טען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים מבדיקת ה-EMG שנערכה לו לפי חוות דעתו של דר' ויסמן, ממצאים אלה מלמדים על נזק נוירולוגי ומקנים דרגת נכות בשיעור 10% בנוסף ובנפרד. נזק זה קשור באופן ברור לתאונה. כמו כן, הוועדה לא עיינה במסמכי התאונה כדי להשוות בינם ובין המסמכים העדכניים בעניינו של המבקש, ולא ברור כיצד קבעה כי אין החמרה בהיעדר אותם מסמכים. נוסף על כך, הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים בעניינו, לרבות מסמך מיום 24.7.11 המוזכר בחוות הדעת של דר' ויסמן ודר' גושן, ולפיו ישנה תמונה לשבר דחיסה ישן, שבעקבותיו הופנה המבקש לבדיקת EMG. עוד הוסיף המבקש בדיון שנערך לפני בית הדין האזורי, כי בטופס התביעה שהגיש לתשלום גמלת נכות מוזכר כי הוא סובל מכאבים בצוואר, וכי הוועדה הרפואית מדרג ראשון שהתכנסה בעניינו ביום 16.9.87 בדקה גם הגבלה בצוואר. תעודת ההחמרה שקיבל, אשר ניתנה על בסיס חוות דעתו של דר' ויסמן, קובעת באופן חד משמעי החמרה בעניין הצוואר. מכאן שנפתחה הדלת לדון בעניין הליקוי ממנו הוא סובל בצווארו. 5. בפסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי, כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית מקיפה, עיינה בבדיקות הדימות שנערכו לו והתייחסה לממצאיהן. הוועדה קבעה כאבחנה, כי מדובר במצב לאחר חבלה קהה באזור השכמה הימנית ובמצב לאחר חבלה באצבע IV ביד ימין. לאחר שעיינה בחוות דעתם של המומחים מטעמו של המבקש, דר' גושן ודר' ויסמן ציינה הוועדה, כי בבדיקה גופנית לא מצאה עדות להגבלה בתנועות, ואין בבדיקות הדימות שינויים חבלתיים הקשורים למנגנון החבלה. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה דנה בפגיעה האורטופדית בצוואר ובהשלכות הנוירולוגיות שלה. בהרכב הוועדה אף נכלל מומחה בנוירולוגיה אשר פירט את ממצאי בדיקתו בפרוטוקול. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקת EMG שנערכה למבקש, המצביעה על תסמונת לכידה אולנרית במרפק שמאל בצורה קלה, ממצא אשר היווה בסיס לחוות דעתו של דר' ויסמן. אלא, שלדעת הוועדה פגימה זו אינה קשורה לתאונה הנדונה. משנשלל הקשר בין הממצא הנוירולוגי ובין התאונה, אין מקום להזמין את המסמכים הרפואיים בעניינו של המבקש סמוך לתאונה. לאור זאת נדחתה הטענה שהוועדה לא דנה במפורש בנכות הנוירולוגית בעמוד השדרה הצווארי. 6. בבקשתו טוען המבקש, כי בבדיקת EMG שנערכה לו נמצאו שני ממצאים: הראשון הוא תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה שורשית בחוליה 7C משמאל, והשני הוא תסמונת לכידה אולנרית במרפק שלא קשורה לתאונה. בית הדין התייחס בפסק דינו לתסמונת הלכידה האולנרית, אך לא התייחס לנזק הנוירולוגי הנובע מהפגיעה השורשית בחוליה 7C. לגישתו, ניתן לקבוע בגין פגימה זאת נכות נוירולוגית נפרדת מעבר לסוגיית ההגבלה בתנועות. כמו כן חוזר המבקש על טיעונו כי על הוועדה היה לבחון את המסמכים הרפואיים ממועד סמוך למועד התאונה אל מול המסמכים החדשים בעניינו, ולבדוק התפתחות של נזק נוירולוגי. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה למסמך מיום 24.7.11 אליו הפנו המומחים מטעמו בחוות דעתם, ולפיו יש תמונה של שבר דחיסה ישן. 7. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 9.5.13 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן. 8. פגיעתו של המבקש שהוכרה בתאונה בעבודה היא חבלה בכתף ימין ובאצבע IV ביד ימין. בהתאם, מפרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 16.9.87, עולה כי המבקש התלונן על כאבים בכתף, בלבד. לפני הוועדה מושא הבקשה שלפנינו שטח המבקש את תלונותיו, לפיהן הוא סובל "מכאבים חזקים באזור הצוואר, כתף ימין, זרמים בשתי הידיים בעיקר באגודלים ... כאבי ראש ללא הפסקה." בעקבות תלונות אלה בדקה הוועדה את המבקש, מצאה כי אין הגבלה בתנועותיו ואף ציינה כי בהיסח הדעת ביצע תנועות בע"ש צווארי, לרבות יישור, כיפוף והטיה לצדדים, ללא הגבלה. לאחר מכן עיינה הוועדה בממצאי בדיקות הדימות שבוצעו למבקש, וקבעה כי מהן עולה כי "אין בבדיקות דימות שינויים חבלתים הקשורים למנגנון החבלה", שהוכרה כפגיעה בעבודה. משלא מצאה הוועדה כי ישנם שינויים חבלתיים במצבו של המבקש, הקשורים לפגיעה שהוכרה, לא מצאתי ממש בטענתו כי היה מקום לקבוע לו דרגת נכות בגין הנזק הנוירולוגי ממנו הוא סובל. 9. אשר לטענת המבקש, לפיה הוועדה לא התייחסה למסמך רפואי מיום 24.7.11 אשר הוזכר בחוות דעתו של דר' ויסמן ובחוות דעתו של דר' גושן. בחוות דעתו, פירט דר' ויסמן את המסמכים שעמדו לרשותו, ובכללם "מכתבים רפואיים בחשד לפריצת דיסק 5-6C מיום 24/7/11, בחשד ל-OLD COMPRESSION FRACTURE C6 VERTEBRAE מיום 13/11/11 ומיום 11/12/11 עם הפניה לבדיקת EMG עקב פרסטזיות לגפה העליונה השמאלית." כמו כן ציין דר' ויסמן את ממצאי בדיקות הדימות שעמדו לפניו, ובהן "MRI צווארי מיום 3/8/11: בגובה 5-6C בלט דיסקלי אחורי עם לחץ על קדמת השק התקאלי. ... התמונה מתאימה למצב לאחר שבת דחיסה ישנה של החוליה 6C". בהקשר זה ציין דר' גושן בחוות דעתו, כי "לפי חוו"ד של דר' וייסמן מרק מ-29.3.2012, קיימת מגבלה צווארית מוכחת ב-MRI. 3.8.2011 בלט 5-6C ו-6-7C. תמונה המתאימה לשבר דחיסה ישן של החוליה 6C." מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי לא הוצג לפניה מסמך המעיד על קיומו של שבר דחיסה ישן. מהודעת המבקש לבית הדין מיום 5.8.13 אף עולה כי מסמך זה אף אינו מצוי בידיו. כך או כך, אין בהתייחסות למסמך זה כדי להעלות או להוריד. מחוות דעתו של דר' ויסמן לא ניתן ללמוד מתי נגרם אותו שבר דחיסה, וכיצד הוא קשור לפגיעתו של המבקש בכתף ובאצבע שהוכרה כתאונה בעבודה. בקשר לכך יצוין כי מפירוט תולדות המקרה בחוות דעתו של דר' ויסמן עולה כי המבקש מסר לו ש"נחבל בצוואר ובכתף ימין בתאונת עבודה בתאריך 12/1/87. מוסר שעקב נפילה על מעקה וחבלה בצוואר ובכתף ימין החל לסבול מכאבי צוואר וכתף ימין כפי שהתלונן ונכתב בטופס תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה בתאריך 30/7/87". זאת, על אף שפגיעתו של המבקש בצוואר לא הוכרה כפגיעה בעבודה. מכל מקום, אף שהפגיעה בצוואר לא הוכרה כפגיעה בעבודה, הוועדה נדרשה למצבו של המבקש בעמוד השדרה הצווארי לאור בדיקות הדימות שנערכו לו, וקבעה כי בבדיקות אלה לא נראו שינויים חבלתיים הקשורים למנגנון החבלה אצל המבקש. 10. לאור כלל האמור, משקבעה הוועדה כי הליקוי ממנו סובל המבקש בצווארו הינו על רקע שינויים ניווניים ואינו קשור לפגיעה שהוכרה, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי אין טעות בהימנעותה של הוועדה מלעיין במסמכים הרפואיים בעניינו של המבקש שנערכו במועד סמוך לתאונה. לפיכך, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. 11. סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות. רפואהבדיקת אי.אם.ג'י (EMG)ועדה רפואית