מה זה "אחריות קפידה" ? מה הדין בסוגיית עבירות אחריות קפידה ? ##(1) עבירות אחריות קפידה - הקדמה:## עבירות של אחריות קפידה בדומה לכל עבירה פלילית הנן עבירות הכוללות גם יסוד נפשי וגם יסוד עובדתי. אלא מאי, ייחודן נעוץ בכך שהתביעה פטורה בעבירות מסוג שכזה מלהוכיח קיומו של יסוד נפשי ודי לה בהוכחת היסוד העובדתי שכן הנחת המוצא היא כי קיום היסוד העובדתי מעיד לכל הפחות על רשלנות. זהו למעשה המאפיין העיקרי והבולט של עבירות מסוג אחריות קפידה, גם אם לא היחידי (לדיון נרחב בנושא ר' ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין א' , פרק י'). ##(2) אחריות קפידה - באילו עבירות ?## האחריות הקפידה הונהגה על-ידי המחוקק בעבירות מיוחדות שנועדו להסדיר תחומים מסוימים בחיי החברה. המדובר בתחומים המחייבים הסדרים כלכליים וחברתיים אחידים ובני-אכיפה, שיש בהם כדי לקבוע סטנדרט התנהגות מותאם לצורכי החברה בת זמננו. כדי להבטיח אכיפה פשוטה ויעילה של אותם כללי התנהגות וכדי להעמיק את האכיפה באותם תחומים, נקבעו עבירות שדרכי הוכחתן פשוטות, ומטעם זה פטר המחוקק את התביעה מהוכחת היסוד הנפשי של העבירה. האחריות הקפידה נוצרה על מנת לשמור על תקנת הציבור וליצור רמת זהירות גבוהה, באותם תחומים מיוחדים שבהם נדרשת רמת זהירות זו. על כן, רק מי שעשה את כל שניתן כדי למנוע את העבירה, או במילים אחרות נקט ברמת זהירות גבוהה מאד, יינקה מהעבירה המיוחסת לו. מדובר בעבירות הקובעות הסדרים כלכליים וחברתיים אחידים ובני-אכיפה, שיש בהם כדי לקבוע סטנדרד התנהגות מותאם לצורכי החברה בת זמננו. כדי להבטיח אכיפה פשוטה ויעילה של אותם כללי התנהגות וכדי להעמיק את האכיפה באותם תחומים, נקבעו עבירות שדרכי הוכחתן פשוטות, ומטעם זה פטר המחוקק את התביעה מהוכחת היסוד הנפשי של העבירה (השופטת (כתארה אז) ביניש, בעניין לקס, בעמ' 693. כן ראו: ע"פ 17/59 מאור-מזרחי נ' היועץ המשפטי, פ"ד יד 1882, 1887. ##(3) מה המטרה של עבירות האחריות הקפידה ?## עבירות האחריות הקפידה קיימות ככלל בתחומים מסוימים של חיי החברה אשר הצריכו הסדרה כדי להבטיח את תקנת הציבור בהם. הן מיועדות לתמרץ לנקיטת רמת זהירות גבוהה בכדי להבטיח את שלום הציבור בתחום הרלוונטי (ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין כרך א 796 - 798 (1984), יפעת רווה היקף תחולת סעיף 22 לחוק העונשין - עבירות של אחריות קפידה משפטים לב 177, 180 - 181 (תשס"ב). יפים לעניין זה דבריו של המלומד ש"ז פלר בספרו יסודות בדיני עונשין (כרך א), בעמ' 797: "התפקיד הראשון של האחריות הקפידה הוא לעודד את האדם לגלות רמת זהירות גבוהה, כך שיעמוד בציוויים המבטיחים את שלום הציבור בתחומי הפעילות השוטפים ביותר ולעתים אף החיוניים ביותר, מבחינת היקפם ומשקלם החברתיים". (ראו גם את דברי הנשיא אגרנט בד"נ 11/65 גדיסי נ' היועץ המשפטי לממשלה בעמ' 68-70). לצד האינטרס שבהנהגת רמת זהירות גבוהה, מתאפיינות עבירות האחריות הקפידה ברצון להבטיח אכיפה יעילה על-ידי מתן "פטור" לתביעה מן הצורך להוכיח את היסוד הנפשי. ההנחה הינה כי בעבירות אלה יהיה קושי באכיפה אם תידרש התביעה להוכיח את היסוד הנפשי, כיוון שהנתונים הרלוונטיים לבחינת התנהגותו של הנאשם מצויים בידיו, וכן בשל קשיים מעשיים אחרים (פלר, שם; דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב - 1992, ה"ח 115, בעמ' 124; יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין 389 (2008). רווה, שם). ##(4) אחריות מוחלטת ואחריות קפידה:## עם תיקון 39 לחוק העונשין החליפה ה'אחריות הקפידה' את ה'אחריות המוחלטת', והיא מעוגנת כיום בסעיף 22 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עבירות של אחריות קפידה מאפשרות לאדם שלא לשאת באחריות אפילו הוכח היסוד העובדתי (ובשל כך גם אין לראותן כעבירות שבעבר כונו עבירות של "אחריות מוחלטת"). הדרך לעשות כן מפורטת בהוראת סעיף 22(ב) לחוק העונשין ולפיה על האדם להראות שנהג בהיעדרה של מחשבה פלילית, או רשלנות יחד עם תנאי מצטבר נוסף : להראות שעשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירה. ##(5) אחריות קפידה - מה אומר החוק ?## סעיף 22 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע: 22. אחריות קפידה והיקפה (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" - לרבות בהלכה פסוקה. (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה. (ג) לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות." משמעות הסעיף היא כי לאחר חקיקת הסעיף, על מנת לקבוע שעבירה הינה עבירה של אחריות קפידה, על המחוקק לציין זאת בחיקוק עצמו. עם זאת, על מנת שלא לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו בטרם נכנס לתוקף התיקון במסגרתו חוקק הסעיף (חוק העונשין (תיקון 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994; להלן: תיקון 39) - תשארנה העבירות אשר לגביהן נקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות - עבירות של אחריות קפידה. הסעיף מגדיר במפורש בהקשר זה כי "דין" כולל את ההלכה הפסוקה. ##(6) עבירת אחריות קפידה - כיצד הנאשם יכול להתגונן ?## נטל ההוכחה על מי הטוען לפטור זהה בשתי הוראות החיקוק כאשר על פי ההלכה הפסוקה בעבירות של אחריות קפידה יש להציג ראיות שעשויות "להטות את כף המאזניים לטובת גרסתו" (ראה בין היתר ד"נ 12/81 ש' שפירא ושות' נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(3) 645). בהתאם לאמור בסיפא של סעיף 193א(ג1) לחוק העונשין נטל ההוכחה הוא ברמה "הנדרשת במשפט אזרחי". ביחס למתווה המאפשר פטור בעבירות מסוג שכזה, ישנה הלימה בין סעיף 22(ב) לחוק העונשין לבין האמור בסיפא של לשון סעיף 193א(ג1) לחוק העונשין אשר גם אם אינו נוקט בלשון לפיה "נהג ללא מחשבה פלילית או רשלנות" האמור בו מעיד באופן אינהרנטי שהעבירה לא נעשתה במחשבה פלילית או ברשלנות. בבואנו לסווג עבירות כעבירות אחריות קפידה, עלינו להביא בחשבון כי בדרך-כלל מדובר בעבירות התנהגות, אשר ככל העבירות הן כוללות הן יסוד עובדתי והן יסוד נפשי, אלא שבמובחן מהעבירות הרגילות, בעבירות של אחריות קפידה אין התביעה חייבת בהוכחת היסוד הנפשי; בהתקיים היסוד העובדתי קמה חזקת המחוקק כי נתקיים גם היסוד הנפשי. הנאשם יכול להסיר מעליו את האחריות הפלילית אם יסתור את היסוד הנפשי המיוחס לו על-פי החוק, היינו – אם יראה כי פעל ללא מחשבה פלילית או ללא רשלנות, ובנוסף לכך, וזו דרישה מוגברת המיוחדת לאחריות הקפידה, יראה כי נקט את כל האמצעים למניעת העבירה. ##(7) אחריות קפידה - היסוד הנפשי:## לצורך הבטחתה של אכיפה יעילה והעלאת סטנדרט ההתנהגות נכון היה המחוקק לוותר על דרישת הוכחתו של יסוד נפשי בעבירות האחריות הקפידה. ואולם, הויתור על דרישת ההוכחה אין משמעו ויתור על הדרישה לקיומו של יסוד נפשי. העבירות של אחריות קפידה אינן בנויות מרכיב עובדתי בלבד. עבירה של אחריות קפידה כוללת יסוד עובדתי ויסוד נפשי, ככל עבירה פלילית. יחד עם זאת, לשם השגת התכליות שפורטו לעיל, היה המחוקק נכון לקבוע כי היסוד הנפשי בעבירות אלה אינו טעון הוכחה. הפטור מהוכחת היסוד הנפשי מבוסס על ההנחה שהאשמה מוכחת מעצם כך שבוצע היסוד העובדתי של העבירה. כי אין זה אפשרי שהעבירה לא תתבצע לפחות מתוך רשלנות (פלר, בעמ' 794 - 795; רבין וואקי, בעמ' 394). (מפסק דין בת.א 1404-02-13) הכלל בדבר אחריות קפידה סוטה לכאורה מעיקרון האשם, שהוא עיקרון יסוד בדיני העונשין (ראו: יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרך א 349-347 (מהדורה שנייה, 2010)). עם זאת, בתיקון מס' 39 לחוק העונשין קבע המחוקק שני סייגים חשובים שיש בהם כדי לאזן כלל זה (רבין וואקי, בעמ' 455-451). ראשית, אם הנאשם מוכיח כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה, לא תוטל עליו אחריות בנוגע לעבירה (סעיף 22(ב) לחוק העונשין; רבין וואקי, בעמ' 465-462). כלומר, הדין הישראלי מאז תיקון מס' 39, מאפשר לפרט לסתור את חזקת הרשלנות שמקים משטר האחריות הקפידה. הנאשם לא ישא באחריות בפלילים גם אם התקיים היסוד העובדתי של עבירת האחריות הקפידה המיוחסת לו, אם יצליח להראות כי "נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה". ודוקו: הגם שהתביעה אינה נדרשת להוכיח יסוד נפשי כדי להביא להטלת אחריות על הנאשם, אין מדובר במשטר של אחריות מוחלטת, אלא בקביעת חזקה המעבירה את הנטל אל כתפי הנאשם. סייג חשוב נוסף שנקבע במסגרת תיקון מס' 39 הוא כי לא ניתן לדון נאשם למאסר, אלא אם כן הוכיחה התביעה באופן פוזיטיבי קיומו של יסוד נפשי (מחשבה פלילית או רשלנות) (סעיף 22(ג) לחוק העונשין; רבין וואקי, בעמ' 466). ##(8) צמצום סיווג עבירות אחריות קפידה:## מאז תיקון 39, קיימת הבחנה לענין הגדרת עבירת אחריות קפידה, בין עבירות שנחקקו לאחר התיקון לאלו שנחקקו לפניו. על מנת לקבוע שעבירה שהחיקוק הקובע אותה נחקק לאחר תיקון 39 הינה עבירת אחריות קפידה, נדרש שייקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. ואילו בעבירות שחוקקו טרם התיקון, הקביעה אם מדובר בעבירת אחריות קפידה אם לאו, הינה בהתאם לפרשנות ולהלכה הפסוקה שנקבעה או שתיקבע בשאלת סיווגה של העבירה כעבירת אחריות קפידה. המגמה המסתמנת היא לצמצם את סיווג העבירות שנחקקו לפני תיקון 39 וטרם הוגדרו כעבירות אחריות קפידה, כעבירות אחריות קפידה. "המגמה הבאה לידי ביטוי בתיקון 39 לחוק העונשין מחייבת אותנו לצמצם את סיווג העבירות של אחריות קפידה ככל הניתן, ולהותירו רק לעבירות שכבר סווגו ככאלה על -פי הדין, לרבות ההלכה הפסוקה. במצוות המחוקק ולפי הוראת סעיף 19 ל חוק העונשין, בהיעדר קביעה המחייבת מסקנה אחרת, יש לסווג כל עבירה כעבירת מחשבה פלילית, אלא אם נקבע בה יסוד נפשי של רשלנות." (פס"ד לקס עמ' 695) כפי שניתן לראות, התנאי המהותי להגדרת עבירה כעבירת אחריות קפידה – פטור מהוכחת מחשבה פלילית או רשלנות- הנדרש הן ביחס לחיקוקים שלאחר תיקון 39 והן ביחס לחיקוקים שקדמו לו, הוא אותו תנאי המופיע באופן עקבי בפסיקת בית המשפט העליון ובדעות משפטנים, הרבה לפני תיקון 39. ##(9) השפעת רישום הפלילי על עבירות אחריות קפידה:## לאופיין של העבירות כעבירות אחריות קפידה (להבדיל מעבירות מחשבה פלילית או רשלנות) יש משקל בשאלת ההרשעה בפלילים והרישום הפלילי. ראשית, בדברי ההסבר של הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (ה"ח 1514), מצוין כי "עיקר טעמו ותכליתו של הרישום הוא הכרת אופיו של הנידון". כאשר מדובר בעבירות שאינן דורשות הוכחת יסוד נפשי, תכלית זו נחלשת במידת מה. מבחינת אופיו של אדם, אין דינו של נאשם שעבר עבירה במחשבה פלילית, לעומת נאשם שעבר עבירה של אחריות קפידה. שנית, עבירות אחריות קפידה הן – לפי טבען – עבירות בדרגת חומרה פחותה, שהעונש עליהן קל יחסית. דרגת החומרה של העבירה היא נתון שיש לו משקל גם בהקשרו של חוק המרשם, שקובע כי עבירות מסוג חטא אינן מהוות פרט רישום (סעיף 2(1) לחוק המרשם הפלילי). זאת, שכן כפי שצוין בדברי ההסבר של הצעת חוק המרשם, "עבירות קלות ועבירות טכניות אין בהן, דרך כלל, כדי להעיד על אופי פלילי או שלילי, ועל כן אין צורך ברישומן". שלישית, בעיקר הפסיקה נקבע כי אין מקום להחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, התייחסה לעבירות חמורות יותר מבחינת היסוד הנפשי והאשם המוסרי שכרוך בהן (למשל, בעניין ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל נידונה עבירת שוחד; בעניין ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל נידונו עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה טלפונית; בע"פ 5982/08 כהן נ' מדינת ישראל (22.4.2009) – נדונה פציעה עקב שימוש פסול בכלי נשק; ובע"פ 3596/11 פלוני נ' מדינת ישראל (26.12.2011) – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, היזק והתפרעות). רביעית, עובדת היותה של עבירה פלונית עבירת אחריות קפידה הוא אחד מהשיקולים לטובת העברתה למסלולי אכיפה חלופיים שאינם כרוכים בהרשעה או ברישום פלילי. ##(10) אחריות קפידה - סיכום:## סקירת הפסיקה מעלה כי בבואנו לסווג עבירות כעבירות אחריות קפידה, עלינו להביא בחשבון כי בדרך-כלל מדובר בעבירות התנהגות, אשר ככל העבירות הן כוללות הן יסוד עובדתי והן יסוד נפשי, אלא שבמובחן מהעבירות הרגילות, בעבירות של אחריות קפידה אין התביעה חייבת בהוכחת היסוד הנפשי; בהתקיים היסוד העובדתי קמה חזקת המחוקק כי נתקיים גם היסוד הנפשי. הנאשם יכול להסיר מעליו את האחריות הפלילית אם יסתור את היסוד הנפשי המיוחס לו על-פי החוק, היינו - אם יראה כי פעל ללא מחשבה פלילית או ללא רשלנות, ובנוסף לכך, וזו דרישה מוגברת המיוחדת לאחריות הקפידה, יראה כי נקט את כל האמצעים למניעת העבירה. כיום באה דרישה זו לידי ביטוי בסעיף 22(ב) לחוק העונשין, שלפיו על הנאשם להראות כי עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. בין המאפיינים המובהקים של עבירות אחריות קפידה ניתן למנות את תכליתה של החקיקה שבמסגרתה נקבעו העבירות ואת התחומים שהיא נועדה להסדיר. מאפיין אחר הוא אופן הוכחת ההרשעה בעבירות אלה, שכן בעבירות האחריות הקפידה תצא התביעה ידי חובת ההוכחה הנדרשת להרשעה אם תוכיח את היסוד העובדתי שבעבירות. לפיכך, בעבירות האחריות הקפידה מועבר הנטל לשכמו של הנאשם להוכיח כי יש לו הגנה הפוטרת אותו מאחריות. בנוסף לכך, בהגדרת עבירות אלה אין מוזכר היסוד הנפשי, ובדרך-כלל העונשים הקבועים בהן קלים יחסית. להרחבה בנקודה זו ראו: רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, בחוות דעתם של השופטים קדמי וביניש; רע"פ 1875/98 אורן בנגב - מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 529, 536. אחריות קפידה