נטען בכתב ההגנה כי כל העבודות שבוצעו היו לקויות

בכתב ההגנה טען כי כל העבודות שביצע התובע עבורו היו לקויות, כאשר התובע משתמש בחומרים שאינם נכונים ואינם מתאימים לביצוען של העבודות הנדרשות וכאשר כל שביצע התובע התמוטט יומיים לאחר מכן וגרם לנתבע 1 להוצאות רבות ולנזקים. דרישתו של הנתבע 1 מהתובע לעשות לתיקון הנזקים - נענתה בסירוב. מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש ללא חולק, עולה כי לנתבע 1 אטליז ובו חדרי קירור, כאשר מתחתם מצוי מרתפו של הנתבע 2, המשמש כאולם משחקים. בחודש יולי 2010 התגלתה נזילה מריצפת חדר הקירור של האטליז של הנתבע 1 אל תיקרת המרתף של הנתבע 2. הנתבע 2 פנה אל הנתבע 1 וזה שכר את שירותי התובע כדי לתקן את הנזילה. בתאריכים 31.7.10 ו-1.8.10, בוצעו העבודות. הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת הנתבע 2 בדבר הנסיבות שבהן הפנה את התובע אל הנתבע 1 ובדבר מהות הקשר שבין התובע לנתבע 2. הנתבע 2 העיד בביהמ"ש כי ראה באקראי את שלט הפרסום של התובע מוצב בבניין שבקרית ביאליק. משפנה הנתבע 1 אל הנתבע 2 ושאלו אם הינו מכיר מישהו העוסק באיטום, כדי שיתקן את הנזילה מחדר הקירור שבאטליזו, נזכר הנתבע 2 באותו שלט של התובע ומסר לנתבע 1 את מספר הטלפון של התובע, אותו לא הכיר קודם לכן. לדבריו, לא ערב בכל דרך שהיא לתשלום שכר עבודתו של התובע. כאמור, דברי עדותו אלה של הנתבע 2 אמינים עליי באופן מלא. הדברים אף מתאשרים בסע' 15 לכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבע 1, בו גרס אף הנתבע 1 כי התובע 2 "מעולם לא לקח אחריות על התהליך או על התשלום, אלא רק קישר בין הנתבע לבין התובע". התובע טען בביהמ"ש כי, לבקשת הנתבע 2, הגיש הצעת מחיר לאשתו של הנתבע 2, המתייחסת לתיקון הנזקים בתיקרת הנתבע 2, כאשר הנתבע 2 הכחיש כי קיבל מהתובע הצעת מחיר כלשהי. עם זאת, אישר כי ייתכן והראה לתובע את הנזילה במרתפו שלו ואת הנזקים שנגרמו למרתפו באותה נזילה. התובע אכן שלח לביהמ"ש הצעת מחיר המופנית אל אשתו של הנתבע 2, לתיקון הנזקים שנגרמו במרתף. הנני קובעת כי אין לעניין זה של הצעת המחיר לתיקון תיקרת הנתבע 2 כל קשר לטענת התובע כי הנתבע 2 התחייב להיות ערב לתשלום שכר עבודתו של התובע על ידי הנתבע 1. הנני דוחה את טענתו של התובע כי הנתבע 2 ערב לתשלום חובו של הנתבע 1 לו, בקובעי כי לא הוכחה. כל זאת, מעבר לנדרש, לאור קביעותיי לעניין אחריות הנתבע 1 לתשלום כלשהו לתובע, כפי שיפורט. הנתבע 1 חזר בעדותו בביהמ"ש ואישר את נכונות טענותיו שבכתב ההגנה. כן הוסיף והסביר כי הסכים לביצוע העבודות, כפי שאלה הוצעו לו על ידי התובע וזאת לאחר שהתובע הציג את עצמו כמי שמומחה בתחום האיטום והסביר לנתבע 1 כי לצורך תיקון הנזילה יש לפרק את כל הבטון שבריצפת חדר הקירור, להחליף את חומר הקלקר שמתחתיו בקלקר עבה יותר ולסגור מחדש את ריצפת הבטון, באמצעות בטון מיוחד, המתייבש מהר. לטענת הנתבע 1, טרם ביצוע העבודות על ידי התובע, היה התובע מודע לכך שריצפת הבטון נועדה לשאת משקל רב, כפי שנשאה קודם לפירוקה על ידי התובע לצורך החלפת הבידוד ועיבויו. יתר על כן, הנתבע 1 העיד כי משראה בבוקר של היום שבו ביצע התובע את העבודות, באמצעות פועל מטעמו, את אופן יציקת הבטון, הזהיר הנתבע 1 את התובע כי הריצפה לא תחזיק את המשקל של הסחורה, אך התובע עמד על כך שתחזיק (עמ' 3 ש' 3-5 וש' 25-28 לפרוט'). ואכן, למחרת החזרת הסחורה למדפים שבחדר הקירור - קרסה הריצפה כולה. כל זאת, לטענת הנתבע 1, מחמת שריצפת הבטון נצוקה בעובי דק מידי, פחות מעוביה המקורי טרם פירוקה על ידי התובע. לאחר התמוטטות הריצפה, הסביר התובע כי הוא ועובדים מטעמו נאלצו להניח את לוחות האיטום על גביה של הריצפה, דבר שיצר מדרגה בין מתחם האטליז לחדר הקירור, כך שנמנעת עתה מהנתבע 1 האפשרות לעשות שימוש בעגלה כדי להכניס סחורה לחדר הקירור. עדותו של הנתבע 1, המסתייעת אף בתצלומים שהגיש הנתבע 1 לביהמ"ש, מקובלת עליי והיה אף לא נסתרה באופן מובהק על ידי התובע עצמו. התובע שלח לביהמ"ש סידרת תצלומים שצולמו במהלך ביצוע עבודות התיקונים, ואשר עותקים בלתי קריאים שלהם צורפו לכתב התביעה, אך אין בתצלומים אלה כדי לסייע לתובע בביסוס טענותיו. התובע הסביר בביהמ"ש כי הגשת התביעה לאחר כ-3 שנים מאז ביצוע העבודות נבעה מהצורך של התובע לאסוף "אסמכתאות", אולם לא הובאו בפני ביהמ"ש כל אסמכתאות שלצורך איסופן נדרשו 3 שנים. בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי התובע לא הוכיח את זכאותו לתשלום שכר כלשהו בגין עבודתו וזו היתה חסרת תועלת ותכלית, כמפורט לעיל. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה כנגד שני הנתבעים. הנני מחייבת את התובע, לשלם לכל אחד מהנתבעים, את הסך של 250 ₪, בגין הוצאות המשפט וסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. כתב הגנהמסמכים