מפענוח בדיקת ה-C.T. למבקש פריצת דיסק מרכזית אחורית בגובה 5C-4C עם לחץ על עמוד השדרה. במקום זאת פעלה הוועדה באופן עצמאי ופנתה למומחה בשאלות שלא התבקשה לברר. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של דר' שרייבמן לפיה למבקש בלט דיסק אחורי מרכזי עם לחץ קל על חוט השדרה, ובמקום זאת עוסקת בממצא אחר, לפיו אין לחץ על השורשים. כמו כן, הוועדה לא נדרשה באופן מפורט לחוות דעתו של דר' לילינג. לפיכך ביקש המבקש כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב אחר. 5. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את טענת המבקש לפיה הוועדה לא פעלה על פי הנחיות בית הדין. אין פסול בכך שהוועדה הפנתה את תוצאות בדיקות הדימות נשוא העניין לבדיקת רדיולוג. הוועדה אף רשאית לבדוק בעצמה את ממצאי בדיקת הדימות גופם, ולא רק את הפענוח. בית הדין ציין כי המומחה התבקש להשוות בין בדיקות ה-C.T. שביצע המבקש בשנת 2008 ובשנת 2011. בכך אין סטייה מהוראות פסק הדין המחזיר, ובעת שמתבררת טענת החמרה, יש יתרון לפענוח תוצאות שתי הבדיקות על ידי אדם אחד במועד אחד. בעניינו של המבקש התייחס המומחה לבדיקות שבוצעו למבקש, שלל את הממצא בדבר פריצת דיסק וקבע כי מדובר בבלט דיסק. עוד קבע המומחה כי בבדיקה משנת 2008 נראה לחץ קל על חוט השדרה, ומן הבדיקה משנת 2011 עולה שאין לחץ על השורשים ואין היצרות ניכרת של התעלה. אין פסול בהסתמכות הוועדה על ממצאיו של המומחה, על מנת להבהיר מדוע אין היא מייחסת משקל לפענוח בדיקת ה-C.T. שנעשה בשנת 2011 ממנו עלה ממצא של פריצת דיסק. אשר לטענות המבקש בקשר למכתב דר' לילינג, פירט בית הדין כי בפסק הדין המחזיר צוין כי אין מדובר בחוות דעת אלא במסמך בכתב יד, שנשלח לב"כ המבקש במועד לא ידוע, ויש בו מחיקות שונות שלא ברור מי ביצע. על אף האמור, נקבע בפסק הדין המחזיר כי מאחר שממילא מוחזר עניינו של המבקש לדיון לפני הוועדה, תעיין הוועדה גם במכתב זה ותחליט איזה משקל, אם בכלל, ניתן ליחס לו. הוועדה עיינה במכתב בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וציינה כי הממצא שקבע דר' לילינג בדבר הגבלות בצוואר, כתף ימין וגב אינן מבוססות על מדידות כלשהן ואינן מסתמכות על בדיקה נוירולוגית. לאחר שהועדה מצאה כי בבדיקה נוירולוגית שקיימה למבקש ביום 22.9.11 לא נמצאו חסרים נוירולוגיים, ובבדיקה קלינית הוברר כי טווחי התנועה הם בטווח הנורמה לגילו של המבקש, קבעה הוועדה כי ממצאיו של דר' לילינג אינם תואמים את תוצאות בדיקתה. בנסיבות אלה, אין מקום לדרוש מהוועדה פירוט נוסף. לאור האמור נקבע כי הוועדה מילאה אחר ההוראות שנקבעו בפסק הדין המחזיר. משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה. 6. בעיקרם של דברים טוען המבקש בבקשתו, כי על פי הוראות פסק הדין המחזיר, נדרשה הוועדה להתייחס ל"לחץ על חוט השדרה". זאת, בעוד שבהחלטה נדרשה הוועדה למושג אחר, והוא "לחץ על השורשים". כמו כן נטען כי לא היה מקום להבדיל בין מצב של פריצת דיסק עם לחץ על עמוד השדרה ובין ממצא כאמור ללא לחץ על השורשים. המסמכים הרפואיים בעניינו מצביעים על כך שהמבקש סובל מפריצת דיסק ולא מבלט דיסק. על כן לא היה מקום לקבוע שהמומחה שלל את הממצא בדבר פריצת דיסק. עוד נטען שהוועדה לא התייחסה למכתב דר' לילינג בשל הנימוק שלא צוינו מדידות כלשהן, אך גם הוועדה לא ציינה מדידות כאלה. לפיכך מבקש המבקש שעניינו יוחזר לוועדה בהרכב אחר. 7. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.7.12 ומיום 26.7.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן. 8. מעיון בפסק הדין המחזיר עולה כי הוועדה נדרשה להתייחס "לכך שבפענוח בדיקת C.T. שהתקיימה למערער ביום 10/2/11 עולה ממצא של פריצה אחורית מרכזית של הדיסק עם לחץ על חוט השדרה בגובה 5C-4C." מהוראות פסק הדין המחזיר עולה שעל הוועדה לא היה להידרש דווקא למונח "לחץ על חוט השדרה", אלא לפענוח בדיקת ה-C.T. ממנו עלה אותו ממצא. על מנת לבחון את ממצאי בדיקת ה-C.T. שנערכה למבקש ביום 10.2.11 הפנתה הוועדה את ממצאי בדיקה זו למומחה, יחד עם בדיקת ה-C.T. שנערכה למבקש ביום 14.8.08. בהתאם להוראות פסק הדין התייחס המומחה לבדיקת ה-C.T. מיום 10.2.11, השווה בין שתי הבדיקות וקבע כי "לא הודגם לחץ על השורשים". כמו כן קבע המומחה כי משתי הבדיקות עולה כי המבקש סובל מבלטי דיסק, ולא מפריצות דיסק כפי שצוין בפענוח בדיקת ה-C.T. מיום 14.8.08. קביעותיו של המומחה הן קביעות רפואיות, ואין מקום להתערב בהן. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה קיבלה את חוות דעתו של המומחה, ולא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטתה לעשות כן. 9. לעניין טענתו של המבקש כי הוועדה לא קיבלה את האמור במכתבו של דר' לילינג משום שלא צוינו בו מדידות, אך גם הוועדה עצמה לא ביצעה מדידות. הוועדה ציינה שעל פי ממצאי בדיקתה שפורטו בפרוטוקול מיום 22.9.11 עולה כי טווחי התנועות של המבקש נמצאו בגדר הנורמה לגילו, ולא נמצאו חסרים נוירולוגיים. ואכן, בפרוטוקול הדיון ממועד זה קבעה הוועדה כדלקמן: "בבדיקה: רגישות מעל טרפזיוס שמאל תנועת ע"ש צווארי רוטציות לימין ושמאל ?80 לכל צד אקסטנסיה ?52, פלקסיה 67 הטיות ?40 לכל צד ללא דלדול שרירים בגפיים עליונות. כח גס תקין בשרירים פרקסימליים ודיסטליים. החזרים גידיים תקינים וסימטרים לא הופר סימן ... תחושה בידיים תקינה. החזרים גידים ברגליים תקינים." לפיכך, אין ממש בטענות של המבקש לפיה לא ביצעה הוועדה מדידות כלשהן במסגרת בדיקתה. 10. בשים לב לכל האמור, לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. 11. סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות. עמוד השדרהפריצת דיסק