תביעה בסדר דין מקוצר בגין אספקת שירותים

הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת לסכומי כסף שלטענתה חבה לה הנתבעת בגין שירותים שונים שסיפקה לה. כנגד הנתבעת ניתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 24.7.11 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה. הוחלט על איחוד הבקשות בשלושת התיקים שבכותרת. בהחלטה מיום 28.5.13 בטלו פסיק הדין וניתנה לנתבעת רשות להגיש בקשות להתגונן. באותה החלטה נקבע כי ב"כ המשיבה רשאי להגיש לבית המשפט בקשות לפסקי דין חלקיים על יסוד הודאותיה של הנתבעת בהליך, כעולה מסיכומיה. ביום 1.7.13 הגישה התובעת שתי בקשות למתן פסק דין חלקי: בת"א 3022/09 נטען כי יש לחייב את הנתבעת בסך 55,170 ש"ח בתוספת מע"מ. בת"א 3024/09 נטען כי יש לחייב את הנתבעת בסך 12,420 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת בתגובתה לבקשה שבתיק בת"א 3022/09, מתנגדת למתן פסק הדין החלקי כפי שנוסח. לטענתה, התביעה מורכבת משלושה סכומים שונים : סך 17,901 ₪ בגין חשבון 08/000046, סך 12,707 ₪ בגין חשבון 08/000047, סך 24,561 ₪ בגין הזמנת עבודה 568. הנתבעת אינה מכחישה את חובה בגין החשבונות, אולם בנוגע להזמנה 568 השירות הכלול בהזמנה לא סופק לטענתה ולכן היא מכחישה חוב זה. הנתבעת איננה חולקת על זכותה של התובעת לקבל סכום בסך 30,608 ₪ בגין החשבונות ומסכימה שיינתן פסק דין חלקי על סכום זה. עם זאת, טוענת הנתבעת כי סכומים אלה שולמו על ידה זה מכבר ואף מעבר להם, שכן התובעת גבתה סך 49,965 ₪ במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 01-15512-80-3 אשר נפתח לאחר מתן פסק הדין בהעדר הגנה. הנתבעת בתגובה לבקשה בת"א 3024/09, מתנגדת לפסק הדין החלקי כפי שנוסח. לטענתה, התביעה מורכבת משלושה סכומים ע"ס 4,480 ₪ כל אחד, בגין הזמנות שונות. הנתבעת אינה מכחישה את זכאותה של התובעת לקבל סכום של 10,752 ₪ המהווה 80% מהסכומים הנ"ל, שכן לטענתה יש להפחית 20% מהסכומים הכלולים בחשבונות בשל אי אספקת פיקוח עליון. בנוסף נטען שברור כי לסכום זה אין להוסיף מע"מ כיוון שהמע"מ כבר כלול בו. גם כאן, טוענת הנתבעת כי היא שילמה בתיק זה הרבה מעבר לסכום בו היא מודה, שכן בעקבות פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בתיק זה, פתחה התובעת בתיק הוצאה לפועל מס' 1-15510-80-1 ובמסגרתו גבתה סכום הגבוה בהרבה מהסכום בו היא מודה. באשר לשתי הבקשות, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הסתמכה בחישוביה על סיכומי הנתבעת כנדרש בהחלטה מיום 28.5.13, אלא נסמכה על תשובות אשר נתן גזבר הנתבעת בדיון בבקשת ביטול פסקי הדין מיום 17.2.13, אשר לפי השתלשלות הדברים בעדותו ברור שלא הודה בסכום לו טוענת התובעת וברור כי לא זו הייתה כוונתו. ביום 9.9.13 הגישה התובעת בקשה חוזרת למתן פסקי דין חלקיים, וביום 3.10.13 הגיבה הנתבעת ושבה וטענה כי בתיק שנפתח בלשכת ההוצל"פ נגבו ממנה סכומים הגבוהים באופן ניכר מהסכומים בהם הודתה. נטען כי התובעת גבתה סך של 133,731 ₪, סכום הגבוה באופן ניכר מהסכום בו מודה העירייה. עם ביטול פסקי הדין, הגישה הנתבעת בקשות להשבת כספים בהתאם לסעיף 18(א) לחוק ההוצל"פ, ולטענתה הבקשות התקבלו במלואן ע"י רשמי ההוצל"פ, אולם המבקשת השיבה כספים רק באופן חלקי. סיכומו של דבר: בת"א 3022/09 - מודה הנתבעת בסכום של 30,608 ₪. בת"א 3024/09 - מודה הנתבעת בסכום של 10,752 ₪. בת"א 3023/09 - הנתבעת איננה מודה בחוב ומתנגדת למתן פסק דין חלקי בתיק זה. על פי כל האמור, מצאתי לנכון ליתן פסק דין חלקי לגבי הסכומים בהם מודה הנתבעת במפורש כעולה מתגובותיה. לפיכך, ניתן בזאת פסק דין חלקי לפיו אני מחייב את הנתבעת כדלקמן: בסכום של 30,608 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 6.10.08 ועד לתשלום בפועל, זאת במסגרת ת"א 3022/09. בסכום של 10,752 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.9.08 ועד לתשלום בפועל, זאת במסגרת ת"א 3024/09. יודגש כי אין בכך הכרעה בשאלה האם החוב כבר נפרע, שכן בטענת "פרעתי" תכריע לשכת ההוצאה לפועל. לגבי הסכומים השנויים במחלוקת, יבואו הצדדים בדברים, וינסו להגיע להסכמה כוללת, או לחלופין, להסכמה דיונית, לפיה התובעת תודיע עד 1.12.13, אם היא נכונה למתן רשות להתגונן, מבלי לוותר על אף אחת מטענותיה, זאת נוכח ההלכות המרחיבות בעניין מתן רשות, ועל מנת לאפשר קידום בתיק לגופו. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה כאמור, נקבע בזאת דיון בבקשת הרשות להתגונן ביתרת התביעות בכל אחד מהתיקים, ליום 26.2.14 שעה 12:30. אם הצדדים יגיעו להסכמה דיונית כמוצע לעיל, יודיעו עליה כאמור לעיל עד 1.12.13, ואז יהוו בקשת הרשות כתבי הגנה והדיון ביום 26.2.14 יהיה קדם משפט בתיק המאוחד. בעלי הדין יתייצבו בעצמם ובאשר לנתבעת יתייצב גורם מוסמך לפשרה. הצדדים יהיו נכונים לחקירות קצרות ותכליתיות ולאחריהן לסיכומים בע"פ. סדר דין מקוצראספקה