נדחתה בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין הקודמת

נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטת בית הדין הקודמת, וכן נדחתה ברובה בקשת המבקש לגילוי מסמכים. בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש, בה ביקש כי ייקבע שנפלו פגמים בהליכי המכרז שבו התמודד, כמועמד יחיד, לתפקיד מנהל מחלקת החינוך של המשיבה (להלן- המועצה), וכי היה מקום לבחור בו לתפקיד. בד בבד עם הגשת תביעתו הגיש המבקש בקשה למתן סעד זמני, זהה בעילתה לתביעה העיקרית, וכן ביקש כי יומצאו לו הפרוטוקול שנוהל בוועדת הבחינה, הן המודפס והן הידני, וכל התרשומות הידניות שנוהלו על ידי מי מחברי הוועדה. בהחלטתו מיום 21.2.2013 קבע בית הדין כי אין חולק אשר לעובדות הבאות: המועצה פרסמה מכרז פומבי לתפקיד מנהל מחלקת החינוך. כל המועמדים שביקשו להתמודד במסגרת המכרז נפסלו בשל אי עמידה בתנאי הסף, למעט המבקש, אשר הוזמן להופיע בפני ועדת הבחינה שהתכנסה ביום 27.6.2012 (להלן - הוועדה). הרכב ועדת הבחינה כלל את החברים הבאים: מר יעקב זהר, ראש המועצה הממונה; גב' אורלי שוורץ, קצינת המחוז; מר אילן גבריאלי, ראש המועצה המקומית כפר כנא; גב' יעל לפר ביטון, נציגת ארגון המורים; מר אחמד בדראן, מפקח מטעם משרד החינוך; מר עיסאם סלימאן מטעם הסתדרות המורים; מר זאהי חדאד, נציג ציבור; ומר מוחמד עדווי, גזבר המועצה ששימש כמזכיר הוועדה. הוועדה ראיינה את המבקש, והוא נשאל שאלות רבות והשיב עליהן. לבסוף קיימה הוועדה דיון במועמדותו של המבקש, וחבריה, כולם כאחד, קבעו כי המבקש אינו מתאים לתפקיד, בעיקרו של דבר, בשל היעדר ניסיון מספיק בתחום החינוך והניהול. בית הדין ביקש את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי אין בדעתה להצטרף להליך, וכי היא אינה מוצאת כל פגם באופן התנהלות הוועדה. כמו כן העירה המדינה כי פרוטוקול הדיון בוועדה הועבר זה מכבר לידי המבקש. בפתח הכרעתו העיר בית הדין, כי ההליך דנן דומה עד מאד להליך קודם שניהל המבקש, ביחס להשתתפותו במכרז לתפקיד מנהל מחלקת חינוך במועצה המקומית ריינה, הן מבחינת אופי הטענות , והן מבחינת אופן ניהול ההליך. בית הדין דחה את הבקשה, לאחר שקבע כי מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה, שאמות המידה לנתינתו נוקשות, וכי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. טענות המבקש הן כי לא ניתן משקל מספיק לנתוניו האישיים וכי הוועדה שקלה שיקולים לא ענייניים. בית הדין הסביר, כי עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי נוהל עם המבקש ראיון ארוך, בו נשאל המבקש שאלות ענייניות, ומשכך הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי החלטת הוועדה לא הייתה כה בלתי סבירה עד שיהא בה כדי להצדיק מתן סעד זמני. אשר לטענות המבקש ביחס להרכב הוועדה קבע בית הדין, כי היה על המבקש להעלות טענות אלו במהלך הדיון לפני הוועדה, במיוחד כאשר מדובר בעורך דין, ובמיוחד כשמדובר במבקש, שהינו בעל ניסיון במכרזים דומים. אשר על כן דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וחייב את המבקש בהוצאות בסך 5,000 ש"ח. המבקש התבקש להודיע האם הוא עומד על תביעתו העיקרית, ואם כן, האם הוא מבקש לתקנה, נוכח הערות בית הדין. המבקש הודיע כי הוא עומד על התביעה, והגיש בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה מיום 21.2.2013, וכן הודיע כי בשלב זה, כדי להחליט האם ברצונו לתקן את תביעתו, הוא מבקש את גילוי המסמכים הבאים: הפרוטוקול המודפס המלא של ועדת המכרזים; הפרוטוקול הידני שערך מזכיר הוועדה; תרשומות שערכה יו"ר הועדה הגב' שוורץ; שאר מסמכי תיק המכרז, כולל פרסומים בעיתונים; פרוטוקולים של שלושה מכרזים אחרים שנערכו לבחירת מנהל מחלקת החינוך במועצה. המבקש טען, כי העיון במסמכים המבוקשים יעיד על קיומו של משוא פנים כלפיו, ויחס בלתי שוויוני ממנו סבל. המשיבה הגיבה, בין השאר, כי פרוטוקולי המכרז, הן הידני והן המודפס, הועברו זה מכבר למבקש. המבקש הגיב על כך, כי הפרוטוקול המודפס שקיבל כולל מחיקות והוא מבקש לקבלו ללא המחיקות, כי לא נמסר לו הפרוטוקול הידני, וכי הוא סבור שמסמכי המכרזים הנוספים דרושים להוכחת טענתו לפיה נהגו בו באופן בלתי שוויוני ומכל מקום אין מדובר במסמכים חסויים. בהחלטתו מיום 18.6.2013 קבע בית הדין האזורי ביחס לבקשה לגילוי מסמכים כך: אשר לבקשה לגילוי פרוטוקול הוועדה ללא הפרטים המושחרים קבע בית הדין, כי יוגשו לו שני עותקים - עותק מלא והעותק והמושחר, והוא יבחן את מידת ההצדקה להשחרת הקטעים האמורים. אשר לדרישה לקבלת הפרוטוקול הידני קבע בית הדין, כי לא ברורה דרישה זו לאחר שזה כבר הומצא לו, כאמור בתגובות המדינה והמועצה. אשר לדרישה לקבלת תרשומות יו"ד הוועדה קבע בית הדין כי לא ברורה לגיטימיות דרישה זו. אשר לדרישה לקבלת שאר מסמכי תיק המכרז קבע בית הדין כי לא ברורה נחיצות דרישה זו, ומכל מקום ככל שיצביע המבקש על מסמך ספציפי שחסר לו, תשלים לו המועצה את המסמך המבוקש. אשר לבקשה לקבלת פרוטוקולים של מכרזים אחרים שנעשו לאותו תפקיד קבע בית הדין, כי מדובר במכרזים שבהם לא השתתף המבקש, כי מדובר בפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, וכי הרלבנטיות שלהם אינה ברורה משהמבקש לא כלל בתביעתו טענה מפורשת להפליה לעומת מתמודדים אחרים בכלל, ולעומת המתמודדים במכרזים שביקש בפרט, מה גם שמדובר במכרזים אחרים, שנערכו על ידי ועדות בחירה בהרכב שונה ובזמנים שונים. כמו כן דחה בית הדין האזורי בהחלטתו את הבקשה לעיון חוזר בהחלטתו ביחס לסעד הזמני, משהמבקש לא הצביע על שינוי נסיבות או כל נימוק אחר המצדיק הטרחת בית הדין והצד שכנגד, ומשכך מדובר בבקשה מכבידה. בית הדין חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח. המבקש התבקש להודיע שוב לבית הדין האם הוא מבקש לתקן את תביעתו העיקרית. אף שבפתח בקשת המבקש למתן רשות הערעור נטען כי היא מכוונת כנגד שתי ההחלטות האמורות, הרי שבבקשתו התמקד המבקש בטענות רבות כנגד החלטת בית הדין שלא לאפשר עיון בפרוטוקולים של שלושת המכרזים האחרים לתפקיד מנהל מחלקת החינוך. בעיקרו של דבר נטען, באריכות רבה, כי אלו נדרשים לו על מנת להוכיח כי הוועדה לא עמדה בהנחיות משרד הפנים במכרז בעניינו, כי לא היה מבחן אחיד וכי נשקלו שיקולים שאינם ענייניים. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, אני מחליט לדחותה. ראשית ייאמר, כי ככל שהבקשה מכוונת כנגד החלטת בית הדין מיום 21.2.2013, או כנגד דחיית בקשתו לעיון חוזר בה, הרי שהיה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לאחר קבלת אותה החלטה, ולא לבקש עיון חוזר בה. ודאי שאין הצדקה ליתן רשות ערעור על אותה החלטה כעת, במיוחד בהתחשב בפסיקתנו לפיה ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים, ומשלא מצאתי כל פגם בה המצדיק התערבותנו. אשר לגילוי הפרוטוקולים ייאמר, כי על פי הכלל שקבוע בפסיקה, מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלבנטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. החלטה שעניינה מתן צו לגילוי מסמכים, כמו גם היקף הגילוי, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך. ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה (דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 דבורה נבות-פיקל - מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460). במקרה שלפניי, לא מצאתי טעם להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, אשר בחן את מידת הרלבנטיות של גילוי הפרוטוקולים שנעשו לתפקיד אליו התמודד המבקש, ביחס למי שמילאה את המשרה עד כה, וביחס למתמודד שנבחר במכרז לאחר דחיית המבקש, אך סירב למלא את התפקיד, וביחס למכרז נוסף שנעשה ובו לא נבחר מתמודד אחר. בית הדין קבע כי נוכח העובדה שמדובר בחשיפת פרטים של צדדים שלישיים, נדרשת מידת רלבנטיות מוגברת לתביעת המבקש, ומשכך, ומשבתביעתו לא ביסס המבקש טענת הפליה מול מתמודדים אחרים, מצא בית הדין כי אין להיעתר לבקשה. מטענות המבקש לפניי עולה, כי למעשה מבקש הוא "לדוג" אחר ראיות לפגם כלשהו במכרז, וחריגה מנהלי משרד הפנים. אשר על כן, לא מצאתי כל הצדקה להתערבותנו בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, ומתן רשות הערעור. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות. עיון חוזרמסמכים