תביעה בטענת חיוב שלא כדין בגין שיחות אייפון בחו"ל בכרטיס סים מקומי

לתובעת טענות לגבי חיוב שלא כדין בגין שיחות בחו"ל עת השתמשה בכרטיס סים מקומי וכן שהמכשיר שרכשה מהנתבעת התקלקל בחו"ל והיא נאלצה לשלם מכיסה עבור התיקון, למרות אחריות למכשיר. המחלוקת אשר לפניי דנה בשאלה האם חויבה התובעת בניגוד להסכם עמה, הן לגבי השיחות בארץ והן לגבי השימוש בחו"ל והאם יש לפצותה בגין תיקון נטען של מכשיר אייפון בחו"ל וטענה לאיחור בהחזר מכשיר חלופי. 2. ביום 28.10.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הצדדים. טענות התובעת: 3. התובעת טוענת שבחודש מאי 2012 הצטרפה לתוכנית שיחות זולה (להלן: "תוכנית חיוב") לפיה תשלם חבילת בסיס בסך של 159 ₪ בתוספת מע"מ. 4. לטענת התובעת תוכנית החיוב לא עודכנה אצל הנתבעת והיא חויבה בסכומים גבוהים ממה שהייתה אמורה לשלם בפועל. 5. הנתבעת נתנה לתובעת זיכויים אבל אין באפשרותה של התובעת להבין זיכויים אלו. לאור החיובים הגבוהים נאלצה התובעת ליטול הלוואה. 6. זאת ועוד, התובעת חויבה עבור שימוש בטלפון בחו"ל וזאת למרות שרכשה כרטיסי סים מקומיים וכן נאלצה לשלם מכיסה סך של 200$ עבור תיקון מכשיר מסוג אייפון 4 בארה"ב וזאת למרות אחריות למכשיר. 7. התובעת מוסיפה וטוענת שחויבה עבור מכשיר חלופי שקיבלה לצורך נסיעה לחו"ל בסך של 215 ₪ אותם יש להשיב לה. 8. כתוצאה מהתנהלות הנתבעת נגרמה לתובעת טרחה רבה, הוצאות ועוגמת נפש עד למצב בו הפסיקה ההתקשרות עם הנתבעת בחודש 2/13. טענות הנתבעת: 9. מבדיקה מקיפה אשר ערכה ברישומיה, לא נמצא סימוכין ו/או תימוכין להצטרפות התובעת לתוכנית חוב בסך של 159 ₪ בצירוף מע"מ בחודש מאי 2012. 10. ביום 3.5.12 יצרה התובעת קשר עם שירות הלקוחות הטלפוני, ונציגת הנתבעת הציעה לתובעת להתחבר לתוכנית "ללא הגבלה", אך זו סירבה. ביום 8.7.12, התובעת הגיעה למרכז שירות של הנתבעת במודיעין והצטרפה לתוכנית "סגולה 3" בעלות חודשית בסך 159 ₪ בצירוף מע"מ. 11. תכנית "סגולה 3" נפתחה ללקוחות החל מיום 14.6.12 ועל כן לא ברור לנתבעת כיצד התובעת הייתה אמורה להתחבר לתוכנית זו בחודש מאי 2012. 12. ביום 17.7.12 התובעת העלתה טענות באשר לחיובים הגבוהים בחשבונותיה. על מנת להביא לשביעות רצונה ולפנים משורת הדין, ביצעה הנתבעת זיכוי "הפרשים" כאילו הייתה בתוכנית "סגולה 3" מחודש מאי 2012. 13. באשר לטענת התובעת לתקלות אשר נלוו למכשיר לאחר הרכישה, טוענת הנתבעת כי ממועד רכישת המכר ועד היום לא פנתה התובעת אל הנתבעת בבקשה לבדיקתו ו/או הכנסתו לתיקון במעבדותיה. כמו גם בעניין המספר הסידורי של המכשיר אשר אינו מוכר ו/או לא אותר במוקד השירות הטכני בארה"ב. 14. התובעת אינה מציגה "הצעת מחיר" לתיקון המכשיר בארה"ב. מבדיקה שעשתה הנתבעת בפלט מתוך ממשק חברת אפל, מכשירה של התובעת אכן מופיע ברישומי חברת אפל (מצורף לכתב הגנה נספח ד). 15. התובעת הציגה קבלת תיקון במעבדה חיצונית בסך 150 ₪ בעבור החלפת סוללה. מכשירה של התובעת לא נבדק במעבדות הנתבעת ולא תוקן ולכן הנתבעת אינה צריכה לשאת בעלות זו שהתובעת בחרה התובעת לקחת על עצמה. 16. ביום 14.1.13 נמסר לתובעת מכשיר חלופי. הנתבעת משאילה מכשיר חלופי לתקופה עד 12 ימים, ללא כל עלות. החל מהיום ה 13 ועד ליום 35 להשאלה, מחויב הלקוח בדמי שכירות בסך של 10 ₪ לכל יום. מאחר והמכשיר המושאל לא חזר אל הנתבעת, שלחה הנתבעת הודעת טקסט המתריעה כי במידה והמכשיר לא יוחזר עד ליום 18.2.13, תחויב התובעת בעלות המכשיר המלא (מצורף לכתב הגנה דו"ח הערות לשליחת הודעות טקסט להחזרת המכשיר). 17. התובעת בצעה שימושים בקו הטלפון בעת שהותה בחו"ל ואף מועדי ביצוע השימושים תואמים למועדי הטיסות. הנתבעת מצרפת את החשבונית מחודש אוקטובר 2012 (תקופת החשבון 1.11.12 - 2.10.12). 18. התובעת חבה לנתבעת סך של 7,486.22 ₪ בעבור חשבוניות שוטפות וציוד אשר לא שולמו על ידה מחודש נובמבר 2012. דיון והכרעה: 19. בפתח הדברים יש לציין שהתובעת לא פרטה במדויק כיצד הגיעה לחישוב הפיצוי הנטען בכתב התביעה ואך לאחר שביהמ"ש ביקש ממנה לעשות כן במעמד הדיון הגישה פירוט של הסכומים שלטענתה נגבו ביתר בסך של 9,604 ₪ (ר' ת/4) (לא כולל הפסד זמן וטרחה, עוגמת נפש והוצאות). אין להתעלם מכך שאף בהתאם לפירוט האמור עדיין קיים קושי בלהבין את הפירוט שהציגה התובעת, כאשר אין כל התייחסות בפירוט זה למרכיבים רבים ונוספים בחשבוניות לרבות זיכויים, חיובים עבור מכשירים וציוד וכדומה. 20. תביעתה של התובעת מתייחסת לתקופת התקשרות מחודש 5/12 ועד להתנתקות מהנתבעת בחודש 2/13. 21. התובעת צרפה לכתב תביעתה חשבוניות לתקופה שמיום 2.5.12 ועד ליום 1.3.13. 22. כפי שמופיע בנספח ט' לכתב ההגנה, תשלום חודש 2/13 (עבור התקופה 1.2.13 - 2.1.13) לא שולם עקב זאת שכרטיס האשראי של התבעת נחסם על ידה. טענה זו שנתמכה בדו"ח פעולות לקוח (ר' נספח ט' כאמור) לא נסתרה על ידי התובעת ועל כן מקבל הנני הטענה שהחל מיום 2.1.13 לא שילמה התובעת עבור השירותים שקיבלה מהנתבעת. מאחר ולביהמ"ש לתביעות קטנות אין הסמכות לדון בשאלה האם צריכה התובעת לשלם החוב אם לאו, כאשר עסקינן בסעד הצהרתי, איני דן בסוגיה זו. תוכנית החיוב: 23. טוענת התובעת שבחודש 5/12 נפגשה עם נציג הנתבעת בשם יוסי ינקלביץ' וסיכמה איתו על תוכנית חיוב בסיסית של 159 ₪ בצרוף מע"מ לחודש. התובעת לא הציגה כל אישור בדבר ההסכם כאמור. לא הוצג כל הסכם בכתב ומאחר ונטען לפגישה פרונטאלית אין הקלטה של שיחה זו ומר ינקלביץ' לא זומן על ידי התובעת למתן עדות. יש לציין ששמו של מר ינקלביץ' אוזכר לראשונה אך במעמד הדיון. 24. הנתבעת מכחישה את הסיכום הנ"ל עם התובעת. לטענת הנתבעת ביום 3.5.12 התקשר נציג הנתבעת והציע לה להתחבר לתוכנית ללא הגבלה והתובעת סירבה. אישור בדבר השיחה כאמור צורף לכתב ההגנה (ר' נספח א'). 25. בהעדר כל ראיה מצדה של התובעת לכך שסוכם עמה בחודש מאי על הצטרפות לתוכנית חיוב כנטען על ידה ולאור טענותיה של הנתבעת שנתמכו בראיות שלא נסתרו, מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה לא היה כל סיכום בחודש מאי בדבר הצטרפות לתוכנית חיוב בסיסית כנטען על ידי התובעת. 26. הנתבעת מוסיפה וטוענת שרק בחודש 6/13 נפתחה תכנית בסכום אותו ציינה התובעת ובחודש 7/13 הצטרפה התובעת לתוכנית זו. יתירה מכך, לפנים משורת הדין קיבלה התובעת זיכוי לפי תכנית זו באופן רטרואקטיבי מחודש 5/12. טענותיה אלו של הנתבעת נתמכות בחשבוניות שצרפה התובעת לכתב התביעה בהן ניתן לראות אופן החיוב על פי התוכנית מחודש 7/12 ואילך וזיכויים בהתאם (ר' חשבוניות לתקופה שמיום 1.10.12 - 8.8.12). 27. אשר על כן, טענותיה של התובעת לכך שלא צורפה לתוכנית החיוב כבקשתה ולהיקף החיובים בשימוש בארץ נדחות בזאת. חיוב שיחות בחו"ל: 28. התובעת טוענת לחיובים שלא כדין בזמן שהותה בחו"ל עת השתמשה בסים מקומי. 29. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה אישורים לגבי שיחות ושימוש שנעשה על ידי התובעת בחו"ל (ר' נספח ח' לכתב ההגנה). 30. התובעת טוענת בכתב תביעתה לשתי נסיעות לחו"ל בגינן חויבה על אף שימוש בסים מקומי. הראשונה ביום 16.10.12 לארה"ב והשנייה אף היא לארה"ב ביום 15.1.13. 31. דא עקא, החיובים הרלוונטיים לחודש 10/12 היו גם עבור שימוש במכשיר בגרמניה וכן שימוש ביום הטיסה לארה"ב כך שסביר להניח שהשימוש נעשה עד לרכישת כרטיס הסים המקומי. בכל הנוגע לתקופה של חודש ינואר 2013, גם בפרק זמן זה נעשה שימוש במכשיר בגרמניה וקיים פירוט שיחות ושימוש במכשיר ללא כרטיס סים מקומי כפי שהוצג בכתב ההגנה. פירוט זה לא נסתר על ידי התובעת ועל כן מקובלת עליי הטענה שעל אף רכישת כרטיס הסים המקומי ביום 16.1.13, לא נעשה בו שימוש שוטף. 32. אי לכך, איני מקבל את טענת התובעת לכך שבזמן שהותה בחו"ל חויבה שלא כדין. תקלה במכשיר בחו"ל: 33. הנתבעת טוענת שבמהלך שהותה בארה"ב פנתה למוקד שירות של חברת אפל במטרה לקבל שירות למכשיר האייפון ומאחר ואלו לא זיהו את המס' הסידורי של המכשיר, נאלצה לשלם סך של 200$ עבור התיקון. 34. אין כל אסמכתא לטענתה זו של התובעת ועל כן הנני דוחה את תביעתה ברכיב נזק זה. חיוב בגין החזרת המכשיר: 35. מלינה התובעת על כך שחויבה סך של 215 ₪ בגין החזרת מכשיר חלופי מסוג בלקברי. 36. טוענת הנתבעת שהמכשיר הוחזר באיחור ומכאן החיוב. הנתבעת הציגה לראיה את נספח ו' לכתב ההגנה לפיו המכשיר ניתן ללא עלות לפרק זמן של 12 יום בלבד. כמו כן, טענתה של הנתבעת לכך שהמכשיר הוחזר אך ביום 15.2.13 לא נסתרה. 37. אי לכך ובהתאם לזאת, תביעתה של התובעת ברכיב נזק זה נדחית בזאת. 38. לא מצאתי כל מקום לפיצוי בגין טענותיה של התובעת לעניין השירות וטענתה שהייתה צריכה לתקן את מכשיר האייפון. כן התרשמתי שלתובעת קשה היה להבהיר במדויק את טענותיה בכל הנוגע לחיובים, דבר שהתבטא באופן ניסוח כתב התביעה והתנהלותה בדיון. 39. אין להתעלם מכך שבהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה, לתובעת חיובים שונים לרבות שימוש בחו"ל ותקשורת עם חו"ל וחיובים עבור ציוד. התובעת לא התייחסה בטענותיה באופן מפורש לכל חיוב וחיוב, למעט הנטען לעיל על ידה, ואין התייחסות בטענותיה וחישוביה לזיכויים. 40. לא מצאתי לנכון ליתן כל משקל לבדיקת הפוליגרף שביצעה התובעת מיוזמתה (סומן ת' 1). 41. הנתבעת טוענת שלתובעת חוב כלפיה. אין זה מסמכותי במסגרת הליך זה לדון בחוב זה. 42. לסיכומו של דבר תביעתה של התובעת נדחית והנני מחייבה בהוצאות הנתבעת בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 43. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. אייפוןסלולר (תביעות)