התובעת חתמה על חוזה מכר לפיו רכשה דירה מהנתבעים והתובעת שילמה את מלוא התמורה, הבעלות על הדירה הועברה ע"ש התובעת ובחודש אוגוסט 2012 קיבלה התובעת החזקה בדירה. לאור השתלשלות העניינים הקשורים לדירה שנמכרה להם ומאחר ולטענת התובעת הפרו הנתבעים את החוזה בכך שמכרו להם דירה פגומה ולכן, הגישה התובעת תביעה זו, בה ביקשה לחייב הנתבעים לשלם לה סכומים מסוימים, אשר כולם ביחד מגיעים לסך של 61,950 ₪, (כמפורט בסעיף 2 להלן) ברם, על מנת להגיש תביעה זו למסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה, הסתפקה התובעת בתביעת הסכום של 30,000 ₪. 2. ואלו הן טענות התובעת, אשר מצדיקות לטענתה את הסעדים המבוקשים על ידה: א. א) התובעת הציעה את הדירה להשכרה, אך כל שוכר פוטנציאלי אשר הגיע לדירה, סירב לשכור אותה מבלי שהמטבח יוחלף ולכן, לאחר שלושה חודשים החליפה התובעת שיש וארונות מטבח ולאחר ביצוע עבודות אלו, שוב הציעה את הדירה להשכרה ואכן ביום 15.12.12 השכירה התובעת את הדירה. בסמוך להשכרת הדירה, הודיעו הדיירים, שאין זרימה של מים חמים במקלחת הורים ובמטבח. בעקבות זאת, זימנה התובעת את הנתבע לראות שאין זרימת מים חמים - זאת בניגוד למצג שהציגו הנתבעים במהלך המו"מ לכריתת החוזה. ב) הנתבע הגיע לדירה וראה שאכן אין מים חמים במטבח ובמקלחת והציע שרברב מטעמו, אשר מכיר את מערכת המים בדירה. השרברב הגיע לדירה והודיע לתובעת, שפגם זה ידוע לו ומסיבה זו התקינו התובעים ארון נעלים על מערכת הברזים במקלחת הורים. כאשר התובעת הורידה את הארון, אז התגלה שכל הברזים סתומים בבטון. השרברב הציע לחדש את הטוש במקלחת הורים תמורת הסך של 5,000 ₪ וביחס למטבח נדרשת השקעה גדולה יותר והנתבע הודיע כי עלות התיקונים יחולו על התובעת ולא על הנתבעים. השרברב גם הודה בפני אבי התובעת, שהנתבעים ידעו על הפגם שאין זרימת מים חמים במטבח ובמקלחת הורים והתכוונו לעשות שיפוץ בדירה הכולל את מערכת המים, אך הנתבעים חזרו בהם והחליטו למכור את הדירה. התובעת מוסיפה וטוענת, שגם המנקה הודתה שידוע לה על פגם זה. ב. א) התובעת שכרה מומחה וערך חוות דעת אודות הפגם במערכת המים וקיבלה הצעת מחיר לתיקון הפגם בסך של 8,000 ₪ ועלות כל העבודה הכרוכה בתיקון מערכת המים מוערכת לסך של 36,000 ₪. בנוסף לפגם ברשת המים החמים, קיבלה התובעת דרישה לתשלום עבור שדרוג המעלית בסך 2,250 ₪. הנתבעים טענו, שחלקם בעלות שיפוץ המעלית שולם לוועד הבית ויש בקופת הוועד את כל הסכום הנדרש לשדרוג המעלית והנתבעים לא גילו לתובעת, שיהיה עליה לשלם הסך הנ"ל בעד שדרוג המעלית. ב) מאחר והתובעת סבורה שהנתבעים הפרו את החוזה הפרה יסודית, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים גם בסכום של 11,700 ₪ המהווה 10% מהסכום ששילמו בעד הדירה. (כל הסכומים המודגשים - הם סכומי התביעה). 3. הנתבעים סבורים, שיש לדחות את תביעת התובעת, משום שהיא חסרת בסיס עובדתי או משפטי ובין היתר, מעלים הנתבעים את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעים אכן התכוונו לעשות שיפוץ כללי בדירה, היות ומאז נרכשה על ידם חלפו 32 שנים ולצורך ביצוע השיפוץ הם הזמינו אדריכלית וערכה את תכנית השיפוץ. ערב השיפוץ, החליטו הנתבעים למכור את הדירה והתובעת וגם אביה ידעו היטב על דבר השיפוץ והם גם קיבלו ללא כל תמורה את תכנית השיפוץ וראו היטב מה צריך לשפץ ומה צריך להחליף. בשל מצבה הכללי של הדירה, אף הופחת ממחירה הפחתה משמעותית. ב) התובעת בדקה את הדירה בדיקה מדוקדקת בטרם רכשה אותה והיא הסכימה לרכוש אותה AS IS ובאשר לשיפוץ המעלית, טוענים הנתבעים, שהדירה נמכרה לתובעת ביום 5.2.12 ובחלוף 7 חודשים ביקש הוועד הצעת מחיר לשיפוץ המעלית ובחודש ספטמבר 2012 החליט לחייב כל דייר לשלם 2,250 ₪ והנתבעים אף טוענים, שבקופת הוועד הצטברה יתרה כספית שתשמש בבוא העת החלק מעלות השיפוץ. ב. א) באשר להיעדר המים החמים, טוענים הנתבעים, שהדירה שנמכרה אינה דירה חדשה וכפי שקבע המומחה מטעם התובעת, הצנרת הייתה מלאת אבנית וחלודה, אך ממצא זה נבע כתוצאה מכך, שמאז שהנתבעים רכשו הדירה חלפו 32 שנים. עוד נטען על ידי הנתבעים, שהתובעת ואביה ידעו היטב, שמקלחת ההורים אינה פעילה מזה 20 שנים והם גם ראו שהמקלחת משמשת לאחסון/ארון מגבות. ב) לפני רכישת הדירה, ביקר אביה של התובעת פעמים רבות בדירה והוזמן על ידי הנתבעים לבדוק כל פרט, אך אבי התובעת הגיב, שממילא הדירה תעבור על ידו מספר שיפוצים. 4. התובעת חזרה בה מטענת התשלום למעלית בסך של 2,250 ₪ (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 2) וטוב שכך, משום שממילא הודתה התובעת שבעת הרכישה היא ידעה שהמעלית מקולקלת, המעלית חרקה לאור זאת שמישהו ביצע שיפוץ בבנין והעביר במעלית בטונים וחומרי בנייה ובנוסף לכך היא ידעה, שנמצא כסף בקופת הוועד. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 20- 24). לעומת זאת, התמקדה התובעת רק בשאלת היעדר מים חמים במקלחת הורים ובמטבח והשאלה היא, האם זהו פגם נסתר, שהיה ידוע לנתבעים ולמרות שהם ידעו - לא גילו לתובעת פגם זה בעת הרכישה. אם בית המשפט יגיע למסקנה, שאכן היה פגם נסתר של אי זרימת מים חמים במקלחת הורים ובמטבח - פגם שהנתבעים ידעו ולא גילו- האם יש מקום לקבל את תביעת התובעת בכל הסעדים הנתבעים על ידה. 5. לצורך הכרעה בשאלות הנ"ל, בחנתי לעומקן את טענות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות וכן את טענותיהם, כפי שהועלו במהלך המשפט בפני וכמו כן, בחנתי את חומר הראיות שצורף לכתבי הטענות ו ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות הנ"ל, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) בתחילה יש בדעתי להתייחס לפסק הדין, שהגישה התובעת ואשר ניתן בבית משפט לתביעות קטנות בנצרת - פסק דין אליו הפנתה התובעת באמצעות קטע מעיתון (להלן:"תיק הקודם") ובעניין זה, עלי לציין שניים אלה: ראשית, פסק דין מאותה ערכאה איננו תקדימי ואינו מחייב בית משפט אחר, אם כי ראוי לעיון, שמא ישמש קו מנחה למשפט הנדון בפני ושנית וזה העיקר, האם העובדות שהועלו בתיק הקודם דומות או זהות לעובדות המקרה במשפט הנדון בפני. ב) בתיק הקודם נמצא, בין היתר, פגם של פיצוץ בצנרת ובטרם רכש הקונה הדירה הוא ערך בה ביקור במשך 20 דקות בנוכחות המוכר ובנוכחות דיירת אשר התגוררה בשכירות. מטענות הצדדים, אשר הובאו בפני עולה, שהוריה של התובעת ביקרו בדירת הנתבעים מספר פעמים, קיבלו הסבר והנתבעים הראו להם תוכניות לשיפוצים. (עמ' 2 לפ',ש' 13- 14). מעובדות התיק הקודם עולה, שאותה דיירת הלינה פעמים רבות בפני בעל הדירה על הנזילה והפיצוץ בצנרת אך המוכר שם, לא נענה לדרישות לתיקון הצנרת. זאת ועוד, בעוד שבית המשפט שוכנע בתיק הקודם, שהפגם שהתגלה בצנרת הוא פגם שלא ניתן היה לגילוי בעין של אדם סביר אף לא לאחר בדיקה סבירה, אני קובע שאין מקרה זה דומה לקודמו, משום שבמקרה זה, כל שהייתה צריכה התובעת או מי מטעמה לעשות הוא, לפתוח ברז המים החמים - שהיא בדיקה סבירה בהחלט- ואז היה מתגלה הפגם לנגד עיניה והיא זו אשר הייתה צריכה להחליט כיצד לכלכל את צעדיה לקראת רכישת הדירה - מה עוד שהתובעת או מי מטעמה ידעו שהנתבעים עמדו לשפץ את הדירה. ג) בתיק הנדון בפני, מלינה התובעת על כך, שלא הייתה זרימת מים חמים במקלחת הורים ובמטבח ובעניין זה אני קובע, שלא מדובר בפגם נסתר, משום שהתובעת יכלה - בבדיקה סבירה של סיבוב ברז המים החמים לגלות מה מצב נזילת המים החמים, אך גב' חנה משולמי, אמה של התובעת (להלן:"גב' משולמי") העידה בבית המשפט, שלא פתחה ברזים ורק הסתכלו וראו את הכל - כל מה שהיה גלוי. עוד טענה גב' משולמי: "פתחנו את המים הקרים לא בדקנו את המים החמים, לא ידענו שאין מים חמים" (עמ' 1 לפ',ש' 13- 16). אותם ברזים המספקים מים חמים, גם הם כאלה שגלויים לעין וכפי שציינתי לעיל, בבדיקה קלה וסבירה, יכלה התובעת להיווכח מה מצב הזרימה. ד) זאת ועוד, גב' משולמי העידה שלא בדקו את ברז המים החמים, אך גב' משולמי גם העידה, שבהמשך, השקיעו, עשו קרמיקה, חרסינה ומטבח חדש, משום שהם ידעו שצריך לעשות זאת היות וזה היה הרוס. כך אמרה גב' משולמי, אך יש גם להתייחס להמשך עדותה האומרת:" ...כי חבל, לו היינו יודעים לפני, הכל היה אחרת. צריך לשבור שוב, קרמיקות וזה חורה לנו, אחרי שעשינו, השקענו ועשינו הכל". (עמ' 1 לפ', ש' 17- 19). לאור עדותה הנ"ל של גב' משולמי, נשאלת השאלה, האם בעת ביצוע השיפוץ או במהלך ביצוע השיפוץ גם אז לא בדקו את ברז המים החמים? במשך כל תקופה השיפוץ לא חשבה התובעת או מי מטעמה לבדוק האם במסגרת השיפוץ לא ראוי לבדוק עובדה זו ולהימנע מהצורך להרוס שוב חרסינות או לבצע עבודה נוספת שהייתה יכולה להתבצע לפני השיפוץ או תוך כדי השיפוץ? ב. א) בכתב התביעה טענה התובעת:" אין זרימה של מים חמים במקלחת הורים ובמטבח" (סעיף 7 לכתב התביעה), ברם, מחוות הדעת שצרפה התובעת לכתב התביעה עולה, שאין זה נכון שאין זרימת מים, אלא חוות הדעת התייחסה לטמפרטורה של המים החמים ועל הבדלי הטמפרטורה ולכן קבע המומחה, שבמדידה הוכח שיש הבדל בטמפ' בין הנקודה הראשונה לבין הנקודה האחרונה במערכת המים החמים והסיק מכך,שהבעיה נוצרה עקב הצטברות חלודה ואבנית במערכת ומומלץ להחליף את קו המים החמים. המומחה גם התייחס לקוטר הצינור הראשי של המים ובעניין זה מציין המומחה, שהסיבה לטמפרטורה נמוכה בברז האחרון במערכת (במטבח) היא סתימה חלקית במערכת המים ע"י חלודה ואבנית שהצטברו במהלך שנים ובנוסף לכך הצטברות של אבנית שנכנסה למערכת לאחרונה. על כן, המליץ המומחה להחליף את מערכת המים החמים. (ראה בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה, ההדגשה הנ"ל שלי- ג.ב.) ב) חוזה הרכישה נערך בין הצדדים ביום 5.2.12 וכפי שעולה מחוזה השכירות שצרפה התובעת לכתב התביעה, הושכרה הדירה לאחר החל מיום 15.12.12 לתקופת שכירות של שנתיים - עד יום 14.12.14. (ראה חוזה השכירות שצורף לכתב התביעה). בכתב התביעה הצהירה התובעת, שהיא קיבלה החזקה בדירה בחודש אוגוסט 2012 ואין כל מידע, מי גר בדירה זו בין יום רכישת הדירה - 5.2.12, ביום יום קבלת החזקה בדירה (חודש אוגוסט) ובין תחילת תקופת השכירות- 15.12.12 ואין בחוזה השכירות הנ"ל כל אזכור לגבי מצב הדירה המושכרת או מצב המים החמים, כך שלא נרשם מה מצב זרם המים החמים בדירה בעת ההשכרה. ג) מהאמור לעיל עולה, שהשוכרת החזיקה במושכר במשך שנתיים, שכן לא הוכח בפני שהיא עזבה קודם לכן, למרות שניתנה לה האפשרות לסיים תקופת השכירות גם לפני תום השנה הראשונה ובלבד שהשוכרים ידאגו לדייר חלופי. ואם השוכרים החזיקו המושכר שנתיים, השאלה היא, כיצד זה גרו שם ללא זרימת מים חמים ומפליא הדבר, שהתובעת לא הציגה פניה כלשהי בכתב מהשוכרת על מצב זרימת המים החמים והתובעת גם לא דאגה להזמין את השוכרת להעיד על מצב זרימת המים החמים בעת שהיא החזיקה במושכר. ד) בנוסף לכך, יש להביע פליאה, כיצד זה מיום קבלת החזקה בדירה - בחודש אוגוסט 2012, השכרתה ביום 15.12.12 רק ביום 19.5.13 דאגה התובעת לביקורו של המומחה אשר ביקר בדירה וערך את חוות דעתו מיום 30.5.13?! ויותר מכך, יש לשאול את התובעת, כיצד זה, שלמרות מצב המים החמים, רק ביום 2.6.13 קיבלה הצעת מחיר ועד היום טרם בוצעה העבודה בפועל, שכן התובעת גם לא הציגה אף חשבונית על הוצאה כלשהי הכרוכה בתיקון המצב. ג. א) התובעת ציינה בכתב התביעה שני עדים אשר ידעו על מצב זרימת המים: העד האחד הוא , השרברב, אשר הודיע לתובעת שפגם זה ידוע לו ומסיבה זו התקינו הנתבעים ארון נעליים ועוד טענה התובעת, שהשרברב גם הודה בפני אביה של התובעת, שהנתבעים ידעו על הפגם שאין זרימת מים חמים במטבח ובמקלחת הורים. עדה נוספת היא, המנקה, אשר הודתה, שידוע לה על פגם זה. ב) התובעת כלל לא הוכיחה טענות אלו, שכן התובעת לא דאגה להזמין אף עד מהעדים הנ"ל וגם לא טרחה להזמין את אביה אשר שמע את שנאמר לו על ידי השרברב ובמיוחד לאחר שהתובעת הצהירה בתביעה, שהיא קיבלה סיוע מאביה בכל הנוגע לדירה ופעל בשמה. ד. א) התובעת או מי מטעמה, ידעו או היו צריכים לדעת, שמדובר בדירה ישנה והתובעת צרפה - בהגינותה את חוזה המכר - ובסעיף 6 שבו הצהירה התובעת, שהיא בדקה את הדירה במדוקדק וידוע לה מצבה והסכימה לקבלה כמצבה ביום חתימת החוזה, כפוף לבלאי סביר ולפגמים הקיימים בה AS IS . גם אם אקבל את ממצאי חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה, גם אז עולה מחוות הדעת, שמדובר בסתימה חלקית ואין לי ספק, שהצטברות החלודה והאבנית במשך שנים נובעת מבלאי סביר וטבעי בדירה שהוקמה לפני כ-32 שנים, לטענת הנתבעים. ב) אם להסתמך על אותו פסק הדין, אליו הפנתה התובעת של התיק הקודם, אזי גם שם קבע בית המשפט, שתובע המצהיר - כפי שהצהירה התובעת בסעיף 6 הנ"ל של החוזה, אינו יכול להתנער מחובותיו, שכן להצהרת הקונה יש משמעות המקימה בצידה חובה ואין בה כל סייג המוציא מתכולת התחייבותו פגם נסתר או פגמים הקיימים. כמו שנאמר בתיק הקודם, כך גם בתיק זה, ידעה התובעת שמדובר בדירה ישנה ולכן - כך קבע בית המשפט- ככל שלא היה בידיו כלים לבדוק את מצב הדירה, היה עליו להביא איש מקצוע ובוודאי שלא להצהיר כי בדק את הדירה והוא קונה אותה AS IS . עוד נאמר בתיק הקודם:" מצופה בהתאמה כי קונה דירה יבצע בדיקות מקיפות ולא יסתפק בבדיקה שטחית. לא ברור לי מה מנע מהתובע להביא בעל מקצוע שיבדוק את הדירה עבורו ביתר שימת לב ובפרט כשעסקינן בדירה ישנה.." (ראה ת"ק (נצרת) 3851-10-11 יוסף לוי נ' ראובן לייבוביץ. תק-של ת"ק (נצרת) 3851-10-11(4) 36263). במקרה שנדון בפני, גם לא היה צורך להביא איש מקצוע ודי היה בפתיחת ברז המים החמים כדי לדעת הכל על זרימת המים החמים. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים, באופן סולידארי, הוצאו משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. חוזהמסמכיםמקרקעיןהסכם מכר