תביעה בגין נזקי הרטיבות שנגרמו לדירה למפקח על רישום המקרקעין

הגישה תביעה בגין נזקי הרטיבות שנגרמו לדירתה למפקח על רישום המקרקעין

בפסק הדין שניתן ביום 15.7.08 הורה המפקח לנתבע, נציגות הבית המשותף, לתקן את גג הבית וכן לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו בדירתה בשל הרטיבות.


הנתבע לא מילא אחר פסק הדין ועל כן הגישה התובעת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. בית משפט השלום הורה בהחלטתו לנתבע לבצע את פסק דינו של המפקח.
לאור העובדה שבמהלך הזמן נגרמו לתובעת נזקים חדשים בעקבות חדירת הרטיבות מגג הבית, הגישה התובעת בשנת 2009 תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות לתשלום פיצויים בגין נזקיה בשל הרטיבות. כב' השופטת א' שניידר קבעה בפסק הדין מיום 19.10.10 כי על הנתבע לפצות את התובעת בגין נזקיה בסכום של 4,000 ₪.




טענות התובעת


התובעת טוענת כי חרף פסקי הדין שניתנו בעניין, נמנע הנתבע מלמלא את חובתו ולדאוג לתיקון גג הבניין כראוי, וזאת למרות שבידי הנתבע מצויה תעודת אחריות עבור עבודת האיטום שביצעה חברת "איטום ירושלים" עד לשנת 2013.
כך, טוענת התובעת, כי גם במהלך חורף 2011 המשיכו לחדור מי גשמים מגג הבניין לדירתה ועל כן פנתה ליו"ר ועד הבית, עו"ד צ'צקס, בדרישה לתקן את גג הבית ולפצותה על הנזקים שנגרמו לה. לטענת התובעת, בשל חדירת מי הגשמים נגרם נזק למזגן ולהסקה המרכזית בדירתה. עלות תיקון המזגן עמדה על סך של 2,000 ₪. כן נגרם עובש לתקרה ולקירות. התובעת טוענת כי לא היה באפשרותה לתקן את ההסקה והמזגן לפני שתוקן הגג ועל כן נאלצה לשהות בימי החורף ללא חימום ראוי.
התובעת מציינת כי הגג תוקן, אך הנתבע מסרב לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לדירתה. מכאן התביעה לתשלום סך של 30,000 ₪ בגין הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לתובעת.


טענות הנתבע


הנתבע טוען כי בגג הבית המשותף נערך בשנת 2003 איטום, באמצעות פריסת יריעות ביטומניות ואיטום מעקות, על ידי חברת "איטום ירושלים" (להלן: "קבלן האיטום" או "צד ג'").
התובעת פנתה ביום 10.2.11 לנתבע והודיעה על רטיבות, ובאותו יום פנה ב"כ הנתבע אל קבלן האיטום על מנת לקבוע מועד לבחינת הרטיבות. ביום 11.2.11 ביקר נציג קבלן האיטום וקבע כי חדירת הרטיבות לדירת התובעת לא אירעה מגג הבניין או משטח משותף, אלא בגין קידוח שביצעה התובעת בקיר דירתה לשם השחלת צנרת למזגן.
מכאן שטענת התובעת, כי הנתבע התעלם מפניותיה אינה נכונה וכי אכן נעשתה פנייה כאמור ותואם מועד לביקור על ידי קבלן האיטום, אשר טען כי מקור הרטיבות הוא בפתח צנרת המזגן של התובעת, וזאת בשל קידוח שביצעה התובעת בקיר הבניין המשותף לצורך השחלת צינור המזגן המותקן בדירת התובעת לגג הבניין המשותף.
לטענת הנתבע, לא קיים קשר סיבתי בין התקלות במערכת ההסקה והמיזוג בדירת התובעת לבין הרטיבות, אשר תוקנה מזה מכבר. התובעת לא צירפה לכתב תביעתה חוות דעת של מומחה העשויה לתמוך בטענה כי מקור הרטיבות הינו בגג הבית המשותף.
הנתבע טוען כי התובעת מנצלת את בעיות הרטיבות מהן סבלה בעבר, אף כי קיבלה פיצוי מלא בגינן ונמנעה מלבצע תיקונים בביתה ולהקטין את נזקה.
עוד טוען הנתבע, כי אם קיימת אחריות כלשהי לנזקי הרטיבות, הרי שזו מוטלת על קבלן האיטום – הצד השלישי, אשר האחריות לאיטום שבוצע הינה עד ליום 1.8.2013.
צד ג' טוען כי במסגרת תביעה שהגישה הנתבעת נגדו ניתן ביום 4.10.11 פסק דין בבית משפט שלום לפיו חויב צד ג' לשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ לסילוק כל טענותיו בגין בעיות הרטיבות.


דיון והכרעה


השאלה שבמחלוקת בין הצדדים האם הנזקים להם טוענת התובעת, ואשר נוצרו בשנת 2011, מקורם בחדירת מים מגג הבית המשותף, היינו האם מים שחדרו מגג הבית המשותף בשל איטום לקוי הן שגרמו לנזק במערכת המיזוג והסקה של התובעת.
בתמונות שהציגה התובעת, ניתן לראות רטיבות בקירות שליד המזגן וכן רטיבות ועובש על התקרה שמעל המזגן. התובעת טוענת כי בשל הרטיבות התקלקל המזגן באופן שמנוע המזגן נשרף וכן התקלקלה ההסקה.
התובעת סומכת טענתה כי הרטיבות היא שגרמה לנזק הנטען על מכתב של נציג הבית הקודם, עו"ד צצקס, מיום 9.3.11, בו נכתב כי בעקבות בדיקת קבלן האיטום מיום 11.2.11 עולה כי ישנם שני מוקדים של רטיבות, וכי מוקדים אלה לא גרמו לנזקים הנטענים על ידי התובעת.
אכן, במכתב זה ישנה משום הודאת בעל דין כי חרף האיטום שבוצע בגג הבניין, לא פסקה הרטיבות בדירת התובעת ואף התמונות שהציגה התובעת תומכות בטענתה.
כאמור, הנתבע טוען כי הרטיבות נוצרה בשל קידוח שביצעה התובעת בקיר הבית המשותף לצורך הצנרת של המזגן. אין בידי לקבל טענה זו. התובעת העידה כי המזגן הותקן בדירתה לפני 20 שנה ותיקון המזגן בוצע ביום 11.3.11, היינו לאחר שנוצרה הרטיבות נשוא התביעה. עובדות אלה שוללות את טענת הנתבע לפיה מקור הרטיבות הוא בקידוח שביצעה התובעת בקיר הבית המשותף לצורך התקנת המזגן. אף במכתבו של נציג הנתבע מיום 9.3.11 אין זכר לטענה כי מקור הרטיבות הוא בקידוח שביצעה התובעת לשם התקנת צנרת המזגן וטענה זו הועלתה לראשונה בכתב ההגנה.
מן התמונות אותן הציגה התובעת עולה כי הקירות שבצד המזגן והתקרה שמעליו מלאים רטיבות ועובש, ואלה מבססות את טענתה כי הנזק שנגרם למזגן מקורו ברטיבות מגג הבניין, שכן סביר להניח כי הרטיבות כפי שהיא עולה מן התמונות, גרמה לקלקול במזגן.
מכאן שעל הנתבעת לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה בשל הרטיבות, אשר גרמה לקלקול המזגן וההסקה.
אשר לסכום הנזקים הנטענים, התובעת הציגה קבלה מיום 11.3.11 ממנה עולה כי עלות תיקון המזגן הינה בסך של 2,000 ₪. מעבר לכך לא הוצגו אסמכתאות לנזקים הנטענים.
אשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני, התובעת טענה כי בשל העובדה שהמזגן וההסקה בדירתה התקלקלו נאלצה לשהות בחודשי החורף בדירתה ללא חימום. אכן, התובעת זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש והסבל שנגרם לה. יחד עם זאת, הסכום אותו דורשת התובעת הוא מופרז לעין שיעור. בהתחשב בעובדה שהנתבע לא התעלם מפניית התובעת וחברת האיטום הגיעה יום לאחר פנייתה של התובעת לבדוק את גג הבניין, ובהתחשב בכך שהמזגן בדירת התובעת תוקן חודש ימים לאחר פנייתה בנושא, ולאור היקף הרטיבות בדירת התובעת שהינה סביב המזגן וההסקה בלבד, אני מעריכה את סכום הפיצוי לו זכאית התובעת בגין ראש נזק זה בסכום של 2,000 ₪.
אעבור עתה לדון באחריותו של צד ג' לנזקי התובעת. ראשית, יצוין, כי צד ג' לא התייצב לדיון ומטעם זה בלבד יש לחייבו לשפות את הנתבע בסכום אותו חוייב לשלם לתובעת בפסק דין זה.
למעלה מן הצורך, אתייחס לטענת ההגנה שהעלה צד ג' בכתב הגנתו. כאמור צד ג' טוען כי במסגרת תביעה שהגיש הנתבע נגדו, ניתן ביום 4.10.11 פסק דין בבית משפט שלום לפיו חויב צד ג' לשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ לסילוק כל טענותיו בגין בעיות הרטיבות. ואולם, התביעה בעקבותיה ניתן פסק דין הוגשה בגין נזקים שאירעו לפני שנת 2011, היינו לפני האירוע נשוא תביעה זו, ועל כן פסק הדין אינו חל על נזקי התובעת נשוא תביעה זו.
לאור האמור אני מורה כדלקמן: אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין תיקון המזגן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11.3.11 ועד התשלום בפועל. כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני. כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסכום של 500 ₪.
אני מחייבת את צד ג' לשפות את הנתבע בגין הסכומים אותם חוייב לשלם לתובעת על-פי פסק דין זה.





פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון רישום מקרקעין

  2. חידוש רישום מקרקעין

  3. איך רושמים עסקה במקרקעין

  4. התנגדות לרישום מקרקעין

  5. פיצוי על אי רישום מקרקעין

  6. בקשה לתיקון רישום מקרקעין

  7. תיקון רישום מקרקעין מוסדרים

  8. תיקון רישום מקרקעין בעילת תרמית

  9. אחריות לשכת רישום המקרקעין בנזיקין

  10. סמכות עניינית המפקח על רישום מקרקעין

  11. ערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין

  12. ערעור על פסק דין המפקח על רישום המקרקעין

  13. אי התייצבות לדיון בהליך הסדר רישום מקרקעין

  14. ערעור על המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב

  15. הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו דקלרטיבי בלבד

  16. האם רישום בפנקסי המקרקעין הוא בבחינת מימוש זכויות

  17. רישום מקרקעין (מחוץ לתחום השיפוט) על שם רשות מקומית

  18. פיצוי מוסכם בגין איחור ברישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין

  19. תביעה בגין נזקי הרטיבות שנגרמו לדירה למפקח על רישום המקרקעין

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון