לשון הרע: הבעת דעה יכולה לחול לא רק על נקיטת עמדה ערכית אלא גם על הסקת מסקנות

לשון הרע: הבעת דעה יכולה לחול לא רק על נקיטת עמדה ערכית אלא גם על הסקת מסקנות. "גם בייחוס כוונה זו או אחרת לנפגע, כמו כוונת התרמית, יכולה להיות משום הבעת דעה, בדרך הסקת מסקנות מן העובדות שפורטו, אם כי אין בה חריצת משפט ערכי" ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ, פ"ד לב (3) 337, 353 (1978)). השאלה אם ביטוי מסוים בפרסום מהווה תיאור עובדתי או שיש בו משום הבעת דעה (או סברה) היא בעיקרה שאלה עובדתית. על בית המשפט להסיק את מסקנתו על פי השכל הישר וכללי ההיגיון, לאחר שיעיין בכתבה בשלמותה (ע"א 259/89 הוצאת מודיעין בע"מ נ' ספירו, פ"ד מו(3) 48, 55 (1992)). המבחן העיקרי הוא מבחן "הרושם הכללי שיוצר מירקם הכתבה בעיני הקורא הסביר" "האם סובר הוא כי הוא מוזמן לשפוט את האמרה או שמא מתבקש הוא לאמצה כעובדה וללא ביקורת עצמאית" (ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט(2) 843, 857). פרסום ייחשב הבעת דעה אם כך עולה מהאופן שבו נוסחו הדברים; אם המפרסם ציין את עובדות האמת שעליהן סמך את דעתו ואם קיימת זיקה סבירה בין עובדות האמת לבין הדעה שהובעה (ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, פ"ד לב (3) 337 (1978); ע"א 323/98 שרון נ' בנזימן, פ"ד נו(3) 245, 263-264 (2002)). לשון הרע / הוצאת דיבה