הצפה של מי ביוב בשנה הראשונה של השכירות

לטענת התובע, כבר בשנת השכירות הראשונה היתה הצפה של מי ביוב לתוך המושכר, אך זו תוקנה. כן הורגשו במושכר בכל תקופת השכירות הראשונה לחות גבוהה וריח של טחב, אך התובע, שהשקיע במושכר כספים לשם התאמתו לניהול עסקו, בחר להמשיך ולהחזיק במושכר, תוך שרכש ציוד לייבוש הלחות ולאוורור המושכר.

התובע המשיך וטען כי, בסמוך לאחר תחילת תקופת השכירות המוארכת, בתאריכים 6/12/12 ו- 9/12/12 הוצף המושכר פעמיים במי ביוב, כאשר הצפות אלה היו קשות וגרמו נזק לרהיטים ולמכשיר התובע וכאשר, לטענתו, המושכר הפך להיות בלתי שמיש עבורו.
על כן, בתאריך 10/12/12, הודיע התובע לנתבע כי הינו מבטל את המשך שכירותו את המושכר וכי יפנה אותו עד ליום 31/1/13, כאשר עד למועד זה יעשה התובע להעברת הקליניקה שלו למושכר אחר, המתאים למטרותיו.
ואכן, המושכר פונה על ידו עד ליום 31/1/13.

לגרסת התובע, בתאריך 23/1/13 בדק את המושכר מהנדס וזה קבע את הסיבות שגרמו להצפת המושכר, והנעוצות במיקום מפלס ביוב האסלה, ביחס למפלס קו הביוב הראשי.
כן אישר המהנדס כי אכן המושכר אינו מתאים לשמש כמרפאה.

בכתב התביעה עותר התובע לפצותו בגין הוצאות שהוציא לצורך שאיבת המים מן המושכר, הוצאות שהוציא לרכישת מייבש לחות ומפוח, החזר דמי שכירות עבור חודש פברואר 2013, חודש שבו כבר לא החזיק במושכר, תשלום בגין הפסד של טיפול ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד הכחיש הנתבע, בין היתר, את זכותו של התובע לביטול ההסכם וטען כי אירוע ההצפה לא הצדיק את עזיבת המושכר וכי עבודות השיפוץ לא היו מתארכות לפרק זמן ארוך.
כן גרס כי השכיר את המושכר שוב רק כעבור 3 חודשים והפסיד דמי שכירות במשך אותה תקופה, כי נאלץ לשלם דמי תיווך ושכ"ט עורך דין וכי התובע לא ערך ביטוח למושכר, כפי שהיה עליו לערוך על פי תנאי החוזה.
הנתבע טען עוד, כי התובע לא דיווח על ההצפה בזמן אמת, כך שנמנע מן הנתבע לפנות לעירייה בעניין זה ולדרוש ממנה לפצותו בגין עלויות עבודות התיקונים שבצע הנתבע במושכר, בסך של
9,300 ₪, הוצאות שעל התובע לשאת בהן.

מאחר שנשמעו בבית המשפט מלוא הראיות והטענות והובאו מסמכים ותצלומים של מצב המושכר לאחר ההצפות – הנני קובעת כי יש לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד, כפי שיפורט.

הנני קובעת כי לתובע היתה הזכות המלאה להפסיק את החזקתו במושכר כאשר, לקביעתי, המושכר אכן לא היה ראוי עוד לשמש כמקום המתאים לקבלת מטופלים ומטרת החוזה – סוכלה.
לא היה אף כל מקום לדרוש מן התובע כי ימתין עד לביצוע התיקונים במושכר על ידי הנתבע, כאשר הנזקים שנגרמו למושכר, כפי שנראו מהתצלומים שהוגשו לבית המשפט, היו נזקים קשים.

זאת ועוד. בחוזה השכירות שנחתם בין הצדדים וכאשר העיון בו מצביע על כך שהינו חד צדדי באופן מובהק ואין בחוזה זה כל חיוב של הנתבע כלפי התובע, נקבע בסעיף 17, כי אם ינזק המושכר, בין היתר, מחמת כוח עליון ובאופן שלא ניתן לשוכר לעשות בו שימוש עבור מטרת השכירות, לא יהא המשכיר חייב לשלם לשוכר פיצוי כלשהו או לתקן את המושכר ובמצב שכזה "תפקענה הוראות החוזה מאליהן והשכירות תפקע".
משמע, גם אם ניתן לראות את ההצפות במושכר ככוח עליון, הרי שהוראות החוזה ותקופת השכירות יפקעו מאליהן, ללא צורך בהודעת ביטול של אחד מהצדדים לחברו.

הנני קובעת כי על הנתבע, כבעליו של הנכס וכמי שהשכירו לתובע, חלה החובה לפצות את התובע בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב ההצפות, כדלקמן:
בגין שאיבת המים מן המושכר – סך של 1,170 ש"ח.
בגין רכישת מייבש הלחות והמפוח, שהתובע נאלץ לקנותם על מנת שיוכל להמשיך ולקיים את השכירות, כפי שהתחייב לה בהסכם שבין הצדדים – סך של 2,270 ₪, (כאשר מייבש הלחות והמפוח נשארים ברשות התובע בהם והנני מנכה מחצית ממחיר רכישתם, 4,539 ₪, וזאת עקב שימוש התובע בהם).
כן זכאי התובע להחזר הסך של 2,050 ₪ שנגבה ממנו בגין דמי השכירות לחודש פברואר 2013, וזאת כאשר המושכר פונה על ידו כבר ביום 31/1//13.
בסך הכל 5,490 ₪.

הנני דוחה את טענות הנתבע כאילו העובדה שהתובע החזיק במחסן שהינו חלק מן המושכר וזאת במשך שבועיים נוספים במהלך חודש פברואר 2013, הצדיקה את הצגתו לפירעון של השיק בגין דמי השכירות עבור חודש פברואר 2013.
הנתבע לא הוכיח כלל כי המחסן הינו חלק מן המושכר וזכרו לא בא כלל בהסכם השכירות.

לעניין התביעה שכנגד, הנני דוחה את טענת הנתבע כאילו התובע לא הודיע לו במועד ההצפה על כך שזו ארעה וכי לכן נמנעה ממנו האפשרות לפנות לעירייה ולדרוש כי היא תישא בנזקיו ולכן על התובע לשאת בהם.
מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט עולה כי כבר למחרת ההצפה, בתאריך 10/12/12 ביקר הנתבע במושכר וראה את אשר ארע וכי כבר באותו מועד הודיע לו התובע על כך שאינו יכול עוד לעשות שימוש במושכר כמרפאה והינו מבקש לעבור את המושכר.
הנתבע לא הביא כל ראיה כי פנה לעיריית חיפה בטענות כי עליה לפצותו בגין נזקיו וכי דרישתו זו נדחתה על ידי העירייה, מחמת שאיחר במתן הודעה כלשהי לעירייה.

טענתו של הנתבע כי היה על התובע לבטח את המושכר מפני נזקי הצפות – לא הוכחה אף היא, כאשר אינה מעוגנת בהסכם השכירות, המפרט בסעיף 14 שבו את סוג הביטוח שעל התובע לערוך וכאשר אין בסעיף זה כל חובה של התובע לבטח את המושכר בגין נזקי מים שיגרמו לו.
טענה זו של הנתבע – נדחית.

נראה הוא, כי התביעה שכנגד הוגשה ללא כל ביסוס, רק כצעד נגדי להגשת התביעה העיקרית על ידי התובע.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובע את הסך של 5490 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובע את הסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.


אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הצפה מהמזגן

  2. ביטוח הצפה במפעל

  3. הצפה בחנות רהיטים

  4. הצפה מבריכות מים

  5. אחריות למניעת הצפה

  6. הצפה בקרקע חקלאית

  7. ביטוח הצפה עקב סופה

  8. תביעה בגין נזקי הצפה

  9. פיצוי על הצפות גשמים

  10. הצפה בלול תביעת פיצויים

  11. הצפה בגלל התקנת דוד שמש

  12. תביעת פיצויים בגין נזקים - הצפה

  13. אחריות לנזקי מים בדירת מבוטח

  14. אחריות העירייה על הצפה בעסק

  15. הצפה בדירה בגלל גשמים חזקים

  16. ערעור על גובה הנזק בעקבות הצפה

  17. הצפה בדירה בזמן אישפוז בבית חולים

  18. אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם

  19. הצפה של מי ביוב בשנה הראשונה של השכירות

  20. האם יש ביטוח על הצפה בעסק בגלל מזג אוויר סוער ?

  21. הצפה מגשם בגלל שהעיירה לא בנתה קיר הפרדה מהכביש ?

  22. הצפת דירה בשכירות במי הביוב (תביעת פיצויים נגד המשכיר)

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון