פיצוי על נזקים לשוכרי יחידת דיור

פיצוי על נזקים לשוכרי יחידת דיור


1. א. ביום 25.8.12 התקשרו התובעים בחוזה שכירות עם הנתבע, (להלן:"החוזה") לפיו שכרו התובעים מהנתבע יחידת דיור (להלן:"המושכר") ולטענתם, נגרמו להם נזקים עקב הצפה במושכר ולכן, הגישו הם תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם להם את נזקיהם בסך של 16,650 ₪, הכולל בחובו: נזקים על פי חוות דעת בסך 8,650 ₪, שכ"ט שמאי בסך 2,000 ₪, הוצאות הובלה בסך 1,500 ₪, הפסד ימי עבודה של התובעים בסך 1,500 ₪ ועוגמת נפש בסך 3,000 ₪.

2. ואלו הן העובדות עליהן מבססים התובעים את תביעתם:

א. א) בעבר, שימש המושכר כלול תרנגולות אשר הוסב ליחידת מגורים ובלילה שבין 5.1.13- 6.1.13 התעוררו התובעים באמצע הלילה ונדהמו לגלות שהמושכר הוצף כולו עד לגובה של 4- 5 ס"מ ומקור הנזק אשר גרם להצפה נבע בשל כשל באיטום ובמערכת הניקוז של המושכר.
לפני אירוע ההצפה, החלו לטפטף מים בתקרה ואז פנו התובעים אל הנתבע וביקשו ממנו לטפל בנושא טפטופים אלה, אך התובע לא מצא לנכון לטפל בנושא במיידית ורק לאחר שבועיים טיפל בנושא באמצעות ניילון אשר הונח על גג המושכר.

ב) הניילון לא עזר ולא פתר את הבעיה, אלא הבעיה הלכה והחריפה וביום 5.1.13 הלכו הטפטופים והחמירו, בעיקר בתקרת חדר השינה ולא ניתן היה לשהות בחדר השינה ולכן נאלצו התובעים להעביר מזרן המיטה מחדר השינה לסלון.
התובעים סבורים, שהנתבע ידע על הבעיות הקיימות במושכר, אך הוא לא עשה דבר למנוע ההצפה ובשל כך, מייחסים התובעים לנתבע רשלנות חמורה ו/או עצימת עיניים ובשל אחריותו עליו לפצות את התובעים.

ב. א) אירוע ההצפה גרם לנזקים רבים למושכר ולא ניתן היה להמשיך לגור שם ללא טיפול בנזקים שנגרמו על ידי ההצפה.
הנתבע סירב בתוקף לטפל בנזקים ובבעיה, למרות שהוא ידע, שלא ניתן להמשיך לגור שם מבלי לטפל בבעיה ולכן, נאלצו התובעים לעזוב מיידית את המושכר ולחפש פתרון מגורים חלופי.

ב) לאחר שלא ניתן לתובעים פתרון מתאים, חתמו הצדדים ביום 6.1.13 על מסמך המעיד על סיום השכירות ובסיום הסכם השכירות אף צוין, שהוגשה בקשה לחב' הביטוח ובמידה ויינתן פיצוי – יועבר הפיצוי לידי התובעים- אם כי התברר לאחר מכן, שהמושכר כלל לא היה מבוטח לפני ההצפה. התובעים פעמים מספר אל הנתבע – גם בכתב- לפצותם על הנזקים שנגרמו להם, אך הנתבע התעלם מדרישות אלו.

3. את כתב ההגנה, מתחיל הנתבע בבקשה למחוק את התובעת 2 (בטעות כתב הנתבע: "הנתבעת" במקום "התובעת" – ראה סעיף 1 לכתב ההגנה) משום שהיא אינה חתומה כצד לחוזה ולגופו של עניין, מעלה הנתבע את טענות ההגנה העיקריות הבאות:

א. הנתבע מכחיש הנזקים הנטענים ומכחיש את אחריותו לגרם הנזקים ואת הכחשתו מסביר הנתבע בשלושה אלה:

א) גג המבנה עשוי אסבסט ובעבר לא היו נזילות מהגג ולא היו הצפות ומציין את עיסוקו של התובע (גם כאן וגם בהמשך כתב ההגנה מחליף הנתבע ובמקום "תובע" כותב "נתבע" וההיפך) כשיפוצניק העוסק בעבודות בנייה.

ב) בהמשך מציין הנתבע ומסתמך על הוראות סעיף 8 לחוזה, לפיו הצהיר התובע, שראה ובדק את המושכר ואישר שהיה במצב תקין ונאות והתובע התחייב לשמור על תקינות המושכר ואביזריו ולשאת בהוצאות התיקון של כל קלקול שיקרה, לרבות הוצאות אחזקה ותיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש ולמניעת נזק ו/או סכנת חיים. (להלן:"סעיף 8 להסכם").

ג) ובאשר לנזקים הנטענים טוען הנתבע, שהתובעים השאירו את המזרן במושכר והיה תקין לחלוטין. כמו כן, הארונות נשארו תקינים וללא פגע ובנוסף לכך מלין הנתבע על התובעים, שהם נטלו את שלט המזגן וגם חיבלו במכונה לכיסוח דשא ועלות הנזקים המוערכת על ידי הנתבע היא
1,500 ₪.

ב. א) התובעים לא החזירו המפתח של המושכר וכאשר נכנס הנתבע למושכר מספר שבועות לאחר פינוי המושכר- לא נראו סימני נזק. עוד ציין הנתבע, שעובדת היות המושכר על הקרקע הייתה ידועה לתובעים כבר מלכתחילה.
הנתבע אף מציין את העובדה, שהוא אכן נענה לקריאת התובע וטיפל בתלונתו, אך סבר, שבהיות התובע שיפוצניק הוא יסייע בידו לטפל בגג, אך התובע סירב.

ב) עוד טען הנתבע, שהתובע לא הזמין את הנתבע לבחון את המצב לאחר ההצפה הנטענת ולנתבע לא הייתה ידיעה על היתכנות הנזקים. זאת ועוד, התובע שהינו שיפוצניק, יכול היה להעריך את מידת הסיכון במבנה ולקח על עצמו לתקן כל ליקוי במושכר.
באשר לביטוח המושכר, טוען הנתבע, שהוא אכן ערך פוליסת ביטוח, אך המושכר לא נכלל בפוליסה.

4. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, כפי שאלו הובאו בכתבי הטענות וכפי שהובאו במהלך הדיון בבית המשפט ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט שיש לקבל התביעה בחלקה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. (א) באשר לטענת הנתבע, שיש למחוק את התביעה נגד התובעת 2, משום שהיא לא צד לחוזה, אני דוחה טענה זו.
הנתבע לא צרף חוזה שכירות, אך מחוזה השכירות שצרפו התובעים לכתב התביעה עולה, שהחוזה נערך בצורה מרושלת, שכן בכותרת החוזה נרשם מועד ההתקשרות- 28.2.12, אך כלל לא נכתבו שמות השוכרים ובסעיף 2 לחוזה, מקום בו היו צריכים הצדדים לקבוע את תקופת השכירות – לא נקבעה תקופה כלל.
כמו כן, עולה מהסיפא לחוזה שמצויות שם שתי חתימות ולא הוכח בפני, שהחתימות הן של התובע בלבד.



עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים על מועד ההתקשרות ואין גם מחלוקת בין הצדדים, שהוסכם על ידי שני הצדדים לסיים את השכירות ביום 6.1.13 (ראה גם הסכמת הנתבע בסעיף 21 לכתב ההגנה).

ב) כפי שעולה ממסמך שצורף לכתב התביעה, ערכו וחתמו הצדדים ביום 6.1.13 על הסכם סיום השכירות , תוך ציון, שעם סיום ההסכם יוחזרו הצ'קים העתידיים שניתנו למשכיר ובנוסף לכך, ייתן המשכיר לשוכר סכום של 2,800 ₪ אשר שולם עבור חודש ינואר 2013.
עוד סוכם בהסכם זה, שהוגשה בקשה לחב' הביטוח ובמידה ויינתן פיצוי הוא יועבר לידי השוכר.
כמו כן, ישלם השוכר עבור תשלום חשמל עד לתאריך עזיבתו ובאפשרות השוכר לתבוע את חב' הביטוח.
אין בהסכם זה, סעיף כלשהו המצביע על הסכמת הצדדים לראות בהסכם זה סיום המחלוקות בין הצדדים.

ג) הסכמת הצדדים, בהסכם הנ"ל, על הגשת בקשה לחב' הביטוח ובמידה ויינתן פיצוי הוא יועבר לידי השוכר – אין להסכמה זו כל נפקות, משום שהמושכר כלל לא בוטח ואם הנתבע מאשר שהמושכר לא בוטח בפוליסה, מה טעם להסכמה הנ"ל – ועוד הסכמה שניתנה לפנים משורת הדין, כטענת הנתבע – שהתובע יפוצה על ידי ביטוח, כאשר אין מבטח. (ראה האמור בהסכם הנ"ל וראה גם סעיף 23 לכתב ההגנה).

ב. א) הנתבע מאשר את העובדה, שעיקר הנזק נגרם מהצפה, אך מכחיש שיש להצפה קשר עם מצב הגג. (עמ' 2 לפ',ש' 9- 10), אך הנתבע סבור, שאין הוא אחראי לנזקים הנטענים – זאת לאור הוראות סעיף 8 לחוזה הקובע:
"השוכר מצהיר כי ראה ובדק את הבית והוא מאשר כי הבית על כל אביזריו: סניטציה, חשמל רשת המים במצב תקין ונאות. השוכר מתחייב לשמור על תקינות הבית ואביזריו ועליו יהיה לשאת בהוצאות תיקונו של כל קלקול שיקרה, לרבות הוצאות אחזקה ותיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש ולמניעת נזק לבית ו/או סכנת חיים."


ב) אכן התובעים היו צריכים להיות ערים לאמור בסעיף 8 הנ"ל ואכן, אין לתובעים טענות כנגד הבית ואביזריו, אך בוודאי שהם לא יכלו לדעת או לבדוק מה מצב הגג, ממנו נכנסו המים ואין לי ספק, שהתחייבות השוכר לשמור על תקינות הבית ואביזריו ועליו יהיה לשאת בהוצאות תיקונו של כל קלקול שיקרה, לרבות אחזקת ותיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי – אין בכל האמור בסעיף 8 לחוזה כדי להטיל על שוכרים לתקן את גג המושכר או להחליף הגג באופן כזה, שלא יחדרו מי גשמים.

ג. א) התובעים סבורים, שאין מחלוקת על כך, שהנתבע ידע אודות הבעיות אשר קיימות במושכר, אולם הוא לא עשה דבר על מנת לנסות ולמנוע את ההצפה ובכך נהג ברשלנות חמורה ו/או בעצימת עיניים וחלה עליו אחריות אישית להתרחשות הנזק. (ראה סעיף 16 לכתב התביעה).

ב) אין בפני הוכחה, שהנתבע ידע בעת כריתת החוזה על מצבו של הגג – כפי שעולה מהוראות סעיף 6 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א- 1971 (להלן:"החוק הנ"ל") והאם המצב הוא באמת כזה שיגרום לדליפת מי גשמים, שעשוי לגרום לנזק הנטען על ידי התובעים.

ג) הנתבע, אמנם, טען, שהנזק מהצפה ולא מהגג, ברם חוות הדעת של השמאי מצביעה גם על ליקוי בגג ותיקון גג דולף, או כפי שציין השמאי מטעם התובעים: "כשל באיטום" או הגעת מים מבחוץ כתוצאה מכשל במערכת הניקוז (כפי שהעידה התובעת וכפי שעולה מחוות הדעת שצרפו התובעים לכתב התביעה) הם בוודאי באחריות המשכיר ואם המשכיר אינו מתקן תוך זמן סביר – אין לי ספק, שאי תיקון פגם כזה שולל או מגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר.

ד. א) הן מכתב התביעה והן מעדות התובעת עולה, שהיו פניות רבות אל הנתבע סמוך מאד לאחר האירוע וגם לפני האירוע וביקשו ממנו לתקן את המצב, אך גם הוברר, שהנתבע לא עשה מאומה ובשל כך נאלצו התובעים לעזוב המושכר, תוך עריכת הסכם עם הנתבע ביום 6.1.13 לפינוי מוקדם של המושכר. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 16 וש' 18- 19).


ב) סעיף 7 לחוק הנ"ל מטיל חובת תיקון המושכר על המשכיר, שכן סעיף 7(א) לחוק זה קובע, שהמשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר או בנכס שברשותו המשמש את מושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר, בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, התשכ"ז-1967 או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.

ה. א) על אף חובתו של המשכיר לבצע התיקון תוך זמן סביר (בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק הנ"ל), קיימות לשוכר תרופות בשל אי תיקון, כפי שנקבע בסעיף 9 לחוק הנ"ל, הקובע, שאם לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות או להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה ואם רצה השוכר לתקן את הפגם, עליו להודיע על כך בכתב למשכיר זמן סביר מראש.
עם זאת, גם נקבע, שפגם שתיקונו דחוף – כמו במקרה זה שעוד קדם להצפה: "התחיל בטפטופים בחדר השינה, הבעיה נפתרה על ידי ניילון בגג" וכן:" בתקופה שלפני אירוע ההצפה נשוא כתב התביעה, החלו לטפטף מים בתקרת יחידת הדיור" (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 10- 11 וסעיף 10 לכתב התביעה) – הרי שפגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונו בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנו בלי דרישה או ללא הודעה. (ראה סעיף 9(ג) לחוק הנ"ל).

ב) לכן, היות והתובעים לא ניצלו את האפשרות הנתונה להם לפי סעיף 9(א), הרי שהם תרמו לגרם הנזק ולכן אין מקום להטיל את מלוא האחריות על הנתבע.

5. לאור הנימוקים שפורטו לעיל ולאור הוראות סעיפי החוק הנ"ל, אשר אוזכרו בפסק דין זה והיות וקבעתי שמאחר והתובעים לא ניצלו את האפשרות שניתנה להם בסעיף 9(א) לחוק הנ"ל, רואה בכך בית המשפט משום תרומה לגרם הנזק ולכן, על הנתבע לפצות את התובעים במחצית מסכום הנזק – כפי שיפורט להלן:


א. א) התובעים הוכיחו נזקיהם באמצעות חוות דעת שמאי. חוות דעת זו הומצאה לנתבע יחד עם כתב התביעה ובנוסף לכך, העיד הנתבע בבית המשפט, שלא ראה שום נזק, המזרן עדיין קיים והוא תקין ולגבי הבגדים, היה שם ארון שהיה של הנתבע ועד היום הוא קיים לא נפגע ולא ניזוק ושכל הטענות בקשר לריהוט שנפגע, את זה לא ראה הנתבע. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 21- 23).
כפי שצוין, הייתה חוות הדעת של השמאי בפני הנתבע ואם לטענתו מזרן וארון עדיין קיימים ולא ניזוקו, הרי רשאי היה הנתבע להמציא לבית המשפט חוות דעת נגדית, אך אין בפני חוות דעת אחרת הסותרת את חוות דעתו של השמאי ולכן, אני קובע שהנזק אשר נגרם לתובעים הוא בסכום של 8,650 ₪- כמפורט בחוות הדעת של השמאי.

ב) התובעים לא הוכיחו הוצאות הובלה בסכום של 1,500 ₪ או סכום אחר וגם לא הוכיחו הפסד שכר עבודה, שכן התובעים לא הוכיחו מהו עיסוקם והאם באמת היה להם חסרון כיס בשל אי קבלת שכר עבור ימים כלשהם.

ג) אני מקבל את טענת התובעים, שאכן עצם הפנייה אל הנתבע לתקן את המצב ואי היענות הנתבע לתקן את הטעון תיקון ועצם ההצפה, גרמה להם עוגמת נפש, אך הסכום הנטען על ידי התובעים – 3,000 ₪- הוא סכום מוגזם ובלתי סביר בנסיבות העניין ואני קובע הסכום לפיצוי בגין עוגמת נפש לסך של 1,000 ₪.

ד) על מנת להוכיח את גובה הנזק ואת מהותו של הנזק וכן הקשר בין האירוע ובין הנזק, נעזרו התובעים בקבלת חוות דעת שמאי והיות והתובעים שילמו סך של 2,000 ₪ בגין כך, על הנתבע לשאת בהוצאה זו.

6. א. סוף דבר, מהאמור לעיל עולה, שהתובעים הוכיחו נזקיהם בסך של 11,650 ₪ והיות וקבעתי תרומת רשלנות גם של התובעים בגרימת נזק זה עד כדי 50%, כאמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים – לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד- סך של 5,825 ₪ (מחצית מגובה הנזק הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 13.5.13- ועד התשלום בפועל.

ב. כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים, באופן סולידארי, הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי שכירות

  2. ערב או שוכר ?

  3. חובת המשכיר לתקן

  4. הפרת מטרת השכירות

  5. שינוים במושכר מזגן

  6. העברת זכויות שכירות

  7. נטישת דירה בשכירות

  8. העברת שכירות מוגנת

  9. הזנחת דירה בשכירות

  10. קיצור תקופת השכירות

  11. שינויים נרחבים במושכר

  12. שיפוצים בשכירות מוגנת

  13. הרכב בית הדין לשכירות

  14. שיעבוד שכירות במשכנתא

  15. הפרת תנאי שכירות מוגנת

  16. ביצוע שינויים יסודיים במושכר

  17. הסכם להעברת שכירות בחנות

  18. החזר השקעה בנכס בשכירות

  19. כמה עולה שכירות ברחובות ?

  20. זכות סירוב ראשונה בשכירות

  21. נזקים לגינה בבית בשכירות

  22. הסכם תיווך שכירות מסחרית

  23. גרימת נזקים לדירה בשכירות

  24. השארת נזקים בדירה בשכירות

  25. תביעה בגין דמי שכירות מזנון

  26. שכירות משרד לתקופת ניסיון

  27. השארת לכלוך בדירה בשכירות

  28. שכירות משנה בעסק ללא רשות

  29. שינוי מטרת השכירות ללא הסכמה

  30. שכירות קצרת מועד תשלום ארנונה

  31. תביעה גין נזקים למושכר בית פרטי

  32. עזיבה פתאומית של דירה בשכירות

  33. ניהול עסק בדירת מגורים בשכירות

  34. גניבת כסף מזומן מדירה בשכירות

  35. זכאות עולים חדשים לשכירות דירה

  36. שכירות מבנה בגובה נמוך מהמוסכם

  37. פיצוי על נזקים לשוכרי יחידת דיור

  38. תביעה בגין עסקאות שכירות של רכבים

  39. טענת שכירות דירה לא ראויה למגורים

  40. תביעה בגין דמי שכירות במבנה תעשייה

  41. זכויות המשכיר לשנות את דמי השכירות

  42. איחור בהחזרת מפתחות דירה בשכירות

  43. שכירות מרתף לצורכי משרד ללא היתר

  44. תשלום הבעל על דירה בשכירות לגרושה

  45. פיצוי על איחורבפינוי דירה בשכירות

  46. חישוב חוב שכירות עבר בדיירות מוגנת

  47. תביעה ותביעה שכנגד ביחסים בין שוכרים

  48. ההבדל בין השכרת משנה להעברת השכירות

  49. הפרת הבטחה לשכירות דירה לשנה נוספת

  50. בקשה להחלפת דיירים בבית הדין לשכירות

  51. החלפת מחזיקים - ארנונה דירה בשכירות

  52. ניקוי מרצפות דירה בשכירות ע''י השוכר

  53. שהייה בלתי רצופה לעיתים נדירות במושכר

  54. האם מותר לפנות דייר שלא משלם שכר דירה ?

  55. הגשת תביעה נגד שוכר דירה שחזרו לו הצ'קים

  56. בקרת נזקים בדירה לקראת סיום תקופת השכירות

  57. תביעה של שוכר בשכירות מוגנת נגד בעל הבית

  58. תביעה כספית בגין נזקים שלא תוקנו בדירה בשכירות

  59. ניכוי הוצאות השקעה בנכס לאחר סיום תקופת השכירות

  60. תביעה נגד שוכר בטענה כי ההסכם אוסר על שכירות משנה

  61. הכחשת טענה כי מצבו של המושכר היה טוב בתחילת השכירות

  62. האם יש חוק שמחייב את בעל הדירה לתקן פגמים בדירה שכורה ?

  63. תביעה: בסיום תקופת השכירות המחסן נמצא פרוץ ותכולתו נעלמה

  64. עזיבת דירה שכורה לפני הזמן בגלל סירוב המשכיר לתקן מדרגות כניסה

  65. עזיבת דירה בשכירות ללא הודעה מוקדמת מבלי לשלם שכר דירה וחשבונות

  66. תביעה בגין נזקים של בעל דירה כנגד הדיירים אשר גרו בדירה בשכירות במשך 5 שנים

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון