תביעה נגד מוסך בטענת רשלנות בתיקון רכב

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מוסך: 1. א. א) התובע הינו הבעלים של רכב מסוג פיג'ו 406 (להלן:"הרכב") ולטענת התובע, היה זקוק רכבו להחלפת רצועת תזמון ותיקון תקלה בכבל בורר הילוכים ולשם ביצוע תיקונים אלה הכניס התובע את רכבו ביום 25.12.12 למוסך הנתבע (להלן:"המוסך"). במוסך טיפלו ברכב ומצאו לנכון להחליף חלקים נוספים כמו: נורות, רצועת מנוע ותושבת מנוע ועלות התיקון 2,650 ₪. ב) ביום 8.2.13 נסעה רעייתו של התובע ברכב ופתאום כבה המנוע במהלך הנסיעה וכתוצאה מכך נגרר הרכב למוסך ובמוסך גילו, שרצועת המנוע שהוחלפה על ידי המוסך השתחררה ותפסה את המנוע וכתוצאה מכך נהרס ראש המנוע. המוסך בדק את מקור התקלה ומצא, שרצועת המנוע השתחררה משום שהמותחן לא היה תקין. מנהלת המוסך, לא רצתה לתקן את הנזק ולכן ביקש התובע, להרכיב את החלקים עד שייתן להם הוראה כיצד להמשיך. ג) בהמשך לכך, יצר התובע קשר עם בעל מוסך גבע בת"א (להלן:"מוסך גבע") וביום 10.2.13 הגיע התובע למוסך גבע והתובע הועמד על הנזק שנגרם למנוע וסוכם שיש לתקן את המנוע. התובע מציין, שמאז תוקן הרכב במוסך ועד לקרות הנזק נסע הרכב 824 ק"מ ובמוסך גבע מצאו שמותחן רצועת המנוע אינו תקין ובעקבות כך, תוקן הרכב במוסך גבע בעלות של 6,705 ₪. ב. לאור השתלשלות העניינים והיות והתובע סבור, שהתקלה אירעה בשל עבודה רשלנית של עובדי המוסך והיות והמוסך לא נענה לדרישת התשלום אשר נשלחה על ידי התובע, הגיש הוא תביעה זו, בה ביקש לחייב המוסך לשלם לו סך של 15,820.20 ₪, הכולל בחובו את הנזקים הבאים: עלות התיקון במוסך גבע בסך 6,705 ₪, עלות חוות דעת בסך 4,095 ₪, שליחת מכתב בדואר רשום בסך 20.2 ₪, בזבוז זמן, שיחות טלפון ונסיעות בסך 600 ₪, עוגמת נפש בסך 4,400 ₪. 2. המוסך סבור, שיש לדחות את תביעת התובע, משום שהמוסך נהג במקצועיות, ביושר ובהגינות ואילו התובע מנסה להתעשר שלא כדין ובנוסף לכך, מעלה המוסך את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הרכב הוכנס למוסך לצורך החלפת סט תזמון והרכבת קפיץ לכבל הילוכים והמוסך ביצע העבודה, אך גם מצא מספר ליקויים נוספים עליהם דווח לתובע. לחלק מהתיקונים קיבל המוסך אישור התובע והרכב יצא מהמוסך כשהוא תקין וכשיר לנסיעה. ב) כחודש וחצי לאחר התיקון המקורי, הגיע התובע למוסך בגרירה ובבדיקה שנערכה נמצא, שהמותחן לרצועת אביזרים אינו תקין וכי בשל כך רצועת המנוע קפצה ממקומה וגרמה נזק לשסתומי המנוע. התובע לא התלונן על תקלה במותחן ו/או רעשים ו/או סימנים כלשהם המעידים על תקלה עליה הלין התובע והיות והתובע אינו לקוח קבוע של המוסך, לא הייתה למוסך האפשרות לבדוק את היסטוריית הרכב ולראות אילו תיקונים ו/או טיפולים ביצע התובע ומתי ביצע - כך שאין למוסך יכולת לקבל תמונה מלאה על מצב הרכב. ב. א) התובע הגיע למוסך לצורך החלפת סט תזמון והמוסך החליף את כל החלקים הקשורים לסט התזמון בהתאם להוראות היצרן ובמהלך התיקון נבדקו מערכות נוספות ברכב וכאשר גילה, שישנן תקלות נוספות הדורשות טיפול, פנה המוסך אל התובע ויידע אותו על כך. במהלך בדיקות שביצע המוסך, לא נמצאה בעיה נראית לעין במותחן ולא הייתה שום אינדיקציה המעידה שיש צורך להחליפו. עוד מוסיף המוסך וטוען, שאם המותחן לא היה תקין בעת הטיפול, היה התובע שומע רעשים ואם אכן המותחן היה במצב כפי שהיה בעת שהרכב נגרר, לא ניתן היה לנסוע ברכב. מסקנת המוסך היא, שבעת הטיפול המקורי היה המותחן תקין והתובע השתמש ברכב כחודש וחצי לאחר הטיפול במוסך הנתבע. ב) המוסך לא בודק את כל מערכות הרכב בכל טיפול שהרכב נכנס לבצע, בייחוד כאשר המדובר בחלקים שלצורך בדיקתם נדרש פירוק החלק, שכן בדיקה זו מגדילה גם את עלות הטיפול. בהתייחס לדו"ח השמאי שצרף התובע לכתב התביעה, משיב המוסך, שהשמאי מצא שהמותחן אינו שבור, עדיין פועל אך לא באופן תקין ואלה פגמים הנובעים מבלאי טבעי של פעולות המותחן לאורך זמן. ג. מסכם המוסך וטוען, שלנזק ברכב התובע, אין כל קשר לטיפול שבוצע במוסך ולכן, אין על המוסך לשאת בהוצאות התיקון, כאשר התובע החליט לגרור הרכב למוסך אחר. המוסך גם היה מוכן להעביר העניין לבירור בפני איגוד המוסכים ואיגוד המוסכים אף הציע את עזרתו על ידי קיומה של בוררות, אך מאחר והתובע נדרש לשלם 750 ₪ והיות והתובע סבר, שהוא עשוי לשלם ואיגוד המוסכים יחליט שאין לו קייס טוב ושתביעתו לא מוצדקת, סירב התובע להצעה זו. מדברי התובע עולה, שהוא לא נתן אמון באגודת המוסכים וכבר החליט מראש, שכל תוצאה שלא תשביע רצונו - הוא לא יקבל. אמנם, אין התובע חייב להליך של בוררות, אך לפסול זאת מראש משום שלא היה בטוח אם התוצאה תהא לזכותו - לא נשמע הגיוני. (ראה טענות התובע בעמ' 1 סיפא ועמ' 2 לפ', ש' 7- 10 וראה מכתב איגוד המוסכים מיום 3.3.13, אשר צורף על ידי התובע לכתב התביעה). 3. לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, כפי שאלו באות לידי ביטוי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים בבית המשפט ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט כדלקמן: א. א) אין מחלוקת בין הצדדים, שביום 25.12.12 הגיע התובע עם הרכב למוסך הנתבעת, כאשר התובע טוען, שהרכב הוכנס לשם החלפת רצועת תזמון ותיקון תקלה בכבל בורר הילוכים ואילו הנתבעת טוענת, שהרכב הוכנס לשם החלפת סט תזמון והרכבת קפיץ לכבל הילוכים. ב) במכתב תלונה, ששלח התובע ביום 17.2.13 למחלקת פניות הציבור, אגוד המוסכים בישראל, תבע התובע מהמוסך סך של החזר כספי של עלות התיקון בסך 6,705 ₪ וכן פיצוי בסך 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש, זמן יקר שבוזבז לתיקון הרכב ואילו בכתב תביעה זה הגדיל התובע תביעתו בגין הוצאות נוספות עד לסכום כולל של 15,820,20 ₪. ב. א) אני לא מקבל את ההנחה שהעלה התובע, שהוא חושב שמוסך הנתבע אחראי לנזק מכיוון שהמותחן זה חלק מהעבודות שהמוסך ביצע במנוע. (עמ' 1 לפ', ש' 14). כמו כן, אין אני מקבל את טענת התובע, שהרכב נכנס למוסך לצורך טיפול שוטף. (עמ' 1 לפ', ש' 18), שהרי כפי שעולה מחומר הראיות, תוקן רכבו של התובע במוסך הנתבע ביום 15.2.12 והתובע מציין בכתב התביעה, שהרכב היה זקוק להחלפת רצועת תזמון ותיקון תקלה בכבל בורר הילוכים ואין מחלוקת בין הצדדים, שזהו התיקון שביצע המוסך. כל התביעה מבוססת על כך, שבשל אי החלפת המותחן נגרם הנזק לאחר תיקון המוסך ואם כך, כיצד סבור התובע, שהמותחן זה חלק מהעבודות שביצע המוסך? התובע מוסיף ומציין, שבמוסך טיפלו ברכב ומצאו לנכון להחליף חלקים נוספים כמו: נורות, רצועת מנוע ותושבת מנוע ועלות כל התיקון היא 2,650 ₪. (ראה טענות התובע בכתב התביעה ובמכתב התלונה מיום 17.2.13 וראה גם חשבונית מיום 25.12.12 אשר צורפו לכתב התביעה). ב) מעניין לציין, שהרכב תוקן במוסך גבע ביום 14.2.13, כחודשיים לאחר התיקונים שבוצעו במוסך הנתבע ובחשבונית שהוצאה על ידי מוסך גבע, מפרט מוסך גבע את העבודות שבוצעו במוסכו ורק ביום 24.4.13, כחודשיים לאחר ביצוע התיקונים, הוציא מוסך גבע אישור - ואישור זה, איננו ערוך כחוות דעת מומחה -ובאישור זה צוין, שלאחר בדיקה התברר, שרצועת האביזרים נקרעה והשתרבבה לתוך רצועת התזמון וגרמה לנזק עקב חוסר תזמון בין המנוע לגלי הזיזים. לדעת מוציא מכתב זה, הסיבה לכשל ברצועת האביזרים הייתה מותחן הרצועה הקפיצי ולאחר פירוק הראש נמצא כי 16 השסתומים בראש המנוע התעקמו עקב מפגש עם הבוכנות וכי יש צורך בשיפוץ ראש המנוע והחלפת 16 שסתומים. ג) מוסך גבע ציין כי הסיבה לכשל ברצועת האביזרים הייתה מותחן הרצועה הקפיצי, אך אין ולו מילה אחת באותו מכתב, שמצביעה על עבודה רשלנית שבוצעה במוסך הנתבע או על הקשר הישיר עם סיבת הכשל עם עבודת המוסך הנתבע. אין גם כל הסבר, לקשר בין עבודת מוסך הנתבע עם הצורך בפירוק ראש מנוע ועם העבודות שהיה על מוסך גבע לבצע -כחודשיים לאחר שהרכב תוקן במוסך הנתבע. ב. א) אני מקבל את טענת נציגת המוסך, שהמומחה מר אביעד שמואל (להלן:"מר אביעד") לא ראה את המותחן בעת שהוחלפה רצועת המנוע. (עמ' 3 לפ',ש' 21) וניתן אף להוסיף על כך, שהמומחה ערך את בדיקותיו ביום 10.4.13- כחודשיים לאחר ביצוע התיקון במוסך הנתבע ולאחר התיקון במוסך גבע וכפי שציין מר אביעד בתחילת חוות דעתו, הוא נתבקש על ידי התובע לבדוק את נסיבות האירוע שגרם לכשל במנוע לאחר שטופל במוסך הנתבע ולתת חוות דעתו לגבי הנסיבות שבגינן כשל המנוע. ב) במתן חוות דעתו, נעזר מר אביעד במסמכים שונים וגם בחלקי מנוע ישנים שפורקו מהרכב, כגון: מותחן רצועת מנוע, רצועת מנוע (אביזרים), רצועת תזמון ושסתומי ראש מנוע, אך לא כל החלקים הנ"ל שהובאו לבדיקתו הם פרי עבודתו של מוסך הנתבע. אינני מקבל טענתו של התובע, שהמותחן לא היה תקין בעת שהמוסך החליף את רצועת המנוע ושויזואלית הוא לא היה תקין. (עמ' 3 לפ', ש' 17- 18). באשר לתוצאות הבדיקה, יסכים בוודאי גם מר אביעד, שאין דין בדיקת חלק בפירוק כדין דינו של חלק שנמצא עדיין תפוס ומובנה בתוך הרכב ולכן, מה שיכול היה לראות מר אביעד ויזואלית בחלקים מפורקים - לא יכול לראות עובד המוסך במבט עין בלבד. ג) עם זאת, יש לקחת בחשבון, שרצועת התזמון אותה התקין מוסך הנתבע נבדקה ונמצאה תקינה. (ראה סעיף 4.4.1 לחוות הדעת). לגבי המותחן, שהוא - לדעת מר אביעד- הגורם העיקרי לכשל במנוע, אין לגביו קביעה חד משמעית מה באמת היה מצבו בעת שהרכב תוקן במוסך הנתבע, בסיכום ממצאי הבדיקה של מר אביעד, הוא מציין שהמותחן אינו שבור, עדיין פועל אך לא באופן תקין. (ראה סעיף 5.1 לחוות הדעת). אין בחוות הדעת הסבר, למשמעות שהמותחן אינו שבור ועדיין פועל, אך לא באופן תקין ואם הוא פועל לא באופן תקין, הרי לעניין זה נתן מר אביעד הסבר, שמדובר במותחן, שהיה מותקן ברכב ישן שגמה הרבה קילומטרים וכמו כן, ציין מר אביעד, שהליקויים שנמצאו במותחן נובעים מבלאי טבעי המתפתח לאורך זמן/ קילומטרים של פעולת המותחן במנוע. (סעיפים 5.3 ו- 7.1 לחוות הדעת). ד) כל הקביעות הנ"ל לגבי המותחן יכול היה מר אביעד לקבוע כאשר הובאו לפניו חלקים מפורקים, אך אין כלל הוכחה, שבעת התיקון שבוצע במוסך הנתבע, ניתן היה להבחין באותם ליקויים עליהם מצביע מר אביעד - מה עוד שגם מר אביעד מסכים, שהוא לא היה שבור ועדיין פועל ושהליקויים במותחן נובעים מבלאי טבעי. ג. א) בסעיף 4.1.7 לחוות דעתו, קבע מר אביעד, שמיסב גלגלת מותחן מרעיש חזק כאשר הגלגלת מסתובבת, המעיד על גלגלת מותחן לא תקינה. באשר לאמור בסעיף זה, עלי להעיר שניים אלה: ראשית, שאלה היא, כיצד שמע שהמותחן מרעיש, כאשר הובאו בפניו חלקים בפירוק. השמאי לא הובא להעיד על מנת להסביר ולהשיב על שאלה זו. שנית, אני קובע שאילו בזמן תיקון הרכב במוסך, היה מתגלה או היה נשמע שהוא מרעיש, אין לי ספק, שהמוסך היה ער לעובדה זו והיה מעיר על כך לתובע או מציע לתובע לבצע עבודות הנוגעות לעניין זה. ב) עובדה היא, שגם לאחר תיקון הרכב במוסך הנתבע ותוך כדי המשך נסיעה של כ-1000 ק"מ, לא הלינה אשת התובע, שהיא שמעה רעשים, אלא טענה, שהרצועה נקרעה תוך כדי נסיעה והרכב נעצר ולא נסע יותר. כאשר היא נשאלה עם לפני שהרכב כבה היא שמעה רעש, היא השיבה שהיא לא זוכרת. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 13- 21). 4. לאור הנימוקים שפורטו לעיל בהרחבה, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. לאור קביעותיו של מר אביעד - אין להוציא מכלל אפשרות, שבאבחנה מעמיקה, יכול היה העובד מטעם מוסך הנתבע, להגיע למסקנה שיש להחליף המותחן, אך בפועל, לא נכנס הרכב לשם תיקון זה, אלא סוכם על תיקונים אחרים ולגבי התיקונים האחרים קובע מר אביעד, שרצועת התזמון נבדקה ונמצאה תקינה ולכן, לא הוכח בפני, שהעבודה שביצע המוסך היה לה קשר ישיר עם המשך התקלות והטענה היא, שהגורם העיקרי לגרימת הנזק לאחר התיקון הוא המותחן. ב. א) איני מקבל את מסקנתו של מר אביעד, שהמוסך התרשל מקצועית בכך שלא החליף את המותחן במהלך הטיפול, שהרי המותחן לא היה שבור ועדיין פעל, עם זאת, אני קובע, שהייתה טעות בשיקול דעת, כאשר עובד המוסך לא נתן דעתו למצבו של המותחן וטעות בשיקול דעת זה, גרם בסופו של יום לתקלות הנוספות - תקלות שהיה צורך לתקנם במוסך גבע. ב) נציגת המוסך, העידה בבית המשפט - ובכך חיזקה, למעשה, את מסקנת בית המשפט על הטעות בשיקול דעת של העובד, שכן לטענת נציגת המוסך, גילה העובד שיש בעיה גם בתושבת המנוע. היא גם מוסיפה, שכתוצאה מגילוי זה, התקשרו לתובע לקבל אישור לתיקון. נציגת המוסך מתארת מה העבודה ומה הבדיקה הנעשית בתיקון רכב, והיא מציינת, שבמידה והמותחן לא היה תקין, יש גם מנהל עבודה, גם בודק וגם בסיום העבודה הבוחן בודק את הרכב. גם בפתיחת מכסה מנוע וגם בדיקה ויזואלית, שהוא ראה מייד את מקום התקלה - דבר שאפשר היה לראות אם המותחן פגום או מרעיש - דבר שלא ניתן להתעלם מזה. (ראה בעמ' 2, ש' 27 ואילך). ג) נציגת המוסך אף טענה, שאם המותחן לא היה תקין, זה מותחן שלא יכול לנסוע קילומטרים ספורים, משום שאם הוא לא תקין, הוא מקפיץ את הרצועה ואז נגרם נזק. במקרה זה, עצם העובדה, שהרכב המשיך בנסיעה כ-1000 ק"מ אות וסימן הוא, שזה היה בסדר. (עמ' 3 לפ',ש' 4- 6). זאת ועוד, כפי שעולה מעדות נציגת המוסך, שלושה עובדים בדקו את המותחן: מכונאי, מנהל עבודה והמנהל עצמו (עמ' 3 לפ', ש' 10), אך הנתבעת לא הביאה עד כלשהו או עובד אשר טיפל ותיקן את הרכב על מנת להעיד כיצד ומה בדק לפני התיקון והנתבעת גם לא המציאה חוות דעת מקצועית הסותרת את חוות דעתו של מר אביעד. 5. א. סוף דבר, מאחר וקבעתי שהנתבעת לא הוכיחה הבדיקות עליהן העידה נציגת הנתבעת ומאחר וקבעתי שהייתה טעות בשיקול הדעת בכל הקשור בהחלפת המותחן ובמיוחד לאור התייחסות בית המשפט לממצאי חוות דעתו של מר אביעד, אין אמנם להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות לצורך בתיקון שבוצע במוסך גבע, אך אני קובע, שבשל האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשאת בחלק מנזקיו של התובע וחלק זה אני קובע בשיעור של 40% מעלות התיקון במוסך גבע ומהסכום ששילם התובע עבור קבלת חוות הדעת. ב. א) על כן, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,320 ₪ (40% מסך של 6,705 ₪ עלות תיקון הרכב במוסך גבע ו- 40% מסך של 4,095 ₪ עלות חוות הדעת) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 5.5.13- ועד התשלום בפועל. ב) יתרת סכום התביעה נדחית לאור הקביעה, שאין על הנתבעת לשלם לתובע עבור עוגמת נפש או עבור פרטי נזק בלתי מוכחים בסך של 600 ₪, משום שקבעתי, שלא הוכחה רשלנות בעבודה אשר ביצע מוסך התובעת, אלא שהייתה רק טעות בשיקול דעת בכל הקשור להחלפת המותחן. בשל אותה סיבה, לא מצאתי שיש לחייב הנתבעת בהוצאות משפט ולמעט הסכום שקבעתי לעיל - אין צו להוצאות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מוסךרכבתיקון רכברשלנות