תביעה בגין השכרת נכס למטרת ניהול פיצרייה

התובע שכר נכס מהנתבע, למטרת ניהול פיצרייה ולטענת התובע, הסתיימה תקופה השכירות ביום 1.3.12.
עוד טוען התובע, שבמעמד ההסכם הבטיח הנתבע להגיע לחברת החשמל ולהעביר את המושכר חזרה על שמו לשם תשלומי חשבונות החשמל, אך לתדהמת התובע, הגיעו אל ביתו ביום 11.11.12 מהוצאה לפועל ובעקבות כך, התקשר התובע לחברת החשמל והתברר לו, שיש חוב בסך של
9,679.10 ₪.

ב) הנתבע, אשר קיבל את כל ההתכתבויות מחברת החשמל לגבי החוב, לא עדכן את התובע בדבר קיומו של חוב על מנת שיוכל להסדיר החוב ולחסוך את עוגמת הנפש בהגעת הוצאה לפועל.
לאחר הגעת אנשי ההוצאה לפועל, פנה התובע אל הנתבע, אך הנתבע התנער מכל תשלום, לא הסכים לדבר עם התובע או להגיע להסכמה שכל צד ישלם את חלקו.

ב. א) התובע בדק בחברת החשמל את התאריכים, שהוא עדיין החזיק במושכר – עד יום 1.3.12- ומצא שהחוב שלו מסתכם בסך 3,787 ₪ ולכן, לטענת התובע, על הנתבע לשלם את היתרה בסך של 5,892.10 ₪.

ב) למרות חישובו הנ"ל של התובע, לא הסכים הנתבע לשלם את חלקו ולאור אי תשלום החוב, נשא חוב זה קנסות וריביות והגיע לסך של 11,072 ₪ והיות והנתבע סרב לשלם – שילם התובע סך זה ולכן, היות והתובע סבור, שהוא שילם גם את חלקו של הנתבע, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם את חלקו בסך של 5,892.10 ₪ בתוספת סך של 3,107.90 ₪ עבור עוגמת נפש ובסה"כ 9,000 ₪.

2. הנתבע סבור,שיש לדחות את תביעת התובע, בהעלותו של הנימוקים העיקריים הבאים:

א. א) כפי שציין התובע, נסתיימה תקופת השכירות לפני תום תקופת השכירות והתובע אף הסכים לוותר על דמי השכירות של חודשים ינואר, פברואר והתובע התחייב לשלם עבור ארנונה ואת חוב החשמל.
התובע הוא זה אשר הבטיח לנתבע, שהוא יסגור את העברת המונה של חברת החשמל עם השוכר החדש, שהוא בעצמו הביא והנתבע אף הסכים להחלפת השוכרים על מנת להקל על מצוקתו של התובע.

ב) עוד טוען הנתבע, שבטרם שכר התובע את המושכר, היה שוכרים אחרים במושכר והשוכר הקודם הלך יחד עם התובע לחברת החשמל והעבירו את המונה ע"ש התובע מתאריך 8.12.10 ובאותה עת, גם שולם החשבון הסופי ליום 8.12.10 – שזה יום העברת החוזה ע"ש התובע ולכן, מיום זה ואילך חלים תשלומי החשמל על התובע בלבד.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שאלו באות לידי ביטוי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים עצמם ולאחר שעיינתי גם במסמכים שצורפו לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך הדיון, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות – זאת לאור הנימוקים הבאים:



א. א) מתביעת התובע עולה, שהוא שכר (ולא השכיר, כפי שציין בתביעתו) המושכר מהנתבע ועוד עולה מכתב התביעה, שתקופת השכירות נסתיימה ביום 1.3.12.
התובע לא צרף לכתב התביעה חוזה שכירות, ברם מכתב ההגנה עולה, שבין התובע ובין הנתבע נערכו שני הסכמי שכירות: אחד לתקופה של שנה, החל ביום 1.1.11 וכלה ביום 31.12.11 וחוזה שני, הממשיך את החוזה הראשון לתקופת שכירות נוספת של שנה, החל ב- 1.1.12 וכלה ב- 31.12.12.

ב) אין חולק בין הצדדים, שהייתה הסכמה ביניהם, שהתובע יפסיק את תקופת השכירות ביום 1.3.12 –מספר חודשים בטרם תמה תקופת השכירות על פי החוזה מיום 1.1.12.

ב. א) התובע לא סתר את טענתו של הנתבע, שבעת שהמושכר עבר לידיו מהשוכרים הקודמים, הוא הלך יחד עם השוכר הקודם לחברת החשמל להעברת המונה על שמו, לכן, ידע התובע שעליו לפנות שוב לחברת החשמל ולהודיע על הפסקת השכירות מיום 1.3.12 ואילך.
התובע לא הוכיח, שאותו חוב, שהוא למעשה שילם בפועל ואשר שולם לאחר הפעלת הליכי גבייה נגדו, אינו חוב מהתקופה שהוא החזיק במושכר.

ב) כפי שעולה מטענות הצדדים, מוסכם עליהם, שהתובע פינה המושכר בטרם תום תקופת השכירות והתובע גם לא סתר את טענת הנתבע, שסוכם עמו, שהתובע יפנה יחד עם השוכר החלופי, שהוא עצמו הביא, לפנות לחברת החשמל.
התובע מפנה את בית המשפט לאישור עליו חתמו הצדדים למשפט זה, לפיו אישר הנתבע, שאין לתובע כל התחייבות לנתבע לחברת חשמל מתאריך 1.3.12 (ראה ת/1) ואכן אישור זה מדבר על התחייבות מיום 1.3.12, אך התובע לא הוכיח היעדר חוב עד למועד זה.



ג) התובע גם הפנה את בית המשפט לאותם חשבונות חשמל, שהוגשו לבית המשפט וטען, שחשבונות אלה מתייחסים לתקופה, שהתובע כבר לא החזיק במושכר, אך טענה זו לאו טענה היא, משום שמחשבונות אלה עולה, שהיו חובות בסכומים גבוהים למדי עבור תקופות קודמות. (ראה חשבונות נ/1- נ/2 וחשבונות שצרף התובע לכתב התביעה).
התובע גם לא הוכיח, שהוא שילם את כל חובותיו לחברת החשמל בזמן, שהוא החזיק במושכר ולא הוכיח שבאמת לא נותר חוב מהתקופה בה החזיק במושכר.
התובע צרף לכתב התביעה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה נגדו ובעקבות בקשה זו והיות והתובע לא נענה לתשלום במועד, בוצעו נגדו הליכי הוצל"פ.

ג. א) אם אכן, סבר התובע, שאין הוא חייב בעד התקופה עליה הוא נתבע בבקשה הנ"ל, רשאי היה התובע לנקוט בהליכים נגדיים נגד אותו חוב, ברם מהסדר הפשרה, שהתובע צרף – בהגינותו- לכתב התביעה עולה, שהתובע פנה אל ב"כ הזוכה וביקש להגיע להסדר בדבר פירעון החוב, לרבות ריבית אשר תצטבר בגינו, הוצאות ושכ"ט עו"ד.
כמו כן, עולה מהסדר הפשרה, שהתובע הצהיר, שהוא בדק את החוב והוא אישר את נכונותו ולאחר שכך הצהיר, התחייב גם לפרוע את החוב. (ראה ההקדמה וראה סעיף 1 להסדר הפשרה).

ב) אם התובע הודה בקיומו של החוב ואם הוא הביע נכונות לשלמו בהתאם לתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה – לא רשאי עתה התובע לבוא בטענות או בדרישות אל הנתבע, אשר כלל לא היה חלק בהתדיינות בין התובע ובין חברת החשמל בקשר לאותו חוב.


4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר התובע שילם את חובו לאחר הפעלת אמצעי גבייה, החלטתי שלא לחייב אותו בהוצאות – למרות דחיית התביעה.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המחזיק בנכס

  2. צו קבלת נכסים

  3. השקעה בנכס קבוע

  4. טעות בסיווג נכס

  5. סיוע להברחת נכסים

  6. חזקה ייחודית בנכס

  7. מחזיק בנכס ארנונה

  8. שטח ברוטו של נכס

  9. ארנונה מחזיק בנכס

  10. ביטול צו ניהול נכס

  11. ויתור על נכס מכביד

  12. הארכת צו הקפאת נכסים

  13. צו הגבלת שימוש בנכס

  14. שימוש בנכס ללא זכות

  15. ארנונה על כניסה לנכס

  16. סיווג נכס בצו הארנונה

  17. ארנונה על נכסים של אגד

  18. קבלת נכסים שהושגו בפשע

  19. טענת אינני מחזיק בנכס

  20. חישוב שטח הגזוזטראות בנכס

  21. הפרת התחייבות למכור נכס

  22. נכס שנרכש לפני הנישואין

  23. שכר ראוי עבור שימוש בנכס

  24. תעריפי הארנונה לפי סוג הנכס

  25. תאונת עבודה של משכיר נכסים

  26. בעלות על חניות צמודות לנכס

  27. הנחת נכס ריק מתשלומי ארנונה

  28. הברחת נכסים בין קרובי משפחה

  29. תביעה בגין איתור נכסים ברומניה

  30. הגדרת מחזיק בנכס לצורכי ארנונה

  31. פיצוי קונה על עיכוב במסירת הנכס

  32. שווי נכס ברחוב וולפסון בתל אביב

  33. מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ

  34. חיוב בארנונה למרות אי החזקה בנכס

  35. ערעור בנושא סיווג נכס לצורך ארנונה

  36. תשלום חוב ופיצויים בעקבות השכרת נכס

  37. העברת נכס ללא תמורה בין הורה לילד

  38. ארנונה על נכס שאין אפשרות להשתמש בו

  39. ערעור על מכירת נכס - בזכות או ברשות

  40. העברת זכויות בנכס כנגד ויתור על חוב

  41. מכירת נכסים של חברה בקשיים כלכליים

  42. החזרים על סיווג נכס באופן בלתי חוקי

  43. בקשה לסווג נכס כ"מחסן" במקום "תעשיה"

  44. החזקת מפתחות הנכס לצורך חיוב בארנונה

  45. ניהול נכסי נעדרים - איתור נכסי נעדרים

  46. תביעה בגין השכרת נכס למטרת ניהול פיצרייה

  47. השכרת נכס שנבנה ללא היתר ללא ידיעת השוכר

  48. שינוי רטרואקטיבי של סיווג הנכס ממגורים לעסק

  49. אסור לרוקן זכויות (שנינוי חוזים) בנכס מעוקל

  50. ידיעה קונסטרוקטיבית של העירייה לגבי מחזיק בנכס

  51. סיווג נכס לצורכי ארנונה - ערעור לבית המשפט העליון

  52. העדר זיקה ביטוחית: העברת בעלות בנכס/רכב מנתקת את הזיקה

  53. לטענת התובע שכר הנתבע ממנו הנכס תוך הבטחה כתובה לשנתיים מינימום

  54. טענות בדבר התעלמות השמאית המכריעה משתי עסקאות שעשה מנהל העזבון בנכס

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון