סעיף 54 (ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

סעיף 54 (ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994



עיינתי בבקשה, ואינני סבורה כי היא מצריכה תגובת התובע, שכן בבסיסה טענה משפטית,

וניתן להכריע בטענה על סמך הבקשה והוראות הדין הרלוונטיות.



התביעה הוגשה כתביעה כספית כנגד הנתבעת 1-חברת הביטוח "כלל" (להלן: "הנתבעת 1"), וכנגד הנתבעת 2, קופת החולים "מכבי שירותי בריאות". לטענת התובע, ביום 23.4.13 הגיע בא כוחו להסדר עם הנתבעת 1, אשר ביטחה את רכבו במועד הרלוונטי לתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 15.5.12, ואולם בעניין חוב למד"א הורתה לו הנתבעת 1 לפנות בדרישה לנתבעת 2, שכן התובע פונה באמבולנס מסוג אט"ן. לטענת התובע, בהמשך לפנייתו אל הנתבעת 2, מסרה תשובתה לפיה למרות שהפינוי בוצע באמבולנס מסוג אט"ן, "הטיפול היה רגיל לכל דבר" (ראה סעיף 6 לכתב התביעה).




לאחר שעיינתי בכתב התביעה וצרופותיו, ובבקשת קופת החולים לדחיית ו/או מחיקת התביעה כנגדה על הסף, מקובלת עליי טענתה של קופת החולים, לפיה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה כנגד קופת החולים.




סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע את גדר הסמכות העניינית המסורה לבית המשפט לתביעות קטנות.

בהתאם לסעיף קטן א':
"(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד


לתשלום סכום שאינו עולה על 33,200 שקלים חדשים;
למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או

סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1).
ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או
שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.



סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות, קובע:


"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה, למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים, או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."



דהיינו, על פי סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לגבי תביעה במקרה שכזה, שהיא תביעת מבוטח נגד קופת החולים בקשר למתן שירותים לפי חוק ביטוח בריאות. כפי שטענה הנתבעת 2 במסגרת בקשתה, זכויותיו וחובותיו של התובע נגזרות מחוק ביטוח בריאות, ועילת התביעה כנגדה מושתתת על חוק זה. בנסיבות ענייננו, אין בפנינו תביעה נזיקית כנגד קופת החולים, אלא תביעה שבבסיסה ניצבת השאלה האם נכלל השירות הרפואי נשוא התביעה בסל שירותי הבריאות כקבוע בחוק ביטוח בריאות ו/או התקנות שהותקנו מכוחו.




ראו לעניין זה אף פסיקתו של כבוד השופט דוד מינץ במסגרת ת.א (י-ם) 3563/09 מכבי שירותי בריאות נ' א' ד' ד' ואח' ( ניתן ביום 6.2.11):


"סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות קובע בצורה מפורשת כי הסמכות הייחודית לדון בכל תובענה שבין מבוטח לקופת חולים, הנוגעת למתן שירותים לפי אותו חוק, מסורה לבית הדין לעבודה (ראו גם ת"א (מחוזי-מרכז) 17068-05-09 שמש נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים [6.01.11]; ת"א (מחוזי-י-ם) 3446/09 בדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים [30.05.10]); ת"א (מחוזי-חי') 132/08 קבהא נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול"), פורסם במאגרים [1.01.10]). משכך, בהעדר סמכות עניינית, לא ניתן לדון בתביעה כנגד מכבי במסגרת תיק זה, והעובדה שייתכן כי בסופו של יום, התובע, או שמא הראל, יצטרכו להגיש תביעה אחרת כנגד מכבי בבית הדין לעבודה לחיובהּ במתן שירותים לפי חוק ביטוח בריאות, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. פיצול דיון כשלעצמו, אינו מקנה לבית משפט סמכות שלא הקנה לו המחוקק (השוו עע"ם 9682/06 עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם במאגרים [13.07.08]; רע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת, פורסם במאגרים [23.11.09]). במקרה זה, גם לא ניתן להכריע במחלוקת בין התובעים למכבי במסגרת הסמכות הנגררת של בית המשפט לפי הוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שכן אין מדובר בהכרעה בשאלה שאינה בסמכות שעלתה דרך אגב לשם מתן סעד המצוי בסמכות בית המשפט. התובעים מבקשים כי בית המשפט יכריע בשאלת מתן סעד שאינו בסמכותו ודבר זה בלתי אפשרי, גם אם הוא יוביל לפיצול הדיון (ראו ע"א 2618/03 פי. או. אס. (רסטורנט סוליישנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497; רע"א 363/08 בעניין פרפרה)".

ובהמשך:

"... ככל שקיימת מחלוקת בשאלה האם טיפול מסויים כלול בסל הבריאות וחברת הביטוח אינה צריכה לפצות את הנפגע בגינו או שמא הוא אינו כלול בסל ועל חברת הביטוח לפצות את הנפגע בגינו, בידי הנפגע לזמן למתן עדות את נציג קופת החולים אשר יעיד אלו שירותים הם עתידים לספק לנפגע ואלו לאו, ובהתאם לכך יושת התשלום על חברת הביטוח. כל שתסרב קופת החולים לשלם, יוטל על חברת הביטוח, והתוצאה היא כי זכותו של הנפגע לקבלת פיצויים לא תפגע. לכל היותר, אם תסבור חברת הביטוח כי קופת החולים מסרבת שלא בצדק ושלא על פי דין להעניק שירות רפואי מסוים, היא יכולה לפנות בעניין זה, כמי שבאה בנעלי התובע והיטיבה את נזקיו, לבית הדין לעבודה. טענת ב"כ התובעים וב"כ הראל כי בכל מקרה מכבי תהא צד להליך זה ולוּ במסגרת הודעת צד ג' שהראל תשלח כנגדה, אין בה ממש. זאת משום שגם תביעה של הראל כנגד מכבי בטענה כי היא חויבה לשלם לתובע תשלום בגין טיפול רפואי הכלול בסל הבריאות שעל מכבי היה לשאת בו, אינה במסגרת סמכותו העניינית של בית משפט זה. אכן, הראל אינה מבוטחת בקופת החולים, אך בתביעה מעין זו היא באה למעשה בטענה שהיא הטיבה את נזקי התובע ובשל כך היא זכאית לפיצוי, ובתור שכזו היא באה בנעלי התובע, ועל כן המקום לדון בתביעה זו הוא במקום בו הייתה נידונת תביעה מעין זו לוּ הייתה מוגשת על ידי התובע, היינו, בית הדין לעבודה."



מכל הטעמים שלעיל, הנני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2 ללא צו להוצאות.




כמו כן, נוכח הדברים הנ"ל ובשלב זה, הנני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 1 ללא צו להוצאות. רק במידה ותביעת התובע בבית הדין לעבודה כנגד קופת החולים תידחה, יוכל הוא לפנות לבית המשפט, לתבוע הפיצוי מן הנתבעת 1. ככל שיעשה כן, אני פוטרת אותו מתשלום האגרה.


בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הצדדים מיודעים בזאת כי באפשרותם להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק דין זה.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון