דחיית התנגדות לקו חקירה נגדית

דחיית התנגדותו של ב"כ המבקשים, לקו חקירה נגדית של ב"כ המשיבה, שלפיו המבקשים הועסקו לא על ידי המשיבה אלא על ידי קבלני משנה. ב"כ המבקשים התנגד לקו חקירה זה בנימוק של "שינוי חזית", שכן במסגרת המוסכמות שגובשו במהלך הדיון המקדמי בהליך הוסכם כי המבקשים הועסקו על ידי המשיבה. בדיון תזכורת שהתקיים ביום 10.12.2013 הציע בית הדין את ההצעה הבאה: אכן, בכתב ההגנה הודתה המשיבה - הנתבעת בכך שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין המבקשים - התובעים והיא לא הכחישה קיומם של יחסי עובד מעביד ולא טענה דבר לעניין העסקתם על ידי קבלני משנה. בדיון המוקדם אמנם ב"כ הנתבעת אמר שהרבה פועלים לא עבדו אצל הנתבעת אלא אצל קבלן משנה שהיה באתר ובגלל שהיה לו קשה לקבל היתרי עבודה ההיתרים הוצאו על שם הנתבעת, אולם במוסכמות נקבע כי המבקשים הועסקו ע"י המשיבה ולא נרשמה פלוגתה בדבר זהות המעסיק של המבקשים. רק בתצהיר העדות של סמנכ"ל המשיבה הועלתה בפירוט ובמפורש הטענה שהמבקשים לא היו עובדי המשיבה. לאור זאת, משהשאלה בדבר זהות המעסיק לא הועלתה במפורש קודם לכן, לא ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה להתייחס לטענה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין המשיבה. עם זאת, לא נתבקשה מחיקת סעיפים מתצהירו של העד מטעם הנתבעת וגם ההתנגדות לשינוי חזית הועלתה רק בשלב יחסית מאוחר של הדיון. לאור האמור, ונוכח העובדה שמטרת ההליך המשפטי היא לחשוף את האמת, בית הדין מציע לצדדים כי האמור בתצהיר סמנכ"ל המשיבה ייחשב כתיקון כתב ההגנה ותישמר למבקשים הזכות להגיש בקשות מקדמיות בקשר לטענה זו כגון: גילוי מסמכים ופרטים נוספים, ולהגיש תצהיר עדות משלים מטעמם בעניין הטענה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינם לבין המשיבה. המשיבה תוכל להגיש תצהיר בתגובה לטענות שיועלו בתצהיר המשלים מטעם המבקשים. הוצאות ייקבעו על פי שיקול דעת בית הדין לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. ב"כ הצדדים קיבלו את הצעת בית הדין, וכן הסכימו כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כבערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. לעניין ההוצאות טען ב"כ המבקשים כי יש להתחשב באבדן יום עבודה של המבקשים במועד ניהול ההוכחות; המבקשים הופתעו ונדרשו לראשונה להתמודד עם טענה חדשה שלא הועלתה קודם לכן בכתב ההגנה וברשימת המוסכמות; גם לב"כ המבקשים וגם למבקשים עצמם נגרמו נזקים עקב העובדה שהדיון בהליך לא הסתיים, למרות שהמבקשים ובא כוחם נערכו להשלים את הדיון באותו מועד; כמו כן, נחשפו לפני המשיבה עדויות המבקשים, עובדה שתאפשר לעדיה להיערך לחקירה הנגדית. לעניין ההוצאות טען ב"כ המשיבה כי מדובר במחדל של המבקשים, שכן הטענה בדבר העסקתם של המבקשים על ידי קבלני משנה הועלתה הן בדיון המקדמי והן בתצהיר העדות מטעם המשיבה; המבקשים היו מודעים לטענה זו, ובחרו שלא להתמודד עמה עד למועד החקירה הנגדית, לאחר שנוכחו לדעת כי העד הראשון מטעמם מסתבך בעדותו בעניין זה, וכי החלטתו של בית הדין האזורי כי עדותו של העד תומכת בגרסת המשיבה עלולה "לחסל" את התביעה; העלאת הטענה לראשונה לקראת תום חקירתו הנגדית של העד הראשון נגועה בחוסר תום לב משווה, ולכן אין לחייב את המשיבה בהוצאות; הנזק המשמעותי נגרם למשיבה, שכן קו החקירה הנגדית שלה נחשף; גם למשיבה נגרמו נזקים של אבדן יום עבודה והיערכות לניהול הדיון. לאור האמור יש לפסוק הוצאות לזכות המשיבה, ולחלופין ולכל היותר, להותיר את שאלת פסיקת ההוצאות בידי בית הדין האזורי במסגרת פסק הדין שיינתן בהליך. נוכח הסכמת הצדדים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. בית הדין האזורי יתן החלטה על אופן המשך ניהול ההליכים בתיק ולוחות הזמנים בהתאם להסכמת הצדדים כמפורט בסעיף 3 לעיל. באשר להוצאות: אני סבורה כי בנסיבות המקרה יש מקום לפסוק הוצאות לזכות המבקשים, לנוכח העובדה שהתנהלות המשיבה מביאה לתוצאה שלפיה מוחזר ההליך לנקודת ההתחלה. אני סבורה, שעל המשיבה היה לבקש לתקן את כתב ההגנה, ולא היה מקום לצפות שהמבקשים יתייחסו בתצהירי העדות שלהם לאמירה לא מחייבת לפרוטוקול בדיון המקדמי, כאשר אמירה זו סותרת את הודאת המשיבה בכתב ההגנה ואת רשימת המוסכמות שנערכה במסגרת אותו דיון מקדמי. לאור האמור, המשיבה תשלם למבקשים, ללא קשר לתוצאות ההליך הסופי, שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למבקשים, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל. חקירה נגדיתדיוןחקירה (בבית משפט)