לטענת התובע, במהלך 16 חודשים, חוייב חשבונו שלא כדין על ידי הנתבעת בסכומים שונים, וזאת בגין טענת הנתבעת כי התובע עשה שימוש בטלפון קווי נייח של הנתבעת, שהותקן על ידה בביתו בתאריך 8.7.10. לטענת התובע, לא הותקן בביתו כל קו טלפון נייח של הנתבעת. התובע גורס כי כל העת היה לקוח של הנתבעת בשני קווים סלולריים בלבד. כן היה מותקן בביתו קו טלפון נייח אחד בלבד, אך זה היה של בזק ולא של הנתבעת. התובע הסביר כי ביולי 2010 ביקש מהנתבעת להתקין בביתו חיבור לאינטרנט, כאשר הנתבעת היא הספק, אך האינטרנט יחובר לקו הטלפון הקיים בביתו, הוא הקו של בזק. לטענתו, לא ביקש כלל באותו מעמד להוסיף לו קו בזק נוסף. זאת ועוד, מספר חודשים לאחר חיבורו כך לאינטרנט, נותק על ידי הנתבעת ופרק זמן קצר לאחר מכן הגיע טכנאי של הנתבעת לביתו ולקח ממנו את הקופסא (הראוטר) שהותקנה בביתו עם חיבורו לרשת האינטרנט. התובע טען עוד כי כל פניותיו אל הנתבעת, כי תפסיק לחייבו בגין אותו קו טלפון נייח - לא נענו על ידה ורק בחודש פברואר 2012 נענתה לפניותיו והפסיקה את חיוביו בגין אותו קו. סה"כ הסכומים שגבתה הנתבעת מהתובע שלא כדין, לטענתו, עומד על הסך של 3,195 ₪, נכון ליום הגשת התביעה. הנתבעת הכחישה את טענות התובע כאילו לא ביקש לחברו לקו טלפון נייח שלה ועמדה על כך כי בחודש יולי 2010, בשיחה טלפונית, ביקש התובע בנוסף לחיבורו לאינטרנט אף לחברו לקו טלפון נייח נוסף. הנתבעת עשתה כן, התובע חובר לקו טלפון שמספרו היה 074-7019600 (להלן: "המספר הנ"ל") ובגין כך חוייב, כדין, בסכומים המפורטים בכתב התביעה. כן טענה עוד הנתבעת כי בשיחה טלפונית מיום 19.9.11, שניהל התובע עם נציגה מטעמה, תמרה, הודיעה לה התובע כי אינו מעוניין לנתק את המנוי ולבטל את תוכנית המנויים שנעשתה לו עם התקנת הקו החדש, קו שניתן לו בתאריך 8.7.10. הנתבעת הציגה בביהמ"ש תמלילים של 2 שיחות טלפון שנערכו בין התובע לנציגי הנתבעת, שהוקלטו על ידי הנתבעת. השיחה הראשונה נערכה ביום 4.7.10 ואילו השיחה השניה נערכה ביום 19.9.11. התובע אומנם טען בביהמ"ש כי בשיחה מיום 19.9.11, כפי שהושמעה בביהמ"ש, אין זה קולו הנשמע באותו קלטת, אך הנני דוחה טענה זו, כאשר התובע הוא שנשמע משוחח באותה שיחה עם נציג הנתבעת בשם שי. הנתבעת אף טענה כי התובע עשה 2 שימושים באותו קו טלפון נייח שהותקן על ידה, בשתי פעמים נפרדות. מרישומיה עולה כי בחשבונית מיום 19.11.10 מופיע כי התובע הוציא שיחת טלפון אחת מהקו שברשותו, שמשכה היה 2.37 דקות. בחשבונית מיום 19.8.11 עולה כי בוצעה שיחה נוספת אחת, שמשכה היה 1.1 דקות. התובע אישר כי מספר הטלפון אליו יועדו 2 השיחות הללו הינו מספר טלפון ישן שלו, אך זה אינו בבעלותו כבר כ-3-4 שנים אלא בבעלות גרושתו. לאחר שהובאו ונשמעו מלוא הראיות, החלטתי לקבל את טענת התובע כי במועד הזמנת חבילת האינטרנט מהנתבעת לא הזמין כלל התובע קו טלפון נייח שלה, לא קיבל כל קו טלפון נוסף מהנתבעת ולא היה מקום לחייבו בגין כך. משמע, על הנתבעת להחזיר לתובע את כל שגבתה הימנו בגין אותו קו טלפון נייח נוסף, שלטענת הנתבעת הותקן בביתו של התובע בחודש יולי 2010. בחנתי היטב את מהלך השיחה שבין התובע לנציג הנתבעת, כפי שהתקיימה ביום 4.7.10. השיחה התנהלה בשפה העברית, כאשר אין ספק כי התובע מתקשה ביותר בשפה העברית, כפי שנוכחתי לדעת במהלך עדותו בביהמ"ש ואף מאופן התבטאותו באותה שיחה. ניתן בנקל להבין כי התובע מתכוון לכך שחבילת האינטרנט שתסופק לו על ידי הנתבעת תופעל באמצעות ציוד הקצה של בזק, הוא קו הטלפון של בזק המצוי כבר בביתו של התובע. כל שהתובע מאשר באותה שיחה הוא כי הינו יודע שלצורך אספקת שירותי האינטרנט הוא צריך קו טלפון (עמ' 1 ש' 16-18 לתמליל השיחה הנ"ל), ובהמשך השיחה מסביר התובע, לעניין ההתקנה, כי נמצא בביתו עתה טכנאי של בזק שעושה לו את הקווים (עמ' 2 ש' 16 לתמליל). אף לעניין המספר, מוודא התובע כי המספר הוא זה שקיים ברשותו בקו בזק (עמ' 3 ש' 7-13 לתמליל). פרטי זהותו של התובע וכרטיס האשראי שלו אכן מופיעים באותה שיחה, אך הינם רלוונטיים לרכישת חבילת האינטרנט ואין בהם כדי לבסס את טענת הנתבעת לעניין רכישת הקו הנייח. לקביעתי, בהתחשב בדלות הבנתו של התובע את השפה העברית, לא ניתן לומר כי אכן הביע הסכמה מודעת ומפורשת לרכישת קו טלפון נייח מהנתבעת, אלא נהפוך הוא, כמתואר לעיל. באשר לרצונו של התובע שלא לנתק קו טלפון נייח זה, כנטען על ידי הנתבעת בסע' 15 לכתב הגנתה - הנני קובעת כי אין ממש בטענת הנתבעת כאילו התובע לא היה מעוניין לנתק את הקו וכנשמע מכך - הסכים להמשך חיובו. טענה זו נדחית על ידי מכל וכל. מתחילת השיחה עומד התובע, באין ספור של פעמים, על טענתו הבסיסית, כפי שאף באה בפני ביהמ"ש, כי כלל לא ביקש לחברו לקו טלפון זה ומטעם זה - איננו מי שיכול לבקש לנתקו. לטענתו של התובע, רק אם הוא היה זה שהזמין את חיבור הקו - הוא יהא זה שיכול להודיע על רצונו בניתוקו. נציגת הנתבעת, תמרה, אינה מציעה לו אפשרות אחרת להפסקת חיובו בגין הקו הנ"ל ועומדת על כך שכדי לנתקו - עליו לבקש זאת מהנתבעת. אם לא יבקש - לא ינותק. בכל מהלך השיחה הארוכה, אף אחד מהדוברים אינו משנה את עמדתו. למרות שברור הוא כי התובע אינו חפץ כלל בקו זה, לא בעבר ולא עתה - נציגת הנתבעת אינה מציעה לתובע את האפשרות כי היא תהא זו שתנתק את הקו ואילו התובע לא יתנגד לכך. אם היתה מציעה כך, היתה הבעיה באה על פתרונה. הנני לציין בהקשר זה כי השיחה מתחילה להתנהל בין הצדדים בשפה העברית ומשמגלה התובע כי נציגת הנתבעת, תמרה, דוברת את השפה הרוסית, הינו שמח ביותר לעבור ולדבר עמה ברוסית, תוך שהינו מדגיש בפניה כי "קשה לי בעברית. אין לי כבר כוח לריב עם הפקידים שלכם" (עמ' 1 ש' 9 לתמליל). כן מדגיש התובע מיד בתחילתה של השיחה את טענתו כי הזמין אינטרנט בלבד וכי לא נאמר לו דבר לגבי טלפון קווי. יתר על כן, מסתבר כי במהלך כל אותה תקופה של 16 חודשים בוצעו מאותו קו טלפון נייח, שלטענת הנתבעת הותקן בביתו של התובע, 2 שיחות קצרצרות בלבד לקו טלפון שהיה לפני כ-3-4 שנים ברשותו של התובע. התובע לא יכול היה ליתן הסבר לכך ועמד על כך שהדבר לא ייתכן הואיל ולא היה ברשותו כלל אותו קו טלפון נייח, הוא המספר הנ"ל. אכן, לא בא בפני ביהמ"ש הסבר לעניין זה, אך לקביעתי, דווקא העובדה כי במהלך תקופה של 16 חודשים נעשו בסה"כ 2 שיחות מהמספר הנ"ל - מחזקת את טענת התובע כי הקו לא היה כלל ברשותו. ייתכן כי מחמת טעות כלשהי של הנתבעת, נרשם הקו ברישומי הנתבעת כאילו הינו שייך לתובע ולא היא. מכל מקום, כאמור, קבעתי כי הנני מקבלת את עמדתו של התובע כי לא ביקש ולא קיבל חיבור של קו טלפון נייח מהנתבעת וקביעתי זו - עומדת בעינה. על הנתבעת להחזיר לתובע את שגבתה ממנו בגין אותו קו טלפון, הוא הסך של 3,195 ₪. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,195 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. טלפון (קווי)טלפון