אי תשלום דמי שכירות והוצאות ארנונה על סך כולל של 33,195 ₪. 2. לטענת התובע, כפי שעולה מכתב התביעה, בין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 16.5.2010 במסגרתו שכר הנתבע 1 מהתובע ואשתו דירת מגורים המצויה ברחוב הצוף 21/12 בירושלים לתקופה בת 24 חודשים מיום 3.6.10 ועד ליום 3.6.12 בדמי שכירות חודשיים על סך 2,850 ₪ ( סעיף 6 א' להסכם השכירות). כמו כן, במסגרת הסכם השכירות התחייב הנתבע 1 לשאת, בין היתר, בהוצאות הארנונה (סעיף 8 ו' להסכם השכירות) דא עקא, כי החל משנת 2011 הנתבע 1 שילם לתובע את דמי השכירות לסירוגין ובאופן חלקי בלבד עד כי בחודש נובמבר 2011 חדל מלשלם את דמי השכירות כליל (ראה נספח 4 לכתב התביעה). הנתבעת 2 הינה ערבה לחיובי הנתבע 1 בהסכם השכירות זאת מכוח כתב ערבות שצורף להסכם השכירות החתום על ידה. לכתב התביעה צורף טופס גיול חוב ארנונה לחשבון מס' 0164638-001 עבור חוב ארנונה לתקופה הרלבנטית בסך 8,045 ₪. 3. לטענת הנתבעים, כפי שעולה מכתב ההגנה, בחודש דצמבר 2010 נקלע הנתבע 1 לקיים כלכליים ומשכך הגיע להסכמות בעל פה עם התובע לצורך תשלום דמי השכירות מעת לעת כפי יכולתו. לטענת הנתבע 1 הינו חב לתובע עבור דמי שכירות שלא שולמו לו במשך התקופה הרלבנטית סך של 7,250 ₪. כמו כן, הנתבע 1 מודה באי תשלום דמי הארנונה בסך 8,045 ₪ ובסה"כ הנתבע 1 מודה כי הינו חב לתובע סך של 15,295 ₪. לטענת הנתבע 1, יש לקזז מחיובים אלה סך של 13,000 ₪ עבור תיקונים הכרחיים שבוצעו על ידו במושכר. לטענת הנתבע 1, תיקונים אלה נבעו כתוצאה מליקויי רטיבות קשים שנתגלו במושכר ואשר לא אפשרו מקום מגורים נאות. הנתבע 1 טען, כי פנה לתובע מספר פעמים על מנת שליקויים אלה יתוקנו ובשל מחדלו לעשות כן, נאלץ לפנות לבעלי מקצוע לעריכת תיקונים בעצמו ועל חשבונו. בנוסף מציין הנתבע 1, כי שילם לתובע את דמי השכירות עבור חודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר לשנת 2011 וכן, עבור חודשים ינואר ופברואר לשנת 2012 זאת בהסתמך על אישורי קבלת דמי השכירות עבור חודשים אלה שנושאים חתימה נחזית של התובע (נספחים 1-3 לכתב ההגנה). עוד טוען הנתבע 1, כי נהג לשלם לתובע עבור דמי השכירות במזומן. 4. בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 29.10.13 שבו הצדדים על טענותיהם. התובע ציין, כי הנתבע סילק ידו מהמושכר ביום 20.3.12, זאת, למרות שתקופת השכירות בהסכם נקבעה עד לסוף חודש מאי 2012. כמו כן, התובע התייחס לנספחים 1 -3 לכתב ההגנה וטען, לזיוף חתימותיו. התובע הודה, כי החתימה על גבי נספח 3 הינה אומנם חתימתו ואולם, טען, כי חרף זאת לא קיבל לידיו את דמי השכירות עבור חודש פברואר 2012. הנתבע התייחס ארוכות לליקויי הרטיבות במושכר והתיקונים שנאלץ לבצע על חשבונו וכן, לדמי השכירות שלטענתו שילם בשים לב לאישורים שצורפו. עם תום הדיון הוסכם על הצדדים, כי נספחים 1-3 יבחנו על ידי מומחה לכתב יד שימונה על ידי בית משפט. על יסוד הסכמת הצדדים מונה המומחה בצלאלי אמנון כמומחה לכתב יד מטעם בית המשפט לצורך בחינת החתימות הנחזות להיות חתימות התובע. ביום 28.11.13 חיווה מר בצלאלי דעתו, כי למיטב הבנתו המקצועית, החתימות המתנוססות על גבי נספחים 1 ו-2 לכתב ההגנה אינן חתימותיו של התובע. משכך, אין בידי ליתן כל משקל ראייתי לנספחים אלה. באשר לנספח 3 הואיל והתובע הודה, כי הינו חתום על המסמך הרי שהינו מוחזק כמי שקרא אותו והסכים לאמור בו. עדותו באשר לנסיבות האופפות מסמך זה נמצאה בסופו של יום עדות יחידה של בעל דין המעוניין בדבר והנסתרת על ידי מסמך בכתב. משכך, הנני וקבע, כי דמי השכירות עבור חודש פברואר 2012 שולמו לתובע. 5. בדיון המשך שהתקיים במעמד הצדדים ביום 2.12.13 העידו שני עדים מטעם הנתבע. העד הראשון, מר גלעד שקד, שהינו בעל דירה הממוקמת מתחת למושכר. העד העיד כי במשך שנתיים הינו סובל מרטיבויות במקומות שונים בדירה. העד אישר כי התובע תיקן את הרטיבויות על חשבונו ואף פיצה אותו בגין כך, אם כי לטענתו הדבר נעשה באיחור. העד משני מטעם הנתבע, מר אלי עמרם, העיד בפני כי הינו שרברב במקצועו וכי הוא ביצע את עבודות השרברבות בדירת התובע כפי שעולה מחשבוניות שצורפו על ידי הנתבע ביום 29.7.13, כחודש ימים לאחר הגשת כתב ההגנה. 6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמעתי עדויות הצדדים והעדים מטעמם ושקלתי את הראיות שהוגשו על ידי הצדדים נחה דעתי, כי דין עיקר התביעה להתקבל. להלן נימוקיי. 6.1 עסקינן בתביעה כספית חוזית הנסמכת על התחייבויות הנתבע 1 כשוכר והנתבעת 2 כערבה לתשלום דמי שכירות במשך תקופת השכירות והוצאות ארנונה. בהתאם לסעיף 6 ב' להסכם השכירות הוסכם על ידי הצדדים, בין היתר, כי חובת הוכחת תשלום דמי השכירות תחול על השוכר וכי אופן תשלום דמי השכירות יעשה באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק של המשכיר/התובע מידי חודש בחודשו. אין חולק, כי הנתבע הפר התחייבות זו ותחת העברות בנקאיות שילם לתובע את דמי השכירות במהלך תקופת השכירות באמצעות שיקים למעט מספר בודד של העברות בנקאיות. 6.2 בנוסף נתתי אמון מלא בעדותו של התובע שנמצאה בעיני אמינה ונתמכה באסמכתאות כדבעי. לעומתו, לא נתתי אמון בעדות הנתבע שנסתרה מיני וביה במספר נקודות ולא נתמכה כלל באסמכתאות וראיות כפי שיפורט להלן. ראשית, נספחים 1 ו-2 לכתב ההגנה עליהם ביקש הנתבע להסתמך נמצאו בלתי מהימנים. שנית, הנתבע סתר עצמו בכך שבעדותו בפני טען, כי התיקונים שבוצעו בדירה בוצעו בהסכמת מלאה של התובע ובלשונו "כל דבר שנעשה בדירה זה היה שיתוף פעולה מלא עם התובע" (פרוט' בעמ' 2 שורה 6) ואילו בסעיף 4 לכתב ההגנה טען הנתבע, כי "התובע סרב לבצעם" (את התיקונים ההכרחיים הנטענים). כמו כן, עדויותיהם של העדים מטעם הנתבע לא תמכו בגירסתו. העד מר גלעד שקד העיד, כי התובע תיקן את הליקויים בעצמו ועל חשבונו והעד מר אלי עמרם העיד, כי הוא לא דיבר ישירות עם התובע (פרוט' בעמ' 5 שורה 19) אלא, שמע שהנתבע דיבר עם התובע. כמו כן, מר עמרם העיד, כי היה עד לשיחה אחת שהתקיימה בין הנתבע לתובע בתיקון הראשון בלבד אשר בהתאם לחשבונית מיום 12.12.10 שהוצגה עסקינן בתיקון אסלה ונזילה באסלה ותיקון אריחים בסך של 650 ₪ בלבד. נמצא כי עדות הנתבע בעניין זה נסתרה מיני וביה. יתרה מכך, אינני נותן אמון בעדותו של מר עמרם אלי והנני מטיל ספק רב במשקלן של החשבוניות שהוצגו על ידי הנתבע, זאת, ממספר טעמים. הטעם הראשון, בין העד לנתבע קיימים קשרי עבודה ואין מדובר בעד בלתי תלוי לחלוטין. החשבוניות שהונפקו על ידי העד לנתבע הוצגו כחודש לאחר הגשת כתב ההגנה. בכתב ההגנה אין כל איזכור לקיומם של חשבוניות. יתרה מכך, העד מר עמרם אלי הודה בעדותו, כי החשבוניות הוצאו רק לאחר הגשת כתב ההגנה ולא בזמן אמת "לא שולם לי כסף עבור החשבוניות עד לפני שהחל המשפט .. הוצאתי את החשבוניות כשהוא שילם לי בפועל ". כמו כן, העד העיד כי האמור בחשבוניות נרשם מתוך הזיכרון " זכרתי מתי בוצעה העבודה, אין תאריך מסויים, זה זמן מסויים. הוא גר בתאריכים האלה פחות או יותר. אז רשמתי" וכי התאריך על גבי החשבוניות נרשם רטרואקטיבית למועד ביצוע העבודה (פרוט' בעמ' 5 שורות 22-26). נוכח האמור, ספק בעיני האם עסקינן בחשבוניות המשקפות את היקף ביצוע העבודה ועלותה. כמו כן, הנתבע לא הציג כל ראייה לכך שפנה אל התובע על מנת שיבצע תיקון מסויים והלה לא תיקן הדרוש תיקון תוך זמן סביר. 7. נוכח האמור, ובהיעדר אסמכתא או ראייה תומכת אחרת הנני קובע, כי הנתבע 1 הפר את הסכם השכירות בכך שלא שילם את דמי השכירות במלואם ובחלקם בהתאם לנספח 4 לכתב התביעה למעט חודש פברואר 2012 שכאמור לעיל, הנתבע 1 הציג ראייה בכתב לכך. משכך, הנני קובע, כי הן במישור החוזי והן במישור הראייתי הנתבע 1 לא הרים את נטל הראייה לכך כי שילם לתובע עבור החודשים בהם נטען כי אלה לא שולמו. משכך, הנני קובע, כי על הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד סך של 19,600 ₪ עבור דמי שכירות שלא שולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.2012 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,045 ₪ בגין חוב הארנונה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף הנתבעים יישאו בהוצאות התובע בגין חוות דעת מר בצלאלי אמנון והוצאות משפט בגין ניהול ההליך בסך 1,000 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 יום. שכירותארנונהדמי שכירות