תאונת דרכים: איבוד שיווי משקל ברכיבה על אופניים בגלל פגיעת ג'יפ

בעוד שהוא רוכב על אופניו נסע בכביש ג'יפ שהגיע מימינו, פגע באופניים וכתוצאה מכך איבד התובע את שיווי משקלו והוטח על הכביש בעוצמה רבה. בהמשך, היות והג'יפ המשיך בנסיעתו וברח מהמקום לא הספיק לרשום את פרטיו. בעודו שרוע על הכביש ומשקפיו זרוקים בסמוך ניגשה אליו גיסתו, הגב' גורבאן אנגודי, (להלן: "עוקאילה") שהיתה בדרך לביתה מקופת החולים בקלנסוואה יחד עם בנה בן ה-3. האחרונה שאלה אותו לשלומו, ניסתה לעזור לו אולם לא זכתה למענה. עובר אורח שהיה במקום הזמין אמבולנס שפינה את התובע לבית החולים.

3. התובע בעדותו עמד על גרסתו כי רכב פגע בו וזאת בשעה שנסע באופניו והרכב הגיע מימינו. הוא חזר ונשאל על ידי ב"כ הנתבעת האם יכול שנפל מהאופניים ופגיעתו נבעה כתוצאה מכך והתובע מצידו הכחיש את הגרסה האחרונה וטען: "נדחפתי ונפלתי ולא ראיתי מי דחף אותי" (עמ' 15 שורה 25).
על גרסה זו חזר התובע הן בפני נציג מד"א שפינה אותו לבית החולים והן בפני שוטר שגבה עדותו ביום 21.06.2009.

4. בדו"ח מד"א מיום 15.06.2009 צויין בהערות כדלקמן: "רוכב אופניים בן 67 שפגע בו רכב נפגע במצב קל..." עוד צויין כי הנפגע זוהה על ידי נציג מד"א ופונה עקב תאונת דרכים בשעה 17:43 לבית חולים "מאיר" בכפר סבא.
הנתבעת זימנה כעד מטעמה את מר אחמד אבו שאח, הוא נציג מד"א שחתום על הדו"ח הנ"ל.
האחרון העיד כי התקבלה במוקד הודעה על התאונה שבעקבותיה יצאה ניידת למקום ובתוך 2 דקות ממועד הקריאה הגיעה למקום שבו התובע נמצא שרוע על הכביש.
לדבריו, מפיו ורק מפיו של התובע רשם את הערותיו בדו"ח אותו מילא באותה שעה וההסבר שנתן לעובדה כי לא רשם שמדובר בתאונת פגע וברח, היה כי אין עליו חובה לעשות כן. יחד עם זאת ציין, כי אם היה רואה את הרכב בעת הפגיעה מן הסתם היה רושם את מספר הרכב.
התובע מבקש להסתייע בעדותה של עוקאילה, אשר על פי תצהירה ראתה אותו שכוב על הכביש וזאת לאחר התאונה וכשהוא מתפנה על ידי אמבולנס לבית החולים.
האחרונה הודתה כבר בתצהיר כי לא ראתה את התאונה אך לגרסתה, שלא נסתרה, זכרה כי אחד האנשים שהיה במקום אמר לה שג'יפ פגע בתובע ונעלם.

5. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, עלה בידי התובע להוכיח את קרות התאונה ונסיבותיה באופן שמטיל אחריות על הנתבעת לפצותו מכח חוק הפלת"ד.

לדבריו, עדותו של התובע שהתחזקה בשורת המסמכים ובעדותו של נציג מד"א מעידה כי התובע נפגע בתאונה על ידי רכב שפרטיו לא ידועים לו.
מנגד, הפנתה ב"כ הנתבעת הן לעובדה שעדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין והן לעובדה שלטענותיה מסר מספר גרסאות, שלא נמצאה להן כל תמיכה שהיא. בלבולו של התובע כפי שעלה מעדותו פוגם במהימנותו ולא ניתן לתת בה אימון כלל וכלל. בנוסף, לא יכול היה לקבל חיזוק מעדים אחרים שהודו כי לא ראו את התרחשות התאונה.

6. התובע נחקר פעמיים בנוגע לגרסתו לתאונה ומפיו נשמעו שתי אמרות בזמן אמת שנקלטו הן על ידי נציג מד"א והן על ידי הגב' עוקאילה.
בנוסף, גם כשהתייצב במשטרה ציין התובע "אני רכבתי על אופניים ורכב ג'יפ בא ופגע בי וברח והגיע אמבולנס ומי שנהג ברכב מישהו ממשפחת סלאמה, אני לא מכיר את זהותו...".

הרושם שהותיר בפני התובע הינו של אדם מבוגר וחולה, שעדותו אומנם לא היתה סדורה לחלוטין אולם העקביות בכל הנוגע לנסיבות התאונה נשמרה לכל אורך עדותו. עקביות זו החלה ממועד הפגיעה עת שסיפר לנציג מד"א את שקרה לו, נמשכה לאחר מכן בתחנת המשטרה, בעדותו הראשונה בבית המשפט ביום 31.12.2012 ובעדותו ביום ההוכחות.
הבלבול שאפיין את התובע גם בעדותו, לא מצביע לטעמי על חוסר מהימנות אלא על סגנון ואופי התובע, וממילא בלבול זה שהיה מן הסתם גדול יותר בסמוך לתאונה לא עמד בדרכו את שהסביר לנציג מד"א על אופן הפגיעה ע"י רכב.
כפי שאומר בית המשפט העליון ברע"א 3909/08 קרנית נ' שרה קורן (3.11.09):

"תאונת הדרכים לעיתים קרובות היא אירוע טראומתי... שיפוט מחמיר בדיעבד של התנהגות הנפגע בזמן אמת עלול לחטוא לאמת ולסכל את תכליתו של החוק בכלל ושל הקמת קרנית בפרט"

קל וחומר עת שהתובע כבר במעמד של דקות לאחר התאונה דיבר על פגיעתו של רכב.
אמת, הגרסה המשוערת הנגדית שהעלה ב"כ הנתבעת, כי התובע נפל מאופניו עקב מצבו הרפואי הכללי אפשרית, אולם לאחר שהתובע העיד בפני, אינני סבורה כי במצבו הכללי לרבות המנטלי בעת התאונה, בדה התובע את התיאור בפני נציג מד"א ממוחו בתחכום היוצר בסיס לחבות כלפי אחר.

השקידה הסבירה

7. לטענת ב"כ הנתבעת יש לשלול את זכאותו של התובע לפיצוי הואיל ולא שקד במידה סבירה לקבל את פרטי הנהג הפוגע. חובה זו מוטלת על התובע לטענתה במועד התאונה ובסמוך לה ואיתור מאוחר של הנהג או ניסיון כזה לא עונה על דרישת השקידה הסבירה.
למעשה, לדבריה, התובע לא עשה שום מאמץ לאתר את הנהג.

בעניין זה טען ב"כ התובע ארוכות והסביר כי דווקא ההתנהלות בתיק זה מחייבת מסקנה אחרת.
כתב התביעה המקורי הוגש אומנם כנגד הנתבעת בלבד, אלא שלאחר שהתובע קיבל את פרטי הנהג על פי בירורה של הנתבעת הגיש כתב תביעה מתוקן וצירף את הנהג המדובר כנתבע נוסף. יצויין, כי שמו של הנהג הנ"ל הוזכר כבר על ידי התובע במסגרת הודעתו למשטרה אלא שהוא לא ידע לדבריו אם אכן מדובר בנהג הנ"ל וסמך על דברים שאמרו לו שכנים או גיסתו.
בדיון שהתקיים לאחר הגשת כתב ההגנה על ידי הנתבע שצורף, הודה התובע כי הוא מכיר את הנתבע מהכפר ולא מעבר לכך.
לאחר שהנתבע העיד בישיבת קדם המשפט כי לא נהג על ג'יפ בתקופה הרלוונטית, לא פגע בתובע שאותו אינו מכיר ולא היה מעורב בתאונת דרכים כלשהי, נמחקה התביעה כנגד הנתבע הנ"ל על פי פסק הדין מיום 31.12.2012.

8. סעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי ת"ד מבטיח את הפיצוי לנפגע בתאונת "פגע וברח". ברם, הזכאות להתפצות במקרה כנ"ל טעונה קיומם של מספר מבחנים וביניהם כי הנפגע זכאי לפיצוי לו היה הנהג הפוגע מבוטח, לא ניתן לתבוע מבטח, וכי הנהג הנ"ל אינו ידוע. הנטל להוכחתם חל על התובע שהרי חבותה של קרנית היא היוצא מהכלל לחובת הפיצוי ע"י מבטח.
(ראה ע"א 2176/95 רפיק חלבי נ' וגיה אבו חמד ואח' (11.8.97))
על פי ההלכה, לא די בהעדר הידיעה של הנפגע מיהו הפוגע האחראי אלא עליו להראות ששקד במידה סבירה לאתרו ושהדבר לא עלה בידיו.
(ראה 502/84 קרנית נ' הורוביץ, פ"ד מא (1) 542 (1987))

אומר בית המשפט העליון ברע"א 3909/08 הנ"ל, כי השקידה הסבירה נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית, במסגרת זו יבחן בית המשפט את הסבריו של הנפגע לגבי סיבת אי ידיעתו את פרטי הפוגע בהתייחס לאירוע הפתאומי והטראומתי של תאונת הדרכים ועד כמה הסברו מהימן.
כך שאם (פיסקה 14):

"הנפגע מצביע על סיבה סבירה והגיונית לכך שאין ביכולתו להצביע על הנהג הפוגע, והסברו זה נמצא מהימן, הכף נוטה לטובת הכרה וזכאות לפיצוי מקרנית... יש לבחון את התנהגות הנפגע ואת הסבריו במשקפיים מציאותיות ותוך מתן משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית שבגינה הוא לא הזכיר או הצליח לברר את פרטיו של הנהג הפוגע..."

מסביר שם בית המשפט כי במקרה שמדובר בתאונת פגע וברח קמה דרך כלל תחולה לסעיף 12 (א) (1) לחוק ובלבד שהנפגע ביצע את הפעולות המתבקשות בתקופה שלאחר התאונה כדי לברר זהותו של הנהג הפוגע. במקרה כזה, אם בית המשפט משתכנע בתום ליבו ובניסיונותיו הכנים לגלות את זהותו של הנהג הפוגע – יכיר בדרך כלל בית המשפט בחבותה של קרנית.

בפועל, זהו המקרה שלפנינו, כשעסקינן בתאונת פגע וברח וכאשר התובע נפל מאופניו לאחר שנפגעו ולא היה באפשרותו לתור אחר נהג הרכב. כמו כן, הוכח כי בסמוך מאוד לקרות התאונה בהגיע נציג מד"א לא נמצא נהג הרכב שלא הושיט עזרה לתובע.
בהמשך ,ציין בפני השוטר את השם שנודע לו מאחרים ואף היה נכון להגיש כתב תביעה כנגדו על מנת לברר את האמת לאמיתה, ורק לאחר שתביעתו כנגד הנהג שבשמו נקב נמחקה, ביקש להיתפצות מהנתבעת.

על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת, וקובעת שהתובע עמד בשקידה הסבירה לאיתור הפוגע.


הנזק - הפגיעה

9. התובע פונה כאמור באמצעות אמבולנס לבית החולים "מאיר" בכפר – סבא שם אובחן שהוא סובל משבר קשה ביד שמאל. ידו של התובע הושמה בגבס למשך 6 שבועות והוא שוחרר לביתו עם הוראות למנוחה, נטילת תרופות והמשך טיפול ומעקב. לטענת התובע המשיך לסבול מכאבים עזים לאחר שחרורו מבית החולים וממגבלת תנועה באיזור הפגיעה ולאחר שלושה חודשים עת שהה בביתו החל לשוב לשגרת חיים באופן איטי והדרגתי, כשהוא ממשיך לסבול מכאבים ונוטל תרופות לשיכוך הכאבים באופן יומיומי וקבוע.
כאבים אלה מנעו ממנו לבצע פעולות יומיומיות פשוטות אותן ביצע עובר לתאונה ללא קושי.

10. ד"ר ינאי, מומחה מטעם בית המשפט, בדק את התובע וציין במסקנות חוות דעתו כי:

"לפנינו מקרה של חבלה ביד שמאל, בתאונת דרכים עם שברים שהתחברו והמצב הסתיים בפגיעה פרקית עם ביטוי קליני ורטגני..."

בעקבות כך, מצא כי נותרה לתובע נכות צמיתה של 10%.

במסגרת תשובות הבהרה לשאלות ב"כ הנתבעת אישר המומחה כי מצא שטווח התנועה משמאל טוב יותר מאשר טווח התנועה ימין, זאת משום שהתובע סבל בעבר גם משבר בשורש יד ימין. עוד הסביר המומחה בתשובות ההבהרה כי תלונת התובע הנוגעת ליד שמאל היא אומנם תלונה סובייקטיבית, אולם יש לה בסיס עובדתי אובייקטיבי שהודגם בצילומי רנטגן. כמו כן, בתיעוד הרפואי של החולה צויין במפורש שהוא מקבל באופן קבוע תרופות כנגד כאבים וכדורים לשינה.

השפעת התאונה על תפקודיות התובע

11. לטענת התובע כתוצאה ישירה מהתאונה הוא סובל מכאבים וחולשה בידו הפגועה ומוגבל בתנועותיו. למעשה, איבד את התחושה ביד הפגועה ובאצבעות, מתקשה בהפעלת כוח ביד הנ"ל, דבר המונע ממנו ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות.
כמוצהר על ידו, כאביו מתגברים בעיקר לאחר מאמץ, בשינויי תנוחה, בתנועות ספונטניות ובשינוי מזג אוויר.
לפיכך, טען ב"כ התובע כי מגבלותיו הקשות של התובע משפיעות על תפקודו השוטף ולמעשה הפך לאדם מוגבל בתפקוד ונזקק.
ב"כ הנתבעת בחקירתה את התובע הפנתה לשלל המסמכים והפגיעות של התובע, בעיקר זו האחרונה עובר לתאונה משנת 2006, שבמסגרתה נפגע התובע קשה ברגליו עת שנגרמו לו שברים ברגל שמאל, שבר מרוסק של הטיביה והפיבולה ומפרק קרסול שמאל, ואף הודה כי אינו יכול ללכת ללא מקל מסייע.
בתאונה זו קבע המל"ל לתובע נכות צמיתה של 41%. התובע הודה אף כי נפסקה לו נכות בשיעור גבוה בהרבה.
כבר בבקשות שהגיש התובע למל"ל לקבלת קיצבת "שירותים מיוחדים" ציין כי הוא זקוק לעזרה בכל דבר וכי הוא נתמך בהליכתו בקביים ומקל ועל כן, לטענת הנתבעת, לא ניתן לקבל את גרסתו כי התאונה נשוא התביעה היא שהותירה בו את הפגיעה המשמעותית.

בהתחשב במצבו הכללי של התובע עובר לתאונה אני סבורה כי במקרה זה שיעור הנכות הרפואית תואם את ההשפעה על תפקודיותו.

כאב וסבל

12. למרות שעסקינן בתביעה על פי הפלת"ד, ביקש ב"כ התובע לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 25,000 ₪ כתוצאה ממצבו הקשה.
על פי תקנות הפיצויים זכאי התובע לפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 11,976 ₪.

הוצאות רפואיות

13. ב"כ התובע ציין בתחשיב מטעמו הוצאות שנגרמו לתובע מעבר לתשלום קופות החולים והמל"ל בסך של 15,000 ₪.
בעניין זה, מקבלת אני את טענת ב"כ הנתבעת כי בהעדר ראיה כלשהי לתמיכה בטענות התובע לא ניתן לפסוק לו הוצאות כלשהן ולכל היותר אני מעריכה אותן בסך של 1,500 ₪.

עזרת צד ג'

14. למרות פניותיו בעבר של התובע למל"ל בשל מצבו נדחו בקשותיו לעזרה ועל כן הודה כי אישתו היא המסייעת בידו במצבו הרפואי.
התובע לא העיד את אישתו או כל גורם אחר שהוא נעזר בו ועל כן, היה יסוד לטענת הנתבעת כי גם אם הוא נזקק לעזרה מבני משפחתו, עזרה זו אינה חורגת מגבולות עזרה רגילה שבני משפחה נותנים.
בהתחשב במצבו של התובע, באופי הפגיעה, בהצטרפות הפגיעה לפגיעה קודמת של התובע והשפעתה הכוללת – אין לי ספק כי התובע נזקק ויזקק לעזרת הזולת במידה מסוימת.
אני מעריכה עזרה זו לעבר ולעתיד בסך של 20,000 ₪.

לסיכום

15. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 33,476 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,135 ₪.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת פגע וברח אופניים

  2. תאונות דרכים אופניים

  3. הרוג בתאונת אופניים פיצויים

  4. תאונה בטיול אופניים

  5. ביטול עסקה אופניים

  6. פציעת ילד על אופניים

  7. מוות בתאונת אופניים - פיצויים

  8. תקיפת כלב בזמן רכיבה על אופניים

  9. שביל אופניים - צו מניעה

  10. פגיעת אופניים ברכב חונה

  11. תאונה בין אופנוע לאופניים

  12. פגיעת טרקטור ברוכב אופניים

  13. פיצוי לילד שנפל מאופניים

  14. נפילה מאופניים תאונת עבודה

  15. פגיעת רכב לא מזוהה באופניים

  16. שחרור ממעצר גניבת אופניים

  17. פגיעה ברוכב אופניים בחיפה

  18. תאונת דרכים של רוכב אופניים

  19. תאונת אופניים בדרך מהעבודה

  20. נפילה מאופניים בדרך לעבודה

  21. פגיעת אוטובוס ברוכב אופניים

  22. פגיעת רוכב אופניים בהולך רגל

  23. פגיעה ברוכב אופניים פגע וברח

  24. רוכב אופניים נהרג בתאונת דרכים

  25. תאונת אופניים עקב מדרכה פגומה

  26. התנגשות רוכב אופניים בהולך רגל

  27. נפילה מאופניים בגלל כתם שמן על הכביש

  28. נפילה מאופניים בכביש – תביעה נגד העירייה

  29. טען שנפל מהאופניים לאחר שהאופניים נתקלו בבור בכביש

  30. תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

  31. האם נפילה מאופניים בניסיון למנוע תאונה נחשב "תאונת דרכים" ?

  32. תאונת דרכים: איבוד שיווי משקל ברכיבה על אופניים בגלל פגיעת ג'יפ

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון