טענת התנערות חברת פלאפון מאחריותה לתיקון מכשיר הטלפון הנייד

טענת התובע להתנערות חברת פלאפון מאחריותה לתיקון מכשיר הטלפון הנייד שלו

טענות התובע


התובע טוען כי ביום 7.3.13 פנה למוקד שירות התיקונים של הנתבעת ומסר לתיקון את מכשיר הטלפון ברשותו בשל מספר תקלות: כניסת HDMI שאינה תקינה; פנל אחורי שרוט; לוח מקשים משופשף וניתוקים ברשת אלחוטית. לטענת התובע, למעט תקנות אלה עבד המכשיר כנדרש. בעת מסירת המכשיר לתיקון רכש התובע ביטוח למכשיר וזאת בהמלצת נציג הנתבעת, וכן קיבל התובע מכשיר חלופי.
ביום 13.3.13 הושב המכשיר לידי התובע עם שבר באחת הפינות וכן כשהוא אינו נדלק. על המכשיר הודבקה מדבקה "מושבת נזק לקוח". על-פי טופס "אישור על תיקון מכשיר", סיבת ההשבתה הינה קורוזיה.
הנתבעת דרשה מהתובע כתנאי לקבלת מכשיר מחודש לשלם דמי השתתפות עצמית בסכום של 1,000 ₪. הדרישה נראתה לתובע תמוהה, שכן הוא מסר את המכשיר לנתבעת כשהוא פועל, ועל כן פנה למנהל שירות הלקוחות. לגרסת התובע, המליץ מנהל שירות הלקוחות לתובע לקחת את המכשיר לבדיקה במעבדה פרטית הנמצאת בסמוך למקום.
הבדיקה במעבדה החיצונית נעשתה בנוכחות התובע ומנהל שירות הלקוחות, בה נקבע כי חלקי המכשיר הוחזרו לא כפי שצריך וכי המכשיר בר תיקון וללא קורוזיה. מנהל שירות הלקוחות שלח הודעה למנהל שירות התיקונים וביקש לבדוק שוב את המכשיר. במהלך השבועיים הבאים, הגיע התובע מספר פעמים על מנת לקבל תשובה בעניינו וזו טרם נתקבלה. ביום 27.3.13 הגיע התובע שוב אל מנהל שירות הלקוחות, וזה הפנה אותו לתשובת מנהל שירות התיקונים, כי קורוזיה ניתן לראות רק באמצעות מכשיר מיוחד. לפיכך, נטל התובע את המכשיר לבדיקה נוספץ במעבדה חיצונית, אשר קבעה כי המכשיר בר תיקון וללא קורוזיה, ובהמשך לקח התובע את המכשיר למעבדה נוספת אשר קבעה מפורשות כי אין סימני קורוזיה במכשיר.
חרף תוצאות המעבדה שהועברו לנתבעת, עמדה הנתבעת על דרישתה כי כתנאי לקבלת מכשיר מחודש יהא על התובע לשלם דמי השתתפות עצמית וכי לפנים משורת הדין , יידרש התובע לשלם סך של 600 ₪.
התובע טוען כי בשל התנהלות הנתבעת נגרמו לו נזקים רבים: תשלום למעבדות חיצוניות לשם בדיקת המכשיר בסכום של 100 ₪; הוצאות נסיעה בסכום של 825 ₪; אובדן שני ימי עבודה; תשלום עבור הביטוח; הוצאות, עגמת נפש וטרטור; אובדן תמונות ומסמכים אשר לא הספיק לגבות. כמו כן, בשל התנהלות הנתבעת נאלץ לרכוש מכשיר חלופי בסכום של 1,500 ש"ח. התובע העמיד את סכום נזקיו על סך של 13,000 ₪.


טענות הנתבעת


הנתבעת טוענת כי התובע פנה אליה לתיקון המכשיר 21 חודשים לאחר רכישתו, ובהמשך לפניית התובע הועבר המכשיר לבדיקה במעבדה ונבדק על-פי הנחיות היצרן. בשל העובדה כי במכשירו של התובע נתגלו נזקי מים, נקבע כי המכשיר מושבת. הנתבעת טוענת כי תקלת קורוזיה מוחרגת באופן מפורש מאחריות היצרן, ולפיכך, נדרש התובע לשלם דמי השתתפות עצמית לשם תיקון התקלה.
הנתבעת טוענת כי גם בבדיקה חוזרת שנערכה על ידי מעבדת התיקונים, נמצא כי לא ניתן לתקן את המכשיר עקב חדירת נוזל.
הנתבעת מכחישה את חוות הדעת שצירף התובע וטוענת כי מעבדת הנתבעת פועלת על-פי הנחיות יצרן, להבדיל ממעבדות חיצוניות.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו, שכן יכול היה לשלם השתתפות עצמית בסכום של 1,000 ₪ ולהימנע מלהגיע לתחנת השירות של הנתבעת לשם הארכת התקופה של המכשיר החלופי. לעניין זה מציינת הנתבעת, כי לתובע ניתן מכשיר חלופי גם לאחר שמכשירו הושב לרשותו, וזאת לפנים משורת הדין. בהמשך אף ניתנה לתובע הנחה בסכום של 400 ₪ לעניין גובה דמי ההשתתפות העצמית, אך הוא סרב.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הנזקים הנתבעים הם מופרזים ומופרכים, שכן לא צורפו קבלות על הוצאות דלק מלבד אחת, אין צורך באובדן ימי עבודה שכן ניתן להגיע למעבדות השירות לאחר שעות העבודה ואף אין מקום לזיכוי בגין שירות התיקונים עליו מנוי התובע, שכזה אינו כרוך בהתחייבות.
אשר לנזק בגין אובדן תמונות, הרי שלתובע סופק מכשיר חלופי ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין נזק זה.


דיון והכרעה


העידו בפני התובע, טכנאית מטעם הנתבעת ומנהל שירות בנתבעת.
התובע חסר על גרסתו בכתב התביעה והדגיש כי אין זה מתקבל על הדעת כי ימסור מכשיר פועל לתיקון בשל מספר תקלות שוליות, בעוד הנתבעת תשיב לו את המכשיר כשהוא אינו פועל בשל נזקי קורוזיה. עוד ציין התובע, כי שתי מעבדות חיצוניות אליהן פנה באופן עצמאי קבעו כי אין קורוזיה במכשיר וכי מכשירו של התובע ניתן לתיקון.
מנגד, העידה טכנאית מטעם הנתבעת כי בדקה את מכשירו של התובע וגילתה בו סימני קורוזיה. לאחר ניקוי המכשיר, גילתה כי המכשיר תקול וכי אינו ניתן לתיקון. ואולם, לא היה בפי טכנאית הנתבעת הסבר כיצד יתכן כי המכשיר נמסר לתיקון בעודו פועל כאשר היו בו ליקויים מסוימים והושב לידי התובע כשאינו עובד לחלוטין.
מנהל המשמרת מטעם הנתבעת, אשר טיפל בעניינו של התובע, העיד כי לאחר ששב המכשיר מן המעבדה בפעם הראשונה, לבקשת התובע, פנה לטכנאי בסניף הנתבעת, וזה קבע כי במכשיר אין קורוזיה. על כן נשלח המכשיר בשנית לבדיקת מעבדה, אשר קבעה כי יש סימני קורוזיה במכשיר.
גם אם אקבל את טענת הנתבעת כי במכשירו של התובע התגלו סימני קורוזיה, הרי שלא היה בפי הנתבעת הסבר מניח את הדעת מדוע מכשיר אשר נמסר לנתבעת לתיקון כשהוא פועל, וכל שהיו בו מספר שריטות וכן תלונת התובע בנוגע לכניסת HDMI, הושב לתובע כשהוא אינו עובד ולא ניתן להפעילו. מכאן עולה המסקנה כי הנתבעת התרשלה בטיפול במכשיר של התובע ועל כן היה עליה להעניק לתובע מכשיר מחודש, מבלי לדרוש דמי השתתפות עצמית.
עוד אוסיף, כי התובע תמך את תביעתו בשתי חוות דעת של מעבודות חיצוניות אליהן מסר את מכשירו לבדיקה: האחת, "רשת מעבדות טק פון" מיום 14.3.13, בה נקבע כי לא נמצאו סימני קורוזיה במכשיר והשנייה, של מעבדת "איי-לאב טכנולוגיות בע"מ" מיום 28.4.13 בה נקבע כי לא נמצאו סימני קורוזיה במכשיר.
המדובר בממצאים של מעבדות חיצוניות אובייקטיביות שאף יש בהן כדי להעלות ספקק בנוגע לתוצאות בדיקת המעבדה של הנתבעת לפיה נתגלו סימני קורוזיה במכשיר.
מכל מקום, כפי שקבעתי לעיל, משהתובע מסר לנתבעת מכשיר פועל והנתבעת השיבה לו את המכשיר כשאינו עובד, הרי שהנתבעת לא היתה רשאית לדרוש מן התובע תשלום השתתפות עצמית כתנאי להחלפת מכשירו במכשיר מחודש.
אשר לסכום הנזקים הנטענים, אין ספק שהנזקים אותם דורש התובע הם מופרזים לעין שיעור. בעניין זה, יש לזכור כי על התובע מוטלת החובה לפעול להקטנת נזקיו ולא להעצימם ולהגדילם.
סכום הנזק הישיר למעשה שנגרם לתובע הוא הסכום אותו הוא נדרש לשלם עבור רכישת מכשיר חדש, וזאת לנוכח סירובה של הנתבעת להעניק לו מכשיר חלופי. התובע רכש מכשיר חדש בסכום של 1,500 ₪. כן זכאי התובע לתשלום הסכום ששילם עבור בדיקה במעבדה חיצונית בסכום של 100 ₪. בנוסף, זכאי התובע להוצאות בגין ביטול הזמן וההוצאות שנגרמו לו, שכן נדרש לפנות מספר פעמים לנתבעת על מנת לטפל בפנייתו ודרישתו לא נענתה כראוי.
ואולם יתר הנזקים הנטענים לא הוכחו ואף אינן נובעים ישירות ממחדלה של הנתבעת. כך, לא הוכח הסכום הנטען של 825 ₪ בגין הוצאות נסיעה, כך גם לא ברור מדוע נאלץ התובע להפסיד ימי עבודה על מנת להגיע לסניף הנתבעת, שכן הסניף פתוח מבוקר עד ערב, כך גם התובע אינו זכאי לקבל החזר עבור שירות התיקונים, שכן מכשירו נבדק על ידי מעבדת הנתבעת ואף סופק לו מכשיר חלופי. יתר הסעדים הנתבעים הכוללים: עגמת נפש, שעות המתנה, חוסר שביעות רצון, טרטור וכיוצא באלה הם למעשה נזקים החוזרים על עצמם וכל מטרתם אינו אלא לנפח את התביעה.
לאור האמור אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו הישרים בסכום של 1,600 ₪ וכן בגין נזקיו העקיפים הכוללים אובדן זמן וטרטור בסכום כולל בסך של 1,500 ₪. הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,100 ₪ בתוך 30 יום. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.




פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה בגין קו טלפון נייח

  2. שימוש במאגר מספרי טלפון

  3. פיצוי על נפילת קווי בזק

  4. התנגשות רכב בעמוד טלפון

  5. גניבת שיחות טלפון מבזק

  6. אי תשלום חשבון טלפון בזק

  7. בקשה להעלאת תעריפי טלפון

  8. זכאות להנחה על תשלום טלפון

  9. פיצוי על ניתוק קו טלפון בעסק

  10. חיוב על שיחות אירוטיות בטלפון

  11. תביעה בגין חיוב חשבון טלפון שלא כדין

  12. האם טלפון והוצאות רכב חלק מהמשכורת

  13. מעצר ע"י שוטרים עקב שימוש בטלפון נייד

  14. תביעה לפיצוי בגין חיוב עבור שירותי אינטרנט וטלפון

  15. מכשיר הטלפון הסלולרי התקלקל כחודש וחצי לאחר רכישתו

  16. תביעה בגין אי תיקון מכשיר טלפון סלולארי בתוך זמן סביר

  17. פיצוי בנוגע למכשיר טלפון סלולרי מכח תנאי האחריות למוצר

  18. טענת התנערות חברת פלאפון מאחריותה לתיקון מכשיר הטלפון הנייד

  19. תביעה בטענת חיוב שלא כדין בגין שיחות בחו"ל שנעשו בכרטיס סים מקומי

  20. חויב בתשלום בגין שיחות טלפון שבוצעו בקו טלפון שאינו שייך לו ולא על שמו

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון