במהלך נסיעה של התובע ברכבו ניתזה אבן ממשאית שנסעה לפניו ופגעה בשמשה הקדמית של רכבו וזו נסדקה והיה צורך בהחלפתה. התובע הופנה על ידי חב' הביטוח מטעמו אל הנתבעת 1 ולאחר דין ודברים נאותה הנתבעת 1 להחליף את השמשה הפגועה לשמשה מקורית, שנרכשה מהיצרן וזאת מחמת שבאותה העת היה רכבו של התובע חדש כמעט לחלוטין. ואכן, בתאריך 24.6.10, או בסמוך לכך, החליפה הנתבעת 1 את השמשה ברכב התובע. לטענת התובע, בתאריך 19.9.12, בעקבות גשמים שירדו בלילה הקודם, נפגעה השליטה בחלונות החשמליים שברכבו. התובע פנה אל הנתבעת 2 וזו תיקנה את התקלה, כאשר לטעמה של הנתבעת 2, התובע התלונן בפניה על כך שהתצוגה שבחלק הקדמי של רכבו אינה פועלת וזו תיקנה את התקלה. לטענת התובע, החלפת השמשה שבוצעה על ידי הנתבעת 1 בשנת 2010, כמתואר לעיל, נעשתה ברשלנות ובחוסר מקצועיות, כאשר לא הודבקה כראוי, כאשר מסגרת השמשה לא נוקתה קודם לכן כראוי וכאשר לא נעשה בה טיפול מונע כנגד קורוזיה. משום כך, חדרו מי הגשמים לרכבו של התובע וגרמו, בתחילה, לתקלה בחלונות החשמליים כמפורט לעיל. בהמשך, בתאריך 26.10.12, כאשר מזג האוויר היה סוער ומלווה בגשמים רבים, החלו מי הגשמים לחלחל שוב אל תוך הרכב וזאת מהמסגרת העליונה של השמשה הקדמית. המים זרמו אל תוך תא הנוסעים ולוח המחוונים וגרמו לתקלה חמורה בלוח השעונים שברכב ולקצר במחשב התצוגה העילית שברכב, כאשר כל אלה היו מלאים במים. כן נמצא כי נגרמה ברכב קורוזיה שנוצרה מחמת הרטיבות. התובע טען כי אף הנתבעת 2 אחראית לפצותו בגין נזקיו, הואיל ולא איתרה את מקור התקלה ברכבו במהלך התיקון שביצעה בתאריך 19.9.12. לטענת תובע, בוצעו ברכבו עבודות תיקונים, כדלקמן: ניקוי וטיפול מונע חלודה במסגרת השמשה הקדמית, החלפת השמשה הקדמית, צביעת הגג, החלפת פנל לוח השעונים ומחשב התצוגה העילית. להוכחת טענותיו, צירף התובע לכתב תביעתו חוו"ד של שמאי, מר בנו, אשר אף העיד בביהמ"ש. מנגד, מטעם הנתבעת 2 הוגשה חוו"ד של השמאי מר גורביץ, אשר אף הוא העיד בביהמ"ש. הנני מקבלת כמהימנות עליי את קביעותיו של השמאי מר בנו וקובעת כי הנזקים ברכב התובע אכן נגרמו מחמת כניסת מים לתא הנוסעים וללוח המחוונים של הרכב וכי כניסת המים כך לרכב, התאפשרה מחמת שהחלפת השמשה הקדמית ברכב התובע, כפי שבוצעה על ידי הנתבעת 1, לא היתה תקינה, לא היתה ראויה ולא היתה מקצועית. לקביעתי, מסגרת השמשה לא נוקתה כראוי טרם הדבקת השמשה החדשה. השמשה החדשה לא הותקנה כראוי במקומה ולא נאטמה , כך שלא תתאפשר חדירת מים דרכה אל תוך הרכב וכן לא נערך בה טיפול מונע כנגד קורוזיה. קביעותיו של מר בנו לעניין זה, לא נסתרו בכל ראיה אחרת. נהפוך הוא, בכל האמור לעיל, הן התאשרו על ידי השמאי מר גורביץ, אשר אף קביעותיו שלו לעניין האחריות לנזקים היו מקובלות עליי. השמאי מר בנו הסביר בעדותו בביהמ"ש כיצד זה לא נתגלו הפגמים שבאופן החלפת השמשה על ידי הנתבעת 1, במשך תקופה כה ארוכה של כשנתיים והסבריו היו הגיוניים ובפועל אף לא נסתרו בכל ממצא מקצועי אחר. כאמור, הנתבעת 1 לא הגישה כל חוו"ד נגדית של מומחה מטעמה. לעניין טענות התובע בדבר אחריות הנתבעת 2 לנזקים שנגרמו לרכבו, הנני קובעת כי דינן של טענות אלה להידחות, בקובעי כי לא הוכחו. אין חולק כי התובע לא יידע את הנתבעת 2 כי בעבר הוחלפה השמשה הקדמית ברכבו והנני מקבלת את טענות הנתבעת 2 כי ברישומיה ובהיסטוריית הרכב שבידה, לא היה דבר על כך שבעבר הוחלפה השמשה. בנסיבות אלה, לא הוכחה כל התנהלות רשלנית של התבעת 2 בביצוע התיקון ברכב התובע. בכתבי הטענות ואף בטענות הנתבעות בביהמ"ש, עלתה השאלה אם ענייננו ברכב חברה, אם לאו. התובע העיד כי הוא הבעלים הרשום של הרכב והרכב משמש אותו לצרכיו האישיים וגם לצורכי עבודתו בחברה שבבעלותו. ברישיון הרכב שצירף לכתב התביעה רשום התובע כבעלים של הרכב, מהמסמכים שצורפו לתביעה עולה כי הוא המבוטח ברכב, הוא מי שביקש את תיקון הרכב והוא מי שמבקש את חוו"ד מהשמאי. גם אם גורם אחר, שאינו התובע, שילם בגין תיקון הנזקים, אין בכך, בלבד, כדי לקבל את טענות הנתבעות לעניין זכותו של התובע להגיש תביעתו בביהמ"ש לתביעות קטנות. במהלך שמיעת הראיות, עלתה, לראשונה, טענת הנתבעת 1 כאילו ניתנה אחריות לתיקון השמשה על ידה לתקופה של שנה אחת בלבד מיום התקנתה וכי בעת התרחש האירועים נשוא התובענה - כבר חלפה תקופת האחריות שניתנה לאחר סיום עבודות החלפת השמשה. להוכחת טענה זו, הציגה הנתבעת 1 בביהמ"ש את המוצג נק/1, פתקית שנתלתה, כביכול, על רכב התובע לאחר סיום עבודות החלפת השמשה. אין בפתקית נק/1 כל התייחסות לתקופת האחריות והתובע אף לא נחקר כלל במהלך עדותו בביהמ"ש אם קיבל פתקית זו ואם פעל על פיה, בכל המתייחס לאופן ההתנהלות עם הרכב לאחר החלפת השמשה. הוכח כי התובע שילם לנתבעת 2 סך של 2,905 ₪ בגין התיקון מיום 19.9.12. כן הוכח כי שילם בתאריך 2.11.12 את הסך של 8,034 ₪ בגין תיקונים לרכב. הוכח כי לרכב נגרמה ירידת ערך בסך של 4,210 ₪. התובע אף נשא בשכ"ט השמאי בסך של 1,170 ₪. בסה"כ 16,319 ₪. טענת התובע בדבר הפסד ימי עבודה - לא הוכחה כלל ואף לא מצאתי מקום להענקת פיצוי בגין עוגמת נפש. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2, ללא צו להוצאות. הנני מחייבת את הנתבעת 1 - אילן זגגות רכב בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 16,319 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת 1 - אילן זגגות רכב בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. שמשות רכבמשאית