נזק לרכב בחניה בזמן שהייה בחו"ל

בעת היותו בחו"ל, נפגע רכבו, כשהוא חונה בחנייה מסודרת זאת עקב תאונה שאירעה בין שני כלי רכב אחרים

רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1: מר X (להלן:"מר X") ובין רכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 3 (להלן:"גב' XX").
כתוצאה מפגיעה זו נגרם נזק לרכב התובע בסכום של 6,895 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי בסך 2,171 ₪, הפרש של התייקרות הביטוח בשנה שלאחר מכן בסך 2,688 ₪, אגרת בית משפט, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש בסך 2,000 ₪.
לאור הנזק שנגרם לרכב התובע, פנה התובע אל הנתבעת 2, שהיא המבטחת את רכבו של מר X (להלן:"מנורה") ואל הנתבעת 4, המבטחת את רכבה של גב' XX (להלן:"איילון") ושתיהן דחו תביעת התובע ולכן, הגיש התובע תביעתו למבטחת שלו וזו שילמה לו הפיצוי בניכוי השתתפות עצמית וכינון.

2. א. א) הנתבעים 1, 2 הגישו כתב הגנה משותף ובו מבקשים הם לדחות את כתב התביעה נגדם, משום שהם סבורים, שהתאונה התרחשה בשל רשלנות ו/או חוסר זהירותה של גב' XX, אשר סטתה לנתיב רכב הנתבעים, שכן לטענתם, נסע רכב נתבעים אלה בנתיב נסיעתו, במרכז הנתיב הייתה חסימה עקב עבודות בכביש ולפתע רכבה של גב' XX, אשר נסע בנתיב הנגדי, ביקשה לעקוף את החסימה ותוך כדי כך נכנסה לנתיב הנסיעה של רכב נתבעים אלה ופגעה ברכבם.
מעוצמת הפגיעה, נהדף רכב נתבעים אלה לעבר מכונית התובע אשר חנתה בצידי הכביש.

ב) נתבעים אלה גם מכחישים ראש הנזק של הפסד הנחת היעדר תביעות וכן את פריט עוגמת הנפש.

ב. א) גם הנתבעות 3, 4 הגישו כתב הגנה משותף וגם הן סבורות, שיש לדחות התביעה נגדן, משום שלדעתן, נסעה גב' XX בזהירות בנתיבה והחלה להאט כתוצאה ממחסום ליד פתח ביוב, שהיה בנתיב נסיעתה. עת היה הרכב בהאטה עד כדי עצירה, הגיח לפתע מהנתיב הנגדי רכב נהוג בידי מר X, סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעתה של גב' XX ופגע ברכבה.
הרכב, שהיה נהוג בידי מר X אף פגע ברכבים נוספים שהיו במקום.

ב) לדעת נתבעות אלו, אופי מוקדי הנזקים ברכבים –תומך בגרסתן לאופן התרחשות התאונה ובנוסף לכך, מכחישות גם נתבעות אלו את ראשי הנזקים שנתבעו על ידי התובע.

3. א. אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שרכב התובע חנה במקום חניה ותוך כדי כך נפגע רכבו ולכן אין ספק, שיש לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו, ברם אם תתקבל טענת כ"א מהנתבעים שיש לדחות את התביעה נגדו, אזי במקרה כזה תהא תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, שישנו ניזוק, אך מפצה – אין.

ב. דיון ארוך נערך בתיק זה, משום שנציג מנורה לא חסך מלחקור את המעורבים בתאונה והיות והובאו בפני גרסאות שונות, כאשר כל אחד מהנתבעים מבקש להסיר מעצמו האחריות לגרם התאונה.
גרסאות סותרות אלו עולות גם מהעדויות שמסרו גב' XX ומר X במשטרה, שכן גם שם, טען מר X שהוא לא סטה אל נתיב נסיעתה של גב' XX, אלא גב' XX נכנסה לנתיב נסיעתו וגב' XX טענה, שהיה זה מר X שסטה לנתיב נסיעתה ופגע ברכבה. (ראה מוצג נ/3).
לאור האמור לעיל, היה בדעתי לבדוק גרסאות אלה מול חומר הראיות הנוסף בתיק זה ולכן, נדחה מועד מתן פסק הדין.

4. בתחילת הדיון התברר, שבין הצדדים התנהל תיק נוסף בבית משפט לתביעות קטנות בנתניה בקשר לתובע אחר - בתיק 22230-05-13 – (להלן:"התיק הנ"ל") ונציגי מנורה ואיילון הסכימו שהתיק הנ"ל יסתיים במימון ביניים בחלוקה שווה בין הנתבעים, כאשר פסק הדין שיינתן בתיק זה, כנראה יחייב את הצדדים בהמשך הדרך והצדדים אף ביקשו להוסיף לפי פסק הדין סך של 1,000 ₪ בגין הקיזוזים בהתאם לתיק הנ"ל לצד המפסיד או בהתאם לאחוזים שייקבעו על ידי בית משפט זה. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 12- 16 וראה מוצג נ/1).

5. כפוף להסכמות הנ"ל, בחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות הנוסף בתיק זה ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, אני קובע, שהעובדות והנסיבות מצביעות על כך, ששני הרכבים סטו זה לעבר זה, בשל אותה חסימה שהייתה בפני כל אחד מהם ולכן, אני קובע, שבמקרה זה יש להשית על כל אחד מהם אחריות בשיעור של 50% לגרם התאונה – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) כפי שעולה מעדויות שני המעורבים בתאונה, היה בפני כל אחד מהם מחסום: בנתיב בו נסע מר X הייתה חסימה עקב עבודות בכביש ובנתיב בו נסעה גב' XX היה מחסום ליד פתח ביוב.
מכאן ואילך, מייחס כל אחד לצד האחר את הסטייה לעבר רכבו – סטייה אשר גרמה להתנגשות בין הרכבים ובהמשך לכך גם לפגיעה ברכב התובע.

ב) מר X הכחיש בבית המשפט, שהוא סטה עם רכבו (עמ' 2 לפ',ש' 10- 13) ברם, הוא גם העיד, שבעת שנסע ישר לא היה שום רכב מולו, אך בכל זאת המשיך והעיד, שהרכב שבא מולו פתאום סטה לכיוון שלו – זאת בעת שהוא היה עם 2 גלגלים במחסום ותוך שנייה הרכב שסטה מולו הגיע למחסום וסטה מולו.
עדות זו, של מר X, מוכיחה ללא ספק, שאם באמת לא היה רכב מולו, לא יכול היה להיווצר מצב שתוך שנייה יסטה רכב שנסע מולו, עד כי אפילו לא היה סיפק בידו לבלום. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 2- 5).
עובדה זו, שהרכב שבא מולו תוך שנייה סטה לכיוון נסיעתו מוכיחה, שהרכב שבא מולו כבר היה קרוב אליו והיות וגם הוא וגם הגב' XX ניסו למנוע היתקלות במחסום – סטה זה לעבר זה וכך נגרמה התאונה.

ג) מר X מודה, שכתוצאה מהתנגשות הרכבים, עף רכבו טיפה ימינה ותוך כדי כך גם פגע באחד הרכבים שחנו. (עמ' 2 לפ',ש' 5- 6).

ב. א) גב' XX חוזרת על שנאמר בכתב ההגנה, שתוך כדי נסיעה היא הבחינה במפגע, שלא הייתה אף התראה שהזהירה מפניו, ובעת שהבחינה במפגע היא האטה ופתאום שמעה בום.
גב' XX אף מציינת – בהגינותה- שכמט ולא זוכרת שום דבר וכל הרכב שלה נדחף ונפגע קשות עד כי היה צורך להכריז עליו אובדן מוחלט.
בעניין הזיכרון, עלי לציין, שבכתב ההגנה של הנתבעות (גב' XX ואיילון) נטען, שמר X הגיח מהמסלול הנגדי: "סטה שמאלה, לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבעת ופגע ברכבה" – זאת למרות, שכתשובה לשאלה שנשאלה גב' XX בבית המשפט, האם היא ראתה את רכבו של מר X סוטה לכיוון שלה, משיבה גב' XX:" את זה לא ראיתי". (ראה סעיף 4 (ג) לכתב ההגנה ועמ' 3 לפ',ש' 14- 15).

ב) בתשובה לשאלה, אמרה גב' XX, שהיא לא זוכרת מה אירע אחרי הבום, אך היא זוכרת שהאטה ולא סטתה, אך אני קובע, שגב' XX אכן לא זכרה כיצד באמת אירעה התאונה, שכן פעם היא אומרת, שהיא חושבת שהיא עברה את המפגע בעוד שטענתה הקודמת הייתה שהיא האטה לקראת המפגע ואז היה הבום (ראה בעמ' 4 לפ', ש' 5- 9).
נראה לבית המשפט, שגב' XX, סומכת על עדותו של אדם שהיה במקום ואמר לה, שרכבו של מר X קודם פגע ברכבה ואחר כך סטה ימינה ופגע במכוניות אחרות, אך עדות זו שנאמרה במקום ואם אכן מישהו ראה את האירוע – לא הגיע עד כזה לבית המשפט על מנת שיישמע גם צד שלא היה מעורב בתאונה וישפוך אור בפני בית המשפט כיצד באמת אירעה התאונה. (ראה עדות גב' XX בעמ' 2 סיפא ועמ' 3 רישא לפ').

ג) נציג מנורה, מר אמיר בנדר (להלן:"מר בנדר") חקר את גב' XX והעובדות שהציג בשאלה סתרו את שנאמר על ידי מנורה בכתב ההגנה, שכן, כך שאל מר בנדר:" מה ההיגיון שהאדון פה (הכוונה למר X- ג.ב.) שאצלו בצד ימיני, אין לו בור ביוב, שום מפגע והוא יכול לנסוע ולהמשיך ישר, הנתיב שלו פנוי?",
אך מר בנדר לא הסביר הסתירה בין הנטען בשאלה – שלא היה שום מפגע ויכול היה להמשיך ולנסוע לעומת הנטען בכתב ההגנה: "נסע רכב הנתבעים בנתיב נסיעתו...במרכז הנתיב הייתה חסימה עקב עבודות בכביש..." תשובתה של גב' XX לשאלה זו, האומרת:" הוא עם רכב שבכל מקרה חוצה את הקו הלבן", מחזק את המסקנה, שגם רכבו של מר X סטה לעבר כיוון נסיעתה של גב' XX.
(ראה סעיף 2 לכתב ההגנה וראה גם בעמ' 3 לפ',ש' 23- 28, ההדגשות שלי- ג.ב.).

ג. א) אמנם אותו עד, עליו מדברת גב' XX לא הוזמן להעיד, אך מי שהגיע להעיד הוא מר ברוך XX, בעלה של גב' XX, (להלן:"מר XX") ומעדותו עולה, שהוא נסע אחרי רכבה של גב' XX. עדותו, אף היא, תומכת במסקנת בית המשפט, שאכן התאונה אירעה בשל חוסר זהירות של שני המעורבים בתאונה, שכן לטענתו, הוא ראה את מר' X חוצה את הקו החוצה בין הנתיבים ואילו גב' XX – במקום לנקוט באמצעי זהירות- התקדמה לעברו וכבר אז סבר מר XX שעלול לקרות פה משהו.
עוד מוסיף מר XX ואומר, שהוא ראה כיצד מר X פגע בצד שמאל של רכבה של גב' XX והסיט את הרכב שלה בתשעים מעלות. (ראה עדותו של מר XX בעמ' 4 לפ').

ב) אני בהחלט מקבל את עדותו של מר XX בדבר אופן ההתנגשות עצמה, ברם העולה מעדויות הצדדים וגם מעדותו של מר XX הוא, שבעת שגב' XX הבחינה בסכנת הרכב שבה מולה, היא לא נקטה אמצעי זהירות, המשיכה לנסוע לעבר רכבו של מר X שבא מולה, ולכן - כפי שהעיד מר X, התאונה אירעה תוך שניות.

ג) לשאלות שנשאל מר XX, הוא השיב, שגב' XX האטה וברגע זה אירעה ההתנגשות. (עמ' 4 לפ',ש' 21- 22) ובהמשך טוען מר XX, שאותו מפגע בכיוון נסיעתה של גב' XX היה 25 מטרים ממקום האירוע ושם – 25 מטרים לפני המפגע- אירעה התאונה. (עמ' 5 לפ',ש' 14- 19).
לעניין זה, מקבל אנוכי את טענתו של מר בנדר, שגב' XX לא אמרה בשלב כלשהו, שהתאונה אירעה 25 מ' לפני המפגע. בנוסף לכך, בעדותו של מר XX במשטרה, הוא העריך המרחק ל-10 מ' ולא 25 מ'. (ראה ההודעה – נ/3, ש' 10), אך איני מקבל את מבחן הסבירות שהעלה מר בנדר, שסביר יותר, שגב' XX סטתה מאשר מר X יסטה, משום שאם במבחן הסבירות עסקינן, אזי מבחן זה חייב לפעול לשני הכיוונים ואם הטענה היא שבשל אותו מפגע סטתה גב' XX אותו מבחן יש ליישם גם על מר X, שבשל המפגע שהיה בפניו (כפי שנטען בכתב ההגנה)- גם מפגע זה גרם לו לסטות לעבר רכבה של גב' XX. (ראה בעמ' 6 לפ',ש' 12- 15).


ד) מעדותו של מר XX עולה, שבפני כל אחד מהמעורבים בתאונה היה איזשהו מכשול: בפני מר X היו אותן מכוניות אשר חנו במפרץ, אשר לטענתו מפריעים ובאופן טבעי סוטה הנהג מהם הצידה כדי לא להיכנס ברכבים ואילו לגב' XX היה מפגע – המתקרא בכתב ההגנה:"מחסום ליד פתח ביוב" ואני קובע, שמכשול זה שהוצב בפני כ"א מהם, גרם לכל אחד מהם לסטות לעבר הרכב שהגיע מהכיוון הנגדי וכך אירעה התאונה. (ראה עדותו של מר XX בעמ' 5 לפ',ש' 8- 9 וראה סעיף 4(ג) לכתב ההגנה של הנתבעות 3, 4).

ד. א) מר גלעד קרמר, נציג איילון, (להלן:"מר קרמר") נקט בקו מתון יותר, לא חקר את המעורבים בתאונה וגם לא את מר XX וטענותיו היו ענייניות בהתייחסו לגרסאות הצדדים המעורבים בתאונה.

ב) מבחן התוצאה לקביעת בית המשפט בדבר האחריות, אינה נמדדת בשאלה אם לצד זה או אחר יש סיבה כלכלית (כדברי מר קרמר בעמ' 6 לפ',ש' 24- 26), כי ממילא במקרה בו רכבה של גב' XX הוכרז כאובדן מוחלט, חברת הביטוח סופגת את מלוא העלויות.
עוד מוסיף מר קרמר, שכל אשר הניע את גב' XX הוא לספר מה שקרה ואני בהחלט מקבל טענה זו, אך חלק מטענותיה מסתמכות על מה ששמעה ממאן דהוא במקום וחלק מהאירוע היא לא זוכרת.

ה. א) עיינתי גם בדו"ח חקירה, שהוגש לבית המשפט מטעם מנורה (ראה נ/2) ולא נראה לבית המשפט, שדו"ח זה משקף את כל הפרטים, שהיו בנתיב נסיעתה של גב' XX ובנתיב נסיעתו של מר X, או יותר נכון לומר, חוות הדעת מתייחסת יותר למצב נתיב נסיעתה של גב' XX, בעוד שלא נזכר כל מחסום או מפגע בנתיב נסיעתו של מר X.

ב) בכתב ההגנה, מציינים הנתבעים (מר X ומנורה) באופן מפורש, שבנתיב נסיעתו של מר X, במרכז הנתיב הייתה חסימה עקב עבודות בכביש (סעיף 2 לכתב ההגנה), מר XX העיד בבית המשפט, שבצד ימין של נתיב נסיעתו של מר X חנו מכוניות ואילו בחוות הדעת, נזכר רק המפגע שהיה בנתיב נסיעתה של גב' XX.

6. א. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע שיש לייחס לכ"א מהמעורבים בתאונה אחריות בשיעור 50% ובהתאם לחלוקת אחריות זו, על הנתבעים לפצות את התובע.
התובע הגיש, אמנם, תביעה לחייב הנתבעים בסכום של 6,859 ₪, אך מסכים אנוכי לטענתו של מר קרמר והטענה שהועלתה בכתב ההגנה של הנתבעים 1, 3 וקובע, שלמעט הסך של 2,171 ₪ - לא הוכיח התובע הנזקים הנוספים שפרט בכתב התביעה.
(הנזק בסך של 2,171 ₪ משתקף בשני אישורים מיום 30.4.12, שהם סכומים שנוכו לתובע ופירוט סכומים אלה, המרכיבים את הסך של 2,171 ₪ גם פורטו בספח השיק שצורף לכתב התביעה.)

ב. התובע לא צרף אישור על הפסד ההפרש התייקרות הביטוח ואם טוען התובע, שזהו סכום הפרש בשנה לאחר מכן, הרי שעסקינן בסכום עתידי, שטרם גובש וטרם מומש ולכן אין תובע יכול לתבוע נזק עתידי כזה.
כמו כן, לא הוכיח התובע את הסכום של 2,000 ₪, הנתבע עבור 3 פריטי נזק בלתי מפורטים ובלתי מוכחים ולכן, אין מקום להיעתר לסכומי תביעה בלתי מוכחים.

7. סוף דבר, לאור האמור לעיל, אני מחליט כדלקמן:

א. א) אני מחייב את הנתבעים 1, 2 – שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 1,086 ₪ (מחצית מגובה הנזק הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 30.6.13- ועד התשלום בפועל.

ב) כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ב. א) אני מחייב את הנתבעים 3, 4 – שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 1,086 ₪ (מחצית מגובה הנזק הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 30.6.13- ועד התשלום בפועל.


ב) כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ג. הצדדים רשאים להתקזז, בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק הנ"ל - 22230-05-13 – בהתאם להסכמתם בתחילת הדיון בפני ביום 16.1.14.

ד. יתרת סכום התביעה נדחית – מהנימוקים שפורטו לעיל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנת השוק רכב

  2. מכירת רכב ממושכן

  3. הצתת רכב של השכן

  4. פגיעה ברכב ברוורס

  5. סדק בראש מנוע רכב

  6. עורך דין קניית רכב

  7. השלכת בדל סיגריה מרכב

  8. פסילת ספרים מכונאי רכב

  9. רכב מנועי - הגדרת "רכב מנועי"

  10. התנגשות בין שני כלי רכב

  11. משמעות רישום הבעלות ברכב

  12. זיהוי רכב לפי מספר רישוי

  13. תביעה בגין תיקון רכב פורד

  14. זכאות לקבלת רכב עם מעלון

  15. קניית רכב עם פגיעה בשלדה

  16. פגיעה ברכב חונה במהלך טסט

  17. האם קלנועית היא רכב מנועי

  18. בקשת מפרק זמני למסירת רכבים

  19. העברת בעלות פיקטיבית על רכב

  20. האם עגורן נייד הינו רכב מנועי

  21. נזק לרכב בחניה בזמן שהייה בחו"ל

  22. מסירת החזקה ברכב לפני קבלת הכסף

  23. פגיעה ברכב חונה בלי להשאיר פרטים

  24. התחלת נסיעה לפני כניסת נוסע לרכב

  25. טעות בזיהוי רכב שביצע עבירת תנועה

  26. האם רישום הרכב ע"ש האימא הוא פיקטיבי

  27. פיצוי על קילומטראז שגוי בעסקת קניית רכב

  28. ביטול קניית רכב משומש בגלל בעיות במנוע

  29. תקלות חוזרות ונשנות ברכב לימוד נהיגה חדש

  30. טענת טיפולים ותיקונים ברכב בחוסר מקצועיות

  31. תביעה בגין פתיחת דלת רכב חונה לכיון הכביש

  32. תובענה שעניינה פיצוי כספי בשל התנגשות כלי רכב

  33. כתוצאה מן התאונה נפגע הגלגל הקדמי שמאלי של הרכב

  34. זכאות לבטל עסקה לרכישת רכב בגין שינוי את מד האוץ

  35. רק לאחר קניית הרכב הסתבר כי הרכב עבר תאונות והוחלפו בו חלקים רבים

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון