לטענת התובעים, היה פיגור בזמני הרכבה, ובוצע מטבח בגודל שונה מזה שהוזמן כמו כן, איכות המטבח הייתה ירודה עם פגמים רבים ולאחר מכן, בוצע שוב צבע בדלתות ושוב טעו בגוון הצבע. ב) התובעים מלינים על כך, שעד היום הותקן בדירתם מטבח בעל שני צבעים, עם פגמים בדלתות שלא תוקנו ובעצם, הרכבת המטבח לא הושלמה עד יום הגשת התביעה. לתובעים היו ימי המתנה והפסד ימי עבודה רבים והיו סיכומים עם מנכ"ל טופז והוא לא עמד בהם. היה גם ניסיון להגיע לסיום הטיפול, אך הייתה התנערות מהעניין. 2. א. אזורים הגישה כתב הגנה, בו סבורה היא שיש לדחות התביעה נגדה, משום, שלטענתה, אין היא מחויבת ו/או אחראית לנטען על ידי התובעים, מחמת חוסר ידיעת המקרה וחוסר מעורבות בעניין ואין לאזורים גם אחריות שילוחית כלפי התובעים, משום שהם ביצעו הזמנת מטבח פרטית מול טופז והוא הצד בתביעה זו. זאת ועוד, אף נטען על ידי אזורים, שגם מהמסמכים שצרפו התובעים לכתב התביעה, לא עולה הקשר - לא במישרין ואף לא לידיעה עם אזורים. ב. טופז הגישה כתב הגנה, בה מודיעה היא, שהיא נמצאת בהליכי כינוס ונקבה בשם המפרק ולכן, מפנה טופז את הנתבעים אל המפרק. יחד עם זאת ולמרות האמור לעיל, הייתה טופז מוכנה - לפנים משורת הדין- ועל מנת לשמור על המותג שרכשה לשלוח נציג אל בית התובעים על מנת לעבור על הליקויים ולטפל בהם ככל הניתן לשביעות רצון התובעים והיא מעריכה, שלאחר השירות שיקבלו, אכן יהיו התובעים שבעי רצון מארונות המטבח. ג. גם דניה הגישה כתב הגנה וגם היא סבורה שיש לדחות התביעה נגדה, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות: א) מעובדות כתב התביעה עולה, שלתובעים עניין עם טופז בלבד ואין לתובעים טענות כלשהן כנגד דניה ולכן, טוענת דניה, שאין יריבות חוזית בינה ובין התובעים ולא קמה לה כל אחריות שילוחית כלפיהם. דניה גם לא אחראית לליקויים הנטענים על ידי התובעים ואין היא אחראית לעבודות שלא בוצעו על ידה. ב) התובעים התקשרו ביום 28.5.09 בהסכם עם אזורים לרכישת דירה ובמסגרת הפרויקט מציעה דניה לרוכשי הדירות מטבח סטנדרטי באמצעות ספקיה וככל שהרוכשים מעוניינים לשדרג המטבח - על הרוכשים לעשות זאת באופן חיצוני ובהתקשרות ישירה ונפרדת עם הספק כנגד קבלת זיכוי מדניה. ואכן, ביום 26.6.09 התקשרו התובעים ישירות עם טופז בהסכם לרכישת ארונות מטבח משודרגים, החורגים מהמפרט הטכני הסטנדרטי. ביום 16.9.10 מסרה דניה לתובעים את החזקה בדירה. ג) במסמכי ההתקשרות בין דניה לבין הרוכשים, דואגת דניה להדגיש, שאין היא אחראית להתקשרויות ישירות של הרוכשים מול הספקים. 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של כל הצדדים במשפט זה ולאחר ששמעתי את התובעים ואת נציגי הנתבעות: אזורים ודניה (שייקרו להלן ביחד: "הנתבעות") ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות, אכריע להלן באחריות כל אחת מהנתבעות בטענות הנטענות על ידי התובעים בתביעתם. 4. התובעים מבקשים לחייב את אזורים ודניה בסכום הנתבע - זאת בשל האחריות השילוחית שיש להטיל עליהן בכל הקשור לליקויים שנמצאו במטבח אשר סופק על ידי טופז. לאחר שבחנתי טענות התובעים בכל הקשור לאחריותה נתבעות אלו, אני מחליט, שיש לדחות התביעה נגדן - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. א) בין המסמכים שצרפו התובעים לכתב התביעה, אין ולו מסמך אחד, שיש בו כדי להצביע בצורה כלשהי או כדי להטיל אחריות כלשהי על מי מהנתבעות: אזורים ודניה ואין כל הסבר משכנע או ראיה משכנעת, מדוע יש להטיל על נתבעות אלו אחריות שילוחית. גם בתביעת התובעים נטען באופן כללי וסתמי: "הוזמן מטבח מחב' טופז באחריות שילוחית של חב' דניה סיבוס וחב' אזורים גם יחד", אך אין בהמשך התביעה אף עובדה או הסבר או טענה מדוע יש להטיל עליהן אחריות שילוחית. ב) דיני השליחות והאחריות המביאה להטלת אחריות שילוחית, נובעת הן מחוק השליחות, התשכ"ה- 1965 והן מהוראות סעיפים 14, 15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). בדרך כלל, מי שגורם נזק והוא נמצא רשלן - הוא האחראי. על מנת להטיל אחריות שילוחית על אזורים ודניה, היה על התובעים להוכיח, ראשית, שדיני הנזיקין וחוק השליחות הנ"ל מאפשרים להטיל חבות על נתבעות אלו בשל מעשה שנעשה על ידי אחר. כמו כן, היה על התובעים להוכיח, שקיימת זיקה ישירה ומיוחדת בין העבודות שביצעה טופז ובין אזורים ודניה וכן היה עליהם להוכיח, שטופז הייתה בגדר שלוח מטעמה ושאזורים ודניה אחריות בשל אותו מעשה או מחדל שבוצעו על ידי טופז. ב. א) כפי שעולה מהמסמכים שצרפו התובעים לכתב התביעה, ממילא לא ראו התובעים - בשלב כלשהו- בנתבעות אלו כאחריות לליקויים שנתגלו בארונות, שכן הזמנת הארונות בוצעה במישרין על ידי התובעים מטופז, לאחר התקנת הארונות, ביקרו נציגי טופז ביום 26.5.10 בדירת התובעים ונרשמו הליקויים שנמצאו בארונות ומכאן ואילך היה מוטל על טופז לתקן את הליקויים, כפי שאף התחייבה בדו"ח הביקור הנ"ל. (ראה ההזמנה מיום 26.6.09 ואת דו"ח ביקורת בבית הלקוח שצורפו לכתב התביעה). ב) התובע טען בבית המשפט, שלא הייתה לו בחירה חופשית לבחור את בעל המקצוע לבניית הארונות, משום שחברת הבנייה הפנתה אותו לקבלן משנה, אך אם הייתה לו בחירה חופשית, היה מתקשר עם מי שיש לו כבר את הניסיון ושעושה את העבודה ומבטיח איכות ובעלויות יותר זולות והיות וחייבו אותו לפנות לטופז, הוא רואה בנתבעות הנ"ל אחריות למחדליה של טופז. (ראה בעמ' 2 לפ', ש' 17- 22). על טענה זו הוסיפה התובעת טענה נוספת, שדניה הפנתה לטופז לאחר שהיא ידעה שטופז בקשיים ועוד הוסיפה, שלא רק דניה ידעה שטופז בקשיים אלא כולם ידעו, אך התעלמו. (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 6- 8). ג) בעניין הטענות הנ"ל, יש להשיב לתובעים בשלושה אלה: ראשית, גב' אורה בלום, נציגת הנתבעות מכחישה טענת התובעת (עמ' 3 לפ', ש' 23) והתובעים גם לא הוכיחו ולו על ידי עד אחד, אשר ידע שבעת ההתקשרות של התובעים עם טופז, הייתה היא בקשיים ועובדה היא, שטופז ביצעה ואף סיפקה את הארונות - אם כי היא סיפקה אותם עם ליקויים, לטענת התובעים. מכל מקום, התובעים גם חתמו על מסמך הנושא כותרת: "הסכם לביצוע שינויים" ובסעיף 8 להסכם זה הומלץ בפני הרוכשים שבהתקשרות עם ספקים חיצוניים יבטיחו את התשלומים באמצעות ערבות ספק. (ראה סעיף 8 לנספח 3 שצורף לכתב ההגנה של דניה). שנית, טענת התובע, שאם הייתה לו בחירה חופשית, היה נקשר עם מי שיש לו ניסיון ועושה עבודה איכותית - היא טענה שבדיעבד, שכן לא הוכח בפני, שבטרם ביצעה טופז העבודה, ידע התובע או ידעו מי מהנתבעות הנ"ל, שטופז אינה מבצעת עבודה איכותית ובנוסף לכך, התובע לא הוכיח שלא ניתנה לו בחירה חופשית ושהיה עליו להתקשר דווקא עם טופז. שלישית, ממכתב ששלחה דניה לתובעים ביום 4.6.09 עולה, שהודע לתובעים באופן מפורש,שרוכש המעוניין בשדרוג פריט זה או אחר, עליו להתקשר בהסכם נפרד מול הספק וגם נאמר, שאין דניה צד לאותו הסכם ואין היא אחראית בכל הנובע מההתקשרות הנ"ל. מאותו מכתב גם עולה, שאכן ניתנה לרוכשים האפשרות להתקשר עם קבלן משנה אחר ובלבד שיעביר את חוזה רכישת המטבח למחלקת תיאום אדריכלי בדניה. (ראה סעיפים 5, 8(ג)(ז) למוצג נ/1). ד) בנוסף לאמור לעיל, ניתן גם לראות שכל ההתכתבויות שניהלו התובעים בעניין הליקויים שנמצאו בארונות המטבח - נוהלו עם טופז ולכן, מקבל אנוכי את טענתה של דניה, שכבר עם פניות אלה ראו התובעים את היעדר הזיקה בין הליקויים שנמצאו בארונות ובין מי מהנתבעות הנ"ל. לא רק שהתובעים פנו באופן אישי לטופז ולא למי מהנתבעות הנ"ל, אלא גם בעת שנעזרו בעו"ד, גם עוה"ד - היודע בוודאי למי לפנות- הפנה את ההתראות אל טופז והעלה טענותיו כנגד מחדליה של טופז ואף התריע שטופז לא קיימה את התחייבויותיה חרף כל ההתראות. (ראה, למשל, ההתראה שנשלחה ביום 16.12.10 אשר צורפה לכתב התביעה). ג. מאחר והתובעים לא הוכיחו קשר ישיר בין הליקויים שנתגלו בעבודות שביצעה טופז לבין מעורבותן או אחריותן של מי מהנתבעות הנ"ל ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה נגד אזורים חב' להשקעות בפיתוח הבניין בע"מ וכן נגד דניה סיבוס בע"מ. 5. א. א) באשר לנתבעת טופז, אזי לא בכדי הסכימה - אם זה כדין ואם זה לפנים משורת הדין - לשלוח נציג אשר יעבור עם התובעים על הליקויים ולטפל בהם ככל הניתן לשביעות רצונם, שכן הסכמה זו ניתנה כתוצאה מידיעה על מחויבותה לספק מוצר ללא ליקויים. (ראה האמור בכתב ההגנה של טופז). התובע לא היה שבע רצון מהבטחות טופז, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב ההגנה, שכן לטענתו היו גם קודם לכן הבטחות לרוב עם סיכומים והתחייבויות ולא נעשה דבר. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 12 ואילך). ב) בית המשפט הפנה תשומת לבו של התובע להצהרת טופז על היותה בכינוס נכסים והתובע השיב לעניין זה, שאכן זאת הסיבה שהוא הגיש התביעה גם נגד הנתבעות האחרות ושאין הוא מוכן לשחרר אותן מאחריות. (עמ' 2 לפ',ש' 2- 4). אותה טענה של היות טופס בהליכי כינוס ומינוי מפרק גם נטענה על ידי דניה ואף צרפה לכתב ההגנה העתק מצו פירוק שניתן ביום 15.2.11. (ראה סעיף 14 לכתב ההגנה של דניה). ב. מאחר והוכח בפני, שאכן ניתן צו פירוק ביום 15.2.11 והיות ותביעה זו הוגשה לאחר מתן צו פירוק הנ"ל, הרי שחל בנדון דנן סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980 הקובע: "משניתן צו כינוס ...ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר תביעה ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט...". לאור האמור בסעיף 20 הנ"ל - אין לי אלא למחוק התביעה נגד טופז אומנות המטבח בע"מ. 6. סוף דבר, העולה מכל הנימוקים שפורטו לעיל הוא: א. אני דוחה התביעה נגד הנתבעות: אזורים חב' להשקעות בפתוח ובבנין בע"מ ונגד דניה סיבוס בע"מ. ב. אני מוחק התביעה נגד הנתבעת טופז אומנות המטבח בע"מ. התביעה נגד נתבעת זו נמחקה ולא נדחתה, משום שייתכן והתובעים ירצו להתייעץ ולשקול המשך הליכים אפשריים נגד טופז. עם זאת, לאור הצהרת נתבעת זו בכתב ההגנה, הייתי ממליץ, שאכן טענות התובעים ייבדקו על ידי נציג טופז ולהביא העניין - עד כמה שאפשר- לשביעות רצון התובעים. ג. לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, אין אני מחייב התובעים בהוצאות - למרות התוצאה אליה הגעתי בפסק דין זה. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. תביעות מטבחים