תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

התובע פנה לנתבעת על מנת שהיא תפנה באינטרנט לרואי חשבון ויועצי מס באמצעות "דפי נחיתה", בהם תמצא פרסומת לעסקו של הנתבע.
התובע לא המציא את דפי הנחיתה שהנתבעת פירסמה באינטרנט.
2. דפי הנחיתה נועדו לכך שבעקבות קריאתם על ידי רואי חשבון ויועצי מס, מי מהם שזקוק לשרותי הנהלת חשבונות, יקליק עליהם, דבר המכונה "לידים" ובכך הוא יפנה אל התובע.
3. התובע טוען בסעיף 5 לכתב התביעה, כי נציגת הנתבעת הציעה לו כי היא תכין עבורו 2 דפי נחיתה ותשלח 100 לידים וכי הפניה תעשה רק לרואי חשבון ויועצי מס מאזור המרכז, הואיל ומשרדו נמצא בבת-ים (סע' 4, 5 לכתב התביעה).
הנתבעת מכחישה כל התחייבות מצידה כי דפי הנחיתה יפתחו רק על ידי רואי חשבון ויועצי מס באזור המרכז והואיל ולטענתה, לא ניתן כלל להגביל באינטרנט את דפי הנחיתה לאזורים מסויימים
דיון ומסקנה
התובע לא המציא כל ראיה התומכת בטענותיו אלה.
לכן יש לקבוע, כי התובע לא הוכיח את טענותיו הנ"ל.
5. התובע טוען בנוסף, כי הנתבעת הבטיחה לו, כי 50 % מתוך 100 הלידים יבשילו לפגישות ומתוכם 20% יסגרו כלקוחות חדשים וכי ירוויח מכך 120,000 ₪ בשנה (סע' 7 לכתב התביעה).
הנתבעת מכחישה כי היא הבטיחה איזו שהיא הבטחה כזו וכי היא גם אינה יכולה להבטיח איזו שהיא תוצאה, הואיל וסגירת עיסקה בין התובע לפונה אליו, כתוצאה משפי הנחיתה, אינה תלויה כלל בנתבעת, אלא בתובע ובצד ג'.
דיון ומסקנה
התובע לא המציא כל ראה התומכת בטענה זו. הטענה הנ"ל של התובע היא טענה המופרכית על פניה והיא פרי דמיונו של התובע בלבד ולכן יש לדחותה.
6. התובע טוען, כי בפגישה שבינו לנציגת הנתבעת, הוא הסביר כי "הדיווח הראשון לשלטונות המס עבור החודשים ינואר ופברואר, מדווח ב-15 לחודש מרץ ולמעשה התובע יכול היה לקלוט תיקים חדשים ולסגור עסקאות עם לקוחות חדשים לפני הגשת הדיווח הראשון לשלטונות המס" (סע' 8 לכתב התביעה).
הנתבעת מכחישה את כל טענותיו הנ"ל של התובע וטוענת, כי התובע מעולם לא אמר לה את הדברים הנ"ל.
דיון ומסקנה
התובע לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענתו זו, לכן יש לדחותה.
7. התובע טוען, כי סוכם בינו לבין הנתבעת, כי הוא ישלם לנתבעת סך של 4,700 ₪ כולל מע"מ באמצעות כרטיס אשראי בשנים עשרה תשלומים שווים "ולא בעסקת קרדיט" (סע' 9 לכתב התביעה).
התובע צירף חשבונית מס של הנתבעת על סך 4,700 ₪.
נתבעת טוענת, כי היא דרשה בתמורה, סך של 5,000 ₪ כולל מע"מ, עבור בניית 2 דפי נחיתה והפצתם, אולם מאחר והתובע התנגד לשלם בקרדיט, הוא קיבל הנחה בסך 300 ₪ בגין הריבית שהוא יחוייב בה בגין עיסקת הקרדיט וכי התובע הסכים לכך. דהיינו, לטענת הנתבעת, סוכם בין הצדדים, כי התובע ישלם את התמורה לנתבעת בסך של 4,700 ₪ ב- 12 תשלומים בעסקת קרדיט.
הנתבעת תומכת את גירסתה בסיכום שנערך בין הצדדים ביום 23.1.13, בו התובע, לאחר שעצר את חיוביו בחברת האשראי, שילם לנתבעת סך של 5,000 ₪ בשלושה שקים (סעיף 17 לכתב ההגנה).
דיון ומסקנה
התובע לא המציא כל ראיה שתתמוך בטענתו, כי סוכם בין הצדדים כי הוא ישלם לנתבעת את התמורה בסך של 4,700 ₪ ב- 12 תשלומים, שלא בעיסקת קרדיט.
אני סבור, כי השתלשלות העניינים היתה כך: המחיר שהנתבעת דרשה היה בסך של 5,000 ₪ וכי התובע ביקש לפרוס את פרעון החוב ל- 12 תשלומים ולשלמם באמצעות כרטיס האשראי שלו ואזי הנתבעת הודיעה לו כי ניתן לעשות זאת בעסקת קרדיט, התובע התנגד מכיוון שבעיסקת הקרדיט הוא יחוייב בריבית ואז הצדדים הסכימו כי התובע ישלם, במקום 5,000 ₪, רק 4,700 ₪ וכך העיסקה תעשה בקרדיט והתובע מפוצה על חיובו בריבית בגינה.
לכן, אני דוחה את טענת התובע, כי סוכם על תמורה בסך 4,700 ₪ שתעשה בעיסקה שלא בקרדיט.
ביטול העיסקה על ידי התובע בפעם הראשונה
8. התובע טוען, כי מאחר ודפי הנחיתה לא היו מוכנים ביום 5.1.13 וכי למרות המוסכם הוא חוייב בקרדיט – הוא ביטל את העיסקה (סע' 10 ,11, 12 לכתב התביעה).
הנתבעת מאשרת את העובדה שהתובע ביטל את העיסקה, אך טוענת כי הוא עשה זאת "לאחר שנבנו והוכנו עבורו ואושרו על ידו דפי נחיתה ולאחר שלתובע הופנו לידים" (סע' 13 לכתב ההגנה).
הנתבעת מכחישה גם כי היא התחייבה למועד מסויים כלשהו ולא ליום 5.1.13.
הנתבעת מפנה לדוא"ל שהתובע שלח לה ביום 11.11.13, שבו לא רק שאין לתובע כל טרוניה או טענה לענין המועד של 5.1.13, אלא שבו התובע מאשר את דפי הנחיתה ואף ציין שם את שביעות רצונו מדפי הנחיתה ומודה לנציגי הנתבעת על טירחתם ועמלם ואף מוסיף וכותב: "אנחנו יכולים להמריא".
דיון ומסקנה
אני סבור כי ניתן לקבוע ללא היסוס, כי התובע לא הוכיח את שתי הסיבות שבהם הוא מתרץ את ביטול העיסקה. בנושא החיוב בקרדיט כבר קבעתי לעיל, כי אכן סוכם בין הצדדים, כי התובע ישלם לנתבעת את הסך של 4,700 ₪ ב- 12 תשלומים בקרדיט באמצעות כרטיס האשראי שלו. הדוא"ל של התובע מיום 11.1.13, מחייב את המסקנה, כי במועד זה לא רק שלתובע לא היו כל טענות לענין המועד של 5.1.13, אלא שהוא אף שיבח את עובדי הנתבעת ואישר את דפי הנחיתה.
לכן, אני קובע, כי לתובע לא היתה כל עילה שבדין לבטל את החוזה וכי ביטול החוזה באופן חד צדדי על ידו מהווה הפרת החוזה.
העסקה השניה
9. התובע טוען, כי ביום 23.1.13 הגיעה נציגת הנתבעת למשרדו והבטיחה לו לשלוח 30 לידים נוספים כפיצוי על עגמת הנפש בתשלום מופחת של 300 ₪ וכי הוא מסר לה שלוש המחאות על סך כולל של 5,000 ₪ (סע' 14 לכתב התביעה).
הנתבעת טוענת, כי נציגתה הגיעה למשרדו של התובע, לאחר שהוברר לה, כי התובע ביטל באופן מפתיע וחד צדדי את החיובים באשראי (סע' 15 לכתב ההגנה).
אין מחלוקת, כי ביום 23.1.13, הצדדים חידשו את ההסכם הראשון בכך שכל התחייבויותיה של הנתבעת נשארו בעינן ואילו התחייבות התובע שונתה בכך שסוכם כי התובע ישלם לנתבעת את הסך של 5,000 ₪ (במקום 4,700 ₪) וכי התובע ישלם את הסכום הזה בשלושה שקים, במקום בתשלום באמצעות כרטיס האשראי. ואכן התובע מסר באותו מעמד לנציגת הנתבעת שלושה שקים:
אחד, על סך של 2,200 ₪, שז"פ 23.1.13 – שיק זה נפרע.
ושני שקים על סך של 1,400 ₪ כל אחד, שז"פ 31.3.13 ו- 31.5.13 – שני השקים בוטלו על ידי התובע.
דיון ומסקנה
טענת התובע האמורה, לפיה הנתבעת הסכימה לפצותו בסך של 300 ₪, לא רק שלא הוכחה, אלא היא נסתרה מינה וביה בכך שהתובע לא רק שלא שילם פחות 300 ₪ מהסכום על פי העיסקה הראשונה, אלא שילם סך של 300 ₪ יותר מהסכום על פי העיסקה הראשונה.
ביטול העיסקה השניה
10. התובע טוען כי הלידים לא היו טובים (סע' 15 רישא לכתב התביעה), 11. התובע טוען בנוסף, כי הלידים הופנו למקומות רחוקים ולא באזור עיסוקו (בת-ים) וכי הם לא הופנו לתל–אביב, חולון, בת-ים וראשון לציון ולכן לא ניתן היה לעשות בהם שימוש (סע' 15 סיפא לכתב התביעה).
הנתבעת טוענת כי היא "התחייבה לפריסה בכל רשת האינטרנט וכי לא ניתן להגביל לאזורים מסויימים" (סע' 18 לכתב ההגנה).

דיון ומסקנה
התובע, לא רק שאינו מסביר במה לקו הלידים, אלא שאף לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענתו, כי הם לא היו טובים.
התובע עצמו צירף לכתב התביעה דוא"לים שהוא קיבל בעקבות הלידים ובהם דוא"לים מאזור המרכז: מרמת גן (3) , יהוד, פתח תקוה )2), כפר אז"ר, בני ברק ומהרצליה (2) (שבאחד מהם נכתבה המילה הרצליה, בטעות, בהקשה על האותיות הלטיניות במחשב, כך שנכתב vrmkhv). בנוסף התובע צירף דוא"לים שהוא קיבל מחוסן, לוד, חיפה, קרית גת, ירושלים, עפולה וחדרה.
התובע לא הביא כל ראיה לתמוך בטענתו כי הנתבעת התחייבה לפרסם רק באזור המרכז או כי בכלל ניתן לעשות זאת. העובדה שפנו לתובע ממקומות שמחוץ למרכז לא פגעה בתובע ובוודאי שאין בכך הפרת חוזה מטעם הנתבעת.
לכן, יש לדחות את שתי טענותיו הנ"ל של התובע.
11. התובע טוען (בסע' 16 לכתב התביעה), בהמשך לשתי טענותיו שפרטו ונידחו בסעיף 10 דלעיל, כי "עת הבין כי הדס הוליכה אותו שולל, ביטל מיד את 2 ההמחאות הנוספות" על סך 1,400 ₪ כל אחת.
הנתבעת טוענת, כי התובע הפר את ההסכם בכך שהוא ביטל אותו פעמיים ללא כל סיבה.
דיון ומסקנה
אין ספק כי ביטול שני השקים הנ"ל על ידי התובע, מהווה הפרה יסודית של ההסכם. כאמור, בסעיף 10 דלעיל, דחיתי את נימוקיו של התובע לביטול השקים והעיסקה ולכן, אני קובע, כי התובע לא הולך שולל וכי הוא ביטל את השקים ואת העיסקה שלא כדין וכי לא היתה לו כל הצדקה לעשות זאת.
12. התובע טוען, כי הוא גילה שהנתבעת שכנעה את חברת האשראי להוציא לפועל את העיסקה שבוטלה, בסכום מופחת של 2,500 ₪ ב- 12 תשלומים קרדיט ולכן הוא ביטל את העיסקה. להוכחת טענתו זו, התובע צירף לכתב התביעה את פירוט החיובים בכרטיס האשראי שלו, לפיו, ביום 1.1.13 נרשם חיוב סך של 222.12 ₪ בעיסקת קרדיט שאשר הסכום הכולל של העיסקה הוא 2,500 ש"ח. כמו כן כתוב בסופו של המסמך, כי סכום העיסקה בסך 4,700 ₪ רשום ביום 1.1.13 כ"תנועה בבירור" (סעיף 17 לכתב התביעה).
הנתבעת מכחישה את טענתו הנ"ל של התובע וטענה כי העיסקה בחברת האשראי בוטלה וכי התובע זוכה בגין חיוביו.
הנתבעת צירפה מסמך של חברת ישראכרט מיום 28.2.13, לפיו ישראכרט מאשרת שהוראת הקבע בסך 4,700 ₪ בוטלה על ידי הנתבעת.
התובע הגיש לאחר הדיון דפי חיוב שלו בויזה ומהם נראה כי הוא חוייב ב- 5 תשלומים של 222.12 ₪ כל אחד וכן בפרעון מוקדם בסך של 1,509.45 ₪.
הנתבעת טוענת, כי בעקבות טענה זו של התובע, היא ביקשה מישראכרט ומלאומי קארד לבטל את העיסקה וכי לאומי קארד הודיעה לה כי הלקוח חוייב, אך היא מסרבת לתת לנתבעת פרטים ולכן אינה יכולה לברר את הענין. הנתבעת טוענת כי על התובע להפנות את תביעתו ללאומי קארד ולא אליה, הואיל והיא ביטלה את פנייתה ללאומי קארד לחייב אותו.
דיון ומסקנה
התובע אינו נוקב במועד בו הוא נוכח כי כרטיס האשראי שלו חוייב בסך של 222.12 ₪, אולם סביר להניח כי הדבר ארע בחודש פברואר 1013, כאשר התובע קיבל את פירוט חיוביו בויזה מלאומי קארד. החיוב בסך של 222.12 ₪ שנעשה ביום 1.1.13, נעשה על פי העיסקה הראשונה, כך שלא היה בכך כל הפרה של ההסכם מצד הנתבעת.
במועד זה – פברואר 2013 – התובע שילם לנתבעת מתוך הסך הכולל של 5,000 ₪, כנראה, רק סך של 2,422.12 ₪ (השיק בסך של 2,200 ₪ והחיוב בויזה 222.12 ₪). דהיינו, לתובע היה מספיק זמן, עד לז"פ של השיק הבא – 31.3.13, לברר את הנושא של ביטול החיובים בחברות האשראי ולו התובע היה פונה לנתבעת בענין, אין ספק שהנתבעת היתה מבררת בחברות האשראי, מדוע התובע חויב, למרות שהיא הודיעה להן על ביטול החיובים והאם התובע זוכה בגין חיובים שהוא חוייב בהם ואם לאו, חזקה על הנתבעת שהיא היתה דואגת כי התובע יזוכה אם חוייב בטעות. אולם, כאמור, התובע לא עשה זאת ומיהר לבטל את החוזה.
יש לציין, כי התובע עצמו מודה, כי הוא ביטל את חיוביו בחברות האשראי ולכן תמוה מדוע הוא לא בירר איתן כיצד ומדוע הוא חוייב, במידה והוא חוייב או לא זוכה במידה והוא חוייב.
גם אם התובע חוייב בכרטיס האשראי שלו ולא זוכה (דבר שלא הוכח כלל), הרי מדובר בהפרה לא יסודית של החוזה. על פי הוראות סעיף 7 (ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, התובע היה "זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה...".
כאמור, התובע לא נתן לנתבעת כל ארכה לבטול חיוביו בחברת האשראי ולא לזכותו במידה וחוייב ולא התרע מראש בפני הנתבעת כי אם לא תעשה כן תוך זמן סביר הוא יהיה זכאי לביטול החוזה.
יש לציין, כי התובע לא תבע כי הנתבעת תשיב לו כל סכום שהוא, שהיא גבתה ממנו ,כביכול, באמצעות חברת כרטיס האשראי. גם מעובדה זו ניתן להסיק כי יתכן והתובע מגלה טפח ומתיר טפחיים, בכך שהוא כנראה זוכה בגין חיובין בחברות כרטיסי האשראי.
מסקנות לסיכום
13. בהמשך לכל האמור לעיל, שוכנעתי, כי הנתבעת קיימה את התחייבויותיה על פי ההסכמים וכי שני ההסכמים הנ"ל, שנעשו בעל-פה בין הצדדים, לא הופרו על ידי הנתבעת, אלא הופרו על ידי התובע בכך שהוא ביטל אותם שלא כדין.
הנזקים הנתבעים
14. התובע תבע פיצוי בגין בזבוז זמן, עגמת נפש, טרטור ועוד בסך של 5,000 ₪ (סע' 18 לכתב התביעה) וסך של 24,245 ₪ כפיצוי בגין הפרת ההסכם (סעיף 20 לכתב התביעה) ובנוסף סך של 1,755 בגין שכ"ט עו"ד (סע' 21 לכתב התביעה).
התוצאה
14. לפיכך, אני דוחה את התביעה.
15. התובע ישלם לנתבעת, תוך 30 יום, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ועוד מע"מ כחוק.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטרדות באינטרנט

  2. חשיפת זהות אימייל

  3. חשיפת זהות שולח מייל

  4. מצג כוזב באתר אינטרנט

  5. הגשת ראיה מאתר אינטרנט

  6. פוליסת ביטוח באינטרנט

  7. פרסום שם קטין באינטרנט

  8. הונאת אינטרנט איפוס חוב

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. העתקת תוכן מאתר אינטרנט

  11. תביעה על השמצות באינטרנט

  12. אספקת תכנים לאתר אינטרנט

  13. אחריות על מכירות באינטרנט

  14. חשיפת פרטי גולש באינטרנט

  15. חשיפת פרטים אישיים של גולש באינטרנט

  16. העתקת מאמרים לאתר אינטרנט

  17. איתור בעלים של אתר אינטרנט

  18. העתקת מודעות מאתרי אינטרנט

  19. סמכות שיפוט מקומית אינטרנט

  20. זנות באינטרנט - עבירה פלילית

  21. פיצוי על תקלה זמנית באינטרנט

  22. פרסום תמונה ללא רשות באינטרנט

  23. תביעה בגין אחסון אתר אינטרנט

  24. תביעה להסרת אתר מרשת האינטרנט

  25. חובת עירייה להקים אתר אינטרנט

  26. תביעת לשון הרע בפורום באינטרנט

  27. העלאת תמונות לאינטרנט ללא רשות

  28. תביעה נגד גולש אינטרנט אנונימי

  29. לשון הרע באינטרנט נגד עובד ציבור

  30. העלאת צילומים לאינטרנט ללא אישור

  31. סגירת אינטרנט לעובדים במקום העבודה

  32. הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט

  33. העלאת תמונה לאתר אינטרנט ללא אישור

  34. זכויות יוצרים על תמונה באתר אינטרנט

  35. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט

  36. פיטורים בגלל שיתוף דף אינטרנט בפייסבוק

  37. העברה בנקאית באינטרנט - תביעה נגד בנק

  38. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  39. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  40. אחריות מפעיל אתר אינטרנט לפרסום לשון הרע

  41. תביעת פיצויים על העתקת תוכן לאתר אינטרנט

  42. חשיפת זהות גולש באינטרנט עקב חשיפת שחיתות

  43. חוסר יכולת טכנית לחשוף פרטי גולש אינטרנט

  44. חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

  45. הפצת תמונות עירום באינטרנט ע''י החבר לשעבר

  46. תביעה בגין שימוש במילות חיפוש בגוגל אדוורדס

  47. לכידת פדופילים ע''י התחזות לקטינים באינטרנט

  48. תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

  49. האם מותר לפרסם שמות חשודים בפלילים באינטרנט ?

  50. תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

  51. פיצויים על השמצת עורך דין באינטרנט - 30,000 ש''ח

  52. גילה אחרי 3 שנים שהוא משלם על שירותי אינטרנט ללא ידיעתו

  53. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא פרסום ''מטעה'' באינטרנט

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון