תביעה לתשלום חובות ארנונה, מים, ביוב

תביעה שהוגשה על ידי עיריית אשדוד, לתשלום חובות ארנונה, מים, ביוב ועוד בסך כולל של 40,181 ₪ אשר נטען כי טרם שולמו על ידי הנתבעים.

תחילתה של תביעה זו בתביעה על סכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה ומשכך, הועבר התיק לבית המשפט.
בהתנגדותם טענו הנתבעים שלא שלמו במשך תקופה של שנה שנה וחצי מאחר והיו בהליכי פשיטת רגל ובקשו לשלם חובותיהם ללא ריבית הצמדה.
בהחלטתו מיום 14/6/2010 התיר כבוד הרשם יניב בוקר (כתוארו דאז) לנתבעים לתקן ההתנגדות לביצוע התובענה.

בהתנגדותם המתוקנת טענו הנתבעים שאינם חייבים לשלם לתובעת הסכומים שנתבעו על ידה, שכן לגרסתם לא מתקבל על הדעת שבשנת 2005 לאחר תשלום בסך של 6,500 ₪ נותרו חייבים סך של 4442.20 ₪. כן גם טענו ביחס לשנת 2006 שאין זה סביר שנותרה יתרת חוב בסך של 24.9 ₪ לאחר ששלמו סך של 4,396.7 ₪ ואין זה סביר ששלמו סך של 3,923.7 ₪ בשנת 2007 ונותרה יתרת חוב בסך של 962.8 ₪.

בהתייחס לחובות העבר טענו הנתבעים שמדובר בחובות עבר שלא צוינה התקופה בגינה חלים ולגרסתם המדובר בחובות שהתיישנו ו/או ניתן לגביהם הפטר במסגרת תיק פשיטת הרגל של הנתבעים. כן טענו הנתבעים שפנו רבות לתובעת לשם קבלת פירוט בעניין אך לא נענו ואף עתרו לקבל פירוט ביחס לכל סכום הנתבע ובקשו פירוט מדויק ביחס לכל סכום.

ביום 15/6/2011 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן נוכח מחלוקת בדבר היקף הגילוי שנדרש מהתובעת על ידי הנתבעת לעומת היקף הגילוי שהוצג לנתבעים.

2. עדויות וראיות הצדדים
התובעת תמכה תביעתה בנספחים א1 ו-א2 לשם ביסוס חוב הנתבעים בגינו הוגשה התביעה. בנוסף, הצהירה מטעמה הגברת ששון עדה, המכהנת בתפקיד מנהלת מחלקת קבלת קהל מגורים אצל התובעת.

לטענתה, ביום 15/6/1999 ניתן כנגד הנתבע 1 צו כינוס וביום 8/7/2008 ניתן נגדו צו הפטר ומשכך, הופטר מחובות עד שנת 1999.

כן טענה שבהתאם לרישומיה הגיעו הנתבעים להסדר תשלומים בשנת 2004 בגין יתרות החוב והחלו לשלם סך של 500 ₪ לחודש כאשר התשלומים ששולמו נזקפו עבור יתרות חוב עד לשנת 2003. כך גם הוסיפה שהחל משנת 2006 לאור מצבם הסוציואקונומי של הנתבעים ובהתאם להוראות צו הארנונה זכאים הם להנחה בסך של 70%.

לגרסתה, החל משנת 2006 הפסיקו הנתבעים לשלם במסגרת הסדר התשלומים בגין חוב העבר והחלו לשם עבור הצריכה השוטפת.
בעדותה הוסיפה וטענה העדה שחלק מהחובות הנתבעים הינם עבור חובות לשנים 1999-2003. כך גם טענה שהנתבע הגיע להסדר עם התובעת באמצעות הסדר שנערך בינו לבין מנהלת האכיפה.

מנגד, בחרו הנתבעים שלא להגיש תצהיר נוסף ובקשו שתצהיר ההתנגדות ישמש כתצהיר עדות ראשית וצרפו לתצהירם קבלות בגין תשלומים אותן שלמו לגרסתם לתובעת במהלך השנים.

בהסכמת הצדדים, נמשך תצהירה של הגברת הנתבעת שכן הנתבע הוא זה שטיפל במהלך כל השנים בענייניהם מול התובעת.

בעדותו טען הנתבע שהיה בהליכי פשיטת רגל ומשכך, פנה לתובעת על מנת להגיע להסדר ושילם 500 ₪. בעת קבלת ההפטר פנה לתובעת וביקש לוודא שלא נותר כל חוב ואז הודיעה כי נותרה לו יתרת חוב בסך של כ- 30,000 ₪.

כך גם טען הנתבע שמעולם לא קיבל השוברים החודשיים לתשלום ואף הוסיף שכל חודשיים הלך למשרדי התובעת ושם שילם חובו על פי ההסדר אליו הגיעו הצדדים. לגרסתו, החל משנת 2006 עת קיבל ההנחה, החל לשלם הסכום הנמוך יותר ומשכך, הפסיק לשם הסכום על פי ההסדר. לטענתו, מעולם לא נאמר לו מהי יתרת חובו.

3. סיכומי הצדדים
בסיכומיה טענה התובעת שמדובר בתביעה שהוגשה בגין יתרות חוב משלם כפי שמופיע בנספחים א1- א2 ומדובר בתביעה שהוגשה בגין יתרות חוב לשנים 2003-2009 וכן בגין יתרות מים, ביוב וארנונה אשר נצברו בין השנים 1999-2003.
לטענתה, הנתבע שילם על פי ההסדר אולם נותר חייב עבור השנים 2004-2005 כפי שצויין בנספחי כתב התביעה.

בהתייחס לטענת ההתיישנות שטענו הנתבעים, טענה התובעת שאין לקבל הטענה מאחר והנתבע היה במסגרת של הסדר תשלום ושילם התשלומים במסגרת אותו הסדר ואין לקבל הטענה לפיה נתבע שחדל לשלם במסגרת הסדר לא ניתן יהיה לתבוע את יתרת החוב כפי שהיא מתייחסת לשנים הללו.

כך גם הוסיפה וטענה שאין לקבל את טענת הנתבע לפיה לא הבין שמדובר בהסדר חוב, שכן לאור מצבו הבריאותי והכלכלי של הנתבע אפשרה לו לשלם חובו במסגרת הסדר החוב.

בסיכומיהם טענו הנתבעים שעילת התביעה אינה מפורטת דיה שכן אינה מפרטת מה מידת חיוב השנתי בארנונה בכל שנה, מה הסכום ששולם ומהי היתרה לתשלום.
לגרסתם, חלק מרכיבי התביעה התיישנו ובייחוד אלו המתייחסים לשנות המס שקדמו ליום 27/12/2002, שכן התביעה הוגשה ביום 27/12/2009.

כך גם הוסיפו שדין התביעה כנגד הנתבעת להידחות שכן ההסדר לא נעשה מולה ולכן יש גם לקבל את טענת ההתיישנות בעניינה. בנוסף, טענו הנתבעים שקיומו של ההסדר לא הוכח ולא שולמו תשלומים על חשבון ההסדר.

בכל הנוגע להסדר אף נטען שאי התייצבות מנהלת האכיפה אשר כביכול הגיעה עם הנתבעים להסדר, פועלת לחובת התובעת ובכך, יש להצביע על כך שהתובעת לא יידעה את הנתבעים על ההסדר ככל שנערך עימם הסדר.

4. דיון
תחילה אדרש לטענה בדבר קיומה של עילת תביעה ראויה כנגד הנתבעים. כאמור לעיל, טענו הנתבעים שעילת התביעה אינה מבוססת דיה ואינה מאפשרת להם להתגונן כראוי בפני התביעה.

בהתייחס לעילת תביעה כבר נקבע שקיימות לו מספר משמעויות. לצורך גיבושה של עילת תביעה הכוונה אם כן הינה ל" מערכת עובדות המזכה בסעד משפטי" (ראו ספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמוד 104). כך גם נקבע לעניין זה בתקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 כי על בעל דין לפרט בכתב התביעה את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדה".
הנה כי כן, על מנת לגבש עילת תביעה על בעל הדין לפרט העובדות הרלוונטיות, לרבות מועד תחילת העובדות.

עיון בכתב התביעה מלמד שהתובעת לא פעלה כנדרש ביחס לכל התקופה אלא ביחס לחלקה בלבד, שכן בנספחים א1 וא2 אשר פרטו יתרת חובם של הנתבעים ציינה התובעת מהי יתרת החוב הרלוונטית ביחס לשנים 2004-2007. בכל הנוגע ליתר החוב לא טרחה התובעת לפרט מהן השנים אליהן מתייחס החוב ללא כל הסבר מניח הדעת.

יוער כי לעניין זה כבר קבע כבוד הרשם בוקר (כתוארו דאז) בהתייחס לכתב התביעה שלא ניתן לקבוע שכתב התביעה אינו כולל רכיבים שהתיישנו, שכן התובעת אינה מפרטת חלק מהמועדים בגינם הוגשה התביעה ומציינת בהתייחס אליהם שמדובר ב"יתרת חוב קודמת" בלבד.

בתצהירם טענו הנתבעים שחלק מהחובות התיישנו ו/או ניתן לגביהם הפטר במסגרת פשיטת הרגל ולמרות זאת נכללו בכתב התביעה ואף הוסיפו שעל אף פניותיהם לא קבלו תשובות ברורות בעניין.

5. התובעת צרפה לעיוני לאחר הדיון ובהסכמת הנתבעים את המסמך שככל הנראה הומצא לנתבעים על פי דרישתם ביום 2/5/2011 ושם הוצג פירוט החוב. אומר כבר עתה, שאין במסמכים אלו בכדי לפרט מה היתה יתרת החוב בשנים שלפני שנת 2003. תחילה אומר שלא ברור מדוע מצאה לנכון התובעת לפרט בנספחיה את החוב שיוחס לנתבעים לשנים עד שנת 2003 מבלי שמצאה לנכון לפרט ביחס לאילו שנים מתייחס חוב זה. לעניין זה אוסיף שלעתיד, מצופה מהתובעת, כרשות מקומית סבירה, המגישה תביעות רבות בבית המשפט כנגד חייביםלפרט החוב ביחס לכל שנה על מנת שנתבע סביר ידע בפני מה עליו להתגונן ובפרט כאשר מדובר בשנים אשר ביחס אליהן יכול ותעמוד לנתבע טענת התיישנות ואין לאפשר מצב בו לא יפורטו בכתב התביעה השנים אשר ביחס אליהן מבוקש לגבות החוב.

6. אומנם, טענה התובעת שחוב העבר התייחס לשנים 1999-2003 אלא שהתובעת לא הציגה כל ראיה לענין זה. אומנם הוראות סעיף 318 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובעת כי פנקסי התובעת ראייה לכאורה על קביעת הארנונה ברם, המדובר בראייה לכאורה בלבד. בעניין הנדון טענו הנתבעים שמדובר בחוב שניתן לגביו הפטר במסגרת תיק פשיטת הרגל ומשכך, הנטל להוכיח שאכן מדובר בחוב לתקופה הרלונטית מוטל על התובעת.
אין מחלוקת שכנגד הנתבע ניתן צו כינוס וביום 8/7/2008 ניתן לו צו הפטר. בעניין זה טענה העירייה שהנתבע הופטר מהחובות אשר הצטברו עד לשנת 1999 אולם לא הציגה כל ראייה לעניין זה ומדובר בגרסת נציגת התובעת מול גרסת הנתבע.

7. הגברת עדה שרון, אשר העידה מטעם התובעת טענה כאמור שמדובר בחוב שהצטבר לאחר שנת 1999 ולצורך זה הפנתה לתדפיסים שצורפו כנספחים א1 ו- א2 לכתב התביעה, אלא שעיון בנספחים אלו אינו מלמד שמדובר בחוב מהשנים 1999-2003 דווקא שכן כפי שציינתי נרשם בהם "יתרת חוב" ללא פירוט ביחס לשנים ספציפיות. הגברת שרון אף הוסיפה שניתן לדעת מה החוב ביחס לכל שנה אלא שהמידע לא היה בידיה בעת הדיון ולא צורף לתיק.

התובעת טענה שבצעה לנתבעים הפחתה בגין ההפטר אולם בחרה שלא להציג לעיון בית המשפט את התחשיב שנעשה, כך גם לא מצאה לנכון לפרט מהי יתרת החוב לכל שנה בין השנים 1999-2003 ללא כל הסבר מניח הדעת.

8. המדובר במסמכים שברשות התובעת וברי כי היה צורך בצירופים, נוכח החלטות בית המשפט בעבר ולאור טענות הנתבעים לפיהן מדובר בחוב שניתן לגביו הפטר ואין במסמכים שנמסרו לנתבעים בכדי לסייע בזקיפת הסכומים לכל שנה ושנה ולא ניתן לקבל הטענה לפיה סופקו לנתבעים מלוא המסמכים.

לעניין זה כבר נקבע לא אחת כי אי הצגת מסמך רלוונטי פועלת לחובת הצד שנמנע מלהציגו (ראו לעניין זה ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל, פורסם ביום 9/5/2011; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) נ' טלקאר בע"מ, פ"ד מד (4) 595). משכך, אין לי אלא להניח שאכן מדובר בחוב שהיה עליו להיכלל במסגרת ההפטר שניתן.

9. במצב דברים זה, אני קובעת שאין לתובעת עילת תביעה מפורטת וראויה ביחס לחוב העבר כאשר התובעת בחרה שלא לפרט המועדים אליו מתייחס ואף לא הציגה כל ראיות לעניין.

אוסיף לעניין זה שהתובעת אשר עליה מוטל הנטל להוכיח תביעתה, לא הרימה הנטל ביחס
לחוב העבר הקודם לשנת 2003 בהיעדר ראיות מופרטות ביחס לתקופה זו ולא הוכיחה
תביעתה ביחס לתקופה זו. אומנם, התובעת צרפה דו"ח יתרות עד שנת 2003 אלא שלא ברור
האם הדו"ח כולל את שנת 2003 ולאיזו תקופה הוא מתייחס. במצב דברים זה ובמיוחד
לנוכח החלטות קודמות ובקשות הנתבעים אין לקבל את תביעת התובעת לתקופה הקודמת
לשנת 2003 אך מהטעמים הללו ודין תביעתה לתקופה הקודמת לשנת 2003 או תביעה
המתייחסת למועד אחר אשר לא פורט על ידה להידחות.
10. למעלה מן הצורך, אוסיף ואומר שקיימת אי התאמה בין הסכומים שנתבעו בכתב התביעה לסכומים המצוינים בנספחים א1 ו-א2 שכן הסכום שנתבע בכתבי הטענות עמד על סך של 40,181 ₪ ואילו הסכום המפורט בנספחים עמד על סך כולל של 44,766.8 ₪. המדובר בחוסר התאמה שלא ניתן לו כל הסבר על ידי התובעת.

11. נוכח האמור לעיל, איני מוצאת צורך להידרש לטענת ההתיישנות אשר נטענה על ידי הנתבעים. בשולי הדברים אעיר שאין לקבל טענת הנתבעת לפיה ההסדר המוכחש נעשה רק בשם הנתבע שכן הנתבעת, בהסכמת הצדדים, לא נחקרה על תצהירה ותצהירה נמשך מהתיק בהסכמה נוכח העובדה שבעלה, הנתבע, הוא זה שטיפל בעניינים נשוא התביעה. משכך, אין לטעון טענות עובדתיות שלא הוכחו, מה גם שהתרשמתי בנסיבות העניין כי הנתבע פעל בשם שני הנתבעים יחד.

12. בהתייחס לטענת הנתבע לפיה לא הגיע להסדר עם התובעת וביקש לשלם אך את חובו השוטף, לא מצאתי מקום לקבל הטענה ואפרט. טענות הנתבע לפיהן לא ערך הסדר עם התובעת אין להן זכר בתצהירו וכל שטען היה ביחס לגובה החוב שאינו סביר נוכח התשלומים ששילם.

יתרה מזאת, בחקירתו הודה הנתבע שנקלע לחובות ולכן פנה לתובעת והגיע עמה להסדר. כך הודה כי:
"נקלעתי לחובות וכל הזמן הייתי הולך לעירייה משלם 500 ₪. שילמתי כל הזמן...הגעתי פעם אחת לעירייה והגעתי להסדר לשלם 500 ₪ אחר כך באתי לאחר ההפטר באתי לבדוק מה החוב שלי..." (ראו עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 15-31).

13. הנה כי כן, בניגוד לטענותיו בסיכומיו, ביקש הנתבע שנקלע לקשיים להגיע להסדר עם התובעת. משכך הועמד התשלום בגין חוב העבר על סך של 500 ₪. אשר על כן, אני קובעת שהנתבע, ידע גם ידע על ההסדר ומדובר בהסדר בגין חוב העבר כך גם עמד בו במהלך השנים.

הנתבע הוסיף וטען כי מעולם לא קיבל שובר לתשלום הביתה ושילם אך את הסך של 500 ₪ במשרדי התובעת אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם הצהרותיו בדיון כאשר נשאל לעניין זה.




14. בעדותו העיד הנתבע:
"ש. איך ידעת שכל חודש אתה צריך לשלם 500 ₪?
ת. שלחו לי מהעירייה. כל חודש הייתי הולך ומשלם.
ש. אני אומרת לך שהסכום הזה שולם בגלל שהגעת להסדר תשלום חודשי קבוע.
ת. 500 ₪ עד שנת 2006 שהלכתי לקופה של העירייה ואמרתי שאני רוצה לשלם בשוברים".
(ראו עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 2-5).

הנה כי כן, הנתבע ידע שעליו לשלם כל חודש 500 ₪. הנתבע אשר ידע שהיו לו חובות לעבר המשיך ושילם כל חודש סך של 500 ₪. יוער כי טענת הנתבע לפיה מעולם לא קיבל שובר לתשלום אינה מתיישבת גם עם העובדה שהחל משנת 2006 החל לשלם את השובר הזול יותר שנשלח אליו הביתה, הוא השובר עבור הארנונה השוטפת לאחר שקיבל 70% הנחה בארנונה החל משנת 2006.

15. משכך, אין לי אלא לקבוע שכפי שקיבל הנתבע את השובר המופחת בגין חיוב בארנונה, הרי שהמשיך לקבל במהלך כל השנים את החיוב השוטף, התעלם ממנו והעדיף לשלם את הסך של 500 ₪ בלבד, על פי ההסדר שנערך בין הצדדים.

בנסיבות אלו, אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה לא ידעו על קיומו של ההסדר ולא הסכימו לו. מעבר לאמור אוסיף שאף אם אכן היתה אי הבנה שכזו מצד הנתבעים אין בכך בכדי לקבוע שאין הם חייבים עוד בתשלום ארנונה ולכל היותר יכול המדובר בטעות.

עם זאת ועל אף האמור לעיל, התובעת בחרה שלא לזמן את הנציגה שערכה עם הנתבע את ההסדר. כך גם בחרה התובעת שלא להציג בפניי את התיעוד הפנימי ביחס להסדר ללא כל הסבר מניח הדעת ובפרט לא הוצג התעוד לפיו המדובר בחוב עבר בלבד.

16. אכן, בהתאם להוראות סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 רשאי הנושה לאיזה חוב ייזקף התשלום ששולם ומשכך, רשאית היתה התובעת לזקוף כל תשלום ששולם תחילה עבור חוב עבר. עם זאת, היה על נציגת התובעת להסביר כאמור לעיל לנתבע, בפרט כאשר מדובר ברשות ציבורית ואין לקבל הטענה לפיה נרשם ברישומים פנימיים כי " הוסבר לתושב שהחוב שלו גדל ועליו להגדיל את ההסדר" כאשר לא הוצג הרישום הפנימי, לא העידה מנהלת האכיפה אשר נטען כי ערכה הרישום ולא הוצג ההסדר.


17. בנסיבות אלו ומשלא טרחה התובעת להסביר לנתבע באופן מפורש מהו ההסדר , מצאתי מקום להפחית את הריבית שעל הנתבעים לשלם בגין חובם ולקבוע שהריבית בגין חובם תחושב בהתאם להוראות חוק פסיק ריבית והצמדה התשכ"א- 1961 בלבד.

יתר טענות הנתבעים לא מצאתי בהם ממש ובפרט כאשר רשאית היתה התובעת לזקוף התשלומים ששולמו על חשבון חוב העבר.

18. סוף דבר
התוצאה הסופית אם כן, הינה קבלה חלקית של התביעה. משכך, הינני קובעת שהתובעת זכאית לקבל אך הסכומים המתייחסים לשנים מפורטות באופן מפורש בכתב תביעה. אשר על כן , זכאית התובעת לקבלת סך של 10,533.1 ₪ בלבד.

הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק בלבד מעת הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, רשאית התובעת להמשיך ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 25-02574-09-0 וזאת בכפוף להקטנת סכום החוב כאמור בפסק הדין והמצאת אסמכתא על גובה החוב עדכני לנתבעים.
בנסיבות העניין ולאור התנהלות התובעת ובשים לב לכך שהתביעה התקבלה בחלקה, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לטובתה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היטל ביוב

  2. ערר היטל ביוב

  3. החזר היטל ביוב

  4. הצפת ביוב במרתף

  5. פטור מהיטל ביוב

  6. אישור תוכנית ביוב

  7. ערעור על היטל ביוב

  8. אגרת בניה ביוב חיפה

  9. איחור בהגשת ערר ביוב

  10. הודעה על התקנת ביוב

  11. נזקי ביוב למשק חקלאי

  12. צנרת ביוב בקרקע פרטית

  13. צינור ביוב בשטח פרטי

  14. התנגדות להנחת קו ביוב

  15. ערר על תשלום היטל ביוב

  16. הנחת קו ביוב בקרקע פרטית

  17. הנחת צנרת ביוב בשטח פרטי

  18. חיוב היטל ביוב של בן זוג

  19. ערעור מנהלי ועדת ערר ביוב

  20. היטל ביוב בגין שטחי שירות

  21. היטל ביוב על תוספת בנייה

  22. היטל ביוב על העתקת קו ביוב

  23. פסק דין הצהרתי - אגרת ביוב

  24. ערר על חיוב הקמת תשתית ביוב

  25. הסכם בעבודות אינסטלציה וביוב

  26. תאונה במהלך פירוק צינור ביוב

  27. פגיעה מבור ביוב בחצר בית משותף

  28. ערעור על ועדת הערר לענייני ביוב

  29. אגרת ביוב בגין מים לצריכה משותפת

  30. ? נפילה בגלל מכסה ביוב ברחוב – פיצויים

  31. הזכות להעביר צנרת ביוב בשטח פרטי

  32. תשלום היטל ביוב - קניית דירה מקבלן

  33. תביעה לתשלום חובות ארנונה, מים, ביוב

  34. חובות ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה

  35. תביעה לתשלום ארנונה, מים וביוב עבור נכס

  36. ערעור לועדת הערר לפי הרשויות המקומיות ביוב

  37. נזק לרכב ממכסה ביוב בולט בדרך שאין בה תאורת רחוב

  38. חובות היטלי סלילה, היטלי ביוב ואגרת תיעול שהתיישנו

  39. אחריות העירייה על מרתף בית שהוצף מי ביוב ונגרם נזק למבנה ולתכולה ?

  40. חוק הביוב וחוק העזר ביוב קובע כי היטל ביוב נגבה עבור התקנת ביוב המשמש את הנכס

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון