הנתבע בלם מיד את רכבו והגיע לכלל עצירה מוחלטת, אך התובע המשיך בנסיעתו לאחור אל תוך הכביש ופגע ברכב הנתבע. אשתו של הנתבע, שישבה לצידו בעת התאונה, העידה אף היא בביהמ"ש ועדותה תואמת את דברי עדותו של בעלה. הנני נותנת אמון בדברי עדותם של הנתבע ואשתו על אופן קרות התאונה וקובעת כי זו קרתה כאשר התובע נסע לאחור, תוך כוונה לצאת ממקום החניה שבצד ימין הדרך, כמופיע בתצלום נק/1 ופגע ברכב הנתבע שנעצר בכביש, בניסיון למנוע את התאונה. הנני קובעת כי בנסיעתו כך לאחור, לא בדק כלל התובע את מצב התנועה המגיעה מרח' העצמאות ולא ראה כלל את רכב הנתבע לפני התאונה. גם אם אכן ביקש התובע להיכנס למקום החניה שבצד ימין הדרך ולצורך כך, לדבריו, עצר את רכבו, היה עליו לבדוק את מצב התנועה שמאחוריו כדי להבטיח כי סטייתו ימינה לא תגרום לכל הפרעה או נזק לרכב אחר, בדיקה שהתובע עצמו אישר כי לא ביצע הואיל ולא ראה כלל את רכב הנתבע עובר לתאונה. זאת ועוד, סימני הנזק שבשני הרכבים ומיקומם מתיישבים יותר עם גירסת הנתבעת על אופן קרות התאונה ועל כך שרכב התובע נפגע במהלך נסיעתו לאחור מאשר עם האפשרות כי רכב התובע נפגע במהלך נסיעתו קדימה. הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של התובע והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה. הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב הנתבע נזקים בסך של 3,824 ₪, כנקבע בדו"ח השמאי שלא נסתר. כן נשא הנתבע בשכ"ט השמאי בסך של 650 ₪. בסה"כ 4,474 ₪. אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה שהוגשה בת.ק. 39261-04-13 ומחייבת את יגל דדיה ושירן דדיה, במאוחד ובמיוחד, לשלם לברוך קרן-צור, הסך של 4,474 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את יגל דדיה ושירן דדיה, במאוחד ובמיוחד, לשלם לברוך קרן-צור, את הסך של 800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. הנני דוחה את התובענה שהוגשה בת.ק. 10985-05-13. אין צו נוסף להוצאות. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. תאונת דרכים