בדיקת פוליגרף בתביעות קטנות לקביעת הנהג האשם בתאונה

בדיקת פוליגרף בתביעות קטנות לקביעת הנהג האשם בתאונה א. העובדות הצריכות לענין: בפני תביעת רכוש בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 2.4.13 (להלן: "התאונה"). התובע מס' 1 הינו בעל רכב מסוג "מאזדה" מ.ר. 28-619-28 (להלן: "רכב המאזדה"). התובעת 2 היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו הנהגת ברכב המאזדה. הנתבעת 1 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את רכב הנתבע מס' 2. הנתבע 2 היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו הבעלים של רכב מסוג פורד מ.ר. 49-315-59 (להלן: "רכב הפורד"). הנתבע 3 היה בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה זו הנהג ברכב הפורד. הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לקרות הנזקים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה. ג. דיון: התובעת 2 העידה בדיון כדלקמן: לדבריה, התאונה התרחשה שעה שפנתה ימינה מהישוב בית העמק לכיוון כפר יאסיף. מספר מטרים לאחר הפנייה, הכביש מתעקל ולכן התובעת האטה את מהירות רכבה בסיבוב, כאשר, לפתע, רכב הפורד, שנסע מאחורה, התנגש ברכבה מאחור. לשאלת נציג הנתבעת 1 השיבה כי בפנייה מבית העמק מוצב תמרור עצור לפיו יש לעצור וליתן זכות קדימה. התובעת אכן עצרה את רכבה ומשראתה כי הכביש פנוי, פנתה ימינה. התאונה התרחשה מס' מטרים לאחר הפנייה, בעיקול. הנתבע 3 העיד בדיון כדלקמן: לדבריו, התאונה התרחשה שעה שהתובעת, אשר נסעה לפניו, עצרה , באופן פתאומי את רכבה והחלה בנסיעה אחורנית. הנתבע ניסה לצפור לתובעת 2 אך ללא הועיל. כתוצאה מכך התנגש רכב התובעת 2 ברכב הפורד. עוד טען כי התובעת נהגה את רכבה לאחור שכן החמיצה פנייה למטע זיתים אליו רצתה להגיע. הצדדים הופנו בסוגית אופן קרות התאונה ע"י ביהמ"ש, על בסיס הסכמתם, לבדיקת פוליגרף. הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש יפסוק במחלוקת ע"פ תוצאות הבדיקה. עוד נקבע בהחלטה כי הוצאות בדיקת הפוליגרף תשולמנה בשלב הראשון ע"י שני הצדדים, כל אחד עבור בדיקתו. במידה והתובעת 2 תימצא כדוברת אמת, תביעתה תתקבל והוצאות הפוליגרף ששולמו על ידה יוחזרו לה ע"י נתבע 3. במידה והנתבע 3 ימצא כדובר אמת, התביעה תידחה והתובעת תשא בהוצאות הפוליגרף ששולמו על ידו. התובעת 2 בבדיקת הפוליגרף מיום 14.1.14 השיבה לשאלות הבאות כדלקמן: "האם התאונה הזו קרתה כתוצאה מזה שאת חוזרת רוורס ונכנסת ברכב הנתבע?" - התובעת השיבה בשלילה. " האם בארוע הזה את נסעת קדימה ורכב הנתבע נכנס בך מאחור? " - התובעת השיבה בחיוב. על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף חיווה המומחה דעתו כי התובעת 2 דוברת שקר. הנתבע 3 בבדיקת הפוליגרף מיום 14.1.14 השיב לשאלות הבאות כדלקמן: "האם בארוע הזה התובעת נסעה רוורס ופגעה ברכב פורד בו אתה נהגת?" - הנתבע השיב בחיוב. " האם בארוע הזה אתה נסעת קדימה ופגעת ברכב התובעת? " - הנתבע השיב בשלילה. על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף חיווה המומחה דעתו כי הנתבע 3 דובר אמת. ד. הכרעה לעניין המצב המשפטי באשר לשימוש בבדיקות פוליגרף בסכסוכים אזרחיים, יפים הדברים הבאים שהובאו בפסק דינו של כב' השופט טננבוים אברהם בתק (י-ם) 4860/05: " 4. גלוי וידוע לכלל הציבור כי אין הפוליגרף מהווה כל ראיה במשפט פלילי. אלא שבמשפט אזרחי מקובל כי ניתן להשתמש בפוליגרף. וזאת מדוע? משום שכל הסכמה סבירה במשפט אזרחי בנושא הקשור לדיני הראיות מחייבת את הצדדים וכובלת אותם "עד כדי שלילת ערעור על החלטה שניתנה כתוצאה מהסכמתם" (ע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי פ"ד מב(1), 446). 5. מכיוון שבמשפט אזרחי כפופים כללי הקבילות להסכמת הצדדים, רשאי בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, לקבל כראיה גם תוצאות הבדיקה בפוליגרף. הסכמת בעלי הדין צריך שתהיה מפורשת ולא הסכמה שבשתיקה וכן על הצדדים להסכים להגשת תוצאות הפוליגרף כראיה. (י' קדמי, על הראיות (דיונון, 2003), חלק שני, 1111-1121). 6. כך קבעה גם הפסיקה. בעניין ביאזי נ' לוי קבע הרכב השופטים ברוב קולות כי התשובה לכך היא חיובית. השופט גולדברג (עמ' 475) אמר "סבורני כי על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן - אין מנוס מהמסקנה כי אמת והסכם - הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר" 7. כך גם בע"א 166/84 - ידידה בר אילן ואח' נ' ויקטור בן כנען .תק-על 86(4), 114 נקבע כי "...משהסכימו הצדדים, כי הדין ייחתך על פי בדיקת הפוליגרף הרי הם קשורים להסכמתם זו." 8. ההלכה כיום היא לכן כי הצדדים רשאים להתנות על בדיקת הפוליגרף ובדבר שמדובר בהתנאה סבירה ובלבד שהוסברה להם היטב קודם לכן משמעות הסכמתם (ראו ערעור אזרחי 97 / 4027 סולפרד בע"מ ואח' נגד עמישי, חברה לשיווק בע"מ ואח' פ"ד נג(2) עמ' 555 והאיזכורים המופיעים שם)." שמעתי את טענות הצדדים, עמדתי על נסיבות התאונה, המסמכים והצילומים שהוגשו, עיינתי בכל הראיות שהציגו בפניי לרבות חוו"ד השמאי מטעם התובעים, וכן בתוצאות בדיקות הפוליגרף. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובדקתי מעשיהם ומחדליהם על רקע הוראות הדין הרלוונטיות ולאור האמור לעיל, אני קובעת כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים הבאים: התובעת הפרה את החובות המוטלות עליה עפ"י תקנות 21 ו- 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") בכך שנהגה את רכב המאזדה אחורנית בחוסר זהירות ובניגוד לכיוון התנועה ומבלי לנקוט באמצעים הדרושים בנסיבות העניין למנוע פגיעה ברכב צד ג' הנוסע מאחוריה. בהתאם לתקנה 45 לתקנות התעבורה: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע - (1) סיכון או פגיעה; (2) הטרדה או הפרעה". תקנה 21 לתקנות התעבורה קובעת: "(א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות. (ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא - (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה; (4) יסכן חיי אדם. (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". לאור כל האמור לעיל, ועם קבלת תוצאות בדיקות הפוליגרף שנערכו לצדדים, אשר לפיהם נמצאה התובעת 2 דוברת שקר והנתבע 3 דובר אמת וכן ע"פ התרשמותי מהצדדים ומאותות האמת, ולאחר שבחנתי המסמכים שהוגשו לתיק לרבות חוו"ד השמאי, הנני קובעת כי דין התביעה להידחות. לנוכח האמור הנני מורה לתובעת 2 לשלם לנתבע 2 את הוצאות בדיקת הפוליגרף בסך 1400 ₪ וכן על התובעים יחד ולחוד לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 900 ₪ (300 ₪ לנתבעת 1, 300 ₪ לנתבע 2 ו- 300 ₪ לנתבע 3). הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. לבעלי הדין עומדת הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. תביעות קטנותפוליגרף (מכונת אמת)