תגמול נכות בגין מחלת סרטן העור SCC, אשר הוכרה כתאונת עבודה

תגמול נכות בגין מחלת סרטן העור SCC, אשר הוכרה כתאונת עבודה

3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערערת ביום 28.10.12 קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 19% לפי סעיף ליקוי 81 (2) מותאם ( LUPUS ERYTHEMATOSUS DISCOID FORM בצורה בינונית) וסעיף ליקוי 75 (2) (ב) (צלקות הפנים והצוואר- מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים), בתחולה מיום 14.11.04.

4. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון לוועדה רפואית לעררים.
ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר ביום 9.1.13 וביום 9.5.13 קבלה את הערר בחלקו וקבעה את תחולת הנכות שנקבעה לפי סעיף ליקוי 75 (2) (ב) מיום 17.1.07.
עם זאת, לאחר שהוועדה הזהירה את המערער בדבר כוונתה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לפי סעיף ליקוי 81 (2) ולאחר שהמערער ביקש להמשיך בדיון חרף האזהרה, הוועדה ביטלה את הנכות שניתנה בהתאם לסעיף ליקוי 81 (2) והעניקה נכות בשיעור 0% לפי סעיף ליקוי 75 (1) (א).
בנסיבות אלה, הוועדה קבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 75 (2) (ב) החל מיום 17.1.07.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

5. עיקר טענות המערער

א. הוועדה שגתה עת קבעה את הנכות החל משנת 2007 (המועד בו עבר המערער את הניתוח הראשון בפניו) ולא משנת 2011 (המועד בו עבר את הניתוח האחרון).
יש לקבוע את הנכות ממועד הניתוח האחרון אשר הביא לצלקת האחרונה בפניו של המערער ולא ממועד הניתוח הראשון, עת טרם התגבש הנזק הסופי בגופו של המערער.

ב. הוועדה שגתה משלא נימקה בהחלטתה אם הניתוח האחרון משנת 2011, הותיר נכות אצל המערער. על הוועדה לקבוע אם הניתוח האחרון משנת 2011 הותיר נכות אצל המערער ובמידה שכן, אזי עליה לקבוע את מועד התחולה.
ככל שהוועדה סבורה כי יש להעניק נכות רק בגין אחת הצלקות (זו משנת 2007 או זו משנת 2011) עליה לנמק החלטתה ולקבוע את מועד התחולה.

על הוועדה לפעול לפי אפשרות קביעת דרגת הנכות הפועלת לטובתו של המבוטח ולקבוע את תחולת הנכות משנת 2011.

ג. הוועדה טעתה עת קבעה כי אין להעניק נכות זמנית לאור העובדה שהניתוחים "אינם מונעים מהמבוטח לחזור לשגרת העבודה באופן מיידי". נכות זמנית מוענקת למבוטח במצב בו פגיעתו אינה סופית ועל כן השאלה אם המבוטח מצוי באי כושר לעבודה אינה רלוונטית.
המחלה של המערער הינה מחלה פעילה המייצרת נגעים סרטניים ועל כן, כל זמן שהמחלה מייצרת נגעים סרטניים, המערער מצוי במצב של נכות זמנית בלבד ורק עם התייצבות המצב הרפואי ניתן להעניק נכות צמיתה.

ד. הוועדה טעתה משלא בחנה את הצלקות במצטבר אלא בחנה כל צלקת בנפרד וקבעה כי בגין כל צלקת בנפרד לא מגיעה נכות.
בשים לב לכך כי כל הצלקות הן תוצאה מהפגיעה בעבודה, הוועדה טעתה משקבעה כי הסרת כל הצלקות נעשתה "במפגשים שונים" ולכן אין להעניק נכות עבור הצלקות כמכלול.

ה. הוועדה טעתה משלא הפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "תקנה 15") בעניינו של המערער מהטעם שמדובר בפגיעה שאינה תפקודית. המערער מוגבל מעבודה בשמש (ועובדתית, המערער לא חזר לעבודתו שכן הוא אינו יכול לעבוד בשמש) ועל כן, על הוועדה לבחון אם כתוצאה מהפגיעה שהוכרה הוא יכול לחזור לעבודתו הקודמת בשמש או לא.

6. עיקר טענות המשיב

א. מועד תחולת הנכות הינו עניין הנתון לשיקול דעת הוועדה.
הוועדה נימקה החלטתה לענין קביעת תחולת הנכות מחודש ינואר 2007 והסבירה כי זהו המועד בו הוסר לראשונה הנגע מהשפה התחתונה.
המשמעות של טענת המערער לפיה מדובר במחלה פעילה המייצרת נגעים סרטניים ועל כן, כל זמן שהמחלה מייצרת נגעים סרטניים, מדובר במצב של נכות זמנית בלבד, הינה כי לא תתכן קביעת נכות צמיתה במקרה של חולים במחלה שיש לה פוטנציאל התפרצות חוזר.
כאשר מדובר במחלה שיש לה פוטנציאל התפרצות חוזר, יש לקבוע את הנכות הצמיתה ובמידה וחלה החמרה במצב הרפואי של המבוטח או מתגלה פגימה חדשה, הרי שבאפשרות המבוטח להגיש בקשה להחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

ב. הנכות שנקבעה למערער לא נקבעה בגין החשש או הפוטנציאל להתפרצות מחלת הסרטן, אלא בגין הצלקות. תחולת הנכות הותאמה למועד הצלקת בפועל.

ג. סעיף ליקוי 75 (1) (ג) הדן ב"צלקות בגוף- נרחבות באזורים מרובים" דורש שני תנאים מצטברים. האחד, היות הצלקות "נרחבות" והשני, היותן "באזורים מרובים".
עיון בממצאי הבדיקה בפרוטוקול הוועדה מיום 9.1.13 מעלה כי במקרה של המערער אין המדובר ב"צלקות נרחבות" ומכאן שאין מקום להפעלת סעיף ליקוי 75 (1) (ג).

ד. הוועדה מדגישה כי הצלקת אינה תפקודית ועל כן המערער אינו עונה על אחד משני התנאים המצטברים הקבועים בתקנה 15, שכן הוא מסוגל לחזור לעבודתו ואף חזר אליה בפועל.

ה. בנסיבות הענין, לא עולה טעות משפטית מההחלטה ודין הערעור להידחות.
דיון והכרעה

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להדחות, ואפרט.

8. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213.

עוד נקבע, כי קביעות שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.
ראו: עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 22.6.2006).

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 9.1.13 מעלה כי הוועדה שמעה את המערער, ורשמה את נימוקי הערעור כדלקמן:

"נושא תחולת הנכות. עבר מס' ניתוחים האחרון בהם היה ב- 2011, מבקש נכות זמנית עד 2011 ונכות צמיתה לאחר מכן. בנוסף, קיבל נכות עבור צלקות בפנים בעוד שתוארו צלקות בגוף שבגינם לא נקבעה נכות. מבקש לקבוע נכות נוספת עבור צלקות בגוף.
מבקש לחזור על נימוקים לגבי שיעור הנכות. מדובר בצלקות נרחבות מרובות באזורים רבים, מבקש להביא במכלול את כל הבעיה הרפואית. מבקש להפעיל תקנה 15 עקב ירידה בשכר.
לא מגיש ערר על הפנים".

10. הוועדה מיום 9.1.13 בדקה את המערער, ורשמה את ממצאיה בזו הלשון:

"מציין שעבר ניתוח בגב כף יד שמאל מ- 16.1.07. קשה להתרשם מצלקת ברורה באזור, העור יבש מאד (מראה של נייר סיגריות), אין מגבלה בתנועה בשל הפעולה או התוצאה שנותרה,
צלקת בדופן הבטן מימין תחתונה, פעילה באורך 2.5 ס"מ לרוחב עד 1/2 ס"מ, רכה, לא רגישה, ללא היפרתרופיה. באזור שכמה שמאל צלקת ישנה לא פעילה כ 2/1 ס"מ, רכה, לא רגישה, לא היפרתרופיה,
בזרוע מימין מאחור צלקת כ- 1.5 ס"מ ברוחב עד 1/2 ס"מ , לא רגישה, ללא היפרתרופיה".

11. הוועדה מיום 9.1.13 סיכמה את מסקנותיה כדלקמן:

"מדובר בצלקות שנוצרו בעקבות הסרה במפגשים שונים, ולפיכך החישוב צריך להיעשות בגין כל צלקת בנפרד. הצלקות כפי שהן תוארו בבדיקה בסעיף 21, מקנות כל אחת נכות בשיעור 0% לפי סעיף 75 (1) א,
לפיכך, הנכות המצטברת היא 0%. לעניין נכויות זמניות, אין מעבר לימי אי כושר (חופשת מחלה). אין מקום להעניק נכות זמנית.
הוועדה לא קובעת או משנה את סעיפי הליקוי והנכויות שנקבעו בפנים מאחר ולא היה ערעור עליהם.
מבקשת את תגובת המערער לעניין הנכות בגין השינויים האקטינים בעור עם סעיף מותאם 81 (2)".

12. לאחר שהמערער מסר את תגובתו כנדרש מהחלטת הוועדה מיום 9.1.13, הוועדה התכנסה בשנית ביום 9.5.13.
הוועדה שבה ורשמה את נימוקי הערעור, כדלקמן:

"אנו חוזרים על הערר שהוגש ועומדים שהוועדה תמשיך בהחלטתה. לעניין הנכות שהוועדה עומדת להפחית אנו סבורים שיש לתת נכות בגין מחלת העור ממנה סובל וזאת מלבד הצלקות בגוף ובפנים, עדיין יש לו נגעים, מצרפת בדיקה מ- 29/3/12. אנו מבקשים נכויות זמניות בגין ימי האי כושר אפילו הם ימים בודדים ומבקשים שתחולת הנכות לא תהיה 2004 אלא מועד מאוחר יותר בתום תקופת האי כושר".

13. הוועדה מיום 9.5.13 סיכמה את מסקנותיה כדלקמן:

"הוועדה שמעה את באת כוחו של המערער המבקשת להמשיך בדיון. כמו כן, באת כוחו ביקשה להעניק נכויות זמניות/ אי כושר סביב הפעולות הניתוחיות שמהם הוסרו הנגעים וכן תחולת הנכות. לעניין תחולת הנכות, מ- 17.1.07 לפי גליון הניתוח הכי מוקדם (הסרת נגע משפה תחתונה) וניתוח נוסף בפנים מ- 21.7.08 (בלחי/ סנטר מימין). הוועדה מקבלת את הערר לעניין תחולת הנכות בגין הצלקת בפנים וקובעת את תחולת הנכות ל- 17/1/07 והנכות הינה בשיעור 10% לפי סעיף 75 (2) (ב).
לעניין הנכויות הזמניות והאי כושר, הוועדה דוחה את הערר. מדובר בניתוחים אמבלוטריים קטנים תחת הרדמה מקומית שאין בהם להקנות נכות זמנית ואינם מונעים מהמבוטח לחזור לשיגרה בחיים באופן מיידי.
לעניין סעיף ליקוי מותאם 81 (2), הוועדה מבטלת את הסעיף והנכות שניתנה בגינו לאור האמור במסקנות שניתנו בפרוטוקול מ- 9/1/13, הסרת נגעים סרטניים מסיימת את קיום המחלה. מדובר בשינויים מקומיים בלבד שעם הסרתם התוצאה היחידה היא הדלקת המקומית ולכן נכות בשיעור 0% לפי סעיף 75 (1) (א).

באשר להפעלת תקנה 15 ציינה הוועדה:

"אין מקום להפעלת תקנה 15, מדובר בצלקת שאינה תפקודית".

14. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה שגתה עת קבעה את הנכות החל משנת 2007 ולא משנת 2011 וכי היה עליה לקבוע את הנכות ממועד הניתוח האחרון אשר הביא לצלקת האחרונה בפניו של המערער ולא ממועד הניתוח הראשון.

בהתאם להלכה הפסוקה, קביעת המועד בו הפך אדם לנכה היא שאלה רפואית מובהקת והיא נתונה לסמכותה של הוועדה הרפואית ולא לבית הדין (ראו: דב"ע נא/ 50-99, זוהר כץ נ' המוסד, פד"ע כב, 507).

משהוועדה פירטה והסבירה כי היא קובעת את תחולת הנכות מיום 17.1.07 היות ולפי גליון הניתוח, הצלקת הראשונה בפנים נוצרה ביום 17.1.07 (מועד הסרת הנגע מהשפה תחתונה), הרי שאין מקום כי בית הדין יתערב בקביעתה.

15. טענת המערער לפיה יש לקבוע את הנכות ממועד הניתוח האחרון אשר הביא לצלקת האחרונה בפניו ולא ממועד הניתוח הראשון, עת טרם התגבש הנזק הסופי בגופו של המערער, דינה להידחות. משהוועדה הסבירה כי הצלקת הראשונה בפנים נוצרה ביום 17.1.07, הרי שה"נזק" מצלקת זו התגבש כבר באותו מועד שכן, ה"נזק" הוא הצלקת עצמה אשר הייתה קיימת כבר באותו מועד ואשר זיכתה את המערער כבר במועד זה (17.1.07) בנכות בשיעור 10% (בהתאם לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה).

בנסיבות אלה, הרי שאין לקבל את טענת המערער לפיה היה על הוועדה לקבוע אם הניתוח האחרון משנת 2011 הותיר נכות אצל המערער ובמידה שכן, אזי היה עליה לקבוע את התחולה ממועד זה. בשים לב לכך שהוועדה קבעה כי יש לקבוע למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 75 (2) (ב) שעניינו "צלקות הפנים והצוואר- מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים" כבר מתאריך 17.1.07, הרי שאין בעובדה כי בשנת 2011 נוצרה צלקת נוספת כדי לשלול את הנכות שנקבעה עובר להיווצרות הצלקת החדשה.

16. העובדה כי מדובר במחלה פעילה אשר עלולה לייצר נגעים סרטניים, אין בה כדי לבסס את טענת המערער לפיה הצלקת שנוצרה כתוצאה מהסרת הנגע הראשון בפנים היא צלקת שהנכות שנקבעה בגינה היא זמנית. האפשרות שכתוצאה מהסרת נגעים סרטניים חדשים יווצרו צלקות נוספות, אינה הופכת את הנכות הקיימת בגין הסרת הנגע משנת 2007 לזמנית.

הנכות שנקבעה למערער לא נקבעה בגין החשש להיווצרות נגעים סרטניים נוספים וכתוצאה מכך לצלקות נוספות, אלא בגין הצלקות עצמן. משהצלקת היתה קיימת כבר ביום 17.1.07 ומשתחולת הנכות הותאמה למועד הצלקת בפועל, הרי שאין מקום להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה.

17. אוסיף ואציין, כי טענת המערער לפיה כל זמן שהמחלה מייצרת נגעים סרטניים, המערער מצוי במצב של נכות זמנית בלבד, יש בה כדי לפגוע בציבור המבוטחים הסובלים ממחלה אשר עלולה להתפרץ שוב; שכן, לפי טענת המערער, במקרה של מבוטח הסובל ממחלה כאמור, לא ניתן יהיה לקבוע לו נכות צמיתה רק בשל העובדה כי "אולי" המחלה תתפרץ שוב.

בעניין זה, מקובלת עליי טענת המשיב לפיה כאשר מדובר במחלה שיש לה פוטנציאל התפרצות חוזר, יש לקבוע את הנכות הצמיתה ובמידה וחלה החמרה במצב הרפואי של המבוטח או מתגלה פגימה חדשה, הרי שבאפשרות המבוטח להגיש בקשה להחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

18. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה על הוועדה לפעול לפי אפשרות קביעת דרגת הנכות הפועלת לטובתו של המערער ולקבוע את תחולת הנכות משנת 2011.
כפי שציינתי לעיל, טענת המערער לפיה יש לקבוע נכות זמנית בגין צלקת אשר הנכות בגינה הינה יציבה, אין בה כדי לפעול לטובת המבוטחים.
גם במקרה הנדון, לו המערער היה מגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות בטרם חלפו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, הרי שהחלטת הוועדה לענין קביעת דרגת הנכות צמיתה כבר משנת 2007 היתה מיטיבה עימו. על פניו, טענות המערער בדבר קביעת מועד תחולת נכות מאוחר יותר, מטרתן למנוע את שלילת המענק או הפחתתו נוכח הוראת סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 וזאת, לאור מועד הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות.

19. באשר לטענת המערער לפיה הוועדה טעתה משלא בחנה את הצלקות במצטבר, הרי שהסמכות להכריע בסוגייה זו מסורה לוועדה הרפואית.
עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי בפרק ממצאי הבדיקה, הוועדה התייחסה לכל הצלקות והסבירה כי "מדובר בצלקות שנוצרו בעקבות הסרה במפגשים שונים, ולפיכך החישוב צריך להיעשות בגין כל צלקת בנפרד. הצלקות כפי שהן תוארו בבדיקה בסעיף 21, מקנות כל אחת נכות בשיעור 0% לפי סעיף 75 (1) א, לפיכך, הנכות המצטברת היא 0%".
בשים לב לכך כי מדובר בקביעה רפואית וכי הוועדה הסבירה, מפני מה, לדעתה, יש לערוך את החישוב בגין כל צלקת בנפרד, הרי שלא עולה כל טעות משפטית מהחלטתה.

20. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה טעתה משלא הפעילה את תקנה 15 לתקנות בעניינו שכן, הוועדה הסבירה כי "מדובר בצלקת שאינה תפקודית", משמע- הנכות שנקבעה למערער אינה משפיעה על כושרו להשתכר.

21. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956, (להלן - "תקנות הנכות") קובעת כי -

"(א) הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנה 14 או 31 (ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ- 20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.

(ב) הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו".



22. בתקנה 15(א) לתקנות, הוסמכו הוועדות הרפואיות לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה במבחני הנכות, בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע. תקנה 15 לתקנות הותקנה כהשלמה לשיטת קביעת דרגת הנכות בענף ביטוח נפגעי עבודה, המושתת על הנכות הפיזיולוגית האובייקטיבית. תקנה 15 הנ"ל "נועדה להסיט את אלומת אורו של הזרקור מן הנכות אל הנכה, מן הנזק השווה לכל גוף, לאותו ניזוק הטוען לנזק מיוחד. לשון אחר - מן האובייקטיבי לסובייקטיבי" (ראו: דב"ע נו/42-01 המוסד לביטוח לאומי - עדה פנץ, פד"ע ל 321; דב"ע לא/25-0 המוסד לביטוח לאומי - אילנה לאור (לא פורסם)). הלכה למעשה, בבואה לשקול אם להפעיל את תקנה 15, על הוועדה להתייחס באופן ספציפי למקצוע שבו עסק הנפגע הספציפי ולשקול אם הוא מסוגל לעסוק באותו מקצוע, ובאיזו מידה משפיעה נכותו על כושרו להשתכר, בהתחשב במקצועו ובגילו.

כן על הוועדה לשקול, האם הביאה הנכות לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע.

23. בשים לב לכך שעל הוועדה לבחון באיזו מידה משפיעה נכותו על כושרו להשתכר ומשהוועדה קבעה כי נכותו של המערער הינה בגין צלקת שאינה תפקודית, ועל כן הוא מסוגל לשוב לעבודתו, אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטתה.

אוסיף ואציין כי טענת המערער לפיה הוא לא חזר לעבודתו היות והוא אינו יכול לעבוד בשמש, לא נטענה על ידי המערער, לכאורה, לפני הוועדה.

24. מכל המקובץ עולה, כי דין הערעור להידחות.

25. בשים לב לכך כי מדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

26. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגנו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרטן בצבא

  2. פשיטת רגל של חולה סרטן

  3. הכרה בסרטן כנכות מוסבת

  4. רשימת מחלות המקצוע - הרעלות

  5. הרצפטין - סרטן שד גרורתי

  6. גילוי מאוחר של סרטן השד

  7. ביטוח לאומי ילד חולה סרטן

  8. אי גילוי מוקדם של סרטן השד

  9. זכויות יוצרים על סרט תדמית

  10. בקשה לממן תרופה לחולה סרטן

  11. איחור באיבחון במחלת סרטן השד

  12. סרטן בלוטת התריס - אחוזי נכות

  13. חשיפה לחומרים מסרטנים בעבודה

  14. הכרה בסרטן ריאות כתאונת עבודה

  15. מוות ממחלת הסרטן - כסף מהביטוח

  16. העתקת סרט - הפרת זכויות יוצרים

  17. סרטן עקב שירות צבאי בבסיס דלק

  18. סרטן בגלל אסבסט בעבודה – תביעת פיצויים

  19. סרטן עקב חשיפה לאסבסט - התיישנות

  20. סיכונים לסרטן עקב הקרנות נגד גזזת

  21. חשיפה לקרינה מייננת בעבודה - סרטן

  22. סרטן עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  23. גידול סרטני בצוואר הרחם בשירות הצבאי

  24. פיצוי על אובדן סרט וידאו של אירוע בריתה

  25. מימון תרופות לחולי סרטן - קופת חולים מכבי

  26. סרטן בגלל חשיפה לצבע וחומרי ניקוי בעבודה ?

  27. התיישנות תביעה בגין אבחון מאוחר של מחלת הסרטן

  28. קשר בין סרטן לבין חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  29. מינוי מומחה בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הסרטן לעבודה

  30. תגמול נכות בגין מחלת סרטן העור SCC, אשר הוכרה כתאונת עבודה

  31. נכות בשיעור 50%, בגין GPM – גידול מוחי, לפי פריט 1(3)א לרשימת הליקויים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון