תביעה בגין טיסה אשר בוטלה, לאור חדלות פרעון של חברת התעופה אירוסוויט

תביעה בגין טיסה אשר בוטלה, לאור חדלות פרעון של חברת התעופה אירוסוויט (להלן "חברת התעופה"). מכתב התביעה עולה כי ביום 15.10.12 הזמינו התובעים, באמצעות הטלפון, כרטיסי טיסה לתאילנד, לחודש מרץ, במחיר של 7,254 ש"ח מהנתבעת. לאחר השיחה לא נשלח לתובעים כל מידע מהנתבעת. בחודש דצמבר נודע לתובעים כי קיים חשש שחברת התעופה תקלע לקשיים כלכליים, והם פנו לנתבעת בבקשה לבטל את העיסקה. נאמר להם כי ביטול יהא כרוך בדמי ביטול מלאים. במועד הטיסה הסתבר כי החברה אינה פעילה, והתובעים רכשו כרטיס טיסה חדשים. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה רכשה את כרטיסי הטיסה באמצעות חברת התעופה, אשר פשטה את הרגל בחודש דצמבר. עוד נאמר בכתב ההגנה, כי הנתבעת פנתה לחברת כספי תעופה בע"מ (צד ג'), על מנת לבדוק אם ניתן לקבל את כספם של התובעים בחזרה, וכי ביצעה נסיונות לקבל החזר ביחד עם צד ג'. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג'. צד ג' טען כי לא שימש נציג רשמי של חברת אירוסוויט בישראל, אלא כמען להעברת כתבי בית דין, ואישר כי אכן ניתנה החלטה בעניין חדלות פירעון חברת אירוסוויט באוקראינה, ביום 29.12.12. בנסיבות בהן אינה המוביל, כופרת צד ג' בחבותה כלפי התובעים וכלפי הנתבעת. במהלך הדיון הושמעה הקלטה של השיחה בין נציגת הנתבעת לבין התובעים, בעת שבוצעה העיסקה הטלפונית לרכישת כרטיסי הטיסה, בה נשמעה נציגת הנתבעת מודיעה לתובע כי דמי הביטול הינם בהתאם לחוק הגנת הצרכן, ללא כל פירוט מהם אותם תנאים, וללא הפניה לסעיף זה או אחר בחוק הגנת הצרכן. לטענת התובעים לא הוסבר להם כי ניתן לבטל את העסקה בתוך ארבעה עשר יום בלבד, וכי ביטול במועד מאוחר יותר יהא כרוך בדמי ביטול מלאים. לו ידעו כי אין אפשרות לבטל, לא היו משלמים ששה חודשים מראש עבור הטיסה. עוד טענו התובעים כי הנתבעת לא שלחה אליהם מסמך המפרט את תנאי העסקה ולא עשתה דבר על מנת לנסות להציל את כספם, וזאת למרות שפנו לנתבעת בטרם ניתנה החלטה בדבר חדלות פירעון חברת התעופה. הנתבעת לא זימנה כל עד מטעמה על מנת להוכיח האם הוסברה לתובעים זכותם לבטל את העיסקה בתוך 14 יום בלבד, וכן כי נעשה מאמץ כלשהו, מרגע שהתקשרו התובעים להתריע מפני מצב בו תהא חברת התעופה חדלת פירעון, על מנת למנוע הפסד כל כספם של התובעים (כפי שנטען בכתב ההגנה). נציגת הנתבעת טענה כי התובעים לא איבדו את כספם מהסיבה שהנתבעת לא שלחה להם פירוט תנאי העסקה, אלא כתוצאה מפשיטת רגל שלא הייתה ידועה מראש לנתבעת. נציג צד ג' טען בדיון כי בראשית חודש ינואר 2013 קיבלה צד ג' הודעה מיאטה, שחברת התעופה אינה חברה עוד ביאט"א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי). יאט"א הציעה לסוכני הנסיעות בארץ לתת רשימה של כרטיסים שנוסעים לא השתמשו ולגבות את הכסף מחרת התעופה דרך P.S.B צד ג' פעל על פי הנחיות יאט"א והחזיר כסף לנוסעים. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, וזאת מכמה טעמים, כאשר די היה בכל אחד מהם על מנת לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים. בעת שרכשו התובעים את כרטיס הטיסה, במסגרת עיסקת מכר מרחוק, לא גילתה הנתבעת לתובעים פרטים בדבר זכותם לבטל את החוזה, וזאת בניגוד לסע' 14 ג. (א) (7) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"). אמנם בהקלטה נשמעת הנציגה אומרת כי דמי הביטול הינם בהתאם לחוק, אך לטעמי לא יצאה הנתבעת ידי חובתה, מבלי להסביר באופן מפורש את הוראות החוק, המפנות להוראות סעיף קטן (ג) לפיו "בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה - (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם; (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת - בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת - בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן". לטענת התובעים לא היו מתקשרים בהסכם, ומשלמים ששה חודשים מראש עבור הטיסה, לו ידעו כי לא ניתן יהיה לבטל את העיסקה, לאחר ארבעה עשר יום בלבד. לאחר שבוצעה העיסקה, לא סיפקה הנתבעת לצדדים מסמך בכתב הכולל אותם פרטים, כנדרש על פי סע' 14ג. (ב) לחוק. סע' 14 ג. (ג) קובע כי צרכן יהא רשאי לבטל את העיסקה בתוך ארבע עשר ימים מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) לפי המאוחר. בנסיבות בהן לא שלחה הנתבעת את המסמך כאמור, הרי שקמה לתובעים זכות הביטול במועד בו התקשרו עם הנתבעת, וביקשו לבטל את ההסכם. דבריה של הנציגה, לפיהם יהא הביטול כרוך בדמי ביטול מלאים, הטעו את התובעים, וגרמו להם שלא לבקש לבטל את העיסקה, אלא לקוות כי יוכלו לממש את כרטיסי הטיסה שבידיהם. כאמור, בחודש דצמבר פנו התובעים לנתבעת, בניסיון להציל את כספם, וביקשו לבטל את העיסקה, שכן נודע להם שחברת התעופה בקשיים. הנתבעת לא זימנה כל עד מטעמה, על מנת להוכיח את טענתה בכתב ההגנה, לפיה עשתה מאמצים לקבל החזר הכספים. מעדותו של נציג צד ג' עולה, כי סמוך למועד בו קרסה חברת התעופה, ניתן היה באמצעות איגוד חברות התעופה יאט"א, לבצע החזרי כספים, כפי שאכן עשתה צד ג', או לכל הפחות לנסות לעשות כן. נקבע לא אחת בפסיקה כי תפקידה של סוכנות הנסיעות אינו מתמצה בהזמנת כרטיסי הטיסה בלבד (ראה, בין היתר, את פסק-הדין שניתן על ידי בית הדין לחוזים אחידים בירושלים, חא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009) סעיף 56 לפסק הדין, עמ' 43. מכאן ניתן ללמוד, שגם במצב בו קריסתה של חברת התעופה אינו באחריותה של הנתבעת, הרי שמכח תפקידה, ומכח החובה לקיים הסכמים בתום לב, היה על הנתבעת לעשות מאמץ, לנסות ולקבל החזר עבור כרטיסי הטיסה, אותם לא יכולים היו התובעים לנצל. טענתה של הנתבעת בכתב ההגנה, לפיה ניסתה לבצע בקשות החזר, לא הוכחה, אך מעידה היא כי אף הנתבעת סבורה שהיה עליה לעשות כן בגדר תפקידה. העובדה כי צד ג' הצליח לעשות כן, מביאים למסקנה כי הנתבעת התרשלה בכך שנמנעה מלפנות ליאט"א, מיד ביום בו פנו אליה התובעים. הימנעות הנתבעת מלזמן נציג מטעמה, על מנת להוכיח כי עשתה מאמץ כלשהו, על מנת לקבל החזר, פועלת לרעתה, ומחזקת אף היא את המסקנה כי הנתבעת התרשלה. מקובלת עלי טענת התובעים לפיה נגרמה להם עוגמת נפש, אלא שזו נגרמה עקב הקריסה של חברת התעופה, ולא בעטיה של הנתבעת. בנסיבות בהן אין כל אחריות לצד ג', אף לא לטענת הנתבעת, נדחית ההודעה לצד ג'. הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של 400 ₪. סוף דבר, על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 7,254 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום. תביעות נגד חברות תעופהתעופהחדלות פירעון