תאונת דרכים ליד צומת בילו ברחובות

בתאריך 21.8.12 נסע התובע מכיוון רחובות לצומת בילו בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים

לטענת התובע, יצאה הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") מכיוון בית חולים קפלן בעת שהיה אור אדום ברמזור ופגעה בחזית רכב התובע ובצד ימין. התובע מוסיף וטוען, שפתאום ראה את רכב הנתבעת בתוך הרכב שלו.
מאחר ובתאונה זו נגרם נזק לרכב התובע ומאחר והתובע קיבל רק חלק מנזקיו והיות והתובע סבור, שהאחריות לגרימת הנזק רובצת על הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת וכן את הנתבעת 2 – המבטחת את רכב הנתבעת (להלן:"שומרה") לשלם לו את נזקיו בסך של 12,404 ₪, הכולל בחובו פרטי הנזק הבאים:

א. א) התובע שילם עבור שכ"ט שמאי סך של 3,000 ₪, אך קיבל החזר בסך של 400 ₪ ולכן, תובע הפרש הסכום בסך 2,600 ₪.

ב) לרכב התובע נקבעה ירידת ערך בסך 6,532 ₪, אך בפועל שולם לו סך של 1,100 ₪ ולכן, תובע גם כאן ההפרש בסך של 4,468 ₪.

ג) כמו כן, תובע התובע את הסך של 1,597 ₪ בגין השתתפות עצמית וכן סך של 1,675 ₪ בגין השתתפות עצמית על ירידת הערך.

ב. חיבור סכומי הנזק הנ"ל, שלא שולמו לתובע, מגיע לסך של 10,340 ₪, אך משום מה וללא כל הסבר הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעות לשלם לו סך 12,404 ₪.

2. הנתבעות סבורות, שיש לדחות את תביעת התובע, היות והתובע הוא האחראי לגרם התאונה. לטענת הנתבעות, עמדה הנתבעת עם רכבה לפני אור אדום ברמזור ועם התחלף האור החלה בנסיעה ואז הגיח התובע משמאל במהירות מסחררת, למרות שבכיוון נסיעתו היה אור אדום, נכנס לצומת לא פנוי ופגע בדופן השמאלי של רכב הנתבעת.

3. בטרם אכריע לגופו של עניין, יש בדעתי לעשות תחילה סדר בסכומי הנזקים שנתבעו על ידי התובע, שכן התובע בלבל בין הסכומים והחשבון הפשוט הוא, שהנזקים שנגרמו לתובע הוא בסכום כולל של 63,480 ₪ והיות ושולם לתובע סך של 51,076 ₪, אזי היתרה הבלתי מסולקת היא בסך של 12,404 ₪ - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) התובע מציין בכתב התביעה, ששולם לו עבור ירידת ערך סך של 1,100 ₪ מתוך סך של 6,532 ₪ וההפרש שלא שולם לו הוא בסך של 4,468 ₪, אך פירוט זה אינו נכון, משום שהשמאי קבע ירידת ערך בסך של 11,000 ₪ ומספח השיק ששולם לתובע ואשר צורף לכתב התביעה עולה, שמתוך סכום זה שולם לתובע עבור ירידת ערך סך של 4,468 ₪ ולא 1,100 ₪ ולכן, היתרה הבלתי מסולקת בגין ירידת ערך היא 6,532 ₪ ולא כפי שפרט התובע בכתב התביעה.

ב) מחוות הדעת של השמאי מטעם התובע עולה, שסה"כ הנזק שנגרם לרכבו הוא 49,480 ₪ ולכך יש להוסיף סך של 11,000 ₪ בגין ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי ובנוסף לכך, יש להוסיף לנזקי התובע את שכר טרחתו של השמאי בסך 3,000 ₪ ולכן, אמור מעתה, שסה"כ הנזקים שנגרמו לתובע הוא: 63,480 ₪.

ג) מספח השיק ששולם לתובע וכן מצילום השיק שצרף התובע לכתב התביעה, שולם לתובע סך של 51,076 ₪ ולכן העולה מכך הוא, שהתובע לא קיבל את יתרת נזקיו בסך של 12,404 ₪ (63,480 ₪ - 51,076 ₪) ואין אני מקבל את טענת הנתבעות, שיתרת הנזק שטרם שולמה לתובע הוא בסך של 3,272 ₪, הכולל בחובו: את סכום ההשתתפות העצמית בסך של 1,597 ₪ ואת ההשתתפות העצמית בגין ירידת ערך בסך של 1,675 ₪. (ראה סעיף 12 לכתב ההגנה).


4. לאחר שבית המשפט הבהיר לצדדים את חישוב נזקי התובע, אכריע עתה לגופו של עניין, כאשר עולה מטענות הצדדים, שתאונה זו אירעה בצומת מרומזר, כאשר כל אחד מהמעורבים בתאונה מטיל האחריות על זולתו, שכן כל אחד מהם סבור שהאחר עבר הצומת באור אדום ומכאן, שמצויה בפני גרסה מול גרסה.
בהסתמך על האמור בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים ולאחר שבחנתי את מיקום התאונה לפי התרשים שצרף התובע לכתב התביעה, אני קובע, שהאחריות לתאונה רובצת על שני הצדדים, אך נסיבות המקרה מצביעות על כך, שאחריותו של התובע גבוהה יותר מזו של הנתבעת ולאחר ששקלתי את כל השיקולים האפשריים הנוגעים לתאונה זו, הגעתי למסקנה, שיש לייחס לתובע אחריות בשיעור של 60% ואילו לנתבעת יש לייחס אחריות בשיעור של 40% - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) אין מחלוקת בין הצדדים על כיווני הנסיעה, שכן, מוסכם, שהתובע נסע מרחובות לכיוון בילו ואילו הנתבעת יצאה מרחוב המוביל מבית חולים קפלן אל הכביש בו נסע התובע.
אין גם מחלוקת בין הצדדים, שהתאונה אירעה בתוך הצומת ולהמחשת מיקום התאונה, צרף התובע תרשים לכתב התביעה.

ב) התובע נסע בכביש ראשי, כאשר לו שדה ראיה והיה חייב להבחין ברכב הנתבעת, אשר כבר היה בתוך הצומת וממש מול רכב התובע, כאשר כל צד שמאל של רכב הנתבעת היה כבר גלוי לפני התובע ורק מהירות בלתי סבירה בה נסע התובע, גרמה לכך, שההתנגשות הייתה עם חזית רכבו של התובע בדופן שמאלית של רכב הנתבעת.

ב. א) הנסיבות מצביעות על כך, שמהירות נסיעתו של התובע, בעת הכניסה לצומת, הייתה מהירות בלתי סבירה – והמהירות היא זו אשר גרמה נזק רציני לשני הרכבים.
מעדותו של התובע עולה, שהוא ביקש לחצות את הצומת כדבר מובן מאליו, מבלי לבדוק אם הצומת פנוי ומבלי להבחין כלל ברכב הנתבעת, שכבר היה בצומת.

אני לא מקבל את טענתו של התובע, שהנתבעת היא זו אשר פגעה ברכבו ואני קובע, שהעובדות ומיקום הפגיעות ברכבים מוכיח שהיה זה התובע אשר פגע עם חזית רכבו בדופן שמאל של רכב הנתבעת.
(ראה עדותו של התובע בעמ' 1 לפ',ש' 12- 14 וש' 22- 23).

ב) זאת ועוד, התובע העיד בבית המשפט, שהוא ראה את רכב הנתבעת לפני שהחל לנסוע, ברם מעדותו של התובע עולה, שהוא לא החל לנסוע, אלא הוא המשיך לנסוע היות והיה לפניו אור ירוק.
פעם אומר התובע: "יש לי רמזור ירוק, אני ממשיך לנסוע לכיוון בילו.." ולאחר שנשאל, מתי ראה לאחרונה את הרמזור ירוק, השיב התובע: "לפני שהתחלתי לנסוע"- אם כי לאחר מכן, חוזר התובע לגרסתו הראשונה, שהוא נסע באור ירוק כל הזמן. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 12- 13 לעומת האמור בעמ' 2 לפ', ש' 15- 18).

ג. אמנם, מהנימוקים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה, שאחריותו של התובע גבוהה יותר מזו של הנתבעת, אך כפי שגם קבעתי לעיל, יש להטיל רשלנות תורמת גם על הנתבעת – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א) מהראיות שהובאו בפני עולה, שהנתבעת נכנסה לצומת בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת ולא הבחינה ברכב התובע, אשר הגיע משמאלה ואף הוא נכנס לצומת.
כניסתה לצומת בחוסר זהירות, חסמה – למעשה- את המשך נסיעתו של התובע, ברם יחד עם זאת וכפי שכבר קבעתי לעיל, התובע "לקח" את הנסיעה בצומת כדבר מובן מאליו, לא בדק ולא הבחין ברכב הנתבעת ולמרות שרכב הנתבעת כבר היה בצומת ולאור המהירות הבלתי סבירה בעת כניסתו לצומת- לא עלה בידו למנוע את התאונה.

ב) בעוד שהתובע העיד, שהוא המשיך בחצית הצומת משום שהרמזור הראה אור ירוק, העידה הנתבעת, שהיא עמדה לפני הרמזור היות והרמזור הראה אור אדום. עוד העידה הנתבעת, שהיא עמדה ראשונה לפני הרמזור, כאשר אחריה היו עוד רכבים.

לכן, אם אכן היא עמדה ראשונה לפני רמזור, אין לי ספק, שהיה על הנתבעת להבחין ברכב התובע המגיע משמאלה. גם אם לטענת הנתבעת, היה הצומת ריק בעת שהיא נכנסה לצומת, גם אז יש לייחס לה רשלנות תורמת, היות והתאונה אירעה מייד עם כניסתה לצומת – דבר המוכיח שרכב התובע כבר היה קרוב מאד, והחל בחציית הצומת עת נכנסה גם הנתבעת אל תוך הצומת. הנתבעת העידה, שהיא לא ראתה את רכב התובע וזה מוכיח, שהיא לא בדקה היטב בטרם נכנסה לצומת. (ראה עדותה בעמ' 3 לפ',ש' 11 ואילך).

5. בחלוקת האחריות, כפי שקבעתי לעיל, סומך בית המשפט הן על הנימוקים שפורטו לעיל והן על הנימוקים שיפורטו להלן:

א. א) לא הוכח באופן וודאי מי משני המעורבים בתאונה עבר באור אדום או באור ירוק, אך מה שיש לקבוע בוודאות הוא, שאין כל ראיה ולכן גם לא הוכח, שרמזור כלשהו, בכיוון נסיעתו של כ"א מהמעורבים בתאונה לא פעל כשורה ושכתוצאה מכך הראה הרמזור בשני הכיוונים אור אדום או ירוק.
לכן, ההנחה היא – שלא נסתרה- שכל אחד מהרמזורים היה תקין והראה אור ירוק לאחד ואור אדום לשני, לכן, יש להתייחס ולהתמקד במיוחד בשאלה, כיצד עברו שניהם את הצומת, מהו המקום בצומת בו אירעה התאונה – הכל בהתייחס למיקום הנזקים בשני הרכבים והכל כפי שקבעתי לעיל.

ב) התובע העיד בבית המשפט: "כשהיה רמזור ירוק, נסעתי רגיל..כשאתה נכנס לצומת ויש לך אפשרות לנסוע, יש לך אור ירוק, לא מאיטים ולא מאיצים". (עמ' 2 לפ',ש' 28- 29)
מאמירה זו עולה, שהנתבע נכנס לצומת כדבר מובן מאליו, מבלי לבדוק ומבלי להבחין שרכבה של הנתבעת כבר היה בצומת לצורך פניה שמאלה.

ב. א) על אף היות הצומת מרומזר, על כל נהג לנקוט משנה זהירות ולוודא, שהוא אכן יכול לחצות את הצומת בבטחה, על אף המופע של אור ירוק בכיוון נסיעתו ורק כאשר הצומת מאפשר זאת.

תק' 65 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 מורה: "לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך ללא הפרעה גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור".

ב) העולה מהוראות תק' 65 הנ"ל וכפי שנקבע בפסיקה הוא, שזכות כניסה לצומת באור ירוק, אינה זכות מוחלטת אלא יחסית ונוהג רכב אינו יכול להשתמש בזכות זו בעיניים עצומות. כמו כן נקבע, שלא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה.
(ראה ע"א 553/73 וערעור שכנגד, שלמה אליהו נ' סלם חנחן ואח', פ"ד כט(2) 341, 342).

6. א. לאור הנימוקים שפורטו לעיל בהרחבה, אני קובע את אחריותו של התובע בשיעור של 60% ואילו את רשלנותה התורמת של הנתבעת לשיעור של 40% ובהתאם לחלוקת אחריות זו, על הנתבעות לפצות את התובע.

ב. באשר לסכום הפיצוי, מסכים אנוכי לטענת נציג שומרה, ששני ראשי נזק יש עדיין לבדוק, מה סבירות יש בקביעת גובה נזקים אלה. ראש הנזק האחד הוא: קביעתו של השמאי לירידת ערך בשיעור של 10% שהוא בסך 11,000 ₪ וראש הנזק השני הוא: גובה שכר טרחת שמאי אשר נקבע לסך של 3,000 ₪.

ג. א) עם כל הכבוד לשמאי, אשר ערך חוות הדעת, גביית סכום של 3,000 ₪ עבור עריכת חוות דעת, הוא בלתי סביר בנסיבות העניין ולא תואם את גובה שכר הטרחה הנקבע בדרך כלל על ידי שמאים מגישי חוות דעת.
זאת ועוד, השמאי אמנם גבה סכום גבוה עבור עריכת חוות הדעת, אך קביעתו לגבי ירידת הערך לוקה בחסר, שכן השמאי קבע ירידת ערך בשיעור של 10% מבלי לציין אף אלמנט הנלקח בחשבון לצורך קביעת ירידת ערך.

ב) ירידת הערך נקבעה בטרם תוקן רכב התובע, נקבע בו ביום שבו קבע והעריך השמאי את הנזקים ברכב התובע. מחוות הדעת לא עולה, שהשמאי התחשב במצב הרכב לפני התאונה, מצב הרכב לאחר תיקונו והשפעת התיקון על ירידת הערך ועוד גורמים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת קביעת ירידת הערך והשמאי החליט לקבוע ירידת ערך כללית לצורך חישוב הנזק הגולמי בלבד.

ג) אין לי ספק, שלאור הפגיעה הקשה ברכב התובע (ראה בחוות הדעת ובתמונה נ/1) נגרמה ירידת ערך, אך לא בכדי נזקקת חוות דעת שמאי לצורך קביעת ירידת הערך, אך קביעה זו חייבת להיעשות לא בדרך קלה מדי אלא בצורה מקצועית, תוך לקיחה בחשבון אלמנטים, שהם באמת חשובים לצורך קביעת ירידת הערך – כפי שכבר נאמר לעיל.

ד) לכן, בנסיבות אלה, מאחר ומחד גיסא אין לשלול ירידת ערך מרכב התובע והיות ומאידך גיסא, אין אפשרות לסמוך על קביעתו הכוללנית של השמאי בנדון דנן, אני מחליט לקבוע שיעור ירידת ערך על דרך האומדנא בשיעור של 8% השווה לסכום של 8,800 ₪. (במקום 11,000 ₪)

ד. באשר לקביעת בית המשפט על גביית שכר טרחה שמאי מוגזם, מעמיד בית המשפט את גובה שכרו של השמאי לסך של 1,170 ₪ (הכולל מע"מ) – במקום הסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ.

7. א. סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, אני קובע את יתרת נזקיו של התובע, אשר טרם שולמו לו, לסך של 8,374 ₪ (שהם 12,404 ₪ פחות הפרש ירידת ערך בסך של 2,200 ₪ ופחות הפרש שכ"ט שמאי בסך 1,830).

ב. א) לאור חלוקת האחריות בין המעורבים בתאונה, אני מחייב את הנתבעות, שתיהן ביחד ו/או כ"א מהן בנפרד, לשלם לתובע סך של 3,350 ₪ (40% מגובה הנזק המוכח הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 5.6.13- ועד התשלום בפועל.

ב) כמו כן ובהתחשב ברשלנות של התובע, אני מחייב את הנתבעות, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים בלילה

  2. תאונת דרכים בשטחים

  3. תאונת דרכים בשכם

  4. תאונת דרכים בנצרת

  5. תאונות דרכים בבית משפט ברמלה

  6. תאונות דרכים בבית משפט בעכו

  7. תאונות דרכים בבית משפט בחיפה

  8. תאונת דרכים בכוונה

  9. תאונות דרכים בבית משפט באילת

  10. תאונת דרכים בעזה - פיצויים

  11. תאונת דרכים בשטח c

  12. תאונת דרכים בעפולה

  13. תאונת דרכים בתלפיות

  14. תאונת דרכים בהרצליה

  15. תאונות דרכים בבית משפט בטבריה

  16. תאונת דרכים בכביש 4

  17. תאונת דרכים ברחובות

  18. תאונת דרכים במתכוון

  19. תאונת דרכים בכפר ג'ת

  20. תאונת דרכים בזמן פקק

  21. תאונת דרכים בבני ברק

  22. תאונת דרכים בכביש 40

  23. תאונת דרכים בתחנת דלק

  24. תאונות דרכים בבית משפט בהרצליה

  25. תאונת דרכים במהלך טסט

  26. תאונות דרכים בבית משפט בבאר שבע

  27. תאונת דרכים ליד רמאללה

  28. תאונת דרכים ליד נהריה

  29. תאונת דרכים ברחוב קק"ל

  30. תאונות דרכים בבית משפט בתל אביב

  31. תאונת דרכים בכפר מאג'ר

  32. תאונות דרכים בבית משפט בכפר סבא

  33. תאונות דרכים בבית משפט בבית שמש

  34. תאונת דרכים בכביש עטרות

  35. תאונת דרכים במפרץ חיפה

  36. תאונת דרכים בכפר דרוזי

  37. תאונת דרכים בכביש החוף

  38. תאונת דרכים במבשרת ציון

  39. תאונת דרכים בקריית חיים

  40. תאונת דרכים בנתיבי איילון

  41. תאונת דרכים בצומת ירקון

  42. תאונת דרכים בפניה שמאלה

  43. תאונת דרכים בצומת אשדוד

  44. תאונת דרכים ברחוב המסגר

  45. תאונת דרכים בקרית מוצקין

  46. תאונת דרכים באזור תעשייה

  47. תאונת דרכים בנסיעה אחורה

  48. תאונת דרכים בגשר בית מעריב

  49. תאונת דרכים בדרך לבית ספר

  50. תאונת דרכים בכניסה לקניון

  51. תאונת דרכים בכביש חד סטרי

  52. תאונת דרכים בזמן ערפל כבד

  53. תאונת דרכים בצומת בירושלים

  54. תאונת דרכים ליד רח' דב הוז

  55. תאונת דרכים בדרך לירושלים

  56. תאונת דרכים בצומת אלוף שדה

  57. תאונת דרכים בכניסה לירושלים

  58. תאונת דרכים ליד צומת גולני

  59. תאונת דרכים בכביש עכו חיפה

  60. תאונת דרכים בכביש עכו קריות

  61. תאונת דרכים בזמן המתנה ברכב

  62. תאונת דרכים במסגרת "יום כיף"

  63. תביעה בגין תאונת דרכים באשדוד

  64. תאונת דרכים בעצירה לפני רמזור

  65. תאונת דרכים במהלך המתנה לחילוץ

  66. תאונת דרכים בדרך חזרה מהבסיס

  67. תאונת דרכים ברחוב הרצל בנתניה

  68. תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי

  69. תאונת דרכים בגלל פנצ'ר בגלגל

  70. תאונת דרכים בכביש עכו כרמיאל

  71. תאונת דרכים באשמת שני הנהגים

  72. תאונת דרכים בתחנת דלק - מי אשם

  73. תאונת דרכים בגלל רכב שחסם נתיב

  74. תאונת דרכים בגלל חול על הכביש

  75. תאונת דרכים בדרך מהמרפאה לעבודה

  76. תאונת דרכים בצומת בקריית ביאליק

  77. תאונת דרכים: בצקת סביב עין ימין

  78. תאונת דרכים בשטח הרשות הפלסטינית

  79. תאונת דרכים: שברים בכפות הרגליים

  80. תאונת דרכים במתחם "ביג" בבאר שבע

  81. תאונת דרכים ליד צומת בילו ברחובות

  82. תאונת דרכים ליד בית חולים וולפסון

  83. תאונת דרכים ביציאה משביל עפר לכביש

  84. תאונת דרכים ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה

  85. תאונת דרכים בכביש אשדוד לכיוון ירושלים

  86. תאונת דרכים בזמן סידורים הקשורים לעבודה

  87. תאונת דרכים: שבר פתוח בבוהן כף רגל שמאל

  88. תאונת דרכים: בשל פגיעה מאחור או התדרדרות לאחור ?

  89. תאונת דרכים בדרך לעבודה או נסיעה בעניינים פרטיים

  90. תאונת דרכים בין שני רכבים בחניון גרמה לפגיעה ברכב חונה

  91. תאונת דרכים בעליה בחניון תת קרקעי עם רכב שירד לתוך החניון

  92. תאונת דרכים בחולון בין רכב מאזדה לנטיס GLX 323 למסחרי יונדאי

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון