תביעה בגין אי תשלום עבור עבודות בנייה, פיתוח ותשתיות כבישים ומדרכות

תביעה על סך 1,068,289.91 ₪ בגין אי תשלום עבור עבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת

רקע עובדתי

2. ביום 14.4.00 התובעת זכתה במכרז 2/00 שפרסמה הנתבעת לביצוע עבודות בנייה, פיתוח ותשתיות כבישים ומדרכות וביום 29.5.00 חתמו הצדדים על חוזה מס' 1/00 ל"ביצוע מדרכות (השלמות)" (להלן:"החוזה").
על פי החוזה, נקבעה תמורה על סך של 636,612 ₪ "או כל סכום אחר שייקבע בהתאם להוראות חוזה זה ובתוספת מע"מ כחוק".

3. התובעת ביצעה עבודות והגישה לנתבעת חשבונות חלקיים. העבודה הסתיימה בחודש אפריל 2002.

4. ביום 9.10.02 הגישה התובעת לנתבעת חשבון סופי.

5. לתובעת שולם סך של 503,023.82 ₪.



טענות התובעת

6. התובעת טוענת כי בנוסף לעבודות שנקבעו בכתבי הכמויות במכרז, בוצעו על ידה עבודות נוספות לרבות בשכונות נוספות ועל כן לא שולמה לה מלוא התמורה המגיעה לה.

7. באשר למועד הגשת התביעה, טוענת התובעת כי אין התיישנות שכן עילת התביעה התגבשה ביום 23.3.03 ולכל המוקדם ביום 9.10.02, עם מסירת החשבון הסופי ומלוא המסמכים הנדרשים לשם בדיקתו.

8. לעניין שיהוי טוענת התובעת כי לא מחלה על תביעתה וכי התובענה הוגשה במועד בו הוגשה בשל כך שביצעה עבודות נוספות בנתבעת וחששה כי יורו להחליפה. כן נטען כי לא נגרם שינוי לרעה במצבה של הנתבעת.

טענות הנתבעת

9. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה את ביצוע העבודות הנטענות על ידה וכי בחוזה אין כל התייחסות לעבודות נוספות.

10. לטענת הנתבעת חלה התיישנות על התובענה שכן העבודות הושלמו בחודש אפריל 2002 כאשר התביעה הוגשה למעלה מ – 7 שנים לאחר מכן - ביום 18.8.09.
לעניין זה נטען כי אין לראות את מועד הגשת החשבון הסופי, אשר הוגש מספר פעמים, כמועד הקובע לעניין ההתיישנות, והמועד הקובע הוא מועד סיום ביצוע העבודות.

11. לטענת הנתבעת, התובענה לוקה בשיהוי רב שכן גם אם יימנה מרוץ המועדים מיום 9.10.02, חלפו 6 שנים ו – 11 חודשים ממועד היווצרות העילה. הנתבעת טוענת כי אין לקבל את טענת התובעת באשר לגורם לשיהוי. עוד נטען כי התובעת לא שלחה מכתבי התראה בין השנים 2003 עד 2009.

דיון והכרעה

התיישנות
12. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין טענת ההתיישנות להידחות.

13. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
במקרה זה השאלה היא האם היום שבו נולדה עילת התובענה הינו מועד סיום העבודות או מועד הגשת החשבון הסופי.

14. הצדדים לא צירפו את החוזה במלואו כך שאין בפני בית המשפט הוראות חוזיות המתייחסות למנגנון הגשת החשבונות והתשלום.
עם זאת, אין מחלוקת כי התובעת הגישה חשבונות חלקיים שאף שולמו לה בחלקם. הנתבעת גם לא חלקה על הטענה כי נעשית התחשבנות סופית לאחר הגשתו של החשבון הסופי.
לפי הנהוג בעבודות מתמשכות מסוג זה, לא רואים את החשבונות החלקיים כסוף פסוק והעבודה בכללותה נבחנת במסגרת החשבון הסופי.
(ראו והשוו ת"א (שלום-ראשל"צ) 6894/01 צבעוני עבודות חשמל בע"מ נ' ב.ס.ט ייזום ובנייה בע"מ מיום 22.8.05 וכן החלטה מיום 5.5.13, ת"א (שלום-חד') 1437/03 ש.יוסף בע"מ נ' האחים רויכמן (שומרון) תשתיות (1993) בע"מ מיום 24.12.07).

15. יצוין כי לו היתה מוגשת התובענה לפני הגשת החשבון הסופי, ניתן היה לטעון ובצדק כי התובענה הוגשה טרם זמנה בטרם נערכה התחשבנות סופית בין הצדדים. לעניין זה יצוין שנקבע בפסיקה כי "המבחן לצורך קביעת מועד תחילת מירוץ ההתיישנות בתובענה אזרחית מותנה, איפוא, בקיומו של כח תביעה מהותי בידי התובע לקבל סעד שהוא טוען לו... קיומו של כח תביעה במשמעות האמורה מצביע על בשלותה המלאה של זכות התביעה הנתונה לתובע לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד. ממועד זה נולדת עילת התביעה לצורך מירוץ ההתיישנות". (ע"א 10192/07 פסגת אשדוד הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' חן גל השקעות ומסחר בע"מ מיום 24.5.10 בסעיף 18 לפסק הדין).
הפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעת בסיכומיו אינה מתייחסת לנסיבות הדומות לנסיבות המקרה שבפני. כך, בין היתר ת"א (שלום-ת"א) 32003/05 מנדלבליט נ' קל וחומר לבנייה בע"מ מיום 11.6.13 מתייחס למועד משלוח דרישת תשלום ואינו מתייחס למנגנון של הגשת חשבונות חלקיים וחשבון סופי כפי שבמקרה שבפני, ת"א (שלום-י-ם) 6467/06 לימק בע"מ נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל מיום 5.5.09 אינו רלוונטי שכן ממילא חלפה תקופת ההתיישנות גם ממועד הגשת החשבון הסופי, ע"א (מחוזי-חי') המועצה המקומית דיר חנא נ' נסרי נסור ובניו בע"מ מיום 23.6.08 שם הוגש החשבון הסופי לקבלן הראשי במקום למזמינת העבודה, בשונה מהמקרה שבפני.
על כן, בנסיבות העניין שבפני, עילת תביעה התגבשה רק לאחר הגשת החשבון הסופי על ידי התובעת לנתבעת.

לאמור יש להוסיף כי הגישה הרווחת היא לפרש הוראות התיישנות על דרך הצמצום.

16. על כן, המועד בו התגבשה עילת התביעה הינו המועד בו הוגש החשבון הסופי לראשונה. החשבון הסופי הוגש ביום 10.9.02, כפי שגם מאשרת הנתבעת, והתביעה הוגשה ביום 18.8.09 ולכן לא חלפה תקופת ההתיישנות.

שיהוי
17. אמנם נקבע כי לא חלה התיישנות אולם ממועד התגבשות העילה ביום 10.9.02 או ממועד ביצוע התשלום לתובעת בחודש דצמבר 02 ועד מועד הגשת התביעה חלפו קרוב ל – 7 שנים.
לא ברור מדוע צריכה היתה התובעת להמתין תקופה כה ארוכה עד הגשת התביעה.
העד מטעם התובעת, מנהל התובעת, מר יצחק אברג'ל, טען בתצהירו כי התובעת פנתה לנתבעת לא אחת אולם הנתבעת התחמקה מלשלם וכי לאור מצבה הכספי הגרוע של הנתבעת ניתנו לה הארכות חסד לתשלום החוב (סעיפים 13 ו – 16 לתצהירו).
טענה זו אינה מהווה הסבר מספק לעיכוב בהגשת התובענה.
טענות אחרות של מר אברג'ל לפיהן היה עסוק, פונה מביתו בניסנית, היה מאושפז בבית החולים ואף עמד בפני הליכי פשיטת רגל (עמ' 11 ש' 18 – 23 לפרוטוקול מיום 21.5.13), נטענו לראשונה במסגרת עדותו בבית המשפט ללא כל אסמכתאות ומבלי שיש לכך זכר בכתב הגנתו ובתצהיריו וממילא לא ניתן לראותן כמענה מספק לשיהוי הניכר בהגשת תביעתו.
גם טענת התובעת בכתב ההגנה, לפיה לא פנתה לנתבעת מאחר שבאותה עת ביצעה עבודות נוספות בישוב וחששה לכספה בגין עבודות אלה, נטענה בעלמא ללא כל תימוכין כאשר בחקירתו הנגדית של מר אברג'ל התברר כי התובעת כלל לא עבדה ישירות מול הנתבעת (עמ' 7 ש' 22 - עמ' 8 שורה 7).

18. עם זאת, אין בשיהוי האמור כדי להצדיק דחיית התביעה אשר הוגשה במסגרת תקופת ההתיישנות ואולם כל חוסר במסמכים יפעל לחובת התובעת תוך התייחסות גם לנזק ראייתי שנגרם לנתבעת כתוצאה מהשיהוי.

עבודות שבוצעו לרבות עבודות נוספות
19. התובעת מסתמכת בתביעתה רק על חשבון סופי שהוגש על ידה וזאת לצורך הוכחת העבודות אשר בוצעו על ידה.
יצוין כי החשבון הסופי לא אושר במלואו על ידי הנתבעת ( נספחים כג' ו – כז' לתצהיר מר אבו ג'אמע). משכך, אין די בחשבון סופי לבדו כדי להוכיח ביצוע עבודות כלשהן.
כאשר קיימת מחלוקת באשר להיקף העבודות שבוצעו, על התובעת להוכיח תביעתה במלואה לרבות באמצעות אסמכתאות הנוגעות לעבודות שבוצעו לרבות היקפן ושווין, כגון חוות דעת או אישור המזמין לעבודות שבוצעו או למצער תוכניות, כתבי כמויות ומסמכים נוספים מהם ניתן ללמוד על העבודות שבוצעו. התובעת לא הגישה כל אסמכתאות כאמור.

20. לעניין זה יצוין כי טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה הנתבעת לא הגישה שום ראייה הסותרת את טענות התובעת לגבי היקף העבודות אינה יכולה לעמוד מקום בו הנתבעת לא אישרה את החשבון הסופי שהגישה התובעת וכאשר התובעת עצמה לא הגישה לבית המשפט כראייה מסמכים המעידים על ביצוע העבודות והיקפן.

21. גם טענת התובעת לפיה המחיקות על גבי החשבון הסופי (נספח כג' לתצהיר מר אבו ג'אמע) נעשו באופן שרירותי, אין בה כדי לסייע לתובעת. הנטל להוכיח את ביצוע העבודות מוטל על התובעת והיא לא עמדה בנטל זה.
כאמור, התובעת לא הגישה ראיות כגון תוכניות AS MADE, חוות דעת מומחה מטעמה בדבר העבודות שבוצעו על ידה ושוויון וכיוצ"ב.
טענת התובעת בסיכומיה כי תוכניות AS MADE תאמו את דרישות הנתבעת, נטענו בעלמא שכן תוכניות אלה כלל לא הוגשו לתיק בית המשפט.

22. לא ניתן לקבל את טענת התובעת לפיה די בחשבון הסופי שהוגש ושלא נסתר כדי לקבל את התביעה. ראשית, על החשבון הסופי יש הערות (נספח כג' לתצהיר מר אבו ג'אמע) ובסופו של דבר שולם לתובעת בעקבות הגשת החשבון הסופי סך של 31,992 ₪ כאמור בנספח כ"ח לתצהיר מר אבו ג'אמע.

לעניין זה יצוין כי בחשבונית נספח כח' לתצהיר הנתבעת, מצוין "עבור חשבון סופי של מדרכות למכרז מס' 2/00".
ככל שחלקה התובעת במועד זה על הסכום ששולם לה, היה עליה לפנות לנתבעת ולהעלות את השגותיה אולם לא הוכח כי עשתה כן.
יודגש כי מר אברג'ל בעדותו אישר כי אין בידו כל אסמכתא לפנייה בכתב לנתבעת בתקופה שמשנת 2003 ועד מכתב עורך דינו ביולי 09 - כחודש לפני הגשת התובענה. (עמ' 8 ש' 16 – 17 ש' 22 – 24 ועמ' 9 ש' 30 – 31 לפרוטוקול) וממילא לא צורפה כל פניה כאמור.
אמנם מר אברג'ל בעדותו התייחס לעניין זה וטען כי מדובר בחשבון סופי למדרכות ולא לעבודות אחרות וכי "זה מה שהוא אמר שיש לו בקופה" (עמ' 29 ש' 27 – 19 לפרוטוקול),
אולם אינני מקבלת טענה זו שכן כל החוזה מתייחס לביצוע מדרכות כאשר יתר העבודות כגון אבני גן, תיחום גומות לעצים וכיוצ"ב כלולות במסגרת החוזה ולכן אין לקבל את ניסיונה של התובעת להפריד בין הדברים. בנוסף, די לעיין במסמך אשר מתייחס לריכוז עבודות נוספות לכל השכונות (צורף לחשבון הסופי – נספח ג' לתצהירו של מר אברג'ל), בו הרכיב שמתייחס לריצוף עומד על סך של כ – 83,000 ₪, סכום הגבוה בהרבה מהסכום הנקוב בנספח כ"ח, כדי לדחות טענתה זו של התובעת.
גם טענת מר אברג'ל לפיה נאמר לו שזה מה שיש בקופה, מבלי שהדברים צויינו במפורש בחשבונית, אינה סבירה.

23. יתרה מזו, כפי שיפורט להלן, התובעת לא הוכיחה כי הוזמנו עבודות נוספות בהיקף הנטען על ידה, כי בוצעו העבודות הנוספות הנטענות ואת שווי העבודות הנוספות שנטען כי בוצעו.

24. אין מחלוקת כי לא נחתם חוזה נפרד בגין העבודות הנוספות והתובעת לא הציגה כל אסמכתא בכתב להזמנת עבודות נוספות מאת הנתבעת. מר אברג'ל אף אישר בעדותו כי לא קיבל הזמנת עבודה חתומה על ידי הגזבר או ראש המועצה (עמ' 16 ש' 15 – 16 לפרוטוקול).
מר אברג'ל בעדותו נשאל אם העבודות הנוספות נעשו במסגרת הסכם, מכרז או בעל פה והשיב "חלק בעל פה, חלק בכתב, בפקסים שלוטפי שלח, ביומני העבודה" (עמ' 15 ש' 17 - 18 לפרוטוקול). בעדותו ציין כי מדובר בהחלטות של מהנדס שנמצא בשטח וכותב ביומן כאשר מי שמחליט על שינויים הם המפקח והמהנדס (עמ' 15 ש' 23 – 26 לפרוטוקול). כאשר נשאל אם פנה לקבל הסכם על עבודות נוספות, השיב "אין דברים כאלה. על מה אני אבקש? על כל בורג? מדובר על עבודות שמצטברות במהלך העבודה" (עמ' 15 ש' 30 – 32 לפרוטוקול).
דא עקא, אין מדובר בעבודות נוספות בשווי זניח המתייחסות ל"בורג" אלא בעבודות נוספות בסך של 218,213 ₪, סכום המהווה כשליש מסכום הפרוייקט כולו.
מר אברג'ל עצמו אישר כי ידוע לו שבחריגה שמעל 25% צריך לעצור את הפרויקט (עמ' 16 ש' 10 – 14 לפרוטוקול).

25. על פי החוזה, התמורה שסוכמה היא 632,612₪ בתוספת מע"מ. התובעת טוענת כי יש לפרש את הסיפא ולפיה "או כל סכום אחר שייקבע בהתאם להוראות חוזה זה" כמאפשרת תשלום עבור עבודות נוספות. דא עקא, התובעת לא צירפה את כל המסמכים המהווים חלק מהחוזה כאמור בסעיף 1 לחוזה ובכלל זה תנאים כלליים לביצוע העבודה ומכאן שלא ידועות "הוראות חוזה זה" והאם הן מאפשרות קביעת סכום אחר. טענת המצהיר מטעם הנתבעת, מר לוטפי אבו ג'אמע, לפיה מדובר בסכום מסגרת מקסימלי שעשוי להיות מופחת ככל שיתברר למשל שהתובעת לא ביצעה חלק מהעבודות או שכמויות הביצוע בפועל נמוכות מן התכנון, נטענה עוד בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 52 (א) לתצהירו מיום 1.6.11) ולא רק במהלך עדותו בבית המשפט, בניגוד לטענת ב"כ התובעת.
טענתו זו מקובלת עלי שכן גם התובעת אינה טוענת כי מדובר במחיר חוזי שהיה עליה לקבל בכל מקרה אלא בתשלום המתקבל בכפוף להגשת אסמכתאות (בין היתר תוכניותAS MADE ) להוכחת עבודות שבוצעו בפועל, כאשר התמורה מתקבלת על פי עבודות שבוצעו בפועל והמחיר החוזי מהווה רק מסגרת לכך.

26. יתרה מזו, התובעת טוענת כי העבודות הנוספות בוצעו בשכונות אחרות מהשכונות הנזכרות בחוזה. מסיכומי ב"כ התובעת עולה כי הכוונה לשכונות 2ג' ו- 7 (עמ' 19 ש' 16 ועמ' 20 ש' 12 – 13 לפרוטקול מיום 25.6.13). דא עקא, שהעבודות הנוספות בחשבון הסופי כלל אינן מתייחסות לשכונות 2ג ו- 7 (נספח ג' לתצהיר מר אברג'ל). משהופנתה תשומת ליבו של ב"כ התובעת לכך, טען כי עבודות נוספות בוצעו גם בשכונות הכלולות במכרז (עמ' 23 ש' 2 לפרוטוקול מיום 25.6.13). ואולם, ככל שכך הדבר, הנטל על התובעת להוכיח אילו עבודות שבוצעו בשכונות הנכללות בחוזה חורגות מן החוזה ומהוות עבודות נוספות. התובעת כלל לא התייחסה לכך במסגרת ראיותיה.

27. נוסף על כך, גם לו היתה מתקבלת טענת התובעת כי ביצעה עבודות נוספות, התובעת לא הוכיחה את שוויין. בהעדר הסכם בעניין זה עם הנתבעת באשר לסכומים שישולמו עבור העבודות הנוספות, לא ברור על סמך מה נקבע שוויין. ב"כ התובעת בסיכומיו ציין כי "לעניין שווי העבודות הנוספות, המחיר שלהם חושב בהתאם למקובל ולתנאי הקבלן לגבי עבודות דומות שבוצעו" ( עמ 22 ש' 19 – 20 לפרוטוקול מיום 25.6.13). דא עקא, ששוויין לא הוכח, כאשר בדפים המתייחסים לעבודות הנוספות (המהווים חלק מנספח ג' לתצהיר מטעם התובעת), מצוינים מחירים שאינם עולים מהחוזה, כגון ציון "מחיר מיוחד" ללא כל אסמכתא.
הניסיון להסתמך בעניין זה על פרוטוקולי המסירה אינו יכול לסייע לתובעת שכן אין בפרוטוקולי המסירה התייחסות לעבודות נוספות, כמותן וסכומן.
גם אישורו של מר אבו ג'אמע לקיומן של עבודות נוספות, אין בו כדי לסייע לתובעת בעניין זה שכן מר אבו ג'אמע אישר שאושרו עבודות נוספות בסכום של 20,503.93 ₪, אך ציין כי הסכום האמור לא חרג ממסגרת התקציב המאושר וכי הוא מוסמך לאשר עבודות נוספות במסגרת החוזה (עמ' 27 ש' 2 – 25 לפרוטוקול). לעומת זאת, דרישת התובעת היא לעבודות נוספות בסכום של למעלה מ – 200,000 ₪, סכום החורג בצורה ניכרת מסכום החוזה ומהווה כשליש מסכום החוזה כולו, וזאת מבלי שצורפה כל אסמכתא להזמנת עבודות נוספות בהיקף הנטען או לביצוען.
גם העד מטעם התובעת, מר סמארה, לא ידע לנקוב בהיקף הכספי של העבודות הנוספות שבוצעו (עמ' 14 ש' 25 – 26 לפרוטוקול מיום 28.5.13).

28. יצוין כי טענת התובעת לפיה כל המסמכים מצויים בידי הנתבעת אשר העלימה אותם מהתובעת, לא הוכחה וממילא אינה יכולה לעמוד נוכח השיהוי בהגשת התביעה וטענות הנתבעת לפיהן בשל שריפה במשרדי המועצה לא נמצאו המסמכים האמורים, טענה שלא נסתרה. נוסף על כך לא ברור מדוע החוזה במלואו, התוכניות והמסמכים אשר נטען כי הוגשו על ידי התובעת לנתבעת לא נשמרו בידי התובעת עצמה ולא ניתן לכך כל הסבר על ידי התובעת. גם טענת התובעת לפיה לא הובאו לעדות גורמים במועצה אינה יכולה לעמוד מקום בו נטען כי הגורמים הנטענים כבר אינם עובדי מועצה וממילא, ככל שרצתה התובעת, יכולה היתה לעתור לזימונם לעדות.

29. לסיכום, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את כמותן ושוויין של העבודות הנטענות.

30. משהתובעת לא הוכיחה את תביעתה, אין צורך להידרש לטענות הנתבעת בדבר ליקויים בעבודת התובעת.

סוף דבר

31. התובעת לא הוכיחה תביעתה ולכן אני מורה על דחייתה.
בנסיבות העניין, התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר דמי פיתוח

  2. נספח בינוי פיתוח נופי מנחה

  3. תשלום בגין עבודות פיתוח שלא בוצעו

  4. ערר שלא להתיר שינויים בפיתוח במקרקעין

  5. בקשה לפיתוח שצ"פ הכוללת הקמת מגרש ספורט

  6. בקשה לבניית בית מגורים בודד ותוכנית פיתוח

  7. השתתפות בהוצאות פיתוח - המלצה לפטור ממכרז

  8. תביעה כספית לתשלום יתרת חוב בגין עבודות פיתוח ומימון

  9. פיתוח של החצר ללא היתר בנייה על מנת לקבוע עובדות בשטח

  10. הסכם שתמורת המגרש הרשומה בהסכם כוללת גם את הוצאות הפיתוח

  11. תביעה בגין עבודות פיתוח לבניה והכשרה של מגרש כדורגל לאימונים

  12. תביעה בגין אי תשלום עבור עבודות בנייה, פיתוח ותשתיות כבישים ומדרכות

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון