סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה

סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), אשר מצאה אצל המערערת הגבלה קלה בעמ"ש מותני. ג. הוועדה לא התכחשה למימצא שמצאה הוועדה לעררים בנכות כללית בדבר הגבלה קלה בעמ"ש מותני. בנסיבות אלו, על הוועדה היה לערוך למערערת בדיקה קלינית נוספת. ד. הוועדה טעתה עת נסמכה על החלטות של וועדות שאינן רלוונטיות, ללא שנדרשה להתייחס אליהן בפסק הדין שמכוחו התכנסה. 3. לטענת המשיב - א. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. הוועדה התייחסה לפרוטוקול הוועדה לעררים (נכות כללית) כפי שנדרשה בפסק הדין, וכן התייחסה לפרוטוקולים של וועדות שהתכנסו במועדים סמוכים. הוועדה ציינה כי בדומה למימצאיה אף הוועדות השונות שהתכנסו בסמוך, לא מצאו הגבלה בעמוד השדרה המותני. הוועדה התייחסה להגבלה בעמוד השדרה המותני שנמצאה בבדיקה שנערכה למערערת בוועדה לעררים (נכות כללית), ונימקה את קיום המימצא בכך שיתכן והייתה למערערת החמרה זמנית וחולפת, וזאת בשים לב כי ב-3 וועדות שונות מתוך 4 לא נמצאו אצל המערערת הגבלות בעמוד השדרה המותני. ב. הוועדה לא נדרשה בפסק הדין לבדוק את המערערת בדיקה קלינית, ומשכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הכרעה 4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 5. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראו עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד 213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 6. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו דב"ע נא/0-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160). 7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי זו התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 24.6.13. הוועדה ציינה בסעיף 23 לפרוטוקול, כדקלמן - "הוועדה התכנסה מכוח פסק דין מיום 08/04/13. הוועדה התבקשה להתייחס לפרוטוקול נכות כללית (ערר) מיום 30/05/12. הוועדה עיינה בפרוטוקול ואכן קיימת בדיקה קלינית שבה הייתה הגבלה קלה בתנועות ע"ש מתני. הוועדה עיינה גם בפרוטוקול ועדה לנכות כללית מיום 15/02/12, 3 חודשים לפני הבדיקה שבה הוענקה לתובעת נכות ובפרוטוקול זה מצוין כי "תנועה ע"ש צוואר גבי ומתני ללא הגבלה". כחודש לאחר בדיקת התובעת ע"י ועדת נכות כללית, נבדקה שוב ע"י ועדת נ"ע דרג I שגם כן לא מצאה הגבלה בתנועות ע"ש ולא העניקה נכות אורטופדית ומצאה לנכון להתייחס לפרוטוקול ועדת נכות כללית ולציין שהממצאים לא תאמו את הממצאים המצויים בוועדת נכות כללית. כשלושה חודשים מאוחר יותר נבדקה התובעת ע"י הוועדה הנוכחית ולא מצאה הגבלה בתנועות ע"ש המותני. הוועדה סבורה כי ביום שהוענק לתובעת נכות בוועדה בנכות כללית ייתכן והיתה לתובעת החמרה זמנית וחולפת ולראיה שבשלוש ועדות שונות מתוך 4 הועדות לא נמצאה הגבלת תנועות בע"ש מותני ולפיכך הוועדה לא העניקה נכות בגין הגבלה בתנועות ע"ש מותני והשאירה על כנה את הנכות הנוירולוגית בשיעור 10% לפי סעיף 32(1)(א)I. הוועדה אינה מפעילה תקנה 15, מסוגלת התובעת לחזור לעיסוקה טרם הפגיעה." 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ואפרט. הוועדה נשוא הערעור התייחסה לפרוטוקול הוועדה לעררים בנכות כללית, כפי שנדרשה בהתאם להוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. הוועדה הודתה כי בבדיקה הקלינית שנערכה למערערת בוועדה לעררים (נכות כללית) נמצא מימצא של הגבלה קלה בעמוד השדרה המותני. עם זאת, הוועדה התייחסה לבדיקות נוספות שנערכו למערערת בסמוך לאותו מועד שהמערערת נבדקה בוועדה לעררים (נכות כללית). בהקשר זה, הוועדה ציינה כי המערערת נבדקה בסמיכות זמנים על ידי 3 וועדות שונות, וועדה מדרג ראשון בנכות כללית, וועדה מדרג ראשון בנכות מהעבודה ווועדה לעררים בנכות מהעבודה, ובכולן לא נמצא אצל המערערת מימצא של הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. בנסיבות אלו, מאחר וב-3 מתוך 4 וועדות שהתכנסו במועדים סמוכים, לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה המותני, הוועדה ייחסה את המימצא שנמצא בוועדה לעררים (נכות כללית) להחמרה זמנית וחולפת. החלטת הוועדה מנומקת דיה, מדובר בקביעה רפואית אשר בשיקול דעת הוועדה ואין מקום להתערב בקביעה זו. 9. הוועדה דחתה את הערר בתחום האורטופדי, מאחר ובבדיקה הקלינית שערכה למערערת ביום 24/10/2012, לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. משהוועדה לא נדרשה בהתאם להוראות פסק הדין לבדוק בשנית את המערערת בבדיקה קלינית, לא מצאתי לקבל את טענת ב"כ המערערת בעניין זה. 10. לאור האמור לעיל, ומשלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה - דין הערעור להדחות. 11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה. ועדה לערריםעררתאונת עבודה