פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות כספיות שאירעו במהלך טיול מאורגן באירופה אותו הזמינו התובעים מהנתבעת. התובעים הזמינו מהנתבעת טיול מאורגן לבנלוקס בין התאריכים 23 ועד 30 לחודש מרץ 2013. בכתב התביעה מפרטים התובעים שורה של תקלות ומחדלים המיוחסים לנתבעת ואשר בגינם, נגרמו להם הוצאות רבות מיותרות ועוגמת נפש מרובה. אין מחלוקת כי הטיסה מנמל התעופה בן גוריון לקלן התעכבה בכשלוש שעות, וכי עם הנחיתה בנמל התעופה בקלן התברר כי המזוודות נותרו בנמל התעופה בן גוריון. הקבוצה כולה התעכבה ביציאה משדה התעופה, בשל הצורך להגיש את תביעות הכבודה, ולפיכך יצאה משדה התעופה בקלן רק בשעה 23:30, באיחור של שש שעות מהשעה המיועדת. המזוודות התקבלו רק ביום 25.3.13. לטענת הנתבעת, אין היא אלא סוכנות נסיעות שפעלה במקרה זה כמארגנת הטיול של התובעים בלבד ולא כמוביל אווירי ולכן אין לתובעים עילת תביעה נגדה. עוד מפנה הנתבעת לאמנת מונטריאול שנכנסה לתוקף בישראל ביום 20.03.11 מכוח חוק התובלה האווירית, התש"מ-1980, ולכך שבהתאם לסעיף 29 לאמנה קיים ייחוד עילה. המוביל שממנו הזמינה הנתבעת את שירותי הטיסה, הינה חברת German wings שהינה לטענתה חברת בת של חברת תעופה גרמנית אשר ביצעה טיסות מהארץ רק בעונה קצרה של קיץ ואביב, ואין לה נציגות בארץ. לטענת נציג הנתבעת, מסרה לתובעים את פרטי ההתקשרות אל המוביל בגרמניה, אך לטענת התובעים כל ניסיונותיהם לפנות אל המוביל עלו בתוהו. לא הובאו בפני ראיות ביחס למאפייניה של חברת התעופה, אך ברור כי אם המדובר בחברת תעופה המספקת טיסות מוזלות שאינן כוללות ארוחות (Low cost) היה על הנתבעת ליידע את התובעים בעובדה זו. התובעים מלינים על כך שנאמר להם בטיסה שנגמרו הכריכים והם רשאים לרכוש להם בעצמם כריכים, ומכאן כי הדבר לא הוסבר להם בעת שהזמינו את הטיול מהנתבעת. אף שתפקידה של סוכנות נסיעות אינו שונה מזה של מתווך, קבעו בתי המשפט כי ככזו עליה לנהוג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת ולמסור ללקוחותיה כל מידע שיש בידה בעניין מהותי הנוגע לעסקה (ראו לעניין זה: בר"ע (י-ם) 3278/01 בר טוביה נ' רג'ואן נסיעות תק-מח 2002(1), 130). אין חולק כי על פי האמנה זכאים התובעים לפיצוי מן המוביל, בגין איחור בהגעת הכבודה, בכפוף להצגת קבלות. מבלי לדון בשאלה האם התרשלה הנתבעת בבחירת המוביל, או בכך שלא הבהירה לתובעים את מאפייני המוביל שבחרה עבורו, הדעת נותנת כי כמי שרכשה את שירותי המוביל עבור לקוחותיה בארץ, תעשה הנתבעת מאמץ כלשהו על מנת להנגיש את המוביל לפניות לקוחותיה בארץ לאחר שובם מן הטיול. בנקל היתה יכולה הנתבעת להעביר את פניית התובעים אל המוביל האווירי, ולא להשיב את פניהם ריקם ולשלוח אותם לחפש את חברת התעופה הזרה, בעצמם. טענת הנתבעת לפיה אין היא אחראית למחדל האיחור בהגעת הכבודה יש בה ממש, ולפיכך אין לחייבה בהוצאות שהוציאו התובעים לצורך רכישת מוצרים בסיסיים, אך אין בטענה כדי לפטור את הנתבעת כליל מאחריותה ליתר המחדלים שאירעו בהמשך הטיול, אף אם חלקם נבעו מהאיחור בטיסה. המחדלים כפי שהם מתוארים על ידי התובעים, וברובם אינם מוכחשים על ידי הנתבעת, היו כדלקמן: למרות שחברי הקבוצה יצאו משדה התעופה בשעה 23:30, באיחור של שש שעות, ולמרות שלא ניתנה להם ארוחה בטיסה, בניגוד למוסכם, לא הסכים נהג האוטובוס לעצור בדרך לבית המלון לצורך רכישת מזון. הנימוק, לטענת הנתבעת, הוא שנהג האוטובוס היה מחויב להגיע לבית המלון במהירות על מנת לאפשר לעצמו את שעות המנוחה בהן הוא מחויב על פי חוק. התובעים נותרו ללא אוכל, ללא בגדים חמים, וללא מוצרים בסיסיים כגון כלי רחצה, שכן אלה היו במזוודות. למחרת בבוקר, נפגשו חברי הקבוצה בשעה 12:00 בלובי בית המלון, במקום בשעה היעודה על פי התוכנית, לאור ההגעה המאוחרת בלילה. אז הסבירה להם המדריכה, שאם הם מבקשים להתחיל את הטיול עם האוטובוס יהיה עליהם להמתין לנהג עד השעה 14:00 שכן הנתבעת מחויבת לשעות המנוחה שלו על פי חוק. לפיכך, החליטה המדריכה, כי יש לדבוק בתוכנית והציעה שכל חברי הקבוצה ייסעו במטרו בכוחות עצמם ליעד המתוכנן. כמו כן, סירבה המדריכה לאפשר לתובעים לסטות מהתוכנית על מנת לאפשר להם לרכוש בגדים חמים, ושאר מוצרים בסיסיים כגון כלי רחצה שנותרו במזוודות. כך, נאלצו התובעים לנסוע במטרו, במקום באוטובוס שהיה כלול בתוכנית הטיול אותה הזמינו, ולעשות כן ללא בגדים מתאימים. בסופו של אותו יום, נאלצו התובעים להמתין שעה וחצי נוספות בקור, לנהג האוטובוס שאיבד את דרכו, ושוב סבלו מקור ומרעב. למחרת, ביום השלישי לטיול, שוב איחר נהג האוטובוס ב- 40 דקות, ושוב נאלצו לצאת לסיור ללא בגדים חמים, שכן המזוודות הגיעו מאוחר יותר באותו היום. עדויותיהם של התובעים, אשר ברובן לא נסתרו על ידי הנתבעת, מהימנות בעיני. הנתבעת אינה מכחישה את איחוריו של נהג האוטובוס, אך לטענתה הדבר קרה בשל תקנות האיחוד האירופי הקובעות שעות מנוחה בין נסיעה לנסיעה ואוסרות על נהג תיירים לעבוד ברציפות מעל למספר שעות מסוים ועל כן היה על הנהג להגיע למלון במהירות האפשרית ללא עצירות בכדי לא לעבור עבירה ובפעמים אחרות האיחור נעשה בתום לב או בשל הפקקים בדרכים. הנתבעת טוענת כי לא היתה כל בקשה מצד מי מחברי הקבוצה לעצור לרכישת מוצרי הלבשה, וכי ממילא היה יום ראשון, בו החנויות סגורות. טענת ההגנה הנוספת של הנתבעת, היתה כי התוכנית לא נפגעה במאום, למרות האיחורים. לטענתה, לא היה אתר שהופיע בתוכנית הטיול ושעליו נאלצו לוותר. נראה כי יש ממש בטענה, אך אין בידי לקבלה כטענת הגנה. טיול מאורגן אינו רק אוסף של אתרים בהם צריך לבקר ויהי מה, גם במחיר של פגיעה בהנאת הנוסעים ובנוחותם. לא ניתן לגרור את חברי הקבוצה מאתר לאתר, בתחבורה ציבורית, כשהם סובלים מקור, רק על מנת לעמוד ביעדים. אדם המזמין טיול מאורגן רשאי לצפות לכך שהאוטובוס שמחירו כלול בטיול יעמוד לרשות הקבוצה בכל יום מימי הטיול, כמוסכם בהסכם בין הצדדים, וכי לא יאלץ להמתין לנהג שעות ארוכות. הנתבעת היתה מודעת לדין המקומי בדבר שעות המנוחה של הנהג, ועל מנת לקיימו, ובאותה עת לא להפר את התחייבויותיה כלפי לקוחותיה, היה עליה להיערך מבעוד מועד ולשכור שירותיו של נהג נוסף. הנתבעת התקשרה עם התובעים בחוזה, לפיו התחייבה לארגן עבורם חבילת נופש, שכללה כאמור, לא רק את הטיסה אלא גם את הסידורים הנלווים, לרבות הסעות, לינה והדרכה. כל תקלה שנובעת מתיאום לקוי בין השירותים המוזמנים מקימה אחריות כלפי הנתבעת. ראו: בר"ע 1293/07(ת"א) השטיח המעופף בע"מ נ' ראובן ניב ואח' (אף כי באותו מקרה נקבע כי לא היה מקום להטיל אחריות על הסוכן). כאמור, אין להטיל על כתפי הנתבעת את האחריות לנזק שנגרם כתוצאה מהעיכוב בטיסה או האיחור בהגעת הכבודה, אך עם קרות התקלה, ניתן היה לצפות מן הנתבעת שתפעל לצמצום הנזקים, על מנת להקל על התובעים את התארגנותם לתחילת הטיול, ולא שתתעלם מצרכיהם הבסיסיים, משל אין בהם אלא להכביד על קיום לוח הזמנים. שוכנעתי כי הנתבעת התרשלה בתיאום שירותי ההסעה בטיול, ובכך אף הפרה התחייבות חוזית כלפי התובעים. כן שוכנעתי כי חוסר הרגישות מצד נציגי הנתבעת בטיול גרם לתובעים חוסר נוחות של ממש ובגינו יש לפצותם. יחד עם זאת, ברור כי סכום הפיצוי הנתבע מוגזם באופן חריג, וחסר כל פרופורציה למחיר הטיול. לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 750 ₪. בנוסף, תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים שכר בטלה והוצאות בסך 250 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.נופשפיצוייםעוגמת נפש / נזק לא ממוניטיול מאורגן (תביעות)