תביעה לפיצוי כספי בגין תיקונים מיותרים בטרקטור

תביעה לפיצוי כספי בגין תיקונים מיותרים שבוצעו לטענתה על ידי הנתבעת, בטרקטור השייך לתובעת מ"ר 308-249 (להלן: "הכלי").
לפי הטענה, הייתה תקלה במחשב של הכלי, אולם הנתבעת ביצעה תיקונים מיותרים, בעלות של למעלה מ- 90,000 ₪. לאחר מכן תוקן המחשב בעלות של 1,800 ₪ בלבד, והדבר הביא לפתרון הבעיה.
התובעת נסמכה על חוות דעתו של השמאי אייל מאיר, לגבי התיקון המיותר.
בנסיבות אלה, עתרה התובעת להשבת הסכומים המיותרים ששילמה, וכן לפיצוי בגין ימי השבתה של הכלי, ימי עבודה, עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן.


הנתבעת בכתב הגנתה, הדגישה כי מדובר בכלי שנועד לעבודה בשטח קשה, כאשר הוא הובא לתיקון, הוא כבר עבד ארבע שנים וצבר קילומטראז' של 11,000 ק"מ. הכלי טופל טיפולים לא מקצועיים במוסכים אחרים, ורק לאחר כישלונות אלה באיתור התקלה, הובא לטיפול הנתבעת. הנתבעת טענה כי ביצעה את כל הטיפולים הנדרשים לאיתור התקלה ואין כל פגם בהתנהלותה. הנתבעת נסמכה על חוות דעתו של השמאי אורי נוימן.
לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע לפשרה, הורה כב' השופט פרסקי ביום 14.6.12, על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתחום שמאות הרכב, משא כבד וציוד מכני הנדסי, הוא המומחה מר עמי מימון (להלן: "המומחה").
בהחלטתו של בית המשפט הוא הפנה להכרעת המומחה את כל המחלוקות בין הצדדים באשר לטיב הטיפול שהעניקה הנתבעת לכלי, לרבות, בין היתר, את השאלות הבאות:
האם מחשב יכול לעבוד כאשר המערכת ההידראולית מתפקדת בצורה לא אחידה ובלחצים לא מתואמים.
האם ניתן היה להחליף את המחשב לפני החלפת המערכת ההידראולית.
האם סביר וניתן היה "לעלות" על התקלה במחשב בטרם החלפת המערכת ההידראולית.
האם סדר העבודה בו נקטה הנתבעת, היינו החלפת המערכת ההידראולית בטרם החלפת המחשב, הינו סביר ומקובל.
האם היה צורך בתיקון המערכת ההידראולית ע"י הנתבעת, לאחר שזו כבר תוקנה על ידי מוסך אחר.
האם קיימת דרך לבדיקת תקינות המערכת ההידראולית, והאם בוצעה בדיקה שכזו.
האם המחירים בהם חויבה התובעת הינם סבירים ותואמים את מחיר השוק.
ביום 28.1.13, נתן המומחה את חוות דעתו. בחוות הדעת המקיפה והמקצועית, מתייחס המומחה לכלל המחלוקות בין הצדדים, וקובע בעיקר את המסקנות הבאות:
אין וודאות כי בוצעו החלפות נוזלים הידראוליים ע"י התובעת כנדרש.
אין כל בעיה בטיפול שעבר הכלי במוסכים עפרא וגמא.
בעת הבדיקה במוסך עפרא, ככל הנראה לא היו שבבים במערכת ההידראולית.
הנתבעת החליפה את חיישני הדוושות והשסתום ההידראולי ללא צידוק של ממש, שכן התיקון לא הביא לפתרון הבעיה.
החיוב בגין העבודה היה גבוה מהנדרש.
התיקון לא הביא לתיקון התקלה של הסטייה בעטיה הובא הכלי לתיקון.
ניתן היה לבצע בדיקה של המחשב על ידי השאלת מחשב אחר, עוד בתחילת ההליך.
לא ניתן לקבוע באופן ברור אם התיקון בוצע שלא לצורך, שכן הנתבעת לא הציגה נתוני בדיקה ואבחון של לחצים וטפסי עבודת המעבדה, שמקובל לשמור אותם.
חרף הקביעה כי בוצע תיקון שלא לצורך, הרי שהתיקון היטיב את מצבו הכללי של הכלי, ולכן יש לחייב את התובעת במחצית עלותו.
הכלי הושבת מעל הנדרש כתוצאה מאבחון שגוי, ויש לפצות את התובעת על 12 ימי עבודה בעלות של 12,720 ₪.
באופן קונקרטי לשאלות שהציב כב' השופט פרסקי, השיב המומחה, כי המחשב יכול לעבוד גם כאשר המערכת ההידראולית איננה מאוזנת, אולם הנסיעה לא תהיה תקינה. ניתן ורצוי היה להחליף את המחשב לפני שיפוץ המערכת ההידראולית, כך ניתן היה לעלות על התקלה במחשב לפני התיקון היסודי והיקר במערכת. לפיכך, סדר העבודה בו נקטה הנתבעת לא היה סביר.
שני הצדדים פנו למומחה בשאלות הבהרה והמומחה עמד בעיקרו על חוות דעתו. בתשובה לשאלה 2.4 של הנתבעת, השיב המומחה כי הטיפול בעפרא ובגמא, לא הביא לפתרון הבעיה כיוון שהבעיה הייתה במחשב ולא במערכת ההידראולית. בתשובה לשאלה 4 מציין המומחה, כי מוסך עפרא פתר את בעיית ציר ההינע השבור, אולם זאת ללא קשר לבעיית הסטייה. המומחה מאשר כי אפשר שהמערכת ההידראולית לא היתה מאוזנת, אולם הנתבעת לא אבחנה זאת. באשר לטענה לגבי אפשרות נוכחות שבבים במערכת ההידראולית, מציין המומחה כי יתכן שהיו שבבים במערכת, אולם מדובר בשבבים מיקרוניים שלא ניתן לראותם ולא נמצא שום מסמך המתעד את הימצאותם. לשאלות הבהרה שהגישה התובעת, ציין המומחה, כי תמיד קיימים שבבים במערכת ההידראולית במידה מינורית ולשם כך קיימת מערכת סינון. המומחה שב ומציין כי החיישנים והשסתום היו כנראה תקינים, שכן החלפתם לא פתרה את הבעיה. המומחה מאשר גם כי חלה טעות חשבונית בחוות דעתו, כך שסך החיבור של שלושת המרכיבים: השבה בגין חיוב חריג, החזר בסך 50% מעלות התיקון המיותר ופיצוי בגין הפסד ימי עבודה והשבתה מיותרת של הכלי, מגיע בסך הכל לכדי 58,311 ₪ ולא כפי שכתוב בחוות הדעת המקורית.
בדיון ביום 8.4.13, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה הם ויתרו הדדית על חקירה של עדים, פרט לחקירת המומחה מטעם בית המשפט, עליה עמדה הנתבעת. אשר על כן נקבע התיק להוכחות ולחקירת המומחה.
בדיון ביום 9.6.13, נחקר המומחה מטעם בית המשפט מר עמי מימון. המומחה אישר כי הוא לא בדק את הכלי עצמו, אלא רק שוחח עם נציגים מכל המוסכים שטיפלו בכלי ובדק את התיעוד הקיים. המומחה לא מצא כל פגם בעניין החלפת הפילטרים של המערכת ההידראולית, אשר בוצעה במוסך עפרא עובר להגעתו לטיפול אצל הנתבעת. המומחה הסביר, כי המחשב נותן את הפקודות למערכת ההידראולית, ומפקח על כך שהשרשראות של הכלי נעות בהתאם להוראותיו. המחשב עצמו איננו מאתר תקלות. קיימת מערכת לאבחון תקלות שניתן לערוך במחשב, אלא שהנתבעת לא ביצעה בדיקה כזאת.המומחה נשאל באשר לטענתו לגבי בדיקה אפשרית, על ידי העברת מחשב מכלי אחר. הוא אישר שכל מחשב יש לכייל לכלי הקונקרטי, אולם אפשר לקחת מחשב המוצב בכלי מאותה סדרה (סרייה), על מנת לבדוק את פעולת הכלי המסוים. לדבריו, יש בוודאי עשרות מחשבים בכלים דומים, שניתן היה באמצעותם לאבחן את התקלה. לחלופין, ניתן היה לחבר מכשיר בדיקה לאיתור הבעיה בכלי, לפני ביצוע תיקונים יקרים ומיותרים במערכת ההידראולית, כגון החלפת חיישנים ודוושות, אשר לא פתרה את בעיית הסטייה.
המומחה ציין, כי במקום לבדוק את מקור התקלה באופן מדעי, נהגה הנתבעת בדרך של אלימינציה, ניסיון לאיתור התקלה בדרך השלילה, על ידי החלפת חלקים שונים, שבדיעבד לא הועילה לפתרון הבעיה. המומחה הסביר, כי מוסך עפרא טיפל בשבר בציר ההינע, ובאותה הזדמנות נעשה ניסיון לפתור גם את בעיית הסטייה. הכלי שיצא מהמוסך נסע כמעט ללא סטייה, אולם כעבור כמה שעות עבודה, חזרה התקלה למימדים החמורים שהיו קודם לכן. עובדות אלה מלמדות לדעתו, שהבעיה הייתה במחשב ולא במערכת ההידראולית. המומחה נשאל כיצד הוא קבע שלא נעשה שיפוץ במנוע, כאשר בחשבונית נרשם במפורש כי נעשתה גם השחזה. המומחה הסביר כי השחזה יכולה להיות גם ליטוש עם בד שמיר. החיוב של 5,030 ₪ בלבד, מלמד לדעתו כי אין מדובר בשיפוץ המנוע, אלא רק בהחלפת חלקים שנמצאו בלויים, ובהשחזה מינורית כדי לראות שהחלק ישר ותקין. שיפוץ המנוע היה מביא את העלות ל- 12,000 ₪ לפחות.
ב"כ הנתבעת הציג בפני המומחה את הוראות היצרן לגבי הטיפול בכלי. המומחה הדגיש כי גם על פי הוראות היצרן, הפעולה הראשונה בבדיקת תקלה כזו הינה עריכת "מדידות", ולא החלפה של חלקים במערכת ההידראולית. המומחה נשאל, אם אפשר להכניס מחשב חדש מבלי לעשות התאמה של המערכת ההידראולית. הוא השיב כי הדבר אפשרי, כפי שהשיב לשאלה 8 לשאלות ההבהרה של הנתבעת – לדבריו, אם הבעיה היא במחשב ולא במערכת ההידראולית, אז החלפת מחשב או תיקונו יביאו לפתרון הבעיה.
המומחה נשאל, מה היה קורה אם היו מתקנים את המחשב, ולאחר מכן היה מתגלה כי הבעיה היא במערכת ההידראולית. המומחה השיב, שתיקון המחשב או לפחות בדיקתו, הם עניינים זולים יותר מאשר החלפת החלקים במערכת ההידראולית, שנעשתה על ידי הנתבעת. לפיכך הגיוני יותר לנקוט בסדר זה של ביצוע הפעולות, עובדה היא שלאחר תיקון שעלותו 1,800 ₪ בלבד, נסע הכלי ללא סטייה.




אי בדיקת הכלי - טענתו העיקרית של ב"כ הנתבעת היתה, כי יש לדחות את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לאחר שזה לא בדק את הכלי, זאת בניגוד לצו הפיקוח על מוסכים ושירותים (שמאי רכב) התש"ם – 1980, אשר אוסר על מתן חוות דעת לגבי רכב, אלא אם נבדק על ידי השמאי. יש לדחות טענה זו על הסף. ראשית, יצוין כי אין מדובר בענייננו, בהערכת נזקים שנגרמו לרכב או בהערכת ערכו של רכב, המצריכים בדיקה של הרכב הקונקרטי. מדובר במחלוקת לגבי סדר פעולות שבוצע על ידי הנתבעת, סבירותו והשאלה אם הביא להוצאות מיותרות לתובעת. ב"כ הנתבעת לא הסביר כיצד בדיקה של הרכב לאחר שבסופו של דבר תוקן המחשב, יכולה הייתה לסייע למומחה בהכרעתו אם סדר הפעולות שבוצע על ידי הנתבעת, היה סביר או לא. הוא אף לא חקר את המומחה על טענה זו. שנית, הנתבעת עצמה הגישה חוות דעת של שמאי מטעמה, לגבי אופן ביצוע התיקונים על ידה. כאשר עמדו בפני בית המשפט חוות דעת נגדיות, של התובעת מזה ושל הנתבעת מזה, רשאי היה בית המשפט למנות מומחה מטעמו, על מנת להכריע במחלוקת המקצועית שבין מומחי הצדדים. שלישית, הנתבעת לא העלתה את טענותיה כנגד עריכת חוות דעת כאשר הכלי איננו בנמצא, לא בקדם המשפט הראשון, לא לאחר החלטת בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, ולא בקדם המשפט השני. העובדה שהטענות כנגד עצם עריכתה של חוות הדעת, בנסיבות בהן לא ניתן לבדוק את הכלי, באו בשלב מאוחר, לאחר שנתבררה תוצאת חוות דעתו של המומחה, מקשה על קבלת הטענה. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה טענה מקדמית זו. יחד עם זאת, כמובן שבבחינת משקלה של חוות הדעת, יכול בית המשפט להביא בחשבון גם את העובדה שהכלי לא נבדק.
מהותה של עדות המומחה - טענה שנייה של ב"כ הנתבעת, הייתה כי המומחה נסמך על עדויות שמיעה והערכות ולא על עובדות, שלא הוכחו בפני בית המשפט. חוות דעת של מומחה היא לעולם עדות סברה הנסמכת על עובדות. עד מומחה נקרא להעיד על מסקנות שבמומחיותו. את התשתית העובדתית המהווה בסיס למסקנותיו של המומחה, יש להוכיח בראיות (י. קדמי, על הראיות, מהדורת תש"ע 2009, חלק שני, ע' 755, ע' 771-772 והפסיקה המאוזכרת שם). המומחה, בחוות דעתו ובתשובות לשאלות ההבהרה, ציין מהן הבדיקות שערך, עם מי שוחח ומה נאמר לו על ידי כל אחד מהנשאלים על ידו. אלו הן העובדות עליהן נסמכת חוות הדעת. לו הייתה הנתבעת חולקת על אותן עובדות, ששימשו המסד לחוות הדעת של המומחה, היה עליה לדרוש חקירת העדים אותם ציין המומחה בחוות דעתו. דא עקא שב"כ הנתבעת ציין במפורש בדיון ביום 8.4.13: "העובדות מוסכמות ולכן אין צורך בחקירת עדים, פרט לחקירת המומחה מטעם בית המשפט...". בנסיבות אלה, ולאחר שהנתבעת וויתרה על חקירות בנוגע לעניינים העובדתיים עליהם התבסס המומחה, וכיוונה את ביקורתה כלפי המסקנות הנובעות מאותן עובדות, לא ניתן לקבל את טענתה, שבאה רק בסיכומים, כנגד הבסיס העובדתי עליו התבסס המומחה.
הערכת חוות דעת המומחה - ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה נייטרלי מטעמו, בדרך כלל יש צורך בנסיבות מיוחדות כדי להביא לדחיית חוות דעתו.כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין מכתשים (ע"א 3398/05 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' חיים מריומה, (2007)), הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת של מומחה אותו מינה. רק במקרים יוצאי דופן, כגון חריגה מדבר חוק או הסתמכות על תשתית עובדתית בלתי מהימנה, יטה בית המשפט לדחות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט העליון חזר על הלכה זו בעניין יומה (ע"א 7617/07 יחזקאל יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (2008)). שם נפסק כי אמנם חוות דעתו של מומחה רפואי, ככל מומחה אחר, אינה אלא ראיה, בין מכלול הראיות, ולבית המשפט מוקנה שיקול הדעת אם להסתמך עליה, או לדחותה, כולה או חלקה. עם זאת, על דרך השגרה לא יטה בית המשפט להתערב בקביעות שבחוות הדעת של מומחה שמינה. המקרים החריגים של דחיית חוות הדעת, נוגעים למצבים בהם מתוך עיון בחוות הדעת עצמה, או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה, או במקום שבו ממכלול חומר הראיות המונח לפני בית המשפט, עולה מסקנה השונה מחוות דעתו של המומחה. לאחרונה בעניין ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, (18.3.2013)נקבע שוב, כי לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לחקור את המומחה, על מנת לנסות לקעקע את חוות דעתו וניתנה למומחה הזדמנות להגן על חוות דעתו, יש מקום להעניק משקל מלא לחוות דעת המומחה, לאחר ההתרשמות הבלתי אמצעית של הערכאה הדיונית בפניה הופיע המומחה.
בענייננו, לא מצאתי כי התקיימו אותן נסיבות חריגות, המצדיקות דחיית חוות דעתו המקיפה והאובייקטיבית של המומחה מטעם בית המשפט עמי מימון. המומחה ערך חוות דעת מקצועית ומקיפה. הוא השיב בפירוט רב לכל שאלות ההבהרה ששלחו לו באי כוח הצדדים ונחקר באריכות על חוות דעתו בבית המשפט. מדובר בסוגיה מקצועית מורכבת, והמומחה לא חסך הסברים מבית המשפט, על מנת להבהיר את מסקנתו בדבר סדר הפעולות הבלתי סביר שנקטה הנתבעת בתיקון הכלי, שהביא לטענתו להוצאה מיותרת. המומחה נתן חוות דעת מאוזנת, בה הוא מפרט, בין השאר, העדר וודאות להחלפת נוזלים הידראוליים כנדרש על ידי התובעת, העדר תיעוד במוסכים הקודמים בהם תוקן הכלי, ואף נזהר בקביעתו בדבר ההחלפות המיותרות של חיישני הדוושות והשסתום ההידראולי, לגביהם קובע המומחה בזהירות ראויה המצופה ממומחה, כי "ככל הנראה" הם הוחלפו ללא צורך. לפיכך, ומתוך אותה זהירות ראויה, המומחה מציין בסיכום חוות דעתו, כי גם אם מדובר היה בעבודה מיותרת, הרי שבסופו של דבר היא שיפרה את מצב הכלי, ולכן ראוי לחייב את התובעת במחצית עלותה. כל אלה הביאוני למסקנה, כי יש מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
יצוין כי המומחה קבע, שלא מצא אצל הנתבעת נתוני בדיקה ואבחון של המערכת ההידראולית, למרות שסביר ומקובל לשמור מסמכים אלו כשבע שנים. ב"כ התובעת טען בסיכומיו, כי עובדה זו מלמדת שהנתבעת העלימה מסמכים בכוונה, כדי למנוע בדיקה ראויה על ידי המומחה. אין בדעתי לקבל טענות קשות אלו שהפנה ב"כ התובעת. ידוע הוא כי הנטל להוכחת טענות מעין פליליות הוא נטל כבד, וכפי שלא נמצאו מסמכי בדיקות החלפת שמנים ע"י התובעת, או תיעוד מלא של בדיקת המערכת ההידראולית במוסכים הקודמים, כך ייתכן שמדובר בכשל נקודתי בתיעוד. יחד עם זאת, העדרם של המסמכים הללו, שלפי טענת המומחה אמורים היו להימצא אצל הנתבעת, מהווה מעין "נזק ראייתי", המחייב העברת הנטל אל הנתבעת. על פני הדברים, הכלי הובא לתיקון סטייה בנהיגתו, והתיקונים במערכת ההידראולית לא הועילו לפתרון תקלה זו שלשמה הובא. על הנתבעת לשכנע איפוא, כי אכן ממצאי הבדיקות הראו על תקלה במערכת ההידראולית, שהצדיקה את החלפת החלקים ללא קשר לתקלה במחשב. לא עלה בידי הנתבעת להרים נטל זה, ולשכנע את בית המשפט בהזקקות לתיקון האמור.
הנתבעת הוסיפה וטענה, כי העברת מחשב מכלי לכלי, איננה עניין מעשי. המומחה נחקר בבית המשפט והסביר כי זוהי רק אחת מן החלופות. מחד ניתן לבצע החלפה של מחשב עם כלי אחר מאותה סדרה, כאשר ישנם עשרות כלים דומים. מאידך ניתן לבדוק את המחשב עצמו, על ידי מערכת לאיתור כשלים במחשב. הנתבעת כמוסך מורשה ומקצועי, חייבת לדעת כיצד ניתן לבצע בדיקה כזו של המחשב, לפני עריכת שורה של החלפות במערכת ההידראולית, שעלותה גבוהה ושבסופו של דבר לא הועילה.
הנתבעת בסיכומיה העלתה טענות גם כנגד הנזקים העקיפים שקבע המומחה, בגין השבתה מיותרת של הכלי לתקופה 12 יום. דא עקא, המומחה לא נשאל כל שאלה בעניין זה, לא בשאלות ההבהרה שהועברו לו ולא בחקירתו הממושכת בבית המשפט, לא לגבי משך התקופה שקבע, ולא לגבי עלות כל יום השבתה. כידוע, הימנעות מחקירה של עד מרכזי בנקודה מהותית, מלמדת על קבלת עדותו בנקודה זו (י. קדמי, על הראיות, מהדורת תש"ע 2009, חלק רביעי, ע' 1949 והפסיקה המאוזכרת).
להלן אבחן את כל רכיבי הנזק שנקבעו ע"י המומחה:
המומחה קובע כי החיוב בגין העבודות היה גבוה בשיעור של 7,000 ₪ מהסביר, וכן בגין החלקים בשיעור של 5,520 ₪, ובסך הכל זכאית התובעת ברכיב זה לפיצוי בסך 12,520 ₪. קביעתו של המומחה בדבר עלויות גבוהות מהמקובל לא נסתרה ולכן אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה בנקודה זו.
התובעת שילמה בסך הכל עבור התיקון סך של 78,663 ₪. המומחה קובע כי למרות שככל הנראה מדובר היה בתיקון מיותר, הרי שבפועל הוא השביח את הכלי, ולכן על התובעת לשאת במחצית עלות תיקונו. כאן מדובר בעניין בעייתי יותר: טיעונו המקצועי של המומחה מקובל על בית המשפט. ברור כי תיקון המערכת ההידראולית והחלפת חלקים הועילה לתיקון הכלי. עם זאת, המומחה לא הבהיר מדוע קבע ערך של מחצית מהתיקון. עניין זה הוא עניין להערכה ולווא דווקא למקצועיות. מחד גיסא, התובעת הביאה את הכלי לנתבעת לשם תיקון הסטייה, והטיפול במערכת ההידראולית לא היה דרוש לביצוע תיקון זה, אשר לא הועיל לתיקון התקלה. מאידך גיסא, הכלי עבר כבר 11,000 ק"מ וטיפול כזה אמור היה להתבצע כעבור 15,000 ק"מ. המומחה לא שלל אפשרות (שלא הוכחה בעדר מסמכים) שהיתה בעיה גם במערכת ההידראולית, אם כי זו לא היתה הבעיה המרכזית שהביאה לסטיית הכלי. כאשר אני מעריך את השיקולים השונים לכאן ולכאן, נראה לי כי אף אני הייתי מעריך את הנזק לתובעת במחצית עלות הטיפול, ממש כפי שהעריך המומחה. מכאן שיש לשפות את התובעת במחצית יתרת הטיפול, לאחר חיסור גביית הייתר בסך 33,071 ₪.
באשר לנזקים עקיפים, לא עלה בידי להבין את טענת הנתבעת בסיכומים כי בדרך כלל אין מפצים על נזקים עקיפים. הכלי הושבת לפרק זמן ארוך יותר של 21 יום, והמומחה הכיר רק ב 12 ימי השבתה בגין תיקון שווא. כאמור לעיל, המומחה לא נחקר על כך, ולכן אני נכון לאמץ את מסקנותיו הן לגבי תקופת ההשבתה והן לגבי עלותה. לפיכך ברכיב זה, יש לפצות את התובעת בגין השבתת הכלי למשך 12 ימי עבודה, בסך של 12,720 ₪.
התובעת עמדה גם על פסיקת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. ואולם, התובעת לא דרשה בכתב תביעה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אלא ציינה בכתב תביעתה את הסכום הנומינאלי ששולם, ואף שילמה אגרה לפי הסכום המקורי. לפיכך, נראה לי נכון לחייב את הנתבעת רק בהפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.10.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 58,311 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.10.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל.לסכום זה יצטרפו הוצאות משפט: עלות חוות דעת שמאי התובעת, חלקה של התובעת בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואגרות, כולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם ועד מועד התשלום המלא בפועל. לסכום זה יתווסף שכ"ט עורך דין בשיעור של 16,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התהפכות טרקטורון

  2. תאונת דרכים טרקטור

  3. דריסה ע"י טרקטור

  4. התנגשות בטרקטור

  5. עורך דין תאונת טרקטורון

  6. תאונת דרכים עם טרקטורון

  7. נפילה מעגלת טרקטור

  8. פגיעה תוך כדי עליה על טרקטור

  9. זכות עיכבון בטרקטור

  10. תאונת טרקטורון בלי ביטוח חובה

  11. תאונת טרקטורון בצפון

  12. תאונת דרכים עם טרקטור

  13. תאונה בין רכב לטרקטור

  14. תאונת עבודה עם טרקטור

  15. נפילה מטרקטור תאונה קשה

  16. פגיעת טרקטור בקו טלפון

  17. תיקון טרקטורון – האם תאונת דרכים

  18. הרשעה בעבירת גניבת טרקטור

  19. נפילה מטרקטור תאונת עבודה

  20. נהיגה בטרקטור ללא רישיון

  21. גניבת טרקטורון מתחנת משטרה

  22. ביטוח גניבת טרקטור ליד עזה

  23. גרימת נזק לרכוש עם טרקטור

  24. ניצול הכוח המכני של טרקטור

  25. עונש על דריסה עם טרקטורון

  26. תאונה של ילד ששיחק עם טרקטור

  27. נזקי רכוש עקב שריפה בטרקטור

  28. בקשה להחזרת טרקטורון מהמשטרה

  29. נהיגת קטין בטרקטורון ללא רשות

  30. פגיעת טרקטור מאחור בתאונת עבודה

  31. תאונת דרכים עם טרקטור ללא ביטוח

  32. גניבת טרקטור - תביעה נגד חברת ביטוח

  33. פגיעה ברגל שמאל במהלך עבודה על טרקטור

  34. פיצויים מהמדינה בגין תאונת טרקטור צבאי

  35. תביעה לפיצוי כספי בגין תיקונים מיותרים בטרקטור

  36. אי ידיעה על העדר ביטוח על טרקטורון - תאונת דרכים

  37. תאונת דרכים בטיול מטעם העבודה כאשר טרקטורון בו נהג התהפך לתעלה

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון