הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה להפעלת מרכזי התקנות להסבת כלי רכב להנעה בגז

תביעה שעניינה הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה להפעלת מרכזי התקנות להסבת כלי רכב להנעה בגז.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. ביום 7.6.04 נכרת בין הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), המצויה כיום בהליכי פירוק, לבין חברת ג'יי גז בע"מ, שהינה בעלת הסכם בלעדיות מחברת LOGAZ ורישיונות להפצת ציוד להסבת כלי רכב להנעה בגז (להלן: "חברת ג'יי גז"), הסכם, לפיו העניקה האחרונה לנתבעת זיכיון והרשאה לפעול באזורי הזיכיון וכן למכור זיכיונות משנה (להלן: "הסכם הזיכיון") (העתק ההסכם צורף כנספח 23 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת). הנתבע 2, מר אברהם רפאלי, שימש כמנהל התפעול של הנתבעת (להלן: "מר רפאלי") והנתבע 3, מר יהודה טליס, מנהל ובעל מניות בנתבעת (להלן: "מר טליס").

2. ביום 28.10.04 נכרת בין הנתבעת לבין חברת סמוראי הסבת כלי רכב להנעה בע"מ (להלן: "חברת סמוראי"), אשר בעלת מניותיה היתה רעייתו של מר מייק לאור (להלן: "מר לאור"), הסכם, לפיו העניקה הנתבעת לחברת סמוראי זיכיון משנה להפעלת מרכז התקנות להסבת כלי רכב להנעה בגז באזורי הזיכיון נס ציונה ובני ברק (העתק ההסכם צורף כנספח 21 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

3. לאחר מועד כריתת ההסכם בין הנתבעת לבין חברת סמוראי, רכש מר מאיר יעקובוב (להלן: "מר יעקובוב") 50% ממניות חברת סמוראי והוסכם בינו לבין מר לאור על רכישת אזורי זיכיון נוספים מהנתבעת, רעננה וכפר סבא, באמצעות חברה נוספת (להלן: "השותפות"). לשם כך, הוקמה התובעת על ידי הגב' זיווה יעקובוב, רעייתו של מר יעקובוב.
4. ביום 27.4.05 נכרת בין התובעת לבין הנתבעת הסכם, ולפיו העניקה האחרונה לתובעת זיכיון משנה והרשאה להפעיל באזורי הזיכיון רעננה וכפר סבא הן מרכז התקנות להסבת כלי רכב להנעה בגז בו ימכרו ערכות חד נקודתיות מתוצרת LOGAZ איטליה (להלן: "הערכות החד נקודתיות") והן תחנה למילוי גז (להלן: "ההסכם") (העתק ההסכם צורף כנספח 16 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

5. ביום 15.6.05 הודיעה חברת ג'יי גז לנתבעת על ביטול הסכם הזיכיון שנכרת בין השתיים, וזאת תוך 90 יום, עד ליום 15.9.05 (להלן: "הודעת ביטול הזיכיון") (העתק הודעת הביטול צורף כנספח 14 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

6. התובעת טוענת, כי הודעת ביטול הזיכיון לא הובאה לידיעתה על ידי הנתבעת, וכתוצאה מכך, נקטה, לטענתה, במספר פעולות לצורך יישום ההסכם. כך למשל, לצורך הקמת מוסך להסבת כלי רכב להנעה בגז (להלן: "המוסך"), שכרה התובעת בהסכם מיום 30.6.05 מגרש בשטח של כ- 750 מ"ר המצוי ברחוב הירקון 20 בבני ברק (להלן: "הסכם השכירות") (העתק ההסכם צורף כנספח 24 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת). התובעת ערכה במגרש התאמות נדרשות לשם הקמת המוסך ובין היתר, גייסה חמישה עובדים.

7. במהלך חודש אוגוסט 2005 נכרת בין הנתבעת לבין חברת גז קאר בע"מ הסכם שיווק לרכישת ערכות רב נקודתיות מתוצרת BRC, שהינן ערכות מתקדמות המתאימות והמאושרות לכלל כלי הרכב (להלן: "ערכות רב נקודתיות").

8. החל מחודש אוקטובר 2005 ועד להקמת המוסך בחודש דצמבר 2005, הוכשרו עובדי התובעת לבצע הסבות כלי רכב במוסך הנתבעת בראשון לציון ולמדו להתקין בכלי הרכב ערכות רב נקודתיות. בחודש דצמבר 2005 החלה התובעת לבצע במוסך הסבות כלי רכב ובחודש פברואר 2006 הפעילה לראשונה את תחנת התדלוק.

9. בד בבד, התגלעו חילוקי דעות בין מר יעקובוב לבין מר לאור. משכך, סוכם ביניהם על פירוק השותפות העסקית, באופן בו מר לאור יקבל את כל המניות בחברת סמוראי וכן את אזורי הזיכיון רעננה וכפר סבא ומר יעקובוב יקבל את כל מניות התובעת וכן את אזורי הזיכיון בני ברק ונס ציונה (העתק מסמך העברת אזורי זיכיון מיום 15.1.06 צורף כנספח 54 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

10. עם הקמת המוסך ותחילת פעילותה העסקית, סיפקה הנתבעת לתובעת ערכות רב נקודתיות בלבד, וזאת עד לחודש מרץ 2006.
11. אין חולק בין הצדדים, כי בעת כריתת ההסכם, אושרו הערכות החד נקודתיות לכלי רכב בעלי נפח מנוע עד 2,000 סמ"ק בלבד. עוד אין חולק, כי התובעת מעולם לא התקינה ערכות חד נקודתיות, כי אם ערכות רב נקודתיות בלבד.

12. המחלוקת שנותרה בין הצדדים נסבה סביב שתי שאלות עיקריות. האחת, האם הציגה הנתבעת לתובעת מצגי שווא והפרה את חובת תום הלב וכתוצאה מכך חתמה התובעת על ההסכם, והשנייה, ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם בנסיבות העניין, יש לייחס למר רפאלי ומר טליס אחריות אישית בגין המעשים כאמור.

13. התובעת עותרת לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך של 87,200 ₪ בתוספת מע"מ המהווה הסך של 100,716 ₪ בגין דמי הזיכיון אשר שולמו על ידה; סך של 112,699 ₪ בגין עלות המשכורות ששולמו לעובדי התובעת משך כחצי שנה ללא צורך; סך של 342,540 ₪ בגין הוצאות סרק לרבות השכרת המוסך והתאמתו לצרכי העסק, עלויות חשמל, ארנונה וכו', וכן עותרת לפיצוי על דרך האומדנה בגין פגיעה במוניטין (העתק דוחו"ת שנתיים לשנים 2005 ו- 2006 צורף כנספחים 49-50 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ראה סעיף 23 לסיכומים מטעם התובעת). התובעת העמידה את תביעתה על הסך של 400,000 ₪, כאמור.

14. מנגד, הנתבעים מכחישים, כי הציגו בפני התובעת מצג, לפיו הערכות מתאימות לכלל כלי הרכב. לטענתם, התובעת ידעה כל אותה העת אודות ההגבלה בערכות החד נקודתיות, והיא מלינה למעשה על טעות בכדאיות העסקה, אשר אינה מהווה עילה לביטול ההסכם. מכל מקום, הנתבעים טוענים כי שעה שבפועל, התובעת לא התקינה ולו ערכה אחת חד נקודתית, הרי שלא נגרם לה כל נזק.

15. עוד מכחישים הנתבעים, טענות התובעת בדבר ההוצאות שהוציאה לצורך ביצוע ההסכם וטוענים, כי כל הוצאה שהוצאה על ידה בוצעה בהתאם לשיקול דעתו המלא של מנהל התובעת.

16. הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי כל פעולות מר רפאלי ומר טליס נעשו בתוקף תפקידם, ולפיכך אין לחייבם בחובות הנתבעת או להרים את מסך ההתאגדות המפריד ביניהם.

17. הנתבעים עותרים לקיזוז סך התשלומים שחבה התובעת כלפי הנתבעת מכוח ההסכם, סכומים העולים לטענתם על סכום התביעה.


דיון והכרעה
18. התובעת טוענת, כאמור, כי הנתבעים הפרו את חובות תום הלב בניהול המשא ומתן עימה והציגו בפניה מצגי שווא עובר ובעת כריתת ההסכם. כך, לטענתה, הוצג בפניה מצג שווא, לפיו הערכות החד נקודתיות הינן חדישות ומתאימות לכלל כלי הרכב וכי הן עברו תקינה ומאושרות על ידי הטכניון. כך גם הציגו בפניה מצג שווא, לפיו טמון בעסק פוטנציאל כלכלי רב, וכי לכל הפחות, היקף העבודה הצפוי לה הינו כשתיים או שלוש התקנות בכל יום ועל כן נדרש צוות עבודה של לפחות חמישה מתקינים. התובעת טוענת, כי אילולא מצגי השווא כאמור, לא הייתה מתקשרת בהסכם עם הנתבעת, מקימה את המוסך ומעסיקה עובדים.

19. כאמור, התובעת מבקשת לבסס תביעתה על שתי עילות. האחת, עוולת היצג שווא ברשלנות, והשנייה, עוולת היצג שווא בתרמית. עוולות אלו מעוגנות בסעיפים 35-36 ו- 54 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

20. בת.א. (מחוזי-מרכז) 10870-12-08 זהבה רובנר נ' פסי גולדברג (פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע, כי "הצגת מצג שווא... עשויה כאמור להקים שתי עוולות נזיקיות שונות - עוולת התרמית ועוולת הרשלנות. האבחנה בין שתי עוולות אלו טמונה ביסוד הנפשי של המזיק. כדי שתתגבש עוולת התרמית נדרשת מודעות של המזיק למצג המטעה, או לכל הפחות יצירת מצג מתוך קלות דעת, בעוד שבעוולת הרשלנות ייתכן שיוצר המצג כלל לא ידע שהמצג אינו נכון אך היה עליו לדעת זאת על פי אמת הזהירות הנדרשת ממנו, כאדם סביר, בנסיבות העניין. בשתי העוולות נדרש התובע להוכיח - לפחות על פי מאזן ההסתברות, כמפורט להלן – הן את יסוד התקיימותו של מצג השווא והן את טענתו כי הוא הסתמך על מצג השווא שהוצג בפניו ... לעניין נטל ההוכחה, הטלת אחריות בגין עוולת תרמית חמורה מהטלת אחריות בגין רשלנות, משום שהאשם המיוחס למי שרימה הינו חמור יותר מזה המיוחס לרשלן. משכך, נקבע, כי נטל הוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד... ואין די לשם כך במאזן ההסתברות".

21. באשר לעוולת היצג שווא בתרמית, נפסק, כי זו תתגבש כל אימת שמתקיימים חמשת היסודות המצטברים הבאים: "היצג כוזב של עובדה; העדר אמונה באמיתות ההיצג; כוונה שהתובע יוטעה על ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו (בכך בא לידי ביטוי היסוד הנפשי הנדרש לצורך התקיימותה של העוולה); התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו; התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג (ע"א 614/84 דניאל ספיר נ' דוד אשד, פ"ד מא(2) 225).

22. לעומת זאת, יסודות העוולה של מצג שווא רשלני פורטו בע"א 790/81American Microsystems Inc נ' אלביט מחשבים בע"מ, פ"ד לט(2) 785, 795-796:
"בהסתמך על הוראות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועל האמור לעיל, כשבוחנים קיומה של עילה בשל התרשלות בהיצג רשלני במהלך משא ומתן, יש לבחון: האם הוכח היצג של עובדות; האם ההיצג לא היה מהימן, ובזהירות ושקידה ראויות היה על מציג העובדות לדעת, שההיצג אינו מבוסס; האם היה עליו לצפות, כי הצד האחר למשא ומתן יסתמך על דבריו ויפעל על פיהם, ואם יפעל כך עלול להיגרם נזק פיסי לגוף או לרכוש או נזק כלכלי לאחר; האם בפועל הסתמך האחר על ההיצג הרשלני וכתוצאה מכך נגרם לו נזק."

23. "אחריות בגין מצג שווא רשלני, בדומה לאחריות בעוולת התרמית, תוטל רק מקום בו התובע הסתמך על המצג הרשלני באופן סביר ועקב כך נגרם לו הנזק... עם זאת, ובזה העיקר, לשם הטלת האחריות, המידע שהועבר בין הנתבע לתובע... צריך שיעלה כדי "מצג שווא"" [ההדגשה אינה במקור] (ע"א 4842/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ).

24. מן הכלל אל הפרט. בענייננו, התובעת מבקשת לייחס לנתבעים מצגי שווא בשלושה נושאים: מצג שווא לעניין טיב הערכות החד נקודתיות; מצג שווא לעניין היקף העבודה הצפוי לתובעת ומצג שווא תוך הסתרת הודעת ביטול הזיכיון. להלן אדון בכל נושא בנפרד.

מצג שווא - טיב הערכות החד נקודתיות
25. כאמור, תנאי ראשון לקיומה של עוולת "מצג שווא", בין אם רשלני ובין אם מצג שווא הנובע מתרמית, הינו קיומו של מצג שווא, לאמור הצגה כוזבת של עובדות, ובענייננו, קיומו של מצג לכאורה, לפיו הערכות החד נקודתיות תקינות, מתאימות ומאושרות לכלל כלי הרכב.

26. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכתבי הטענות על נספחיהם מצאתי לקבוע, כי לא הוכח בפני, כי הוצג בפני התובעת מצג שווא, לפיו הערכות החד נקודתיות מתאימות ומאושרות לכלל כלי הרכב. ואנמק.

27. ראשית, מעיון בהסכם עולה, כי אין בו כל מצג, לפיו הערכות החד נקודתיות מאושרות ומתאימות לכלל כלי הרכב. בסעיף 2 להסכם הוגדרה "הערכה" כ- "ערכה מתוצרת LOGAZ, איטליה המאושרת על ידי הגורמים בישראל, לרבות הטכניון המשמש כמכון התקנים לצורך העניין". הא ותו לא (ראה סעיף 14.2 לסיכומים מטעם הנתבעים).
28. שנית, שוכנעתי, כי בעת כריתת ההסכם התובעת ידעה, כי הערכות החד נקודתיות טרם אושרו לשימוש בכלל כלי הרכב. מעדות מר לאור, אשר היה שותף של מר יעקובוב ומעורב בהליך כריתת ההסכם, ואשר מצאתיה מהימנה, קוהרנטית ועקבית עולה, כי הערכה החד נקודתית שהותקנה ברכבו מסוג ג'יפ, כבר בשנת 2004, קרי כשנה עובר לכריתת ההסכם, לא אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים, וכאמור להלן:
"ש. באותה תקופה שאתה מתאר בין 2004 ל- 2005, ידעת שיש בעיה עם הערכה שהותקנה אצלך, אבל האם ידעת שיש בעיה מבחינת הרשויות בהתקנת הערכה ברכבך?
ת. לא. עובדה שעל רכבי לא היה אישור של משרד...
...
ת. ... אני יודע דבר אחד, שברכבי הותקנה מע', מבחינת אישור מכון התקנים על החד נק' לא היה לי אישור. תוך כדי זיכרון אני יכול להגיד עכשיו שהיה לי טסט על האוטו, אם אני לא טועה בינואר, ואפילו גם הצלחתי להעביר בדרכים לא דרכים את האוטו טסט, למרות שהייתה בו מע' חד נק', זה היה ב- 2005. בסוף שנת 2005, כמו שאמרתי, הותקנה מע' רב נק' אצלי ולאחר מכן קיבלתי אישור מכון התקנים..."
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 45 בשורה 28 - עמוד 46 בשורה 6).

29. מכאן, שעה שמר לאור ידע, כי הערכות החד נקודתיות טרם אושרו לשימוש בכלל כלי רכב, ממילא מקום בו היה שותף בתובעת, מתבקשת המסקנה, כי המידע כאמור, לפיו הערכות החד נקודתיות לא אושרו לכלל כלי הרכב, היה מצוי ברשות התובעת.

30. שלישית, מצאתי, כי בעת כריתת ההסכם, הנתבעים עצמם לא ידעו, כי הערכות החד נקודתיות אינן תקינות או שאינן מתאימות לכלל כלי הרכב, שעה שאין חולק, כי הנתבעת בעצמה התקינה אצל לקוחותיה ערכות חד נקודתיות עוד לאחר כריתת ההסכם עם התובעת (עדות מר לאור בעמוד 42 לפרוטוקול בשורות 13-20).

31. תימוכין למסקנה זו, ניתן למצוא בעדות מר לאור, לפיה מהיכרותו את מר רפאלי הוא התרשם, כי האחרון האמין בהצלחת המיזם כאמור ובפוטנציאל הגלום בו, וכאמור להלן:
" ... על סמך ההכרות שלי עם אבי ברמת האמונה, החזון – אבי הוא איש חזון, איש עשייה, תמיד היה בתפקידי ניהול בכל מיני מקומות עבודה... במהות שלו הוא איש חזון ונוטה להגשים חלומות, איש אמונה. אבי גם הקרין שהוא נכנס למיזם הזה הוא האמין במאת האחוזים בהצלחה של המיזם, בהתלהבות באמונה, בנאיביות – מהבחינה הזאת אני שם מאה אחוז..." [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 41 לפרוטוקול בשורות 13-17) (ראה סעיף 24.3 לסיכומים מטעם הנתבעים).

32. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור העובדה, כי בסופו של יום, הערכות החד נקודתיות אושרו על ידי משרד התחבורה לשימוש בכלל כלי הרכב (עדות מר רפאלי בעמוד 54 לפרוטוקול בשורות 21-31).

33. זאת ועוד, תימוכין נוסף למסקנה, כי הנתבעים עצמם לא ידעו במועד כריתת ההסכם, כי הערכות אינן מתאימות לכלל כלי הרכב, ניתן למצוא בטענות הנתבעת בזמן אמת. כך, במסגרת התנגדותה לביצוע שיק, אשר נמשך על ידה לפקודת חברת ג'יי גז, ואשר נמסר בתמורה לערכות החד נקודתיות שסיפקה לה האחרונה על פי הסכם הזיכיון (במסגרת תיק הוצל"פ 01-03618-75-5), טענה הנתבעת טענת קיזוז בעילה של "כישלון תמורה", באשר לשיטתה, "הועברו אליה על ידי המשיבה, מערכות מיושנות שהתאימו לסוגי רכב בודדים שנפח מנועם אינו עולה על 2,000 סמ"ק בלבד... התקנת מערכת ממין זה במכונית שנפח מנועה עד 2000 סמ"ק, אינה תקנית ואינה ברת סיכוי לקבלת אישור ממשרד הרישוי... בעקבות תלונות רבות של לקוחות ומשהסתבר כי המשיבה הפרה את עסקת היסוד, הציגה מצגי שווא ומכרה למבקשת ערכות לא תואמות, נמנעה זו מלהמשיך ולהתקין ערכות חדשות אצל לקוחותיה" [ההדגשה אינה במקור] (העתק ההחלטה צורף כנספח 1 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

34. אין בידי לקבל טענת התובעת, לפיה בטענות הנתבעת כאמור יש כדי ללמד דווקא על כך, שהנתבעת ידעה כבר במועד כריתת ההסכם עימה אודות טיב הערכות החד נקודתיות לרבות אי התאמתן ואי תקינותן (ראה סעיף 5 לסיכומים מטעם התובעת). הטענות נטענו בנוגע לשיק אשר מועד פירעונו הינו 13.8.05, קרי כארבעה חודשים לאחר מועד כריתת ההסכם, בעוד שיתר השיקים שמסרה הנתבעת לחברת ג'יי גז ואשר מועד פירעונם קדם למועד פירעון שיק זה נפרעו בעיתם.

35. אומנם הנתבעת החלה לנהל משא ומתן לרכישת הערכות הרב נקודתיות כבר בחודש אפריל 2005, קרי בחודש בו נכרת ההסכם בינה לבין התובעת (עדות מר רפאלי בעמוד 52 לפרוטוקול בשורות 16-17). עם זאת, מן הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי לקבל עמדת הנתבעים בעניין זה, לפיה הסיבה לכניסתם למשא ומתן לרכישת ערכות אלו איננה העובדה, כי כבר באותה העת ידעו כי הערכות החד נקודתיות בלתי תקינות או בלתי מתאימות לכלל כלי הרכב, כי אם העובדה שהנתבעת שאפה להתפתחות וקידמה טכנולוגית, שהרי אין חולק כי הערכות הרב נקודתיות מתקדמות יותר טכנולוגית ביחס לערכות החד נקודתיות (עמוד 33 לפרוטוקול בשורות 25-27; עמוד 35 לפרוטוקול בשורות 5-7 ועמוד 52 לפרוטוקול בשורות 18-20).

36. רביעית, הדברים האמורים עולים בקנה אחד עם עדות מר לאור, ולפיה בעת כריתת ההסכם לא הוצג בפני התובעת כל מצג שווא וכי רק בחלוף הזמן הבינו הנתבעים, כי הערכות אינן תקינות ואינן מתאימות לכלל כלי הרכב, וכאמור להלן:
"ש. האם אתה סבור שהייתה פה הטעייה בצורה מכוונת, בכך שאבי לא נתן לכם מידע על הערכות החד נקודתיות שאינן מתאימות לכל רכב?
ת... איפה אני לא במאה אחוז – באמונה שלי כלפי אבי, לצערי הרב בקטע של האי יושרה במעבר במערכות חד נקודתיות לרב נקודתיות שפה היו לדעתי הסתרת נתונים מבחינתו, היה ניסיון להמשיך ולשמר אותי, אותנו, בתור הזכיינים ולהמשיך לרוץ איתנו על התחומים האלה.
ש. במה בא לידי ביטוי בהסתרת הנתונים?
ת. מבחינה חוזית לגבי הניירת של ההסכמים לבין מה שנעשה בפועל בשטח... היינו מודעים בפועל בשטח... מה שאני אומר שלדעתי היה צריך ברגע שקורה מקרה כזה צריך לצאת נספח לחוזה שבנספח... הייתה צריכה להיות התייחסות משפטית / מילולית לגבי מעבר לזכיינות על מערכות רב נקודתיות.
ש. אבל הכל קרה תוך כדי תנועה, גם אבי עבר את התהליך הזה בדיוק כמוכם.
ת. אני משער שכן.
ש. בעת חתימת החוזה עדיין לא ידעו את הבעיה עם המערכות החד נקודתיות?
ת. נכון"
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 41 לפרוטוקול בשורות 9-32, ראה סעיף 24.3 לסיכומים מטעם הנתבעים).
ובהמשך -
"ש. בחתימה על החוזה, אתה לא יכול להצביע על כך שהוטעית באותה נקודת זמן.
ת. לא. ראינו מכוניות במוסך, המוביל בגז ראינו צוותים ומכוניות.
ש. גם אבי בתוך כדי היה במערכות החד נקודתיות?
ת. בוודאי.
ש. ורק בחלוף הזמן הוא הבין שהמערכות לא מתאימות לכל סוגי הרכבים?
ת. בהחלט.
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 42 לפרוטוקול בשורות 13-20).
ולבסוף -
ש. האם אתה סבור שהוצג לכם מצג לא נכון או הוטעתם במכוון על ידי אבי שעה שבאתם וחתמתם על ההסכם?
ת. לא"
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 44 לפרוטוקול בשורות 10-12).

37. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה לא הוסתר מידע או הוצג מצג שווא בכל הנוגע לטיב הערכות החד נקודתיות ודין טענה זו להידחות.

38. מכל מקום, אף אם הייתי מגיעה למסקנה אחרת, ולפיה הנתבעים אכן הציגו בפני התובעת מצג שווא כנטען, לא היה בכך כדי לסייע בידי האחרונה, שעה שהגעתי לכלל מסקנה, כי ככל שנגרמו לתובעת נזקים, אלה לא נגרמו עקב מצג השווא כאמור. ואנמק.

39. מצבה של התובעת לא השתנה לרעה עקב המעבר למערכות רב נקודתיות, שכן אין חולק, כי בפועל מעולם לא סופקו לה ערכות חד נקודתיות, כי אם ערכות רב נקודתיות בלבד, אשר מתאימות ומאושרות לכלל כלי הרכב (ראה סעיף 10.4 ו- 14.2 לסיכומים מטעם הנתבעים). כמו כן, עובר לאספקת ערכות אלו, התובעת לא הייתה ערוכה לבצע התקנות, כך שממילא לא נגרם לה כל עיכוב בעבודתה עקב כך. וכפי שמר יעקובוב אישר בעדותו לפניי, כאמור להלן:
"התברר אחרי זה שרימו אותי וערכות שהם התקינו ללא אישור. עובדתית לא הייתי מוכן להתקין. המוסך לא מוכן עדיין – צריך רישיון הייתי בהליכים. בד בבד, הם עשו הסכם עם יבואן אחר של מערכת איטלקית BRC... הערכה הזו הייתה מאושרת אבל הערכה שבה אני חתום אינה מאושרת" (עמוד 9 לפרוטוקול מיום 29.3.11 בשורות 9-12).

ובהמשך -

ש. האם נכון שלפני שפתחת את המוסך, אתה ומייק לאור ישבתם עם אבי רפאלי וביקשתם לעבור למערכות רב נקודתיות?
ת. זה קרה חודשים אחרי, לא בהתחלה. אני לא הייתי מודע לעניין של חד נקודתי ורב נקודתי.
ש. מתי למדת את העניין?
ת. כשנוצרו בעיות, לקראת סוף שנת 05', עובדה שלא התקינו אפילו מערכת אחת של חד נקודתית, כי התברר לנו שהיא לא מאושרת לרוב סוגי כלי הרכב, שהם הפוטנציאליים מבחינת עבודה להתקנות.
ש. מהשלב שפתחת את המוסך והתחלת לעבוד התקנת מערכות רב נקודתיות בלבד?
ת. כן
ש. לא התקנת אף מערכת אחת של LOGAZ?
ת. אפילו לא אחת.
ש. המערכות הראשונות שהתקנת רכשת ממוביל בגז?
ת. כן.
ש. אתה יכול לנקוב בשמות של מערכות רב נקודתיות שרכשת בשלב הראשון?
ת. מערכת BRC.
...
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 22 לפרוטוקול בשורה 12 – עמוד 23 לפרוטוקול בשורה 14).

40. מכאן, שעה שמצאתי, כי נזקי התובעת הנטענים לא נגרמו עקב מצג השווא כאמור, ממילא לא התגבשה בנסיבות העניין, עוולת היצג שווא רשלני או עוולת היצג שווא בתרמית.

מצג שווא - היקף העבודה
41. בע"א 790/81 שלעיל, נפסק, כי "... אין לייחס רשלנות למי שמציג עובדות שאינן נכונות, אם בעת הצגתן יכול היה להניח, שהאדם אשר כלפיו מופנה המצג, יבדוק מצדו את העובדות קודם שיסתמך עליהן... סייג זה, המציג את השאלה, אם היה על המזיק לצפות קיומה של בדיקת ביניים מצד הניזוק קודם שיסתמך על מצגו, אינו, למעשה, אלא המחשה של אחת האפשרויות, על פיהן לא יכול היה המזיק לצפות, שהניזוק יסתמך על מצגו..." וכן נפסק, כי "כשבוחנים קיומה של עילה בשל התרשלות בהיצג רשלני במהלך משא ומתן, יש לבחון: האם הוכח היצג של עובדות; האם ההיצג לא היה מהימן, ובזהירות ושקידה ראויות היה על מציג העובדות לדעת, שההיצג אינו מבוסס..." [ההדגשה אינה במקור].

42. כאמור, בבוא בית המשפט לקבוע קיומה של עוולת מצג שווא רשלני, עליו לבחון, בין היתר, האם ההיצג לא היה מהימן, ובזהירות ושקידה ראויות היה על מציג העובדות לדעת, שההיצג אינו מבוסס, וכן – האם היה על המציג לצפות, כי הצד האחר למשא ומתן יסתמך על דבריו ויפעל על פיהם.

43. בענייננו, אף אם אצא מנקודת הנחה, כי הוצג בפני התובעת מצג לפיו היקף העבודה הצפוי לה הינו שתיים או שלוש התקנות ביום, הרי שלא הוכח בפני כי זהו מצג שווא. ואנמק.

44. ראשית, מצגה של הנתבעת לתובעת הינו הערכה אשר התבססה על עבודתה בפועל באותה התקופה, כפי שהתרשמו אף בעצמם מר יעקובוב ומר לאור, הגם שהערכה זו, בסופו של יום, התבררה כשגויה. וכפי שהעיד לפניי מר לאור, כאמור להלן:
ש. כאשר שכרתם את העובדים איך התנהל התהליך? איך תכננתם את שכירת העובדים, העסקתם?
ת. הניסיון שלנו בזה היה אפס, כלומר כל ההתייעצויות היו עם אבי... בהתבסס על איזה שהיא תחזית מסוימת שאנו ציפינו כמה ערכות אנחנו נוכל להתקין כל יום.
ש. תחזית של מי?
ת. תחזית שאפשר לומר בשורה התחתונה למרות שהייתה אינטרס שלנו, היא לוותה בייעוץ של אבי. מתוך הניסיון של אבי כמה המוביל בגז מבצע התקנות ביום..."
ש. עשיתם בדיקות של ספרים?
ת. לא.
ש. הכל על סמך מה שנאמר?
ת. כן.
ש. לא התייעצתם עם אנשי מקצוע?
ת. לא. הלכתי בנאיביות שלי אחרי אבי, לצערי הרב בדיעבד
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 40 לפרוטוקול בשורות 14-30).
ועוד -
"התחזית התבססה על מה שהיה בפועל בראשון. לא בדקתי בספרים אבל ראיתי תחנת תדלוק בגז שהחלה לפעול והרבה מכוניות שמתדלקות בגז. ראיתי גם התקנות בראשון, הייתי בא למוסך ורואה מכוניות על הליפט.
ש. יתכן ולא ראית התקנות אלא תיקונים?
ת. גם וגם. לא באתי לשם כאדם מהרחוב, הייתי בן בית וראיתי התקנות... בין 10 ל- 50 במצטבר".
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 43 לפרוטוקול בשורות 20-28).

45. שנית, סבורתני, כי בנסיבות העניין, יכולים היו הנתבעים להניח, כי התובעת מצידה תבדוק הנתונים ותשקול שיקוליה הכלכליים בטרם תנקוט בצעדים של שכירת עובדים. ואכן, מעדות מר לאור עולה, כי התובעת ערכה תוכנית עבודה תוך התייעצות עם יועץ פיננסי מקצועי מטעמה, וכאמור להלן:

"מדובר בצפי של סדרי גודל של 3 התקנות ביום. התחזיות שבנינו 3 התקנות ביום. שהלכנו לבנקים ולקחנו גם יועץ פיננסי ובנינו תוכנית עבודה על-מנת לקבל מהבנקים אשראי, למיטב זכרוני, הלכנו ליועץ ובנינו תוכנית עבודה שדיברה על 3 התקנות ביום במשך 5 ימים ורצינו גם לבנות תחנת תדלוק בגז ומה התחזית רווח שהיה לנו מזה. התחזית התבססה על מה שהיה בפועל בראשון. לא בדקתי בספרים אבל ראיתי תחנת תדלוק בגז, אני מדבר רק על בני ברק, דיברנו גם על כמות ליטרים של תדלוק בחודש שאנחנו נוכל לתדלק בגז ומה התחזית רווח שיהיה לנו מזה" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 43 לפרוטוקול בשורות 15-19 וכן סעיף 14.3 לסיכומים מטעם הנתבעים).

46. מכאן, שהתחזית שהציגו הנתבעים היתה גלויה לעיני התובעת והיא יכלה על נקל לבדוק ולשקול תחזיותיה (ע"א 397/88 דיממה בע"מ נ' ד"ר חיים קרטש, פ"ד מה (2) 413).

47. אין בידי לקבל טענת התובעת, לפיה הנתבעת דרשה, כי היא תעסיק חמישה עובדים (סעיף 16 לסיכומים מטעם התובעת). בעניין זה, מצאתי, כי מר רפאלי אך המליץ לתובעת להעסיק חמישה עובדים בהתבסס על עבודת הנתבעת בפועל, וזאת תוך ניסיון לסייע לתובעת אשר הייתה חסרת כל ניסיון בתחום זה.

48. כך, מעיון בהסכם עולה, כי אין בו כל דרישה מצד הנתבעת או התחייבות של התובעת להעסיק חמישה עובדים כאמור. זאת ועוד, מעדותו של מר לאור עולה, כי הצעת מר רפאלי הייתה בגדר המלצה בלבד, שאינה באה בגדרי עוולת היצג שווא. מר לאור העיד לפניי, כי "... שהמוסך היה כמעט מוכן גייסנו עובדים כמובן בהתייעצות עם אבי, גייסנו עובדים, ראיינו אותם אצלי במשרד... וקיבלנו 3 או 5 עובדים... זה היה לפי ההצעה של אבי לפי תחזית מסוימת של התקנות יומית/ שבועית" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 38 לפרוטוקול בשורות 10-15).

49. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הטענה בדבר מצג השווא בנוגע להיקף העבודה וכמות העובדים הנדרשת להידחות אף היא.

מצג שווא – הודעת ביטול הזיכיון
50. התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנתבעים הציגו בפניה מצג שווא שעה שהסתירו מפניה את הודעת ביטול הזיכיון מטעם חברת ג'יי גז וכי אילולא מצג זה לא הייתה מקימה את המוסך ומעסיקה חמישה עובדים (סעיף 9 לסיכומים מטעם התובעת).

51. אין בידי לקבל טענה זו. הודעת ביטול הזיכיון הינה מיום 15.6.05, קרי כחודשיים לאחר כריתת ההסכם ונכנסה לתוקף אך בחלוף 90 יום, קרי ביום 15.9.05. באותה העת, תנאי ההסכם כבר שונו על ידי הצדדים, שעה שיצקו לתוכו תוכן חדש, ולפיו חלף הערכות החד נקודתיות תסופקנה לתובעת ערכות רב נקודתיות, כך שממילא לא הייתה כל רלוונטיות להודעת ביטול הזיכיון. ואפרט.

52. בע"א 5630/90 צבי תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר, פ"ד מז(2) 517 נקבע, כי "חוזה מטבע יצירתו, משקף את מערכת ההסכמה בין הצדדים נכון ליום כריתתו, אך במהלך קיומו ייתכנו שינויים רבים, שינויים שאינם נובעים בהכרח מחלוף הזמן. במצב דברים כזה, ניתן ללמוד על הסכמתם של הצדדים לחוזה ממערך היחסים ביניהם כפי שהתגבש במהלך השנים".

53. עם זאת, נקבע, כי כדי להוכיח שינוי בהתנהגות של חוזה שנערך בכתב, יש להוכיח גמירת דעת של הצדדים לשנות מתנאי החוזה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 4956/90 פז-גז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ"ד מו (4) 35, כאמור להלן:

"... ייתכן שייווצר חוזה – או שתשונה הוראה מהוראותיו – על ידי התנהגות הצדדים... יתכן גם כי מהתנהגות הצדדים לחוזה, או אחד מהם, יוסקו התחייבות חוזית, המתוספת להסדר החוזי אשר עלה על הכתב... או אומד דעתם של הצדדים לעניין משמעותו של החוזה או הוראה בו... מן הנאמר לעיל עולה המסקנה, כי לצדדים לחוזה שלפנינו היה הכוח המשפטי לשנותו על ידי התנהגותם...
כאשר מדובר בשינוי חוזה כתוב על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, מן הדין שהתנהגות הצדדים לחוזה תשקף את גמירת הדעת לסטות מהוראות החוזה... עקביותם הפנימית של דיני החוזים מחייבת, כי המסקנה שהוראה חוזית שונתה או בוטלה תושתת על בסיס מוצק וברור, לא פחות מזה הנדרש לשם הסקת עצם קיום היחס החוזי בין הצדדים. גם הצורך במערכת יחסים יציבה וניתנת לחיזוי מראש על ידי הצדדים מחייב, כי לא בנקל יוסק מהתנהגותם של הצדדים הרצון בשינוי של החוזה ביניהם, ודברים אלו נכונים, מקל וחומר, כשמדובר בחוזה שלא נקצב לו זמן, ואשר מעצם טיבו הוא חוזה לתקופה ארוכה, כבענייננו. תרגומה המעשי של הדרישה, כי כוונת הצדדים לסטות מהחוזה תבוטא בבירור... יהיה – בחוזים מסוג זה – קיומו של דפוס התנהגות מתמשך, לו שותפים שני הצדדים. רק דפוס כזה במובחן מהתנהגויות אקראיות אשר אין בינן חוט מקשר, יכול לבסס את המסקנה, כי הצדדים התכוונו שלא לקיים את החוזה כפי שהוסכם מלכתחילה ביניהם... בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים נודעת חשיבות להיגיון המסחרי שביסוד העסקה ולמשמעויות המתלוות לפרשנות כזו או אחרת המוצעת לחוזה בין הצדדים, כפי שהן נראות באספקלריה של היגיון מסחרי זה..." [ההדגשה אינה במקור].

54. מכאן, שהצדדים להסכם רשאים לשנות בהתנהגותם המאוחרת לכריתת ההסכם הכתוב את הוראות הסכם זה. ואולם, בבוא בית המשפט לקבוע האם בעניין שלפניו יש בהתנהגות הצדדים כאמור כדי לשנות מהוראות ההסכם הכתוב, עליו לבחון האם בנסיבות אותו עניין קיים דפוס התנהגות מתמשך לו שותפים שני הצדדים, אשר יש בו כדי לשקף את גמירת הדעת של הצדדים לסטות מהוראות ההסכם.

55. בענייננו, הגעתי לכלל מסקנה, כי בין הצדדים התקיים דפוס התנהגות מתמשך, המלמד על גמירת דעתם לשנות מהוראות ההסכם, באופן בו חלף הערכות החד נקודתיות כאמור תסופקנה לתובעת ערכות רב נקודתיות. ואנמק.

56. ראשית, אין חולק בין הצדדים, כי התובעת מעולם לא התקינה ערכות חד נקודתיות, כי אם ערכות רב נקודתיות בלבד (עדות מר יעקובוב בעמוד 22 לפרוטוקול בשורה 30 - עמוד 23 לפרוטוקול בשורה 6).

57. שנית, אין חולק, כי עובדי התובעת הוכשרו להתקין ערכות רב נקודתיות עוד בטרם הקמת המוסך של התובעת, וכפי שהעיד לפניי מר יעקובוב, כאמור להלן:
"ש. העובדים ששכרת זה עבור השתלמות במוסך של מוביל בגז למדו להתקין מערכות רב נקודתיות?
ת. כן. לא עקבתי אחריהם ביום יום מה הם עושים.
ש. באיזה תדירות הגעת לבקר אותם במוסך במהלך התקופה שעברו את ההשתלמות?
ת. 3 ימים לפחות הייתי, בהתחלה. כל יום לא הייתי שם. בשבועות הראשונים הייתי ואחרי זה לא זוכר.
ש. לפחות ביקרת שם פעם בשבוע?
ת. כן.
...
ש. בחנת את אופי העבודה שלהם וראית שהם יודעים להתקין מערכות?
ת. כן
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 23 לפרוטוקול בשורות 21-31).

58. הדברים האמורים עולים בקנה אחד עם עדות מר לאור, אשר ברכבו הותקנה ערכה חד נקודתית. מר לאור העיד, כי בין יתר הפעולות הראשונות שביצעו עובדי התובעת היו פירוק הערכה החד נקודתית מרכבו והתקנת ערכה רב נקודתית במקומה, וכאמור להלן:
"... הערכה החד נקודתית עשתה המון בעיות. אחד הדברים הראשונים שעשינו עם העובדים שלנו זה היה לפרק את המערכת החד נקודתית שהייתה בג'יפ שלי ולהתקין על הג'יפ שלי מערכת רב נקודתית, כאשר את ההתקנה עשו העובדים החדשים שלנו תוך כדי למידה שהם למדו במוביל בגז על הנושא הזה ועוד רכבים שאנחנו הבאנו, שאבי הביא, כבר לא זוכר מה" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 38 לפרוטוקול בשורות 19-26).

59. שלישית, המסקנה, לפיה הצדדים שינו בהתנהגותם את ההסכם, עולה אף מהתנהגותם בזמן אמת. מר יעקובוב העיד לפניי, כי כבר בסוף שנת 2005, "כשנוצרו בעיות" בערכות החד נקודתיות, התברר לו לכאורה, כי הערכות אינן מאושרות לכלל כלי הרכב (עמוד 22 לפרוטוקול בשורות 26-28). דא עקא, שהתובעת לא העלתה בזמן אמת כל טענה בעניין זה, לא בכתב ולא בעל פה ובחרה להמשיך הקשרים העסקיים עם הנתבעת. "כלל ידוע הוא כי התנהגות הצדדים להסכם לאחר כריתתו מהווה כלי פרשני רב משמעות, אשר יש בו כדי להעיד על כוונת הצדדים בשעת ההתקשרות ועל האופן שבו הצדדים עצמם הבינו את החוזה" [ההדגשה אינה במקור] (בג"ץ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2), 430, 437-438).
60. רביעית, מצאתי לקבל לענין זה עדותו מר רפאלי, לפיה "בפועל, אנחנו המשכנו את המו"מ, אבל היה לנו כבר חוזה להפצה בלעדית של מע' רב נק' מסוג BRC, אלה מע' ברמה הרבה יותר גבוהה, ועם אותם זכיינים שהתעניינו בהמשך העבודה בתחום, הגענו להסכמות שהם ישתמשו במע' רב נקודתית במקום מע' LOGAZ, כך שלא הייתה חשיבות רבה להמשך החוזה עם LOGAZ" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 52 לפרוטוקול בשורות 12-15). הדברים נאמרים ביתר שאת שעה שהמשא ומתן בין הנתבעת לבין יבואנית הערכות הרב נקודתיות החל כבר בחודש אפריל 2005 (עדות מר רפאלי בעמוד 52 לפרוטוקול בשורות 16-17), לאמור, עוד בטרם הומצאה לה הודעת ביטול הזיכיון.

61. עדות זו מתיישבת עם עדותו של מר לאור, אשר כאמור מצאתיה מהימנה, אובייקטיבית וקוהרנטית, ולפיה להסכם הזיכיון עם חברת ג'יי גז לא הייתה כל משמעות בעת שהתובעת הסכימה לכך, שהנתבעת תספק לה ערכות רב נקודתיות במקום הערכות החד נקודתיות, וכאמור להלן:
ש. אתה אמרת לפני כן שכבר הייתה תוך כדי תנועה הסכמה ביניכם לעבור ממע' חד נק' לרב נק'.
ת. נכון.
ש. ההסכמה ביניכם על המע' הרב נק' התייחסה, החליפה, הוסיפה לתוך הסכם הזכיון? חתמתם על הסכם א' ובמהלך התנועה היה מעבר לרב נק' והיה ביניכם הסכם על רב נק'?
ת. אחדד - ... אני עושה הפרדה בין הכתוב לבין מה שנעשה בפועל. בכתוב – לא נעשה שום שינוי והחוזה וההסכם היה על חד נק' ולעניות דעתי, ההגינות והיושר הייתה מחייבת את אבי... לבוא ולהגיד ההסכם עם ג'יי גז על מע' חד נק' בטל ומבוטל... ולעשות איתנו נספח להסכם שהיה מדבר על מע' רב נק'... בפועל, בשטח, אבי בא ואמר לו – יש מע' נוספות רב נק' שאנחנו הזכיינים עליהן והם באים להחליף את החד נק' או שבאים בנוסף לרכבים עם נפחי מנוע גדולים יותר..."
[ההדגשה אינה במקור] (עמוד 46 לפרוטוקול בשורה 28 - עמוד 47 לפרוטוקול בשורה 8).
ובהמשך -
ש. מה כל כך קריטי במכתב של הביטול של ג'יי גז?
ת. מסתבר לי היום בדיעבד, שלא היה תוקף לזכיין מבחינה משפטית, מה שכתוב שם.
ש. אבל ממילא לא היה תוקף כיוון שעברתם לרב נק' תוך כדי תנועה?
ת. סביר להניח, נכון.
...
ש. אתם הבנתם שהסכם הזיכיון הזה מקבל תוכן חדש של ערכות רב נק'?
ת. אכן כן. כשבעצם זה לא בא לידי ביטוי מבחינה משפטית בחוזה עצמו.
ש. ההסכם קיבל תוכן חדש?
ת. ההסכם קיבל תכנים חדשים שלא באו לידי ביטוי בתוספת
בכתב להסכם הזכיינות. [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 47 לפרוטוקול בשורה 31 - עמוד 48 בשורה 16, וכן ראה סעיף 24.3 לסיכומים מטעם הנתבעים).

62. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הייתה להודעת ביטול הזיכיון כל משמעות, שעה שהצדדים שינו את ההסכם בהתנהגותם, באופן בו במקום הערכות החד נקודתיות תסופקנה לתובעת הערכות הרב נקודתיות.

63. ערה אני לטענת התובעת, לפיה על פי סעיף 20 להסכם, כל שינוי של ההסכם צריך שייעשה בכתב (ראה סעיף 10 לסיכומים מטעם התובעת). ואולם, סעיף זה הינו בר שינוי על ידי התנהגות הצדדים [ת.א. (מחוזי - ירושלים) 1228/99 א. דורי – חברה לעבודות הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל]. בפסק דין זה, ציין כב' השופט אוקון, כי הוראת הסכם המגבילה את צורת שינויו אינה מהווה מחסום בלתי עביר, אך יש לעמוד בדרישת כתב ראייתית לצורך הוכחת השינוי, כאשר די לעניין זה בראשית ראיה בכתב לשינוי (פסקה 26 לפסק הדין).

64. בענייננו, מצאתי, כי קיימת ראשית ראיה בכתב לשינוי ההסכם, בכך שסופקו לתובעת הערכות הרב נקודתיות לכל המוקדם עד ליום 10.1.06. כך, מהזמנות של הערכות הרב נקודתיות, החתומות על ידי מי מטעם התובעת, אשר האחרונה מביניהן מיום 10.1.06, ניתן ללמוד, כי בכך שסופקו לתובעת ערכות רב נקודתיות וזו קיבלה אותן ללא כל התנגדות, הרי שהסכימה לקבל הערכות הרב נקודתיות חלף הערכות החד נקודתיות (העתק חשבוניות מס והזמנות חתומות צורף כנספח 20 לתצהיר עדות ראשית של התובעת).

65. כך או כך, אף אם הייתי מגיעה למסקנה שונה, ולפיה לא יתכן שינוי ההסכם בהתנהגות, לא היה בכך כדי לסייע בידי התובעת, שעה שהגעתי לכלל מסקנה, כי ככל שנגרמו לתובעת נזקים, אלה לא נגרמו עקב מצג שווא זה. כמפורט לעיל, מצב התובעת ממילא לא השתנה לרעה ביחס למצבה בעת כריתת ההסכם, שכן בפועל, מיד עם פתיחת המוסך ותחילת פעילותה העסקית, סופקו לה ערכות רב נקודתיות, ערכות אשר כאמור מתאימות ומאושרות לכלל כלי הרכב (ראה סעיף 10.4 ו- 14.2 לסיכומים מטעם הנתבעים). מכאן, שעה שנזקי התובעת הנטענים לא נגרמו עקב מצג השווא כאמור, ממילא לא התגבשה בנסיבות העניין, עוולת היצג שווא רשלני או עוולת היצג שווא בתרמית.

66. לסיכום, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעים לא הציגו בפני התובעת כל מצגי שווא ודין טענות התובעת בעניין זה להידחות.

67. משלא הוכח מצג שווא או הסתרת מידע מהתובעת, הרי שלא הוכח ניהול משא מתן בחוסר תום לב או עוולות של תרמית, רשלנות ותיאור כוזב.

68. עוד יוסף, כי גם אם הייתי מקבלת טענתה של התובעת בדבר מצג שווא, הרי שלא הוכחה טענתה בדבר תשלום לעובדים שגוייסו על ידה לצורך מיצוי ההסכם כתשלומים שירדו לטימיון, שכן התובעת לא טענה, כי שילמה לעובדים אלו לחינם שעה שהיו בטלים ממלאכה בשל מצג השווא, אלא אין חולק, אף לשיטתה של התובעת, כי עובדים אלו עבדו בפועל (עמוד 23 לפרוטוקול בשורות 21 - 31).

69. הוא הדין באשר לתביעתה של התובעת לפיצוי בגין הוצאות המוסך - התובעת מפעילה את המוסך עד היום (עמוד 26 לפרוטוקול בשורות 24-31) ומר יעקובוב בחר שלא להפסיק את חוזה השכירות של המוסך, הגם שיכול היה לעשות כן על פי תנאי חוזה השכירות, ובכך להקטין את נזקיו הנטענים (עמוד 31 לפרוטוקול בשורות 12-22). מכאן שללא קשר לכישלונו של ההסכם, התובעת ממשיכה את עסקיה במוסך, ואת הוצאותיה, תובעת היא מהנתבעים.

70. למען לא ימצא הנייר חסר, אציין כי אין בידי לקבל טענות התובעת באשר לכך שהנתבעים הסתירו ממנה ההליכים הפליליים שעמדו כנגדם במועדים הרלוונטיים לחתימת ההסכם בין הצדדים, ביודעם כי גורל הנתבעת כבר נחרץ (ראה סעיפים 4, 7-8 לסיכומים מטעם התובעת). טענה זו נטענה לראשונה במסגרת סיכומי התובעת והיא מהווה הרחבת חזית אסורה (ראה סעיף 5 לסיכומים מטעם הנתבעים). זאת ועוד, ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד מי מהנתבעים אינם קשורים בכל צורה שהיא ליחסים העסקיים שבינם לבין התובעת.

71. נוכח מסקנותיי כמפורט לעיל, הרי שממילא מתייתר הדיון בסוגיית אחריותם האישית של הנתבעים 2 ו-3, ודין טענה זו להידחות אף היא (סעיף 6 לסיכומים מטעם הנתבעים).

72. לא מצאתי כל ממש ביתר טענות הצדדים.


סוף דבר
73. דין התביעה להידחות.

74. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך של 15,000 ש"ח, תוך 30 יום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם פאושלי

  2. הסכם לידים

  3. הסכם גב אל גב

  4. תקנות מסחר ברכב משומש

  5. הסכם החלפת רכבים

  6. הסכם קניית מכונה

  7. תוקף הסכם רוטציה

  8. הסכם למראית עין

  9. הסכם אופציית put

  10. הסכם לאספקת סחורה

  11. הסכם זכות קדימה

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם ללמוד מקצוע

  14. דוגמת הסכם סולחה

  15. הסכם לרכישת מתפרה

  16. הסכם הצהרת כוונות

  17. הסכם להפעלת מזנון

  18. שינוי הסכם בהתנהגות

  19. עורך דין הסכם סודיות

  20. הסכם להתקנת מערכת גז

  21. הסכם ללא תאריך סיום

  22. הסכם התחייבות לתשלום

  23. תניית אי תחרות בהסכם

  24. סעיפים מעורפלים בהסכם

  25. הסכם להתקנת מזגן מרכזי

  26. דוגמת הסכם שימוש בנכס

  27. הסכם אספקת מיכל קירור

  28. הסכם מעונות סטודנטים

  29. הסכם העסקה רטרואקטיבי

  30. חתימה על הסכם תחת כפיה

  31. הסכם מניעת תחרות עסקית

  32. הסכם סגירת שוק עירוני

  33. הסכם בין דיירים בעל פה

  34. הסכם למתן שירותי רפואה

  35. הסכם זכות מעבר במקרקעין

  36. הסכם החזקת זקנים תשושים

  37. הסכם השילומים עם גרמניה

  38. הסכם רוטציה לראשות העיר

  39. הסכם הקצאת אופציות לעובד

  40. הסכם אופציה לרכישת דירה

  41. הסכם לביצוע עבודות פסיפס

  42. הסכם רוטציה במועצה מקומית

  43. רישום בניגוד להסכם הרכישה

  44. הזמנת עבודה ללא הסכם בכתב

  45. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  46. תביעה לקיום התחייבות בהסכם

  47. הסכם זכיינות שירותי בריאות

  48. הסכם שירות היכרויות - תביעה

  49. תנאים מקפחים בהסכם שירותים

  50. בקשה לצו לקיום הוראות הסכם

  51. הסכם ג'נטלמני - תוקף משפטי

  52. שינוי חד צדדי של הסכם ארנונה

  53. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  54. מנשר בדבר יישום הסכם הביניים

  55. דוגמא להסכם אופציה במקרקעין

  56. הסכם אופציה מחייב לקניית נכס

  57. איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

  58. התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

  59. הסכם התכחשות חתימה מעשה בי דין

  60. ההסכם בין המל''ל לחברות הביטוח

  61. הסכם על מכסת שעות עבודה שבועיות

  62. חתימה על הסכם קניית דירה עקב לחץ

  63. תביעה לתשלום בגין הסכם אספקת חיטה

  64. הסכם קדם נישואים בחברה המוסלמית

  65. הסכם ההעברה של עובדי משרד השיכון

  66. ביקורת שיפוטית על הסכמים פוליטיים

  67. חתימה על הסכם ויתור על תביעות הדדי

  68. הסכם קונסיגנציה לאספרת מוצרי שיש ואבן

  69. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  70. נקודת יציאה מהסכם עם חברת מענה אנושי

  71. הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה

  72. תחולת הסכם חליפין במקרקעין על יורשים

  73. לטענתו, הסכם הזכיינות הופר באורח חד צדדי

  74. הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

  75. מחלוקת האם שולמה התמורה בהעדר הסכם מפורט

  76. הסכם למתן שירותים לוגיסטיים בין שתי חברות

  77. הסכם רכישת מנוף (תביעה בגין הפרת ההזמנה)

  78. הסכם בנייה שלא כלל ביצוע עבודות אלומיניום

  79. ביטול הטבות שכר לעובדים במסגרת הסכם הבראה

  80. האם הסכם בין בעלי דירות חל על שכנים חדשים

  81. תביעת שיבוב שהוגשה על יסוד הסכם בין הצדדים

  82. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה

  83. אישור הסכם זכיה בהתמחרות ע''י ראש ההוצל''פ

  84. אישור הסכם מקרקעין עם קטין ע''י בית המשפט

  85. מהו הזמן הסביר להודעה על הפסקת הסכם הפצה ?

  86. הסכם בין יורשים מול הסכם שחתם אחד היורשים

  87. השתחררות רשות מהסכם ארנונה שלא הוגבלה תקופתו

  88. הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

  89. תביעה בגין אספקת חול והובלתו בהתאם להסכם התקשרות

  90. העלאת מחיר רכב בגלל עדכון המע"מ לאחר חתימה על הסכם

  91. הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

  92. נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

  93. טען שאין לחייבו על פי הסכם המסגרת, שכן איננו חתום עליו

  94. טענו כי הופר ההסכם כאשר הוצאו פריטים שונים מהדירה באופן שהותיר בה נזקים

  95. הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון