תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב (להלן "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב תובעת 1 מס' רישוי 3792471 נהוג בידי תובע 2, בעלה (להלן "רכב התובעים") ורכב נתבע 2 מס' רישוי 8019165 נהוג בידי נתבע 2 (להלן "נתבע 2), המבוטח בנתבעת 1. בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן: א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 3,381 ₪. ב. שכ"ט שמאי בסך של - 700 ₪. ג. ירידת ערך עפ"י דוח שמאי - 358 ₪. ד. הוצאות בסך של - 500 ₪. להוכחת נזקיהם הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבונית שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה, מסמכים ותמונות. תובע 2 אשר נהג ברכב התובעים עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן: "כשהייתי בעצירה מוחלטת כאמור הנתבע 2 היה ברכב שחנה על הכורכר בצד ימין כיוון נסיעתי ומדובר ברכב שמספרו 8019165, הרכב הזה חנה על הכורכר בצד ימין לכביש שבו אני הייתי בעצירה כאמור כשחלקו האחורי אנכי לכביש והחזית פונה לתוך הכורכר ואז לפתע נהג הרכב הזה שחנה כך על הכורכר החל לנסוע בנסיעה לאחור ופגע ברכבי ונגרמו נזקים. אני מגיש לביהמ"ש צילומים בצבע של הפגיעה ברכב שלי כשרואים שהפגיעה של רכב זה שנסע לאחור, הייתה בחלק הצדדי אחורי ימני של הרכב שלי, דבר שמלמד על נסיעתו לאחור. התמונה מסומנת ת/1. אחרי התאונה יצאנו מכלי הרכב, אני ניגשתי לנהג שנסע כך לאחור ופגע ברכב שלי כדי לקבל את פרטיו, במהלך השיח איתו הבנתי שהנהג היה בגילופין במהלך שיחתנו הגיעה ניידת ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי שהכל בסדר ולא עירבתי את המשטרה ולא אמרתי שאני חש שהוא בגילופין. אני רוצה לומר שהנהג ששמו עידן נחום שנהג ברכב שנסע לאחור הוא פגע ברכבי, הציע לי 500 ₪ כדי שאתקן את רכבי ונסגור עניין. לרכבי נגרמו נזקים כמפורט בדוח שמאי בסך של 3,381 ₪. שכר טרחת שמאי 700 ₪, ירידת ערך על פי קביעת השמאי 357.58 ₪. אני מפנה לכל המסמכים שצירפתי לתביעה, מבקש לציין שלמחרת יום אירוע התאונה התקשר אליי טלפונית אביו של עידן נחום והציע לי 500 ₪ לתיקון רכבי ואני סירבתי ואז אמר שהמילה שלי כנגד המילה שלו ונתראה בבהמ"ש. רכב נתבע 2 מבוטח בנתבעת 1". תובע 2 לא נחקר בחקירה נגדית ע"י נתבע 2. בחקירתו הנגדית ע"י נציג נתבעת 1 לשאלה "היו כלי רכב גם מאחורי הרכב שלך כשהיית בטור המכוניות" השיב תובע 2 "לא. אני הייתי הרכב האחרון". לשאלה "לטענת הנתבע 2 שראית שיש טור ארוך לכיוון היציאה אתה רצית לברוח ממנו ואתה נסעת לאחור באלכסון ופגעת ברכב שנתבע 2 שעמד בעצירה מוחלטת שעמד בכורכר בצד הכביש" השיב תובע 2 "לא היו דברים כאלה מעולם". נתבע 2 תיאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן: "בתאריך 17.5.13 שעה 23:00 נהגתי ברכב מספר רישוי 8019165. הייתי בנמל ת"א, חניתי עם הרכב בצד הכביש על חניה עשויה מכורכר, זו לא חניה מסומנת אלא חניתי בצדי הכביש שעשוי מכורכר חניתי שהחלק האחורי של רכבי הוא מאונך לכביש אבל כל רכבי היה על הכורכר. אני ישבתי באוטו במושב הנהג, הרכב היה מותנע על מצב של עצירה מוחלטת ופתאום הרגשתי מכה מחלק האחורי של הרכב שלי. יצאתי מהאוטו ודיברנו על המכה וראיתי את התובע שהיה שם עם הרכב שציין מספרו והסכמנו שמחליפים פרטים למען הסדר הטוב. אני אומר שלא הצעתי לתובע 500 ₪. הייתה בינינו תקשרת טלפונית שאני אשם בתאונה והוא מגיש תביעה, אמרתי לו בסדר גמור. התקשרתי לסוכנות הביטוח שלי וזהו. אבא שלי לקח את מספר הטלפון של התובע ואני לא יודע מה דיבר עם התובע כי לא הייתי נוכח ואני גם לא זוכר מה אבי אמר אז אני לא רוצה לומר משהו. הרכב שלי מבוטח בחברת ביטוח שהיא נתבעת 1. היו איתי באוטו שני חברים. אחד מהם ישב במושב הקדמי לידי והוא יעיד היום ואחד ישב מאחורה. רצינו ללכת לבילוי אבל זה לא יצא אז ישבנו במסעדה. כשישבנו באוטו חיכינו לעוד חבר שיבוא אבל הוא לא בא ונפגשנו איתו במקום אחר. הרישיון שלי חשוב לי כאדם נכה ואני רוצה להגיד שאלכוהול לא שתיתי אנחנו הגענו לנמל ת"א ברכב והמתנו על הכורכר לחבר שהיה צריך לבוא ולא הלכנו עוד לבילוי. היה צריך לבוא חבר ששמו שחר וחיכינו לו. הייתה התאונה ואחריה נסענו למסעדה ושחר הגיע למקום שבו אני חניתי אחרי התאונה ונסענו למסעדה". בחקירתו הנגדית ע"י תובע 2 לשאלה "אבא שלך התקשר אלי והציע לי 500 ₪" השיב הנתבע 2 "לא". לשאלה, "לפני רגע אמרת שאתה יודע שאבא שלך התקשר אלי" השיב נתבע 2 "יכול להיות שהביטוי שלי לקוי, אולי לתובע יש יותר ניסיון חיים". עד ההגנה מתן זברקו, חברו של נתבע 2, תאר בעדותו את שארע כך: "ביום 17.5.13 בשעה 23:00 היינו בנמל, אני ועידן היינו באוטו של עידן וחיכינו לעוד חבר שהיה צריך להגיע שקוראים לו שחר. אני ישבתי ליד עידן שהוא הנהג של הרכב. הרכב של עידן עמד בצד הכביש על כורכר אבל זה לא ממש צד הכביש אלא הרכב של עידן עמד במאונך לכביש כלומר בניצב לו שהחלק האחורי לכוון הכביש והחלק הקדמי לכוון גדר. היתה כל הזמן תנועת מכוניות על הכביש מאחורי עדין ומצד שמאל שלו. בשלב מסוים שישבנו ברכב נשמעה מכה מאחורי הרכב של עידן, יצאנו החוצה אצל עידן אולי היתה שריטה או כלום וברכב של התובע הנהג האחר היה עיקום בפח. עידן והתובע החליפו פרטים ואני צילמתי את הרכב. כשישבנו ברכב האוטו של עידן היה מונע, אבל ישבנו ברכב. כשהגענו למקום החניה הזה הגענו לאותו מקום ממסיבה שלא היינו בה בגלל הגילאים שם לא התאימו לנו ואז נסענו לנמל לקחת חבר. אני הייתי עם הגב לחלק האחורי של הרכב ולכן לא ראיתי את התאונה עצמה אלא רק שמעתי והרגשתי תזוזה של הרכב של עידן". בחקירתו הנגדית ע"י תובע 2 חזר וציין עד ההגנה כי היה ברכב נתבע 2 בעת קרות התאונה ולשאלה "עידן אמר בעדותו שאתם לא באתם משום מסיבה ומשום מסעדה אלא סתם ישבתם ברכב" השיב "אני כמעט בטוח שאני לא מתבלבל עם פעם אחרת אבל בכל מקרה אני לא מתאם גרסאות". (ההדגשה שלי- א.ט). עיינתי בכתב הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי ההתרחשות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו. לא כך באשר לעדות נתבע 2 ועד ההגנה מטעמו. עדותם היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי נתבע 2 מנסה להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה כשעד ההגנה מטעמו, חברו מנסה לעזור לו בכך. התובע 2 ציין בעדותו שלמחרת יום אירוע התאונה התקשר אליו טלפונית אביו של נתבע 2 והציע לו כתשלום עבור נזקי התאונה שנגרמו לרכב התובעים ע"י בנו סך של 500 ₪ אלא שהוא תובע 2 סרב לקבל סכום זעום זה שכן לרכבו נגרם נזק גדול יותר בתאונה. נתבע 2 ניסה בעדותו להתכחש לאותה הצעת תשלום בסך של 500 ₪ שהועלתה מטעמו ע"י אביו אם כי אישר דברי תובע 2 לפיהם אביו של נתבע 2 אכן התקשר לתובע טלפונית. עם זאת, נתבע 2 עשה עצמו כמי שאינו יודע את תוכן שיחת אביו והצעתו לשלם לתובע 2 סך של 500 ₪ בגין הנזקים שגרם נתבע 2 בתאונה. אין אלא להביא מדברי נתבע 2 אשר העיד תחילה "אבא שלי לקח את מספר הטלפון של התובע ואני לא יודע מה דובר עם התובע כי לא הייתי נוכח". אלא שבהמשך דבריו ובנשימה אחת חזר בו למעשה מגירסתו לפיה כביכול לא היה נוכח שעה שאביו ניהל השיחה הטלפונית עם תובע 2 והעלה הצעתו לתשלום 500 ₪ לכיסוי נזקי התובע שנגרמו בתאונה ע"י בנו בציינו שאינו זוכר מה אביו אמר וכדבריו "ואני גם לא זוכר מה אבי אמר". דבר המלמד שהיה נוכח באותה שיחה שניהל אביו עם תובע 2 רק שאין הוא זוכר כביכול את שנאמר ע"י אביו באותה שיחה טלפונית. ושוב, כשחש נתבע 2 שדבריו אלו אינם "נוחים" לו המשיך ואמר באותו עניין "אני לא רוצה לומר משהו", זאת ותו לא. (ההדגשות שלי א.ט.) אביו של נתבע 2 לא הוזמן למתן עדות ע"י נתבע 2. זאת ועוד- בעוד אשר נתבע 2 ציין בעדותו כי יחד איתו ברכב נתבע 2 היו שני חברים כשאחד מהם ישב במושב הקדמי לידו ואחד מהם ישב מאחור וכדבריו "היו איתי באוטו שני חברים. אחד מהם ישב במושב הקדמי לידי והוא יעיד היום ואחד ישב מאחורה" והם המתינו לעוד חבר שיבוא בשם שחר, העיד חברו של נתבע 2, מתן זברקו, כי רק נתבע 2 והוא היו ברכב. דהיינו, לא היה נוסע שלישי נוסף שיש ברכב נתבע 2 מאחור וכדבריו "...אני ועידן (הוא נתבע 2-הערה שלי א.ט.) היינו באוטו של עידן (הדגשות שלי א.ט.) וחיכינו לעוד חבר שהיה צריך להגיע שקוראים לו שחר. אני ישבתי ליד עידן שהוא הנהג של הרכב". לא זו אף זו, בעוד נתבע 2 ציין בעדותו כי הוא הגיע עם חבריו לנמל ת"א ברכב, המתינו בחניה על הכורכר שבצד הכביש כשמנוע הרכב פועל על מנת שיגיע חבר לו המתינו ועדיין לא היו בבילוי כלשהוא וכדבריו "אנחנו הגענו לנמל תל אביב ברכב והמתנו על הכורכר לחבר שהיה צריך לבוא ולא הלכנו עוד לבילוי" העיד חברו של נתבע 2 מתן זברקו, כי הם הגיעו למקום, לנמל ת"א ממקום בילוי קודם שבו הם לא נשארו בשל סיבות משלהם וכדבריו, "כשהגענו למקום החניה הזה הגענו לאותו מקום ממסיבה שלא היינו בה בגלל הגילאים שם שלא התאימו לנו ואז נסענו לנמל לקחת חבר". משנשאל עד הגנה זה בחקירתו הנגדית ע"י תובע 2 לעניין אותה מסיבה, "עידן אמר בעדותו שאתם לא באתם משום מסיבה או משום מסעדה אלא סתם ישבתם ברכב". ניסה עד ההגנה להתחמק ממתן תשובה ברורה לעניין זה בציינו "אני כמעט בטוח שאני לא מתבלבל עם פעם אחרת אבל בכל מקרה אני לא מתאם גרסאות". (ההדגשות שלי- א.ט.). נתגלו סתירות ואי דיוקים מהותיים בעדות נתבע 2 ועד ההגנה מטעמו. התרשמותי מעדותם של נתבע 2 ועד ההגנה מטעמו הייתה שלילית ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם. בקבלי גרסת תובע 2 שהוכחה בפניי קובעת אני כי ביום התאונה נהג תובע 2 ברכב התובעים בכיוון היציאה משער נמל ת"א. לפניו השתרך טור ארוך של מכוניות שהמתינו כמוהו ליציאה משער נמל ת"א. רכב התובעים היה במצב של עצירה מוחלטת בתוך טור מכוניות זה שהיה לפניו, כשטור מכוניות זה היה ארוך שכן צריך היה לשלם את דמי החניה ביציאה מהנמל. כשהיה רכב התובעים בעצירה מוחלטת כאמור, רכב נתבע 2 אשר חנה כשמנועו פועל על דרך הכורכר בצד ימין הכביש, כיוון עצירת רכב התובעים, כשחלקו האחורי לכיוון הכביש וחזיתו פונה לכיוון הכורכר, החל בנסיעה לאחור מבלי שנתבע 2 שנהג ברכב נתבע 2 מבחין כלל ברכב התובעים שנמצא בעצירה מוחלטת בכביש, מבלי שעצר את רכב נתבע 2 בעוד מועד ובנהיגה חסרת זהירות זו לאחור פגע רכב נתבע 2 ברכב התובעים וגרם לנזקים, הכל כפי שפורט בעדות תובע 2 ובמוצגים שהוגשו. האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 2 המבוטח בנתבעת 1 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כל שהיא ע"י הנתבעים. נזקי התובעים שהוכחו בפניי באמצעות המסמכים שצורפו לתביעתם ופורטו בעדות תובע 2 ולא נסתרו כאמור לראיה ממשית כל שהיא ע"י הנתבעים אינם כדלקמן: א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 3,381 ₪. ב. שכ"ט שמאי בסך של - 700 ₪. ג. ירידת ערך עפ"י דוח שמאי בסך של - 358 ₪. לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של 4,439 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 17.5.13 ועד לתשלום המלא בפועל. אני מחייבת הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. תל אביבתאונת דרכים