חודשי כפי שנקבע על ידי המל"ל, אינני סבורה כי יש לסטות הימנו.

25. הפסד שכר לעבר

25.1 תקופת אי כושר

לתובע אושרה על ידי המל"ל תקופת אי כושר מלא מיום 13.06.2006 ועד ליום 11.09.2006, בה שולמו לו דמי פגיעה.
בגין תקופה זו זכאי התובע לפיצוי מלא, קרי; סך של 19,938 ₪ (3 חודשים X 6,646 ₪ ) בצירוף ריבית כחוק מאמצע התקופה.

25.2 התקופה שמתום "אי הכושר" שנקבע במל"ל

התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בגין אי כושר חלקי (36%) למשך תשעה חודשים, החל מיום התאונה 12.06.2006 ועד ליום 23.03.2007.
עתירתו זו סומכת על הטענה כי ביום 26.04.2007 נבדק התובע על ידי רופא תעסוקתי ונמצא "לא כשיר לעבודתו כספק מוצרים עצמאי לבתי מלון או לעבודה הדורשת מאמץ פיזי או הרמת משאות כבדים" (ראה נספח יב' ל- ת/1).

אין בידי לקבל עתירת התובע במלואה.
נוכח קביעת המל"ל בדבר תחולת הנכות הרפואית הצמיתה החל מיום 12.09.2006 (ראה ועדה רפואית לעררים מיום 05.06.2008 – נ/5 לתיק מוצגי הנתבעת) ובשים לב לקביעת הרופא התעסוקתי, סבורה אני כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הפסד שכר מתום תקופת אי הכושר המלא (11.9.2006) ועד ליום 23.03.2007 (שישה וחצי חודשים) על בסיס שיעור הנכות התפקודית כפי שנקבעה על ידי לעיל (24% X 6.5 חודשים X 6,646) בסך של 10,368 ₪ בצירוף ריבית כחוק מאמצע התקופה.

25.3 הפסד שכר לעתיד

25.31 התובע עתר בסיכומיו לפסיקת פיצוי בראש נזק זה על בסיס שכר חודשי של 15,000 ₪.

יגעתי, טרחתי ולא מצאתי בחומר הראיות שהוצג, למעט עדותו של התובע בתצהיר, עדות אשר נותרה כאמירה בעלמא, כל תימוכין לטענה כי פוטנציאל השתכרותו של התובע עולה כדי כפל השכר הממוצע במשק.
עובר לתאונה לא עלתה הכנסתו החודשית של התובע כדי השכר הממוצע במשק ולא באה בפני כל ראיה על פוטנציאל ההשתכרות הנטען.

25.32 לא זו אף זו.
התובע בחר מטעמיו שלא להציג כל ראיה באשר לגובה השתכרותו החל משנת 2011 ועד עתה.
הימנעותו זו מהבאת ראיות נדרשות וחיוניות לתמיכה בטענתו בדבר פגיעה בכושר השתכרותו והפסד שכר עקב מומו פועלת כנגדו ומחייבת על פי הפסיקה הנוהגת את הקביעה לפיה לו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו, קרי; לא היה בה כדי לאושש את הטענה בדבר הפסד שכר בפועל.

25.33 עם זאת, בנסיבות העניין כפי שבאו בפניי ולאור כל קביעותיי לעיל, מוצאת אני בשים לב לטיבה של הנכות שנקבעה לתובע (נכות אורטופדית), לשיעורה (24%), להשלכותיה התפקודיות (אי כשירות לעבוד עבודה הדורשת מאמץ פיזי או הרמת משאות כבדים – ראה קביעת רופא תעסוקתי מיום 26.04.2007 נספח יב' ל- ת/1), לגילו של התובע (יליד 1966), לשנות העבודה הרבות שלפניו (כעצמאי עד לגיל 70) ולעיסוקיו השונים בעבר ובהווה, הכרוכים, בין השאר, אף בפעילות פיזית מסוימת, להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 265,000 ₪ (20% אקטוארי עד לגיל 70), פיצוי אשר דומה עלי כי יהא בו כדי לשקף את הסיכון להפסד ההשתכרות בעתיד כתוצאה מהתאונה.

26. ניכוי התשלומים ששולמו וישולמו לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי

26.1 התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".
לתובע שולמו דמי פגיעה וכן שולמה ומשולמת לו קצבת נכות.
הנתבעת הגישה כראיה מטעמה חוות דעת אקטוארית מיום 09.01.2013 (נ/2), אשר לא נסתרה ועל כן תשמש בסיס לחישוב הניכוי.

26.2 על פי חוות הדעת האקטוארית יש לנכות מהפיצוי סך של 548,966₪, נכון למועד עריכת חוות הדעת (09.01.2013).

סוף דבר

העולה מהמקובץ הוא כי תגמולי המל"ל ששולמו וישולמו לתובע בגין התאונה עולים על סכום נזקו כפי שנקבע לעיל כך שתביעתו "נבלעה".
משעסקינן בתאונה שארעה ב"רכב מעביד" (ראה עדות התובע בפרוטוקול ישיבת יום 17.02.2013 בעמ' 19) הרי ששהתובע אינו זכאי לכל פיצוי.

למעלה מן הצורך אציין כי אף אם ארעה התאונה ברכב צד ג' הרי משלא נטען על ידי התובע וממילא לא הוכח על ידו כי מילא אחר התנאים הקבועים בהוראת סעיף 330(ג)-(ד) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 בדבר מתן הודעה למוסד לביטוח לאומי על הגשת תביעתו זו, הרי שאין הוא זכאי לתשלום 25% מסך כל הפיצוי (ראה: ע"א 8960/06 ג'אסר טמיזה נ' מנורה חברה לביטוח ואח').

במצב דברים זה ובשים לב לנסיבות כולן אינני מוצאת לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו, לרבות שכ"ט פרקליטו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון